למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלקים עזנו. זה שאמר הכתוב (במדבר כג כא) לא הביט און ביעקב. מה ראה בלעם להזכיר ליעקב ולא לאברהם ולא ליצחק. ראה שיצא פסולת מאברהם ישמעאל וכל בני קטורה. וראה שיצא מיצחק עשו ואלופיו. אבל יעקב כולו בקדושה שנאמר (בראשית מט כח) כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך. לפיכך לא הזכיר אלא יעקב לבדו. הוי (במדבר כג כא) לא הביט און ביעקב. אמר אסף הואיל וכל האבות יש בהן פסולת ויעקב אין בו פסולת איני מזכיר אלא יעקב לבדו. הריעו לאלקי יעקב. דבר אחר למה הזכיר יעקב מכל האבות. שנו רבותינו במדה שאדם מודד בה מודדין לו שנאמר (ישעיה כז ח) בסאסאה בשלחה תריבנה. אין לי אלא סאה תרקב וחצי תרקב מנין שנאמר (שם ט ד) כל סאון סואן ברעש. אין לי אלא דבר שבמדה שבמנין מנין שאפילו פרוטות מצטרפות לחשבון גדול תלמוד לומר (קהלת ז כז) אחת לאחת למצוא חשבון. משל למלך שהיה לו ג' אוהבין ובקש לעשות פלטין א' קרא לאוהביו הביא הראשון אמר לו ראה המקום הזה שאני רוצה לבנות פלטין. אמר לו אוהבו זכור אני שהיה פה הר תחלה. הניח אותו ובא אצל השני ואמר לו מבקש אני לבנות לי פלטין אחד במקום הזה. אמר לו זכורני שהיה פה מתחלה שדה. הניחו גם הוא ובא אצל השלישי ואמר לו אני רוצה לבנות פלטין במקום הזה. אמר לו זכור אני שהיה פלטין מתחלה. אמר לו חייך על שמך אני קורא אותו. כך אברהם יצחק ויעקב היו אוהביו של הקב"ה. אברהם קראו הר שנאמר (בראשית כב יד) בהר ה' יראה. יצחק קראו שדה שנאמר (שם כז כז) ראה ריח בני כריח שדה. יעקב קרא אותו פלטין שנאמר (שם כח יז) אין זה כי אם בית אלקים. אמר לו הקב"ה חייך אתה קראת אותו בית עד שלא נבנה על שמך אני קורא אותו שנאמר (ישעיה ב ג) לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב. וכן ירמיה אומר (ירמיה ל יח) כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב. ועוד אסף קישט את דבריו ולא הכיר בתרועה אלא ליעקב שנאמר הריעו לאלקי יעקב:
... Another explanation. Why does the verse (Psalms 81:2) mention Yaakov and not all of the forefathers? Our rabbis taught: a man is measured with the measure by which he measures, as it says “In that measure (b’saseah), when they sent them out, it strove with it…” (Isaiah 27:8) A seah with a seah. I only know seah, from where do I learn tirkav and a half tirkav, kab and a half kav, rovah and a half rovah, a tuman and an uchlah? Scripture says “For every victory shout (s’on soein) sounds with clamor…” (Isaiah 9:4) Here there are many measures. I only know about something which comes by measure, from where do I learn little bits that add up to a large amount? Scripture says “…adding one to another to find out the account.” (Ecclesiastes 7:27) This is like a king who had three people that loved him, and sought to build himself a palace. He brought the first one and said to him: I want to build a palace for myself. His love replied to him: I recall that it was a mountain in the beginning. He called to the second love and said to him: I want to build a palace for myself. He replied: I recall that it was a field in the beginning. He called to the third love and said: I want to build a palace for myself. He replied: I recall that it was a palace in the beginning. He said to him: by your life! I will build that palace and call it by your name. So too Avraham, Yitzchak and Yaakov were lovers of the Holy One. Avraham called the Holy Temple ‘mountain,’ as it says “On the mountain, the Lord will be seen.” (Genesis 22:14) Yitzchak called it field, as it says “…the fragrance of my son is like the fragrance of a field…” (Genesis 27:27) Yaakov called it ‘house’ even before it was built, as it says “This is none other than the house of God…” (Genesis 28:17) The Holy One said to him: by your life! You called it a house before it was built and I will call it by your name, as it says “Come, let us go up to the Lord's mount, to the house of the God of Jacob…” (Isaiah 2:3) So too Jeremiah said “So said the Lord: Behold I am returning the captivity of the tents of Jacob…” (Jeremiah 30:18) So too Asaf decorated his words and only recalled the God of Yaakov with a trumpet blast, as it says “…sound the shofar to the God of Jacob.” (Psalms 81:2)
2
שאו זמרה ותנו תוף. ר' חייא בר אבא אמר הוא נבל הוא כנור. ר' שמעון אמר נבל לעצמו כנור לעצמו נימין ויתדות בין זה לזה. אמר רב הונא בשם רבי אסי על ידי עור שאינו עובד ועל ידי נימין ויתידות. ולמה נקרא שמו נבל שהוא מנבל כל מיני זמר. א"ר יהודה ברבי אלעי בעולם הזה על ידי נימין ויתדות (וכמה נימין ביתידות) שבעה נימין בכנור שנאמר (תהלים קיט קסד) שבע ביום הללתיך. ולימות המשיח שמונה שנאמר (שם יב א) למנצח על השמינית. ולעתיד לבוא עשר שנאמר (שם צב ד) עלי עשור ועלי נבל:
3
תקעו בחדש שופר. זה שאמר הכתוב (שם פט טז) אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון. יודעי תרועה זה דור המדבר שהיו חונין בתרועה ונוסעין בתרועה שנאמר (במדבר י ד) ואם באחת יתקעו. ה' באור פניך יהלכון שנאמר (שמות יג כא) וה' הולך לפניהם יומם. דבר אחר אשרי העם אלו הזקנים שמעברין את השנה וקובעים את החדשים. באור פניך. ר' אבהו אמר זה הקב"ה שמסכים עמהם. א"ר יוסי בן יעקב בשם רבי אחא (בראשית מט כא) נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. אלו דברי תורה שנתנו על ידי שופר שנאמר (שמות כ טו) את קול השופר. לכך תקעו בחדש שופר. אמר רבי יאשיה והלא אומות העכו"ם יש להם ספק ידים אלא ישראל הם יודעים לרצות להקב"ה בשופר דבר אחר אשרי העם אלו ישראל שיודעין לרצות להקב"ה בראש השנה. באור פניך יהלכון זה יום הכפורים שהקב"ה מוחל להם ומאיר להם. תקעו בחדש שופר. באיזה חדש בכסא שהחדש מתכסה בו ואי זה הוא זה ראש השנה. תקעו בחדש שופר. רבנן אמרי חדשו מעשיכם ושפרו מעשיכם ואני מכסה על עונותיכם שנאמר (תהלים פה ג) נשאת עון עמך כסית כל חטאתם. אמר ר' ברכיה בשם רבי אבא שפרו מעשיכם וחדשו מעשיכם. ומה שופר זה תוקע מזה ומוציא מזה כך כל קטיגורין שבעולם מקטרגין לפני אני שומע מזה ומוציא מזה. הוי תקעו בחדש שופר:
למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלקים עזנו. זה שאמר הכתוב (במדבר כג כא) לא הביט און ביעקב. מה ראה בלעם להזכיר ליעקב ולא לאברהם ולא ליצחק. ראה שיצא פסולת מאברהם ישמעאל וכל בני קטורה. וראה שיצא מיצחק עשו ואלופיו. אבל יעקב כולו בקדושה שנאמר (בראשית מט כח) כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך. לפיכך לא הזכיר אלא יעקב לבדו. הוי (במדבר כג כא) לא הביט און ביעקב. אמר אסף הואיל וכל האבות יש בהן פסולת ויעקב אין בו פסולת איני מזכיר אלא יעקב לבדו. הריעו לאלקי יעקב. דבר אחר למה הזכיר יעקב מכל האבות. שנו רבותינו במדה שאדם מודד בה מודדין לו שנאמר (ישעיה כז ח) בסאסאה בשלחה תריבנה. אין לי אלא סאה תרקב וחצי תרקב מנין שנאמר (שם ט ד) כל סאון סואן ברעש. אין לי אלא דבר שבמדה שבמנין מנין שאפילו פרוטות מצטרפות לחשבון גדול תלמוד לומר (קהלת ז כז) אחת לאחת למצוא חשבון. משל למלך שהיה לו ג' אוהבין ובקש לעשות פלטין א' קרא לאוהביו הביא הראשון אמר לו ראה המקום הזה שאני רוצה לבנות פלטין. אמר לו אוהבו זכור אני שהיה פה הר תחלה. הניח אותו ובא אצל השני ואמר לו מבקש אני לבנות לי פלטין אחד במקום הזה. אמר לו זכורני שהיה פה מתחלה שדה. הניחו גם הוא ובא אצל השלישי ואמר לו אני רוצה לבנות פלטין במקום הזה. אמר לו זכור אני שהיה פלטין מתחלה. אמר לו חייך על שמך אני קורא אותו. כך אברהם יצחק ויעקב היו אוהביו של הקב"ה. אברהם קראו הר שנאמר (בראשית כב יד) בהר ה' יראה. יצחק קראו שדה שנאמר (שם כז כז) ראה ריח בני כריח שדה. יעקב קרא אותו פלטין שנאמר (שם כח יז) אין זה כי אם בית אלקים. אמר לו הקב"ה חייך אתה קראת אותו בית עד שלא נבנה על שמך אני קורא אותו שנאמר (ישעיה ב ג) לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב. וכן ירמיה אומר (ירמיה ל יח) כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב. ועוד אסף קישט את דבריו ולא הכיר בתרועה אלא ליעקב שנאמר הריעו לאלקי יעקב:
... Another explanation. Why does the verse (Psalms 81:2) mention Yaakov and not all of the forefathers? Our rabbis taught: a man is measured with the measure by which he measures, as it says “In that measure (b’saseah), when they sent them out, it strove with it…” (Isaiah 27:8) A seah with a seah. I only know seah, from where do I learn tirkav and a half tirkav, kab and a half kav, rovah and a half rovah, a tuman and an uchlah? Scripture says “For every victory shout (s’on soein) sounds with clamor…” (Isaiah 9:4) Here there are many measures. I only know about something which comes by measure, from where do I learn little bits that add up to a large amount? Scripture says “…adding one to another to find out the account.” (Ecclesiastes 7:27) This is like a king who had three people that loved him, and sought to build himself a palace. He brought the first one and said to him: I want to build a palace for myself. His love replied to him: I recall that it was a mountain in the beginning. He called to the second love and said to him: I want to build a palace for myself. He replied: I recall that it was a field in the beginning. He called to the third love and said: I want to build a palace for myself. He replied: I recall that it was a palace in the beginning. He said to him: by your life! I will build that palace and call it by your name. So too Avraham, Yitzchak and Yaakov were lovers of the Holy One. Avraham called the Holy Temple ‘mountain,’ as it says “On the mountain, the Lord will be seen.” (Genesis 22:14) Yitzchak called it field, as it says “…the fragrance of my son is like the fragrance of a field…” (Genesis 27:27) Yaakov called it ‘house’ even before it was built, as it says “This is none other than the house of God…” (Genesis 28:17) The Holy One said to him: by your life! You called it a house before it was built and I will call it by your name, as it says “Come, let us go up to the Lord's mount, to the house of the God of Jacob…” (Isaiah 2:3) So too Jeremiah said “So said the Lord: Behold I am returning the captivity of the tents of Jacob…” (Jeremiah 30:18) So too Asaf decorated his words and only recalled the God of Yaakov with a trumpet blast, as it says “…sound the shofar to the God of Jacob.” (Psalms 81:2)
שאו זמרה ותנו תוף. ר' חייא בר אבא אמר הוא נבל הוא כנור. ר' שמעון אמר נבל לעצמו כנור לעצמו נימין ויתדות בין זה לזה. אמר רב הונא בשם רבי אסי על ידי עור שאינו עובד ועל ידי נימין ויתידות. ולמה נקרא שמו נבל שהוא מנבל כל מיני זמר. א"ר יהודה ברבי אלעי בעולם הזה על ידי נימין ויתדות (וכמה נימין ביתידות) שבעה נימין בכנור שנאמר (תהלים קיט קסד) שבע ביום הללתיך. ולימות המשיח שמונה שנאמר (שם יב א) למנצח על השמינית. ולעתיד לבוא עשר שנאמר (שם צב ד) עלי עשור ועלי נבל:
תקעו בחדש שופר. זה שאמר הכתוב (שם פט טז) אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון. יודעי תרועה זה דור המדבר שהיו חונין בתרועה ונוסעין בתרועה שנאמר (במדבר י ד) ואם באחת יתקעו. ה' באור פניך יהלכון שנאמר (שמות יג כא) וה' הולך לפניהם יומם. דבר אחר אשרי העם אלו הזקנים שמעברין את השנה וקובעים את החדשים. באור פניך. ר' אבהו אמר זה הקב"ה שמסכים עמהם. א"ר יוסי בן יעקב בשם רבי אחא (בראשית מט כא) נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. אלו דברי תורה שנתנו על ידי שופר שנאמר (שמות כ טו) את קול השופר. לכך תקעו בחדש שופר. אמר רבי יאשיה והלא אומות העכו"ם יש להם ספק ידים אלא ישראל הם יודעים לרצות להקב"ה בשופר דבר אחר אשרי העם אלו ישראל שיודעין לרצות להקב"ה בראש השנה. באור פניך יהלכון זה יום הכפורים שהקב"ה מוחל להם ומאיר להם. תקעו בחדש שופר. באיזה חדש בכסא שהחדש מתכסה בו ואי זה הוא זה ראש השנה. תקעו בחדש שופר. רבנן אמרי חדשו מעשיכם ושפרו מעשיכם ואני מכסה על עונותיכם שנאמר (תהלים פה ג) נשאת עון עמך כסית כל חטאתם. אמר ר' ברכיה בשם רבי אבא שפרו מעשיכם וחדשו מעשיכם. ומה שופר זה תוקע מזה ומוציא מזה כך כל קטיגורין שבעולם מקטרגין לפני אני שומע מזה ומוציא מזה. הוי תקעו בחדש שופר: