למנצח על ידותון. קולי אל אלקים ואצעקה. אמר חבקוק (חבקוק ב א) על משמרתי אעמודה. מה עשה חבקוק צר לו צורה ועמד בתוכה אמר לפני הקב"ה רבונו של עולם איני זז מכאן עד שתענני. אמר לו הקב"ה אלי קראת ולא היית מהרהר אחרי אני עונה אותך. לכך (שם ב) ויענני. אמר לו כבר אמרתי את הקץ ועבר ואל תאמר שאינו בא אלא חכה לו וכן הוא אומר (שם ג) אם יתמהמה חכה לו. כך הקב"ה מראה לצדיקים צרותיהן של ישראל הן עומדין ומתרעמין לפניו. לכך למנצח על ידותון. על הדתין ועל הדינין שהראה הקב"ה שעוברין עליהם כיון שהיו רואין היו צועקים לפני הקב"ה והיו נותנים את קולם שנאמר קולי אל אלקים ואצעקה. אימתי הוא מאזין ביום צרה שנאמר ביום צרתי דרשתי ה'. בעת צרה ישראל דורשין להקב"ה לכך נאמר מאנה הנחם נפשי. למה היא ממאנת להנחם שאינה יודעת מתי יבוא הקץ תודיעני עתך ואני מתנחמת. משל לאדם שבא להכות את בנו אמר לו עשר רצועות אתה לוקה. הכהו אחת אמר עוד תשע יש לך ללקות הוא מונה והולך עד עשר והיה מתנחם והולך שהיה יודע כמה יש ללקות. כך אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה מאנה הנחם נפשי למה שאיני יודע את הקץ עד מתי אני לוקה בין העכו"ם (תהלים לט ה) הודיעני ה' קצי:
"To the conductor, on my stringed instruments. I will cry out to God with my voice, and He will answer me. Habakkuk said (Habakkuk 2:1), "I will stand on my guard post and station myself on the rampart; and I will keep watch to see what He will speak to me." What did Habakkuk do when he was distressed? He formed a circle and stood within it and said before the Almighty, "Master of the Universe, I will not move from here until You answer me." God said to him, "You called upon Me and did not wait for Me to respond to you." Therefore (ibid. 2:1), "And He answered me." He said to him, "You have already spoken of the end, and it has passed, and you still say that it will not come. Wait for it, for so it is stated (ibid. 3:9), 'If it [the redemption] will tarry, wait for it.' Thus God shows the righteous the troubles that the Jewish people are enduring, and they stand and plead before Him. Therefore, "To the conductor, on my stringed instruments." Concerning the laws and judgments that God showed them and they violated, as soon as they saw the punishment, they cried out before God and raised their voices, as it is stated, "I will cry out to God with my voice." When does God listen? In a time of distress, as it is stated (Psalms 77:3), "On the day of my distress, I sought the Lord." In times of trouble, Israel cries out to God. Therefore, it is said, "My soul refuses to be comforted" (Psalms 77:3). Why does it refuse to be comforted? Because it does not know when the end will come. "Let me know my end, and what is the measure of my days; let me know how fleeting my life is" (Psalms 39:5). This is like a person who comes to beat his son, saying to him, "You will receive ten lashes." He strikes him once, and says, "You still have nine more to receive." He counts them down, and the son is comforted because he knows how many lashes he will receive. Thus did the Jewish people say before God, "My soul refuses to be comforted, for I do not know the end. Until when will I suffer among the heathens?" (Psalms 39:5) "Let me know my end, O Lord, and what is the measure of my days; let me know how fleeting my life is."
2
אזכרה אלקים ואהמיה. כשישראל מזכירין להקב"ה (מנהמים) [מנחמים] להקב"ה ומעיהם הומים שנאמר (שיר השירים ה ד) דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו. אחזת שמורות עיני איני יכולה לישן שכל שמרותי בלילה אלא מתפעמת אני והולכת. חשבתי ימים מקדם חשבתי לימיו לאותו שבא מקדם זה אברהם שנאמר (ישעיה מא ב) מי העיר ממזרח. חשבתי לימים של אבות חשבתי שנות עולמים ולא מצאתי. אזכרה נגינתי בלילה אלו סנהדרין. האפס לנצח חסדו וכן הוא אומר (תהלים קג יז) חסד ה' מעולם ועד עולם ועכשיו הניח. גמר אומר לדור ודור גמר הדבר שאמר (ירמיה טז ה) כי אספתי שלומי מאת העם הזה:
"I will mention God and exalt Him. When Israel remembers the Lord (they console) [comfort] the Lord and their bowels hum as it is said (Song of Songs 5:4) "My beloved put in his hand by the hole of the door, and my bowels were moved for him." The possession of the guardians of my eyes cannot sleep, for all my guards are awake at night; I am troubled and cannot rest. I thought of earlier days, I thought of his days, the one who came from the east, that is Abraham, as it is said (Isaiah 41:2) "Who raised up one from the east." I thought of the days of the fathers, I thought of the ages past, but I did not find. I mention my song at night, these are the Sanhedrin. His kindness endures forever, and so it says (Psalm 136:17) "The Lord's kindness is everlasting." And now he has left. The conclusion is that from generation to generation, the matter is concluded, as it is said (Jeremiah 16:5) "For I have taken away my peace from this people."
למנצח על ידותון. קולי אל אלקים ואצעקה. אמר חבקוק (חבקוק ב א) על משמרתי אעמודה. מה עשה חבקוק צר לו צורה ועמד בתוכה אמר לפני הקב"ה רבונו של עולם איני זז מכאן עד שתענני. אמר לו הקב"ה אלי קראת ולא היית מהרהר אחרי אני עונה אותך. לכך (שם ב) ויענני. אמר לו כבר אמרתי את הקץ ועבר ואל תאמר שאינו בא אלא חכה לו וכן הוא אומר (שם ג) אם יתמהמה חכה לו. כך הקב"ה מראה לצדיקים צרותיהן של ישראל הן עומדין ומתרעמין לפניו. לכך למנצח על ידותון. על הדתין ועל הדינין שהראה הקב"ה שעוברין עליהם כיון שהיו רואין היו צועקים לפני הקב"ה והיו נותנים את קולם שנאמר קולי אל אלקים ואצעקה. אימתי הוא מאזין ביום צרה שנאמר ביום צרתי דרשתי ה'. בעת צרה ישראל דורשין להקב"ה לכך נאמר מאנה הנחם נפשי. למה היא ממאנת להנחם שאינה יודעת מתי יבוא הקץ תודיעני עתך ואני מתנחמת. משל לאדם שבא להכות את בנו אמר לו עשר רצועות אתה לוקה. הכהו אחת אמר עוד תשע יש לך ללקות הוא מונה והולך עד עשר והיה מתנחם והולך שהיה יודע כמה יש ללקות. כך אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה מאנה הנחם נפשי למה שאיני יודע את הקץ עד מתי אני לוקה בין העכו"ם (תהלים לט ה) הודיעני ה' קצי:
"To the conductor, on my stringed instruments. I will cry out to God with my voice, and He will answer me. Habakkuk said (Habakkuk 2:1), "I will stand on my guard post and station myself on the rampart; and I will keep watch to see what He will speak to me." What did Habakkuk do when he was distressed? He formed a circle and stood within it and said before the Almighty, "Master of the Universe, I will not move from here until You answer me." God said to him, "You called upon Me and did not wait for Me to respond to you." Therefore (ibid. 2:1), "And He answered me." He said to him, "You have already spoken of the end, and it has passed, and you still say that it will not come. Wait for it, for so it is stated (ibid. 3:9), 'If it [the redemption] will tarry, wait for it.' Thus God shows the righteous the troubles that the Jewish people are enduring, and they stand and plead before Him. Therefore, "To the conductor, on my stringed instruments." Concerning the laws and judgments that God showed them and they violated, as soon as they saw the punishment, they cried out before God and raised their voices, as it is stated, "I will cry out to God with my voice." When does God listen? In a time of distress, as it is stated (Psalms 77:3), "On the day of my distress, I sought the Lord." In times of trouble, Israel cries out to God. Therefore, it is said, "My soul refuses to be comforted" (Psalms 77:3). Why does it refuse to be comforted? Because it does not know when the end will come. "Let me know my end, and what is the measure of my days; let me know how fleeting my life is" (Psalms 39:5). This is like a person who comes to beat his son, saying to him, "You will receive ten lashes." He strikes him once, and says, "You still have nine more to receive." He counts them down, and the son is comforted because he knows how many lashes he will receive. Thus did the Jewish people say before God, "My soul refuses to be comforted, for I do not know the end. Until when will I suffer among the heathens?" (Psalms 39:5) "Let me know my end, O Lord, and what is the measure of my days; let me know how fleeting my life is."
אזכרה אלקים ואהמיה. כשישראל מזכירין להקב"ה (מנהמים) [מנחמים] להקב"ה ומעיהם הומים שנאמר (שיר השירים ה ד) דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו. אחזת שמורות עיני איני יכולה לישן שכל שמרותי בלילה אלא מתפעמת אני והולכת. חשבתי ימים מקדם חשבתי לימיו לאותו שבא מקדם זה אברהם שנאמר (ישעיה מא ב) מי העיר ממזרח. חשבתי לימים של אבות חשבתי שנות עולמים ולא מצאתי. אזכרה נגינתי בלילה אלו סנהדרין. האפס לנצח חסדו וכן הוא אומר (תהלים קג יז) חסד ה' מעולם ועד עולם ועכשיו הניח. גמר אומר לדור ודור גמר הדבר שאמר (ירמיה טז ה) כי אספתי שלומי מאת העם הזה:
"I will mention God and exalt Him. When Israel remembers the Lord (they console) [comfort] the Lord and their bowels hum as it is said (Song of Songs 5:4) "My beloved put in his hand by the hole of the door, and my bowels were moved for him." The possession of the guardians of my eyes cannot sleep, for all my guards are awake at night; I am troubled and cannot rest. I thought of earlier days, I thought of his days, the one who came from the east, that is Abraham, as it is said (Isaiah 41:2) "Who raised up one from the east." I thought of the days of the fathers, I thought of the ages past, but I did not find. I mention my song at night, these are the Sanhedrin. His kindness endures forever, and so it says (Psalm 136:17) "The Lord's kindness is everlasting." And now he has left. The conclusion is that from generation to generation, the matter is concluded, as it is said (Jeremiah 16:5) "For I have taken away my peace from this people."