למנצח בנגינות מזמור לדוד בקראי ענני. ר"י אומר כל שאמר דוד כנגדו וכנגד כל ישראל אמר דוד. אלקי צדקי עליך לצדקני למה שאני משבט יהודה ואתה שומע תפלתו שנאמר (דברים לג ז) שמע ה' קול יהודה. רבנן אמרי אמרה כנסת ישראל בקראי ענני עליך לצדקני אם אין בי זכות עשה עמי צדקה. א"ר יהושע בן לוי לפי שדוד אומר קולי אל ה' אקרא אין לי אלא בזמן שהוא בנוי כשהוא חרב מנין. תלמוד לומר בקראי ענני. כל זמן שאקרא:
To the conductor, with stringed instruments. A psalm of David. When I call, answer me, O my righteous God. R. Yitzchak says: everything that David said, he said about himself and about all Israel. "My God, my righteousness, on You I rely; vindicate me!" Why is it that I, from the tribe of Judah, call to You, when You hear the prayer of the tribe of Judah, as it says (Deuteronomy 33:7), "Hear, O Lord, the voice of Judah." The rabbis say: The congregation of Israel said in "When I call," "Vindicate me; if I am without merit, do it for the sake of charity with me." Rabbi Yehoshua ben Levi said: Since David said, "When I call, answer me," I only have a response when the Temple is built. Whence do we learn this? From the phrase, "When I call," which implies, "Whenever I call."
2
דבר אחר בקראי ענני. בג' דברים היה מצטער דוד עליהן והרחיב לו הקב"ה. אחת על בית המקדש. וכן הוא אומר (תהלים קלב א) זכור ה' לדוד את כל ענותו. והרחיב לו הקב"ה ומצא את המקום שנאמר (דברי הימים-א כב א) ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלקים. ואחת על אשת אוריה החתי. שהיו ישראל מליזין אחריו ואומרים איפשר ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל את ישראל בחרב יש לו תשועה. והרחיב לו הקב"ה ואמר לו (שמואל-ב יב יג) גם ה' העביר חטאתך לא תמות. שלישית שהיו ישראל אומרין מה דוד סבור שהמלכות נשתלה מבת שבע. הרחיב לו הקב"ה שנאמר (דברי הימים-א כב ט) הנה בן נולד לך וגו' כי שלמה יהיה שמו. וכי כל הבנים אינן נולדין ומהו נולד לך לך לרפואתך מן חטייא דילך. על ידי מי על ידי נתן הנביא שנאמר (שמואל-ב יב כה) וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה:
Another interpretation of "Bikrei Anani" (a phrase from the beginning of Psalm 18): There were three things that troubled David, but God comforted him. The first was the destruction of the Temple. As it says (Psalm 132:1), "Remember, O Lord, for David all his hardships." And God comforted him by revealing to him the place where the Temple would be built, as it says (1 Chronicles 22:1), "Then David said, 'This is the house of the Lord God.'" The second thing that troubled David was the sin with Bathsheba. The people of Israel were saying that David deserved to die for what he had done. But God comforted him by saying (2 Samuel 12:13), "The Lord has taken away your sin. You will not die." The third thing that troubled David was the question of who would succeed him as king. God comforted him by promising that his son Solomon would be his successor, as it says (1 Chronicles 22:9-10), "Behold, a son will be born to you...and his name shall be Solomon...I will establish his kingdom forever." And when David asked, "Who will be born to me?" God replied, "Through whom will you be healed of your sins? Through the son of the woman with whom you sinned." This was revealed to David by the prophet Nathan, as it says (2 Samuel 12:25), "And he sent word through Nathan the prophet, and he named him Jedidiah."
3
דבר אחר בקראי ענני. זה שאמר הכתוב (דברים ד ז) כי מי גוי גדול. ר' יודן בשם ר' יצחק אמר בשר ודם יש לו פטרון. אמר לו נתפש בן ביתך אמר להם אני מתקיים עליו. אמר לו הרי הוא יוצא לידון אמר להם אני מתקיים עליו. אמר לו הרי יוצא ליהרג היכן הוא והיכן פטרונו. אבל הקב"ה הציל משה מחרב פרעה שנאמר (שמות יח ד) כי אלקי אבי בעזרי. א"ר ינאי כתיב (שם ב טו) ויברח משה מפני פרעה. וכי איפשר לו לאדם לברוח מן המלכות. אלא בשעה שתפשו פרעה וחייבו להתיזו ראשו קהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה שנאמר (שיר השירים ז ה) צוארך כמגדל השן. זה צוארו של משה. א"ר אביתר ולא עוד אלא שנפלה החרב על צוארו של קוסטינר והרגתו שנאמר (שמות יח ד) ויצילני מחרב פרעה. לי הציל ולקוסטינר לא הציל. ר' ברכיה קרא עליה (משלי כא יח) כופר לצדיק רשע. ר' אבין קרא עליה (שם יא ח) צדיק מצרה נחלץ. א"ר יהושע בן לוי בשעה שברח משה נעשו כל אוכלוסין של פרעה אילמין וחרשין וסומין. אומר לאלמין היכן ברח משה ולא היו מדברין. לחרשין ולא היו שומעין. לסומין ולא היו רואין. והוא מה שאמר הקב"ה (שמות ד יא) מי שם פה לאדם. תמן קיימת לך והכא לית אנא קאים. לכך כתיב (דברים ד ז) כה' אלקינו בכל קראנו אליו. ר' יודן אמר שיטה אוחרי. בשר ודם יש לו פטרון אומר לו נתפש בן ביתך אומר להם אני מתקיים עליו. אמר לו הרי הוא מושלך לים היכן הוא והיכן פטרונו. והקב"ה אינו כן הציל את יונה ממעי הדגה שנאמר (יונה ב יא) ויאמר ה' לדג. ר' יודן אמר לגרמיה. בשר ודם יש לו פטרון הגיע לו עת צרה אינו נכנס לפניו פתאום אלא בא ועמד על פתח פטרונו וקורא לעבדו והוא אומר פלוני על הפתח. והקב"ה אינו כן הגיע עת צרה לישראל לא יהא קורא לא לגבריאל ולא למיכאל אלא קורא אותו והוא עונה אותו. הדא הוא דכתיב (יואל ג ה) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. א"ר אלכסנדרי עובדא בחד ארכון דהוה דיין חד ליסטים. אמר ליה מה שמך אמר ליה אלכסנדרי ופנייה לאלכסנדריאה. ומה מי ששמו כשמו של בשר ודם הוא ניצל מי ששמו כשמו של הקב"ה על אחת כמה וכמה. רבי פינחס אמר תרתי חדא משום ר' זעירא וחדא בשם ר' תנחום. בשר ודם יש לו פטרון אם הטריח עליו ביותר הוא אומר אשכח פלן דהוה מטריח עלי טובא. אבל הקב"ה כל מה שישראל מטריחין עליו מקבל שנאמר (תהלים נה כג) השלך על ה' יהבך. בשר ודם יש לו פטרון באו השונאים ותפשוהו על פתח ביתו עד דהוה צוח ליה ועד דהוה נפיק ליה עברה החרב על צוארו והרגתו. אבל הקב"ה אינו כן הציל את יהושפט מחרב ארם. הדא הוא דכתיב (דברי הימים-ב יח לא) ויזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלקים ממנו. מלמד שלא היה חסר אלא התזת ראש. א"ר שמעון בשר ודם יש לו קרוב אם עשיר הוא מודה בו ואם עני הוא אינו מודה בו. אבל הקב"ה אינו כן כשישראל בירידה קורא אותם אחים ורעים שנאמר (תהלים קכב ח) למען אחי ורעי. וכתיב (שם קמח יד) לבני ישראל עם קרובו. א"ר זעירא אדם יש לו בן בית פעם ראשונה הוא נכנס אצלו ומושיבו על המטה. שניה על הכסא. שלישית על הספסל. רביעית הוא אומר כמה ספסל דחוק עלי פלוני מטריחני. אבל הקב"ה אינו כן כל מה שישראל דוחקין אותו ובאין למקום תפלתו שמחה הוא לפניו. לכך נאמר (דברים ד ז) כה' אלקינו בכל קראנו אליו. א"ר פנחס בשם ר' יהודה עבודה זרה נקראת קרובה והיא רחוקה שנאמר (ישעיה מו ז) ישאוהו על כתף יסבלוהו. סוף דבר עמו בבית יצעק ולא יענה. אבל הקב"ה אינו כן רחוק והוא קרוב ואין קרוב ממנו. דאמר ר' לוי מן הארץ ועד לרקיע מהלך חמש מאות שנה ועביו של רקיע מהלך ת"ק שנה וכן בין רקיע לרקיע. ולמעלה מהרקיע טלפי החיות. ר' חלבו אמר אף טלפי החיות מהלך ת"ק שנה. ושוקי החיות כנגד כולם גבי החיות כנגד כולם וכסא הכבוד כנגד כולן למעלה מעולמו. ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחר העמוד לוחש תפלתו והקב"ה מאזין. הדא הוא דכתיב (דברים ד ז) כה' אלקינו בכל קראנו אליו. ר' חנינא שאל לר' שמואל מהו (איכה ג מד) סכותה בענן לך. אמר לו שערי תפלה פעמים פתוחים ופעמים נעולין אבל שערי דמעה לא ננעלים לעולם. מאי טעמא כה' אלקינו. א"ר הושעיה אי זה אומה שמעכבת על אלקיה כאומה זו. כיצד בשעה שזקנים יושבים לעבר שנה הקב"ה מסכים על ידיהם. ועליהם אמר דוד (תהלים נז ג) אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי. יתברך שמו של הקב"ה שהוא משלים וגומר עם ישראל מה שהם עושים. מלך בשר ודם גוזר גזירה ואם מבקשין סנקליטין שלו לבטלה אינן יכולין בין ברצונם בין שלא ברצונם הן מקיימין גזרתו אבל המלך עצמו אם מבקש מבטלה. אבל הקב"ה אינו כן אלא מה שסנהדרין גוזרין הוא מקיים. אימתי בראש השנה שהסנהדרין יושבים ואומרים נעשה ראש השנה בשני בשבת או בשלישי בשבת מיד הקב"ה מושיב סנהדרין של מלאכים ואומר להם לכו וראו אם גזרו התחתונים וגמרו. ומשיבין לו רבונו של עולם כך גמרו שיהא ראש השנה ביום פלוני. מיד הקב"ה יושב באותו היום לדון עולמו שנאמר (שם מז ו) עלה אלקים בתרועה. והכסאות מוצאות והספרים נפתחים וסנהדרין של מלאכים יושבין עמו לפניו שנאמר (דניאל ז ט) חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב. אלו מלמדין זכות. ואלו מלמדין חובה. למה (תהלים פא ה) כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב. ישראל גזרו אותו היום ראש השנה. ואף הוא משפט לאלקי יעקב. שהוא מקיים גזרותיו ומסכים עמהם. הוי אומר (תהלים כז ג) אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי. שהוא מסכים לדעתן של ישראל. תדע לך שכן הוא בא וראה כתיב (במדבר כט א) יום תרועה יהיה לכם. לי לא נאמר אלא לכם. וכן הוא אומר (ויקרא כג לז) אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש. תקראו אתם. בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו. הוי אומר (דברים ד ז) כה' אלקינו בכל קראנו אליו. ואין קראנו אלא קידוש מועדות כמה דאמר אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם. א"ר אבין בשם ר' אחא בשר ודם אם יש לו קרוב שבוי הוא מתבייש לומר שהוא קרובו. והקב"ה הוציא את ישראל שבויין ומטורפין וקורא אותם קרובים שנאמר (תהלים קמח יד) לבני ישראל עם קרובו. אמר דוד רבונו של עולם אפילו רשע שבישראל בא וקורא לפניך אתה עונה אותו מיד. שלא יאמרו אומות העכו"ם כל הפנים שוות אף אתה ענני. אמר לו הקב"ה חייך עד שלא תקראני אני עונה אותך שנאמר (שם נ טו) וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני. ואומר (שם צא טו) יקראני ואענהו וגו'. ואומר (ישעיה סה כד) והיה טרם יקראו ואני אענה. אף על פי כן צריך שתהא קריאתו באמת שנאמר (תהלים קמה יח) קרוב ה' לכל קוראיו. יכול לכל תלמוד לומר לכל אשר יקראוהו באמת. (שם עג א) אך טוב לישראל אלקים. יכול לכל תלמוד לומר לברי לבב. (נחום א ז) טוב ה' למעוז ביום צרה. יכול לכל תלמוד לומר ויודע חוסי בו. (איכה ג כה) טוב ה' לקויו. יכול לכל תלמוד לומר לנפש תדרשנו. (תהלים קכה ד) היטיבה ה' לטובים. יכול לכל תלמוד לומר ולישרים בלבותם:
Another interpretation in the clouds. It says in the scripture (Deuteronomy 4:7), "For what great nation is there that has God close to it, as the Lord our God is whenever we call upon Him?" Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Yitzhak, "He has a patron in the flesh." They said to him, "Your son has been caught." He said to them, "I am responsible for him." They said to him, "But he is sentenced to death. Where is he, and where is his patron?" However, the Holy One, blessed be He, saved Moses from Pharaoh's sword, as it says (Exodus 18:4), "For the God of my father was my help." Rabbi Yannai said, "It is written (Exodus 2:15), 'And Moses fled from Pharaoh.' Can a person escape from a monarchy? But at the moment when Pharaoh's men caught him and were about to decapitate him with a sword, the hilt of the sword broke above the neck of Moses, as it says (Song of Songs 7:6), 'Your neck is like the tower of David.' This refers to the neck of Moses." Rabbi Avitar said, "Not only that, but the sword fell on the neck of the executioner, and Moses killed him, as it says (Exodus 18:4), 'And He saved me from Pharaoh's sword.' He saved me, but not the executioner." Rabbi Berachya called upon it (Proverbs 21:18), "The wicked are a ransom for the righteous." Rabbi Avin called upon it (ibid. 11:8), "The righteous one is saved from distress." Rabbi Yehoshua ben Levi said, "At the moment when Moses fled, all the inhabitants of Pharaoh's palace became dumb, deaf, and blind. To the dumb, he said, 'Where did Moses flee?' but they did not speak. To the deaf, he said, 'What is happening?' but they did not hear. To the blind, he said, 'What does Moses look like?' but they did not see. This is what the Holy One, blessed be He, said (Exodus 4:11), 'Who gives a person speech?' There, you have the answer, but here I have none." Therefore, it is written (Deuteronomy 4:7), "For the Lord our God is close to us whenever we call upon Him." Rabbi Yudan said another interpretation: "He has a patron in the flesh." They said to him, "Your son has been caught." He said to them, "I am responsible for him." They said to him, "But he is sentenced to death." "And the Holy One, blessed be He, did not save Jonah from the belly of the fish, as it is said (Jonah 2:11), 'And the Lord spoke to the fish.' Rabbi Yudan said in his name, 'Flesh and blood have an advocate. When a time of trouble comes upon him suddenly, he does not immediately enter before him (God), but he comes and stands at the door of his advocate and calls to his servant and says, "So-and-so is at the door." But the Holy One, blessed be He, is not so. When a time of trouble comes upon Israel, he should not call upon Gabriel or Michael, but call upon him (God), and he will answer him. This is what is written (Joel 2:32), "And it shall come to pass that whosoever shall call on the name of the Lord shall be delivered." Rabbi Alexandri related a story about a certain judge who used to deride others. He said to him, 'What is your name?' He replied, 'Alexander,' and he (the judge) turned away in contempt. The judge then asked him, 'What is the name of your advocate?' He replied, 'Alexander,' and the judge immediately rose to his feet and kissed him on his forehead, saying, 'My master, my master.' If one who is called by the name of flesh and blood can be saved from danger, how much more so one who is called by the name of the Holy One, blessed be He?' Rabbi Pinchas said two things in the name of Rabbi Zeira and one in the name of Rabbi Tanhum. Flesh and blood have an advocate. If one has burdened him excessively, he (the advocate) says, 'I have forgotten so-and-so who has burdened me too much.' But the Holy One, blessed be He, accepts whatever burdens Israel places upon Him, as it is said (Psalms 55:23), "Cast thy burden upon the Lord, and he shall sustain thee." Flesh and blood have an advocate. If one's enemies seize him at the door of his home and he cries out to him (the advocate), the sword may fall upon his neck and kill him before he is rescued. But the Holy One, blessed be He, is not so. He saved Jehoshaphat from the sword of Aram, as it is said (Chronicles II 18:31), "And Jehoshaphat cried out and the Lord helped him; and God moved them to depart from him." This teaches that he only lacked humility. Rabbi Shimon said, flesh and blood have a relative; if he is rich, he acknowledges him, but if he is poor, he does not acknowledge him. But the Holy One, blessed be He, is not so. When Israel is in distress, he calls them "brothers" and "friends," as it is said (Psalms 122:8), "For my brethren and companions' sakes," and it is written (Exodus 33:11), "And the Lord spoke unto Moses face to face, as a man speaks to his friend." Rabbi Zeira said, a person has a son who is seen once in seventy years, and yet he kisses him on the forehead; but the Holy One, blessed be He, waits for the repentance of the wicked every day, as it is said (Ezekiel 33:11), "As I live, says the Lord God, I have no pleasure in the death of the wicked; but that the wicked turn from his way and live." Above the firmament are the Chayot (heavenly beings). Rabbi Chelbo said that even the Chayot move in a cycle of 490 years. The legs of the Chayot correspond to all the animals, and the Throne of Glory corresponds to everything above. When a person enters the synagogue and stands behind the pillar to whisper their prayer, the Lord listens. This is what is written, "For what great nation is there that has God so near to it, as the Lord our God whenever we call upon Him?" (Deuteronomy 4:7) Rabbi Chanina asked Rabbi Samuel, "What does it mean when it says in Lamentations 3:44, 'You covered yourself with a cloud so that no prayer can get through?'" He replied that the gates of prayer are sometimes open and sometimes closed, but the gates of tears are never closed. Why is this? Because the Lord our God is close to us. Rabbi Hoshea asked, "Which nation delays God like this one?" How is it that when elders sit and recall the past year, the Lord agrees with them? Concerning them, David said, "I will call upon the Most High God, who completes for me" (Psalm 57:3). Blessed be the name of the Lord our God who completes and finishes with Israel what they do. A mortal king decrees a decree, and even if people seek to annul it, they cannot do so, whether willingly or unwillingly, because they must fulfill his decree. However, if the king himself seeks to annul it, he can do so. But the Holy One, blessed be He, is not like that; rather, He upholds whatever the Sanhedrin decrees. When is this? On Rosh Hashanah, when the Sanhedrin sits and says, "Let Rosh Hashanah be on the second day of Shabbat or on the third day of Shabbat," immediately the Holy One, blessed be He, seats a Sanhedrin of angels and says to them, "Go and see if the lower court decreed and finalized it." They reply, "Master of the Universe, so they decreed." He then sits on that same day to judge His world, as it is stated (Psalms 47:6), "God has ascended amid shouts, the Lord amid the sounding of trumpets." The thrones are brought out, the books are opened, and the Sanhedrin of angels sits before Him, as it is stated (Daniel 7:9), "I looked until thrones were set up and the Ancient of Days took His seat." Some teach merit, while others teach obligation. Why? As it is stated (Psalms 81:5), "For it is a statute for Israel, an ordinance of the God of Jacob." Israel decreed that day as Rosh Hashanah, and it is also an ordinance of the God of Jacob, for He upholds His decrees and agrees with them. As it is stated (Psalms 50:15), "Call upon Me on the day of distress; I will deliver you, and you will honor Me." He agrees with Israel's opinion. Know that this is so because it is written (Numbers 29:1), "There shall be a day of blowing the horn for you," and it is only said "for you" and not for Me. Similarly, it is stated (Leviticus 23:2), "These are My appointed festivals, the appointed festivals of the Lord, which you shall proclaim as sacred assemblies." You shall proclaim them, whether in their proper time or not, for I have no appointed festivals except for these. As it is stated (Deuteronomy 4:7), "For what great nation is there that has God so near to them as the Lord our God is whenever we call upon Him?" And we call upon Him only for the sanctification of the festivals, as it is stated (Leviticus 23:4), "These are the appointed festivals of the Lord, the sacred occasions, which you shall celebrate at their appointed time." Rabbi Avin said in the name of Rabbi Aḥa: If a mortal king has a relative who is taken captive, he is ashamed to say that And the Lord brought out the captive and insane Israelites and called them His close people, as it is said (Psalms 148:14), "He has raised up a horn for His people, the praise of all His faithful servants, of Israel, the people close to His heart." King David said, "Master of the Universe, even if a wicked person from among the Israelites comes and calls out to You, You answer them immediately, so that the nations of the world will not say that all faces are equal and that You answer me too." The Lord said to him, "I smile until you call Me, then I will answer you," as it is said (Psalms 50:15), "Call upon Me in the day of trouble; I will deliver you, and you shall glorify Me." And it is said (Psalms 91:15), "When he calls on Me, I will answer him." And it is said (Isaiah 65:24), "And it shall come to pass, that before they call, I will answer." Nevertheless, his call must be sincere, as it is said (Psalms 145:18), "The Lord is near to all who call upon Him, to all who call upon Him in truth." Anyone who calls upon Him in truth can say, "God is good to Israel," (Psalms 73:1), "But as for me, God's nearness is my good," (Psalms 73:28), "The Lord is good to those who wait for Him," (Lamentations 3:25), "Good is the Lord to the one who seeks refuge in Him," (Psalms 34:9), and "The Lord is good to the upright in heart."
4
למנצח בנגינות. המזמור הזה נאמר בג' מיני שבח בניצוח. בנגון. במזמור. בנגינות שהוא של נבואה כמה דאת אמר (מלכים-ב ג טו) והיה כנגן המנגן. למנצח למי שהוא נאה לנצח למי שנצוחו נצח נצחים. דבר אחר למנצח למי שמנוצח מבריותיו. מלך בשר ודם מנצחים אותו כועס אבל הקב"ה נוצחין אותו ושמח שנאמר (תהלים קו כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו:
"To the conductor with musical instruments. This psalm is said in three types of praise with leadership, in melody, in song, with music that is of prophecy, as it is said (2 Kings 3:15), 'And it came to pass, when the minstrel played, that the hand of the Lord came upon him.' To the conductor, for the one who is fitting to lead, for the one whose leadership is victorious forever. Another interpretation is for the conductor of the one who is conquered by his own sins. A mortal king is conquered with anger, but the Holy One, blessed be He, conquers with joy, as it is said (Psalms 106:23), 'Therefore He said that He would destroy them, had not Moses His chosen stood before Him in the breach.'"...
5
אלקי צדקי. א"ר אחא אמר דוד לפני הקב"ה אלקי אתה ועליך לצדקני. ורבנן אמרו אמרו ישראל רבונו של עולם יש לנו זכות עשה עמנו ואם לאו עשה עמנו צדקה:
"My God of righteousness." Rabbi Acha said: "David said before the Holy One, blessed be He, 'My God, You are righteous, and upon You it is incumbent to make me righteous.'" And the Rabbis said: "Israel said before the Lord, our God, 'We have a merit - if You act with us, and if not, act with us through charity.'"
6
בני איש. זה דואג ואחיתופל. בני אברהם יצחק ויעקב שנקראו איש. אברהם שנאמר (בראשית כ ז) ועתה השב אשת האיש. יצחק נקרא איש שנאמר (שם כד סה) מי האיש הלזה. יעקב נקרא איש שנאמר (שם כה כז) ויעקב איש תם (יושב):
Sons of men. These are Doeg and Ahithophel. Sons of Abraham, Isaac, and Jacob, who were called men. Abraham, as it is said, "Now therefore restore the man his wife" (Genesis 20:7). Isaac was called a man as it is said, "Who is this man that came?" (Genesis 24:65). Jacob was called a man as it is said, "And Jacob was a simple man, dwelling in tents" (Genesis 25:27). ["(Yoshev)" means "dwelling" or "sitting." It is used in this context to describe Jacob as "Yoshev tam," meaning "a simple man, dwelling in tents," in Genesis 25:27.]
7
עד מה כבודי לכלמה. עד מתי אתם מכלימין אותי ואת כבודי וקוראים אותי בן ישי. (שמואל-א כב ז) גם לכולכם יתן בן ישי. (שם כ ל) כי בוחר אתה בבן ישי. (שם לא) כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה. ולית לי שם:
How long will my honor be disgraced? How long will you shame me and call me the son of Jesse? (1 Samuel 22:7) "May the son of Jesse give you all a portion." (1 Samuel 23:17) "For you have chosen the son of Jesse." (1 Samuel 24:21) "For as long as the son of Jesse lives on the earth, you shall not be established, nor your kingdom." And I have no name.
8
תאהבון ריק. עד מתי אתם מרדפים אחרי דברים של ריקנות. אמרו אלקים עזבו אלקים שכחו אלקים סילק שכינתו ממנו ואין המלכות חוזרת לו מעתה. תבקשו כזב סלה. מה אתם סבורים על ידי שנסתלק מלכותי לשעה לעולם היא קיימת:
"Do you love emptiness? Until when will you pursue things of emptiness? They say, 'God has abandoned [us], God has forgotten [us],' [that] His Presence has departed from him and that the kingdom will not return to him forever. You seek lies. What do you think? Do you believe that by my departing for a moment, the kingdom.
9
ודעו כי הפלה ה' חסיד. כבר בשרני על ידי ישעיה (ישעיה מ א) נחמו נחמו עמי. וכד אתי ההיא שעתא ישמע בקראי אליו:
"And know that the Lord has set apart the godly for Himself; the Lord hears when I call to Him." (Psalms 4:3) "And you shall know that I am the Lord, when I bring you into the land of Israel, the country which I lifted up My hand in an oath to give to your fathers." (Ezekiel 20:42) "Comfort, comfort My people, says your God." (Isaiah 40:1) "And it shall come to pass at that time that I will hear," says the Lord; "I will hear the heavens, and they shall hear the earth." (Hosea 2:23)
10
רגזו ואל תחטאו. אמר דוד עד מתי אתם חוטאין ומרגיזין ואומרים פסול יש בו מרות המואביה בא. אמרו בלבבכם מאין אתם באים מאיסור שתי אחיות. דעו עיקרכם ודומו סלה:
"Be angry and do not sin; ponder in your own hearts on your beds, and be silent. Selah. Offer right sacrifices, and put your trust in the Lord. There are many who say, 'Who will show us some good? Lift up the light of your face upon us, O Lord!' You have put more joy in my heart than they have when their grain and wine abound. In peace I will both lie down and sleep; for you alone, O Lord, make me dwell in safety." (Psalm 4:4-9, ESV)
11
רגזו ואל תחטאו. א"ר אחא ארגיז יצרך ואל יחטיאך. ורב אמר אכחיש יצרך ואל יחטיאך שלא תבוא לידי חטא. תנא בשם ר' אחא בר יעקב (ירמיה יז יג) מקוה ישראל ה'. מה המקוה הזה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל. ומי ראוי לילך אצל מי הוי אומר הטמא צריך לילך אצל המקוה ולטבול בו. כך אמר הקב"ה אני אמרתי כשאתה מתפלל התפלל בבית הכנסת שבעירך. ואם אתה אינך יכול לילך בבית הכנסת שבעירך התפלל בתוך ביתך. ואם אין אתה יכול לילך להתפלל תתפלל על מטתך. ואם אין את יכול לדבר הרהר בלבך. הדא הוא דכתיב אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה. א"ר יודן ובלבד שתדומו מאותה עבירה שבידך. ואם אתה עושה כן ראה מה כתיב בתריה זבחו זבחי צדק. מעלה אני עליך כאילו בנית מזבח והקרבת עליו קרבנות הרבה. זבח אין כתיב אלא זבחי. תנא הקורא שמע בבית הכנסת שחרית יוצא ידי חובתו ערבית לא יצא אלא אם כן חוזר בביתו על מטתו. מה טעם כדי להבריח את המזיקין. ואין אומר דברים אחר אמת ויציב. והני מילי באמת ויציב דשחרית. דאמר ר' זעירא בר אבא שלש תכיפות הן. תכף לסמיכה שחיטה שנאמר (ויקרא א ד ה) וסמך ושחט. תכף לנטילת ידים ברכה. תכף לגאולה תפלה:
"Be angry, but do not sin." Rabbi Acha said, "Let your inclination anger you, but do not let it cause you to sin." And Rav said, "Deny your inclination and do not let it cause you to sin, so that you will not come to sin." It was taught in the name of Rabbi Acha bar Yaakov, "The mikveh of Israel is the Lord. Just as this mikveh purifies the impure, so too does the Holy One, blessed be He, purify Israel." And who should go to whom? It can be said that the impure should go to the mikveh and immerse themselves in it. Similarly, the Holy One, blessed be He, said, "When you pray, pray in the synagogue in your city. And if you cannot go to the synagogue in your city, pray in your own house. And if you cannot speak, think in your heart." This is what is written, "Say in your hearts upon your beds, and be still, Selah." Rabbi Yudan said, "As long as you remain silent about the sin that you have committed, you are forgiven. And if you do so, see what is written afterwards, 'Sacrifice sacrifices of righteousness.'" I consider it as if you have built an altar and offered many sacrifices on it. The word "sacrifice" is not written, but "sacrifices." It was taught that one who recites the Shema in the synagogue during the morning service has fulfilled his obligation, but in the evening service he should not leave until he returns home and lies down on his bed. What is the reason? To avoid harmful spirits. And one should not say other things that are not true and reliable. These are truly reliable matters concerning the morning service, as Rabbi Zeira bar Abba said, "There are three smacks: one for leaning [on the animal to be sacrificed], one for slaughter, as it says, 'And he shall lean and slaughter' [Leviticus 1:5], one for washing [the hands], a blessing, and one for redemption, a prayer."
12
זבחו זבחי צדק. תנא רבי חייא (שם יח ל) ושמרתם את משמרתי. שמרו במשמרתי. מהו אני ה' אלקיכם מזומן אני ליתן את שכרך. רבי נתן בשם רבי אבא אמר ולא מקרא מלא הוא זבחו זבחי צדק. אמר הקב"ה פשטו ידיכם במצוות ובטחו בי שאני משלם לכם שכר:
"Offer sacrifices of righteousness, and trust in the Lord." (Psalms 4:6) Rabbi Chiya taught: "You shall guard my observances; you shall guard them." (Leviticus 18:30) What does it mean "I am the Lord your God"? It means that I am prepared to give you your reward. Rabbi Natan said in the name of Rabbi Abba: "It is not a full quotation: 'Offer sacrifices of righteousness' (Psalms 4:6). The Lord said: 'Put forth your hands to the mitzvot (commandments) and rely on Me, for I will reward you.'"
13
רבים אומרים לנפשי. אלו אומות העכו"ם שאומרים לישראל מי יתן לנו להתערב עם ישראל בטובות של עולם הבא. וישראל אומרים להם בכמה צרות ובכמה שעבודין ובכמה הריגות מסרנו עצמנו על קדושת השם ואתם באים לשוף אותה מן העקב. נסה עלינו אור פניך ה'. ר' הונא בשם ר' אחא אמר לאותו הקלע אנן מצפין שנאמר (ישעיה מט כב) הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי. א"ר יוחנן אמרו ישראל לפני הקב"ה אין לנו אלא הארת פניך שנאמר (תהלים פ כ) אלקים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה:
Many say to my soul: These are the nations of the world who say to Israel, "Who will allow us to partake with Israel in the goodness of the World to Come?" And Israel replies to them, "With how much suffering, servitude, and martyrdoms have we given ourselves up for the sanctification of God's name, and yet you come to diminish it. May the light of Your countenance shine upon us, O Lord!" Rabbi Huna said in the name of Rabbi Acha: "We are waiting for that which is said, 'Behold, I will lift up My hand to the nations, and raise up My banner to the peoples' (Isaiah 49:22)." Rabbi Yochanan said: "Israel says before the Holy One, Blessed be He: 'We have nothing but the light of Your countenance,' as it is said, 'O God of hosts, cause Your face to shine, and we shall be saved' (Psalms 80:20)."
14
נתתה שמחה בלבי. אמרו ישראל אומות עכו"ם על ידי שעשו ז' מצוות השפעת להם שלוה בעולם הזה במתן שכרן אנו שנצטוינו על שש מאות ושלש עשרה מצוות על אחת כמה וכמה שתשפיע לנו טובות לעולם הבא. לפיכך כשאנו רואים שלותם של אומות העכו"ם אנו שמחים. הוי אומר נתתה שמחה בלבי. ר' יהושע בן לוי אמר משל למלך אחד שעשה סעודה והכניס את האורחים והושיבן על פתח פלטרין ורואין את הכלבים שיוצאין ובפיהן פסיונים וראשי פטומות וראשי עגלים התחילו אומרים מה הכלבים יש להן כך סעודה עצמה שהיא מתוקנת לנו על אחת כמה וכמה. ואומות העכו"ם נמשלו ככלבים שנאמר (ישעיה נו יא) והכלבים עזי נפש. והם בשלוה בעולם הזה ישראל לעתיד לבוא לא כל שכן. הוי נתתה שמחה בלבי:
You have given joy to my heart. The people of Israel say that the nations of the world who have observed the seven Noahide laws receive peace in this world and will be rewarded in the world to come. We, who have been commanded with 613 mitzvot, can only imagine the greater reward that awaits us in the next world. Therefore, when we see the peace of the nations of the world, we rejoice and say, "You have given joy to my heart." Rabbi Yehoshua ben Levi gave a parable about a king who hosted a feast and seated his guests at the entrance of a kennel. The guests saw dogs coming out with muzzles, hooves, and the heads of calves. The guests wondered, "What kind of feast do these dogs have that they are treated better than us?" The nations of the world are compared to these dogs, as it says in Isaiah 56:11, "And the dogs are greedy." If the nations of the world are at peace in this world, how much more so will Israel be at peace in the future world. Therefore, we say, "You have given joy to my heart."
15
בשלום יחדו. אמרו ישראל כל הנביאים יחדו בשלומי. א"ר כל הנביאים פותחין בחובות וחותמין בנחמות. ר' אליעזר אומר כל הנביאים פותחין בתוכחות וחותמין בנחמות חוץ מירמיה שחתם בדברי תוכחות. הדא הוא דכתיב (ירמיה נא סד) ככה תשקע בבל ולא תקום. אמר לו ר' יוחנן אף הוא בדברי נחמות חתם לפי שהיה רואה ירמיה ומתנבא בחורבן בית המקדש (חתם) יכול בחורבן בית המקדש חתם תלמוד לומר (שם) עד הנה דברי ירמיהו. במפלתן של מחריבים חתם ולא חתם בדברי תוכחה. והא כתיב (ישעיה סו כד) והיו דראון לכל בשר. בעכו"ם הוא עוסק. והא כתיב (איכה ה כב) כי מאס מאסתנו. השיבנו תחת כי מאס מאסתנו. כי אתה ה' לבדד בעולם הזה. באותה שעה לבטח תושיבני:
"In peace together." Israel said, "All the prophets are united in my peace." Rabbi said, "All the prophets open with rebukes and end with consolations." Rabbi Eliezer said, "All the prophets open with rebukes and end with consolations, except for Jeremiah, who ended with rebukes." As it is written, "Thus you shall sink into Babylon, and there you shall remain" (Jeremiah 51:64). Rabbi Yochanan said to him, "Jeremiah also ended with consolations, for he saw the destruction of the Temple and prophesied about it. He ended with, 'Thus far are the words of Jeremiah'" (Jeremiah 51:64). He did not end with rebukes about the destruction of the Temple. And it is written, "And they shall be an abhorring to all flesh" (Isaiah 66:24). This refers to the gentiles. And it is written, "For you have rejected us and have become angry with us" (Lamentations 5:22). "Bring us back to You, O Lord, and we shall return; renew our days as of old" (Lamentations 5:21). At that time, You will lead me securely.
16
דבר אחר למנצח בנגינות. זה שאמר הכתוב (משלי יא י) בטוב צדיקים תעלוץ קריה. מה כתיב למעלה מן הפרשה (תהלים ג ח) קומה ה'. ועכשיו אני מנגן להקב"ה כשיאבדו רשעים. וכן את מוצא (שמות יד לא) וירא ישראל את היד הגדולה. מיד (שם טו א) אז ישיר משה. מהו ויאמרו לאמר לומר לדורות כשתהיו נכנסין לצרה לא תאמרו אנו עושין מלחמה. ה' נלחם לכם ואתם אומרים שירה. (שופטים ד כד) ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה. אחר כך (שם ה א) ותשר דבורה. וכן הוא אומר (תהלים ג ח) קומה ה' הושיעני. ואחר כך (שם) כי הכית את כל אויבי לחי. וכי בלחי הכה אותם אין לו שרפים ואין לו פגעים. שיני רשעים שברת. משל למה הדבר דומה לשני בני אדם שהלכו בדרך אחד צדיק ואחד רשע. מצאו פונדק אחד אמרו זה לזה נכנס בפונדק זה ונאכל. נכנסו שניהם ביחד הרשע ראה שם ברכות הרבה של דגים ופר ושור וכבש ואיל וכל עופות. אמר אותו רשע לצדיק למה אין אנו נותנין מעות ונקבל. אמר לו אותו צדיק לרשע וכי היום פתח מחדש זה הפונדק בעדינו אלו היום פתח ראשון היינו בודקין אותו. סוף דבר נכנסו שניהם לפונדק. ישבו זה לעצמו וזה לעצמו. היה אותו רשע אומר לפונדקי הבא לי פסיוני אחד. הבא לי קונדיטון. הבא לי מהכל. ואחר כך אמר אותו הצדיק לפונדקי הבא לי גלוסקא אחת והבא לי קערה אחת של עדשים. והיו יושבין ומשחקין זה על זה. הרשע אומר על הצדיק ראו זה השוטה כל הברכות הללו הם לפניו והוא אוכל עדשים. הצדיק ראה אותו איך הוא משחק עליו ואומר ראו כמה שוטה הוא זה אוכל ועכשיו שוברין את שיניו. אמר לו הצדיק תן לי שתי כוסות יין לברך נתן לו ובירך עליהם ועמד ונתן לפונדקי מעות אותו המעט שאכל והלך לו לשלום. אותו הרשע עמד לצאת אמר לו עשה חשבון. אמר לו כמה אכלתי גלוסקא אחת. אמר לו לא כי אם שתים. והוא אומר לא כן. וכן מתוך כך נכנסו דברים ביניהם התחיל הפונדקי שובר את שיניו. לכך נאמר שיני רשעים שברת. הרשעים אומרים (תהלים עג יא) איכה ידע אל. והצדיקים אומרים (שם קלט ד) כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כולה:
Another thing to conquer in music. As it says in the scripture (Proverbs 11:10), "When the righteous thrive, the city rejoices." What is written above this verse (Psalms 3:8)? "Rise up, O Lord; deliver me." And now, I play for the Lord when the wicked perish. Similarly, we find (Exodus 14:31) "And Israel saw the great power." Immediately after (Exodus 15:1), "Then sang Moses." And they said (Judges 5:1), "Then sang Deborah." And so it says (Psalms 3:8), "Rise up, O Lord; save me, O my God." And afterwards (Psalms 3:7), "For you have smitten all my enemies on the cheekbone; you have broken the teeth of the wicked." For when You struck them on the cheek, they had no embers, nor wounds. You broke the teeth of the wicked. A parable to what is this matter similar? To two people who walked on the same road, one righteous and the other wicked. They found a tavern and said to each other, "Let us enter this tavern and eat." They both entered together, and the wicked one saw many blessings of fish, cattle, sheep, and birds. He said to the righteous one, "Why don't we give money and partake?" The righteous man said to the wicked one, "Is today the day that this inn is reopening for us? If today is the first day it opened, we used to inspect it. In the end, they both entered the inn and sat separately. The wicked man would say to the innkeeper, "Bring me one portion of peas, bring me a cake, bring me whatever you have." Then the righteous man said to the innkeeper, "Bring me one glass of beer and bring me one bowl of lentils." They sat and played against each other. The wicked man said about the righteous man, "See how foolish he is? All these blessings are before him, and he eats lentils." The righteous man saw how the wicked man was mocking him and said, "See how foolish he is? He eats and breaks his teeth." The righteous man then asked for two cups of wine to bless them, paid for the little he ate, and left in peace. The wicked man stood up to leave and said, "Let's settle the bill." The righteous man asked, "How much did you eat of the lentils?" The wicked man replied, "Only one portion." The righteous man said, "No, it was two." This led to an argument between them, and the innkeeper started breaking his teeth again. This is why it is said, "The teeth of the wicked shall be broken" (Psalms 3:8). The wicked say, "How can God know?" (Psalms 73:11), and the righteous say, "For there is no word on my tongue, but You, O Lord, know it all" (Psalms 139:4).
למנצח בנגינות מזמור לדוד בקראי ענני. ר"י אומר כל שאמר דוד כנגדו וכנגד כל ישראל אמר דוד. אלקי צדקי עליך לצדקני למה שאני משבט יהודה ואתה שומע תפלתו שנאמר (דברים לג ז) שמע ה' קול יהודה. רבנן אמרי אמרה כנסת ישראל בקראי ענני עליך לצדקני אם אין בי זכות עשה עמי צדקה. א"ר יהושע בן לוי לפי שדוד אומר קולי אל ה' אקרא אין לי אלא בזמן שהוא בנוי כשהוא חרב מנין. תלמוד לומר בקראי ענני. כל זמן שאקרא:
To the conductor, with stringed instruments. A psalm of David. When I call, answer me, O my righteous God. R. Yitzchak says: everything that David said, he said about himself and about all Israel. "My God, my righteousness, on You I rely; vindicate me!" Why is it that I, from the tribe of Judah, call to You, when You hear the prayer of the tribe of Judah, as it says (Deuteronomy 33:7), "Hear, O Lord, the voice of Judah." The rabbis say: The congregation of Israel said in "When I call," "Vindicate me; if I am without merit, do it for the sake of charity with me." Rabbi Yehoshua ben Levi said: Since David said, "When I call, answer me," I only have a response when the Temple is built. Whence do we learn this? From the phrase, "When I call," which implies, "Whenever I call."
דבר אחר בקראי ענני. בג' דברים היה מצטער דוד עליהן והרחיב לו הקב"ה. אחת על בית המקדש. וכן הוא אומר (תהלים קלב א) זכור ה' לדוד את כל ענותו. והרחיב לו הקב"ה ומצא את המקום שנאמר (דברי הימים-א כב א) ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלקים. ואחת על אשת אוריה החתי. שהיו ישראל מליזין אחריו ואומרים איפשר ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל את ישראל בחרב יש לו תשועה. והרחיב לו הקב"ה ואמר לו (שמואל-ב יב יג) גם ה' העביר חטאתך לא תמות. שלישית שהיו ישראל אומרין מה דוד סבור שהמלכות נשתלה מבת שבע. הרחיב לו הקב"ה שנאמר (דברי הימים-א כב ט) הנה בן נולד לך וגו' כי שלמה יהיה שמו. וכי כל הבנים אינן נולדין ומהו נולד לך לך לרפואתך מן חטייא דילך. על ידי מי על ידי נתן הנביא שנאמר (שמואל-ב יב כה) וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה:
Another interpretation of "Bikrei Anani" (a phrase from the beginning of Psalm 18): There were three things that troubled David, but God comforted him. The first was the destruction of the Temple. As it says (Psalm 132:1), "Remember, O Lord, for David all his hardships." And God comforted him by revealing to him the place where the Temple would be built, as it says (1 Chronicles 22:1), "Then David said, 'This is the house of the Lord God.'" The second thing that troubled David was the sin with Bathsheba. The people of Israel were saying that David deserved to die for what he had done. But God comforted him by saying (2 Samuel 12:13), "The Lord has taken away your sin. You will not die." The third thing that troubled David was the question of who would succeed him as king. God comforted him by promising that his son Solomon would be his successor, as it says (1 Chronicles 22:9-10), "Behold, a son will be born to you...and his name shall be Solomon...I will establish his kingdom forever." And when David asked, "Who will be born to me?" God replied, "Through whom will you be healed of your sins? Through the son of the woman with whom you sinned." This was revealed to David by the prophet Nathan, as it says (2 Samuel 12:25), "And he sent word through Nathan the prophet, and he named him Jedidiah."
דבר אחר בקראי ענני. זה שאמר הכתוב (דברים ד ז) כי מי גוי גדול. ר' יודן בשם ר' יצחק אמר בשר ודם יש לו פטרון. אמר לו נתפש בן ביתך אמר להם אני מתקיים עליו. אמר לו הרי הוא יוצא לידון אמר להם אני מתקיים עליו. אמר לו הרי יוצא ליהרג היכן הוא והיכן פטרונו. אבל הקב"ה הציל משה מחרב פרעה שנאמר (שמות יח ד) כי אלקי אבי בעזרי. א"ר ינאי כתיב (שם ב טו) ויברח משה מפני פרעה. וכי איפשר לו לאדם לברוח מן המלכות. אלא בשעה שתפשו פרעה וחייבו להתיזו ראשו קהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה שנאמר (שיר השירים ז ה) צוארך כמגדל השן. זה צוארו של משה. א"ר אביתר ולא עוד אלא שנפלה החרב על צוארו של קוסטינר והרגתו שנאמר (שמות יח ד) ויצילני מחרב פרעה. לי הציל ולקוסטינר לא הציל. ר' ברכיה קרא עליה (משלי כא יח) כופר לצדיק רשע. ר' אבין קרא עליה (שם יא ח) צדיק מצרה נחלץ. א"ר יהושע בן לוי בשעה שברח משה נעשו כל אוכלוסין של פרעה אילמין וחרשין וסומין. אומר לאלמין היכן ברח משה ולא היו מדברין. לחרשין ולא היו שומעין. לסומין ולא היו רואין. והוא מה שאמר הקב"ה (שמות ד יא) מי שם פה לאדם. תמן קיימת לך והכא לית אנא קאים. לכך כתיב (דברים ד ז) כה' אלקינו בכל קראנו אליו. ר' יודן אמר שיטה אוחרי. בשר ודם יש לו פטרון אומר לו נתפש בן ביתך אומר להם אני מתקיים עליו. אמר לו הרי הוא מושלך לים היכן הוא והיכן פטרונו. והקב"ה אינו כן הציל את יונה ממעי הדגה שנאמר (יונה ב יא) ויאמר ה' לדג. ר' יודן אמר לגרמיה. בשר ודם יש לו פטרון הגיע לו עת צרה אינו נכנס לפניו פתאום אלא בא ועמד על פתח פטרונו וקורא לעבדו והוא אומר פלוני על הפתח. והקב"ה אינו כן הגיע עת צרה לישראל לא יהא קורא לא לגבריאל ולא למיכאל אלא קורא אותו והוא עונה אותו. הדא הוא דכתיב (יואל ג ה) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. א"ר אלכסנדרי עובדא בחד ארכון דהוה דיין חד ליסטים. אמר ליה מה שמך אמר ליה אלכסנדרי ופנייה לאלכסנדריאה. ומה מי ששמו כשמו של בשר ודם הוא ניצל מי ששמו כשמו של הקב"ה על אחת כמה וכמה. רבי פינחס אמר תרתי חדא משום ר' זעירא וחדא בשם ר' תנחום. בשר ודם יש לו פטרון אם הטריח עליו ביותר הוא אומר אשכח פלן דהוה מטריח עלי טובא. אבל הקב"ה כל מה שישראל מטריחין עליו מקבל שנאמר (תהלים נה כג) השלך על ה' יהבך. בשר ודם יש לו פטרון באו השונאים ותפשוהו על פתח ביתו עד דהוה צוח ליה ועד דהוה נפיק ליה עברה החרב על צוארו והרגתו. אבל הקב"ה אינו כן הציל את יהושפט מחרב ארם. הדא הוא דכתיב (דברי הימים-ב יח לא) ויזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלקים ממנו. מלמד שלא היה חסר אלא התזת ראש. א"ר שמעון בשר ודם יש לו קרוב אם עשיר הוא מודה בו ואם עני הוא אינו מודה בו. אבל הקב"ה אינו כן כשישראל בירידה קורא אותם אחים ורעים שנאמר (תהלים קכב ח) למען אחי ורעי. וכתיב (שם קמח יד) לבני ישראל עם קרובו. א"ר זעירא אדם יש לו בן בית פעם ראשונה הוא נכנס אצלו ומושיבו על המטה. שניה על הכסא. שלישית על הספסל. רביעית הוא אומר כמה ספסל דחוק עלי פלוני מטריחני. אבל הקב"ה אינו כן כל מה שישראל דוחקין אותו ובאין למקום תפלתו שמחה הוא לפניו. לכך נאמר (דברים ד ז) כה' אלקינו בכל קראנו אליו. א"ר פנחס בשם ר' יהודה עבודה זרה נקראת קרובה והיא רחוקה שנאמר (ישעיה מו ז) ישאוהו על כתף יסבלוהו. סוף דבר עמו בבית יצעק ולא יענה. אבל הקב"ה אינו כן רחוק והוא קרוב ואין קרוב ממנו. דאמר ר' לוי מן הארץ ועד לרקיע מהלך חמש מאות שנה ועביו של רקיע מהלך ת"ק שנה וכן בין רקיע לרקיע. ולמעלה מהרקיע טלפי החיות. ר' חלבו אמר אף טלפי החיות מהלך ת"ק שנה. ושוקי החיות כנגד כולם גבי החיות כנגד כולם וכסא הכבוד כנגד כולן למעלה מעולמו. ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחר העמוד לוחש תפלתו והקב"ה מאזין. הדא הוא דכתיב (דברים ד ז) כה' אלקינו בכל קראנו אליו. ר' חנינא שאל לר' שמואל מהו (איכה ג מד) סכותה בענן לך. אמר לו שערי תפלה פעמים פתוחים ופעמים נעולין אבל שערי דמעה לא ננעלים לעולם. מאי טעמא כה' אלקינו. א"ר הושעיה אי זה אומה שמעכבת על אלקיה כאומה זו. כיצד בשעה שזקנים יושבים לעבר שנה הקב"ה מסכים על ידיהם. ועליהם אמר דוד (תהלים נז ג) אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי. יתברך שמו של הקב"ה שהוא משלים וגומר עם ישראל מה שהם עושים. מלך בשר ודם גוזר גזירה ואם מבקשין סנקליטין שלו לבטלה אינן יכולין בין ברצונם בין שלא ברצונם הן מקיימין גזרתו אבל המלך עצמו אם מבקש מבטלה. אבל הקב"ה אינו כן אלא מה שסנהדרין גוזרין הוא מקיים. אימתי בראש השנה שהסנהדרין יושבים ואומרים נעשה ראש השנה בשני בשבת או בשלישי בשבת מיד הקב"ה מושיב סנהדרין של מלאכים ואומר להם לכו וראו אם גזרו התחתונים וגמרו. ומשיבין לו רבונו של עולם כך גמרו שיהא ראש השנה ביום פלוני. מיד הקב"ה יושב באותו היום לדון עולמו שנאמר (שם מז ו) עלה אלקים בתרועה. והכסאות מוצאות והספרים נפתחים וסנהדרין של מלאכים יושבין עמו לפניו שנאמר (דניאל ז ט) חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב. אלו מלמדין זכות. ואלו מלמדין חובה. למה (תהלים פא ה) כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב. ישראל גזרו אותו היום ראש השנה. ואף הוא משפט לאלקי יעקב. שהוא מקיים גזרותיו ומסכים עמהם. הוי אומר (תהלים כז ג) אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי. שהוא מסכים לדעתן של ישראל. תדע לך שכן הוא בא וראה כתיב (במדבר כט א) יום תרועה יהיה לכם. לי לא נאמר אלא לכם. וכן הוא אומר (ויקרא כג לז) אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש. תקראו אתם. בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו. הוי אומר (דברים ד ז) כה' אלקינו בכל קראנו אליו. ואין קראנו אלא קידוש מועדות כמה דאמר אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם. א"ר אבין בשם ר' אחא בשר ודם אם יש לו קרוב שבוי הוא מתבייש לומר שהוא קרובו. והקב"ה הוציא את ישראל שבויין ומטורפין וקורא אותם קרובים שנאמר (תהלים קמח יד) לבני ישראל עם קרובו. אמר דוד רבונו של עולם אפילו רשע שבישראל בא וקורא לפניך אתה עונה אותו מיד. שלא יאמרו אומות העכו"ם כל הפנים שוות אף אתה ענני. אמר לו הקב"ה חייך עד שלא תקראני אני עונה אותך שנאמר (שם נ טו) וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני. ואומר (שם צא טו) יקראני ואענהו וגו'. ואומר (ישעיה סה כד) והיה טרם יקראו ואני אענה. אף על פי כן צריך שתהא קריאתו באמת שנאמר (תהלים קמה יח) קרוב ה' לכל קוראיו. יכול לכל תלמוד לומר לכל אשר יקראוהו באמת. (שם עג א) אך טוב לישראל אלקים. יכול לכל תלמוד לומר לברי לבב. (נחום א ז) טוב ה' למעוז ביום צרה. יכול לכל תלמוד לומר ויודע חוסי בו. (איכה ג כה) טוב ה' לקויו. יכול לכל תלמוד לומר לנפש תדרשנו. (תהלים קכה ד) היטיבה ה' לטובים. יכול לכל תלמוד לומר ולישרים בלבותם:
Another interpretation in the clouds. It says in the scripture (Deuteronomy 4:7), "For what great nation is there that has God close to it, as the Lord our God is whenever we call upon Him?" Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Yitzhak, "He has a patron in the flesh." They said to him, "Your son has been caught." He said to them, "I am responsible for him." They said to him, "But he is sentenced to death. Where is he, and where is his patron?" However, the Holy One, blessed be He, saved Moses from Pharaoh's sword, as it says (Exodus 18:4), "For the God of my father was my help." Rabbi Yannai said, "It is written (Exodus 2:15), 'And Moses fled from Pharaoh.' Can a person escape from a monarchy? But at the moment when Pharaoh's men caught him and were about to decapitate him with a sword, the hilt of the sword broke above the neck of Moses, as it says (Song of Songs 7:6), 'Your neck is like the tower of David.' This refers to the neck of Moses." Rabbi Avitar said, "Not only that, but the sword fell on the neck of the executioner, and Moses killed him, as it says (Exodus 18:4), 'And He saved me from Pharaoh's sword.' He saved me, but not the executioner." Rabbi Berachya called upon it (Proverbs 21:18), "The wicked are a ransom for the righteous." Rabbi Avin called upon it (ibid. 11:8), "The righteous one is saved from distress." Rabbi Yehoshua ben Levi said, "At the moment when Moses fled, all the inhabitants of Pharaoh's palace became dumb, deaf, and blind. To the dumb, he said, 'Where did Moses flee?' but they did not speak. To the deaf, he said, 'What is happening?' but they did not hear. To the blind, he said, 'What does Moses look like?' but they did not see. This is what the Holy One, blessed be He, said (Exodus 4:11), 'Who gives a person speech?' There, you have the answer, but here I have none." Therefore, it is written (Deuteronomy 4:7), "For the Lord our God is close to us whenever we call upon Him." Rabbi Yudan said another interpretation: "He has a patron in the flesh." They said to him, "Your son has been caught." He said to them, "I am responsible for him." They said to him, "But he is sentenced to death." "And the Holy One, blessed be He, did not save Jonah from the belly of the fish, as it is said (Jonah 2:11), 'And the Lord spoke to the fish.' Rabbi Yudan said in his name, 'Flesh and blood have an advocate. When a time of trouble comes upon him suddenly, he does not immediately enter before him (God), but he comes and stands at the door of his advocate and calls to his servant and says, "So-and-so is at the door." But the Holy One, blessed be He, is not so. When a time of trouble comes upon Israel, he should not call upon Gabriel or Michael, but call upon him (God), and he will answer him. This is what is written (Joel 2:32), "And it shall come to pass that whosoever shall call on the name of the Lord shall be delivered." Rabbi Alexandri related a story about a certain judge who used to deride others. He said to him, 'What is your name?' He replied, 'Alexander,' and he (the judge) turned away in contempt. The judge then asked him, 'What is the name of your advocate?' He replied, 'Alexander,' and the judge immediately rose to his feet and kissed him on his forehead, saying, 'My master, my master.' If one who is called by the name of flesh and blood can be saved from danger, how much more so one who is called by the name of the Holy One, blessed be He?' Rabbi Pinchas said two things in the name of Rabbi Zeira and one in the name of Rabbi Tanhum. Flesh and blood have an advocate. If one has burdened him excessively, he (the advocate) says, 'I have forgotten so-and-so who has burdened me too much.' But the Holy One, blessed be He, accepts whatever burdens Israel places upon Him, as it is said (Psalms 55:23), "Cast thy burden upon the Lord, and he shall sustain thee." Flesh and blood have an advocate. If one's enemies seize him at the door of his home and he cries out to him (the advocate), the sword may fall upon his neck and kill him before he is rescued. But the Holy One, blessed be He, is not so. He saved Jehoshaphat from the sword of Aram, as it is said (Chronicles II 18:31), "And Jehoshaphat cried out and the Lord helped him; and God moved them to depart from him." This teaches that he only lacked humility. Rabbi Shimon said, flesh and blood have a relative; if he is rich, he acknowledges him, but if he is poor, he does not acknowledge him. But the Holy One, blessed be He, is not so. When Israel is in distress, he calls them "brothers" and "friends," as it is said (Psalms 122:8), "For my brethren and companions' sakes," and it is written (Exodus 33:11), "And the Lord spoke unto Moses face to face, as a man speaks to his friend." Rabbi Zeira said, a person has a son who is seen once in seventy years, and yet he kisses him on the forehead; but the Holy One, blessed be He, waits for the repentance of the wicked every day, as it is said (Ezekiel 33:11), "As I live, says the Lord God, I have no pleasure in the death of the wicked; but that the wicked turn from his way and live." Above the firmament are the Chayot (heavenly beings). Rabbi Chelbo said that even the Chayot move in a cycle of 490 years. The legs of the Chayot correspond to all the animals, and the Throne of Glory corresponds to everything above. When a person enters the synagogue and stands behind the pillar to whisper their prayer, the Lord listens. This is what is written, "For what great nation is there that has God so near to it, as the Lord our God whenever we call upon Him?" (Deuteronomy 4:7) Rabbi Chanina asked Rabbi Samuel, "What does it mean when it says in Lamentations 3:44, 'You covered yourself with a cloud so that no prayer can get through?'" He replied that the gates of prayer are sometimes open and sometimes closed, but the gates of tears are never closed. Why is this? Because the Lord our God is close to us. Rabbi Hoshea asked, "Which nation delays God like this one?" How is it that when elders sit and recall the past year, the Lord agrees with them? Concerning them, David said, "I will call upon the Most High God, who completes for me" (Psalm 57:3). Blessed be the name of the Lord our God who completes and finishes with Israel what they do. A mortal king decrees a decree, and even if people seek to annul it, they cannot do so, whether willingly or unwillingly, because they must fulfill his decree. However, if the king himself seeks to annul it, he can do so. But the Holy One, blessed be He, is not like that; rather, He upholds whatever the Sanhedrin decrees. When is this? On Rosh Hashanah, when the Sanhedrin sits and says, "Let Rosh Hashanah be on the second day of Shabbat or on the third day of Shabbat," immediately the Holy One, blessed be He, seats a Sanhedrin of angels and says to them, "Go and see if the lower court decreed and finalized it." They reply, "Master of the Universe, so they decreed." He then sits on that same day to judge His world, as it is stated (Psalms 47:6), "God has ascended amid shouts, the Lord amid the sounding of trumpets." The thrones are brought out, the books are opened, and the Sanhedrin of angels sits before Him, as it is stated (Daniel 7:9), "I looked until thrones were set up and the Ancient of Days took His seat." Some teach merit, while others teach obligation. Why? As it is stated (Psalms 81:5), "For it is a statute for Israel, an ordinance of the God of Jacob." Israel decreed that day as Rosh Hashanah, and it is also an ordinance of the God of Jacob, for He upholds His decrees and agrees with them. As it is stated (Psalms 50:15), "Call upon Me on the day of distress; I will deliver you, and you will honor Me." He agrees with Israel's opinion. Know that this is so because it is written (Numbers 29:1), "There shall be a day of blowing the horn for you," and it is only said "for you" and not for Me. Similarly, it is stated (Leviticus 23:2), "These are My appointed festivals, the appointed festivals of the Lord, which you shall proclaim as sacred assemblies." You shall proclaim them, whether in their proper time or not, for I have no appointed festivals except for these. As it is stated (Deuteronomy 4:7), "For what great nation is there that has God so near to them as the Lord our God is whenever we call upon Him?" And we call upon Him only for the sanctification of the festivals, as it is stated (Leviticus 23:4), "These are the appointed festivals of the Lord, the sacred occasions, which you shall celebrate at their appointed time." Rabbi Avin said in the name of Rabbi Aḥa: If a mortal king has a relative who is taken captive, he is ashamed to say that And the Lord brought out the captive and insane Israelites and called them His close people, as it is said (Psalms 148:14), "He has raised up a horn for His people, the praise of all His faithful servants, of Israel, the people close to His heart." King David said, "Master of the Universe, even if a wicked person from among the Israelites comes and calls out to You, You answer them immediately, so that the nations of the world will not say that all faces are equal and that You answer me too." The Lord said to him, "I smile until you call Me, then I will answer you," as it is said (Psalms 50:15), "Call upon Me in the day of trouble; I will deliver you, and you shall glorify Me." And it is said (Psalms 91:15), "When he calls on Me, I will answer him." And it is said (Isaiah 65:24), "And it shall come to pass, that before they call, I will answer." Nevertheless, his call must be sincere, as it is said (Psalms 145:18), "The Lord is near to all who call upon Him, to all who call upon Him in truth." Anyone who calls upon Him in truth can say, "God is good to Israel," (Psalms 73:1), "But as for me, God's nearness is my good," (Psalms 73:28), "The Lord is good to those who wait for Him," (Lamentations 3:25), "Good is the Lord to the one who seeks refuge in Him," (Psalms 34:9), and "The Lord is good to the upright in heart."
למנצח בנגינות. המזמור הזה נאמר בג' מיני שבח בניצוח. בנגון. במזמור. בנגינות שהוא של נבואה כמה דאת אמר (מלכים-ב ג טו) והיה כנגן המנגן. למנצח למי שהוא נאה לנצח למי שנצוחו נצח נצחים. דבר אחר למנצח למי שמנוצח מבריותיו. מלך בשר ודם מנצחים אותו כועס אבל הקב"ה נוצחין אותו ושמח שנאמר (תהלים קו כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו:
"To the conductor with musical instruments. This psalm is said in three types of praise with leadership, in melody, in song, with music that is of prophecy, as it is said (2 Kings 3:15), 'And it came to pass, when the minstrel played, that the hand of the Lord came upon him.' To the conductor, for the one who is fitting to lead, for the one whose leadership is victorious forever. Another interpretation is for the conductor of the one who is conquered by his own sins. A mortal king is conquered with anger, but the Holy One, blessed be He, conquers with joy, as it is said (Psalms 106:23), 'Therefore He said that He would destroy them, had not Moses His chosen stood before Him in the breach.'"...
אלקי צדקי. א"ר אחא אמר דוד לפני הקב"ה אלקי אתה ועליך לצדקני. ורבנן אמרו אמרו ישראל רבונו של עולם יש לנו זכות עשה עמנו ואם לאו עשה עמנו צדקה:
"My God of righteousness." Rabbi Acha said: "David said before the Holy One, blessed be He, 'My God, You are righteous, and upon You it is incumbent to make me righteous.'" And the Rabbis said: "Israel said before the Lord, our God, 'We have a merit - if You act with us, and if not, act with us through charity.'"
בני איש. זה דואג ואחיתופל. בני אברהם יצחק ויעקב שנקראו איש. אברהם שנאמר (בראשית כ ז) ועתה השב אשת האיש. יצחק נקרא איש שנאמר (שם כד סה) מי האיש הלזה. יעקב נקרא איש שנאמר (שם כה כז) ויעקב איש תם (יושב):
Sons of men. These are Doeg and Ahithophel. Sons of Abraham, Isaac, and Jacob, who were called men. Abraham, as it is said, "Now therefore restore the man his wife" (Genesis 20:7). Isaac was called a man as it is said, "Who is this man that came?" (Genesis 24:65). Jacob was called a man as it is said, "And Jacob was a simple man, dwelling in tents" (Genesis 25:27). ["(Yoshev)" means "dwelling" or "sitting." It is used in this context to describe Jacob as "Yoshev tam," meaning "a simple man, dwelling in tents," in Genesis 25:27.]
עד מה כבודי לכלמה. עד מתי אתם מכלימין אותי ואת כבודי וקוראים אותי בן ישי. (שמואל-א כב ז) גם לכולכם יתן בן ישי. (שם כ ל) כי בוחר אתה בבן ישי. (שם לא) כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה. ולית לי שם:
How long will my honor be disgraced? How long will you shame me and call me the son of Jesse? (1 Samuel 22:7) "May the son of Jesse give you all a portion." (1 Samuel 23:17) "For you have chosen the son of Jesse." (1 Samuel 24:21) "For as long as the son of Jesse lives on the earth, you shall not be established, nor your kingdom." And I have no name.
תאהבון ריק. עד מתי אתם מרדפים אחרי דברים של ריקנות. אמרו אלקים עזבו אלקים שכחו אלקים סילק שכינתו ממנו ואין המלכות חוזרת לו מעתה. תבקשו כזב סלה. מה אתם סבורים על ידי שנסתלק מלכותי לשעה לעולם היא קיימת:
"Do you love emptiness? Until when will you pursue things of emptiness? They say, 'God has abandoned [us], God has forgotten [us],' [that] His Presence has departed from him and that the kingdom will not return to him forever. You seek lies. What do you think? Do you believe that by my departing for a moment, the kingdom.
ודעו כי הפלה ה' חסיד. כבר בשרני על ידי ישעיה (ישעיה מ א) נחמו נחמו עמי. וכד אתי ההיא שעתא ישמע בקראי אליו:
"And know that the Lord has set apart the godly for Himself; the Lord hears when I call to Him." (Psalms 4:3) "And you shall know that I am the Lord, when I bring you into the land of Israel, the country which I lifted up My hand in an oath to give to your fathers." (Ezekiel 20:42) "Comfort, comfort My people, says your God." (Isaiah 40:1) "And it shall come to pass at that time that I will hear," says the Lord; "I will hear the heavens, and they shall hear the earth." (Hosea 2:23)
רגזו ואל תחטאו. אמר דוד עד מתי אתם חוטאין ומרגיזין ואומרים פסול יש בו מרות המואביה בא. אמרו בלבבכם מאין אתם באים מאיסור שתי אחיות. דעו עיקרכם ודומו סלה:
"Be angry and do not sin; ponder in your own hearts on your beds, and be silent. Selah. Offer right sacrifices, and put your trust in the Lord. There are many who say, 'Who will show us some good? Lift up the light of your face upon us, O Lord!' You have put more joy in my heart than they have when their grain and wine abound. In peace I will both lie down and sleep; for you alone, O Lord, make me dwell in safety." (Psalm 4:4-9, ESV)
רגזו ואל תחטאו. א"ר אחא ארגיז יצרך ואל יחטיאך. ורב אמר אכחיש יצרך ואל יחטיאך שלא תבוא לידי חטא. תנא בשם ר' אחא בר יעקב (ירמיה יז יג) מקוה ישראל ה'. מה המקוה הזה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל. ומי ראוי לילך אצל מי הוי אומר הטמא צריך לילך אצל המקוה ולטבול בו. כך אמר הקב"ה אני אמרתי כשאתה מתפלל התפלל בבית הכנסת שבעירך. ואם אתה אינך יכול לילך בבית הכנסת שבעירך התפלל בתוך ביתך. ואם אין אתה יכול לילך להתפלל תתפלל על מטתך. ואם אין את יכול לדבר הרהר בלבך. הדא הוא דכתיב אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה. א"ר יודן ובלבד שתדומו מאותה עבירה שבידך. ואם אתה עושה כן ראה מה כתיב בתריה זבחו זבחי צדק. מעלה אני עליך כאילו בנית מזבח והקרבת עליו קרבנות הרבה. זבח אין כתיב אלא זבחי. תנא הקורא שמע בבית הכנסת שחרית יוצא ידי חובתו ערבית לא יצא אלא אם כן חוזר בביתו על מטתו. מה טעם כדי להבריח את המזיקין. ואין אומר דברים אחר אמת ויציב. והני מילי באמת ויציב דשחרית. דאמר ר' זעירא בר אבא שלש תכיפות הן. תכף לסמיכה שחיטה שנאמר (ויקרא א ד ה) וסמך ושחט. תכף לנטילת ידים ברכה. תכף לגאולה תפלה:
"Be angry, but do not sin." Rabbi Acha said, "Let your inclination anger you, but do not let it cause you to sin." And Rav said, "Deny your inclination and do not let it cause you to sin, so that you will not come to sin." It was taught in the name of Rabbi Acha bar Yaakov, "The mikveh of Israel is the Lord. Just as this mikveh purifies the impure, so too does the Holy One, blessed be He, purify Israel." And who should go to whom? It can be said that the impure should go to the mikveh and immerse themselves in it. Similarly, the Holy One, blessed be He, said, "When you pray, pray in the synagogue in your city. And if you cannot go to the synagogue in your city, pray in your own house. And if you cannot speak, think in your heart." This is what is written, "Say in your hearts upon your beds, and be still, Selah." Rabbi Yudan said, "As long as you remain silent about the sin that you have committed, you are forgiven. And if you do so, see what is written afterwards, 'Sacrifice sacrifices of righteousness.'" I consider it as if you have built an altar and offered many sacrifices on it. The word "sacrifice" is not written, but "sacrifices." It was taught that one who recites the Shema in the synagogue during the morning service has fulfilled his obligation, but in the evening service he should not leave until he returns home and lies down on his bed. What is the reason? To avoid harmful spirits. And one should not say other things that are not true and reliable. These are truly reliable matters concerning the morning service, as Rabbi Zeira bar Abba said, "There are three smacks: one for leaning [on the animal to be sacrificed], one for slaughter, as it says, 'And he shall lean and slaughter' [Leviticus 1:5], one for washing [the hands], a blessing, and one for redemption, a prayer."
זבחו זבחי צדק. תנא רבי חייא (שם יח ל) ושמרתם את משמרתי. שמרו במשמרתי. מהו אני ה' אלקיכם מזומן אני ליתן את שכרך. רבי נתן בשם רבי אבא אמר ולא מקרא מלא הוא זבחו זבחי צדק. אמר הקב"ה פשטו ידיכם במצוות ובטחו בי שאני משלם לכם שכר:
"Offer sacrifices of righteousness, and trust in the Lord." (Psalms 4:6) Rabbi Chiya taught: "You shall guard my observances; you shall guard them." (Leviticus 18:30) What does it mean "I am the Lord your God"? It means that I am prepared to give you your reward. Rabbi Natan said in the name of Rabbi Abba: "It is not a full quotation: 'Offer sacrifices of righteousness' (Psalms 4:6). The Lord said: 'Put forth your hands to the mitzvot (commandments) and rely on Me, for I will reward you.'"
רבים אומרים לנפשי. אלו אומות העכו"ם שאומרים לישראל מי יתן לנו להתערב עם ישראל בטובות של עולם הבא. וישראל אומרים להם בכמה צרות ובכמה שעבודין ובכמה הריגות מסרנו עצמנו על קדושת השם ואתם באים לשוף אותה מן העקב. נסה עלינו אור פניך ה'. ר' הונא בשם ר' אחא אמר לאותו הקלע אנן מצפין שנאמר (ישעיה מט כב) הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי. א"ר יוחנן אמרו ישראל לפני הקב"ה אין לנו אלא הארת פניך שנאמר (תהלים פ כ) אלקים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה:
Many say to my soul: These are the nations of the world who say to Israel, "Who will allow us to partake with Israel in the goodness of the World to Come?" And Israel replies to them, "With how much suffering, servitude, and martyrdoms have we given ourselves up for the sanctification of God's name, and yet you come to diminish it. May the light of Your countenance shine upon us, O Lord!" Rabbi Huna said in the name of Rabbi Acha: "We are waiting for that which is said, 'Behold, I will lift up My hand to the nations, and raise up My banner to the peoples' (Isaiah 49:22)." Rabbi Yochanan said: "Israel says before the Holy One, Blessed be He: 'We have nothing but the light of Your countenance,' as it is said, 'O God of hosts, cause Your face to shine, and we shall be saved' (Psalms 80:20)."
נתתה שמחה בלבי. אמרו ישראל אומות עכו"ם על ידי שעשו ז' מצוות השפעת להם שלוה בעולם הזה במתן שכרן אנו שנצטוינו על שש מאות ושלש עשרה מצוות על אחת כמה וכמה שתשפיע לנו טובות לעולם הבא. לפיכך כשאנו רואים שלותם של אומות העכו"ם אנו שמחים. הוי אומר נתתה שמחה בלבי. ר' יהושע בן לוי אמר משל למלך אחד שעשה סעודה והכניס את האורחים והושיבן על פתח פלטרין ורואין את הכלבים שיוצאין ובפיהן פסיונים וראשי פטומות וראשי עגלים התחילו אומרים מה הכלבים יש להן כך סעודה עצמה שהיא מתוקנת לנו על אחת כמה וכמה. ואומות העכו"ם נמשלו ככלבים שנאמר (ישעיה נו יא) והכלבים עזי נפש. והם בשלוה בעולם הזה ישראל לעתיד לבוא לא כל שכן. הוי נתתה שמחה בלבי:
You have given joy to my heart. The people of Israel say that the nations of the world who have observed the seven Noahide laws receive peace in this world and will be rewarded in the world to come. We, who have been commanded with 613 mitzvot, can only imagine the greater reward that awaits us in the next world. Therefore, when we see the peace of the nations of the world, we rejoice and say, "You have given joy to my heart." Rabbi Yehoshua ben Levi gave a parable about a king who hosted a feast and seated his guests at the entrance of a kennel. The guests saw dogs coming out with muzzles, hooves, and the heads of calves. The guests wondered, "What kind of feast do these dogs have that they are treated better than us?" The nations of the world are compared to these dogs, as it says in Isaiah 56:11, "And the dogs are greedy." If the nations of the world are at peace in this world, how much more so will Israel be at peace in the future world. Therefore, we say, "You have given joy to my heart."
בשלום יחדו. אמרו ישראל כל הנביאים יחדו בשלומי. א"ר כל הנביאים פותחין בחובות וחותמין בנחמות. ר' אליעזר אומר כל הנביאים פותחין בתוכחות וחותמין בנחמות חוץ מירמיה שחתם בדברי תוכחות. הדא הוא דכתיב (ירמיה נא סד) ככה תשקע בבל ולא תקום. אמר לו ר' יוחנן אף הוא בדברי נחמות חתם לפי שהיה רואה ירמיה ומתנבא בחורבן בית המקדש (חתם) יכול בחורבן בית המקדש חתם תלמוד לומר (שם) עד הנה דברי ירמיהו. במפלתן של מחריבים חתם ולא חתם בדברי תוכחה. והא כתיב (ישעיה סו כד) והיו דראון לכל בשר. בעכו"ם הוא עוסק. והא כתיב (איכה ה כב) כי מאס מאסתנו. השיבנו תחת כי מאס מאסתנו. כי אתה ה' לבדד בעולם הזה. באותה שעה לבטח תושיבני:
"In peace together." Israel said, "All the prophets are united in my peace." Rabbi said, "All the prophets open with rebukes and end with consolations." Rabbi Eliezer said, "All the prophets open with rebukes and end with consolations, except for Jeremiah, who ended with rebukes." As it is written, "Thus you shall sink into Babylon, and there you shall remain" (Jeremiah 51:64). Rabbi Yochanan said to him, "Jeremiah also ended with consolations, for he saw the destruction of the Temple and prophesied about it. He ended with, 'Thus far are the words of Jeremiah'" (Jeremiah 51:64). He did not end with rebukes about the destruction of the Temple. And it is written, "And they shall be an abhorring to all flesh" (Isaiah 66:24). This refers to the gentiles. And it is written, "For you have rejected us and have become angry with us" (Lamentations 5:22). "Bring us back to You, O Lord, and we shall return; renew our days as of old" (Lamentations 5:21). At that time, You will lead me securely.
דבר אחר למנצח בנגינות. זה שאמר הכתוב (משלי יא י) בטוב צדיקים תעלוץ קריה. מה כתיב למעלה מן הפרשה (תהלים ג ח) קומה ה'. ועכשיו אני מנגן להקב"ה כשיאבדו רשעים. וכן את מוצא (שמות יד לא) וירא ישראל את היד הגדולה. מיד (שם טו א) אז ישיר משה. מהו ויאמרו לאמר לומר לדורות כשתהיו נכנסין לצרה לא תאמרו אנו עושין מלחמה. ה' נלחם לכם ואתם אומרים שירה. (שופטים ד כד) ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה. אחר כך (שם ה א) ותשר דבורה. וכן הוא אומר (תהלים ג ח) קומה ה' הושיעני. ואחר כך (שם) כי הכית את כל אויבי לחי. וכי בלחי הכה אותם אין לו שרפים ואין לו פגעים. שיני רשעים שברת. משל למה הדבר דומה לשני בני אדם שהלכו בדרך אחד צדיק ואחד רשע. מצאו פונדק אחד אמרו זה לזה נכנס בפונדק זה ונאכל. נכנסו שניהם ביחד הרשע ראה שם ברכות הרבה של דגים ופר ושור וכבש ואיל וכל עופות. אמר אותו רשע לצדיק למה אין אנו נותנין מעות ונקבל. אמר לו אותו צדיק לרשע וכי היום פתח מחדש זה הפונדק בעדינו אלו היום פתח ראשון היינו בודקין אותו. סוף דבר נכנסו שניהם לפונדק. ישבו זה לעצמו וזה לעצמו. היה אותו רשע אומר לפונדקי הבא לי פסיוני אחד. הבא לי קונדיטון. הבא לי מהכל. ואחר כך אמר אותו הצדיק לפונדקי הבא לי גלוסקא אחת והבא לי קערה אחת של עדשים. והיו יושבין ומשחקין זה על זה. הרשע אומר על הצדיק ראו זה השוטה כל הברכות הללו הם לפניו והוא אוכל עדשים. הצדיק ראה אותו איך הוא משחק עליו ואומר ראו כמה שוטה הוא זה אוכל ועכשיו שוברין את שיניו. אמר לו הצדיק תן לי שתי כוסות יין לברך נתן לו ובירך עליהם ועמד ונתן לפונדקי מעות אותו המעט שאכל והלך לו לשלום. אותו הרשע עמד לצאת אמר לו עשה חשבון. אמר לו כמה אכלתי גלוסקא אחת. אמר לו לא כי אם שתים. והוא אומר לא כן. וכן מתוך כך נכנסו דברים ביניהם התחיל הפונדקי שובר את שיניו. לכך נאמר שיני רשעים שברת. הרשעים אומרים (תהלים עג יא) איכה ידע אל. והצדיקים אומרים (שם קלט ד) כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כולה:
Another thing to conquer in music. As it says in the scripture (Proverbs 11:10), "When the righteous thrive, the city rejoices." What is written above this verse (Psalms 3:8)? "Rise up, O Lord; deliver me." And now, I play for the Lord when the wicked perish. Similarly, we find (Exodus 14:31) "And Israel saw the great power." Immediately after (Exodus 15:1), "Then sang Moses." And they said (Judges 5:1), "Then sang Deborah." And so it says (Psalms 3:8), "Rise up, O Lord; save me, O my God." And afterwards (Psalms 3:7), "For you have smitten all my enemies on the cheekbone; you have broken the teeth of the wicked." For when You struck them on the cheek, they had no embers, nor wounds. You broke the teeth of the wicked. A parable to what is this matter similar? To two people who walked on the same road, one righteous and the other wicked. They found a tavern and said to each other, "Let us enter this tavern and eat." They both entered together, and the wicked one saw many blessings of fish, cattle, sheep, and birds. He said to the righteous one, "Why don't we give money and partake?" The righteous man said to the wicked one, "Is today the day that this inn is reopening for us? If today is the first day it opened, we used to inspect it. In the end, they both entered the inn and sat separately. The wicked man would say to the innkeeper, "Bring me one portion of peas, bring me a cake, bring me whatever you have." Then the righteous man said to the innkeeper, "Bring me one glass of beer and bring me one bowl of lentils." They sat and played against each other. The wicked man said about the righteous man, "See how foolish he is? All these blessings are before him, and he eats lentils." The righteous man saw how the wicked man was mocking him and said, "See how foolish he is? He eats and breaks his teeth." The righteous man then asked for two cups of wine to bless them, paid for the little he ate, and left in peace. The wicked man stood up to leave and said, "Let's settle the bill." The righteous man asked, "How much did you eat of the lentils?" The wicked man replied, "Only one portion." The righteous man said, "No, it was two." This led to an argument between them, and the innkeeper started breaking his teeth again. This is why it is said, "The teeth of the wicked shall be broken" (Psalms 3:8). The wicked say, "How can God know?" (Psalms 73:11), and the righteous say, "For there is no word on my tongue, but You, O Lord, know it all" (Psalms 139:4).