הללויה הללי נפשי וגו'. אמר ירמיה (ירמיה כ יג) שירו את ה' הללו את ה'. הללו את ה'. למה על איזה דבר (שם) כי הציל את נפש אביון מיד מרעים. בשעה שהקב"ה מפיל לרשעים לגהינם ומציל הצדיקים הם מקלסים אותו והן נותנין לו הלל שאינו מניח את העניים. וכן הוא אומר (ישעיה סו ב) ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי. למעלה מן הענין שומר ה' את כל אוהביו וגו'. תהלת ה' ידבר פי. ולא אני עצמי בלבד אלא ויברך כל בשר וגו'. לכך נאמר אהללה ה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי. וכן שלמה אמר (קהלת ט יב) כי גם לא ידע האדם את עתו. אם אינו מקלס בעוד שהוא חי מתי הוא מקלס. לא כשימות. שנאמר (תהלים קטו יז) לא המתים יהללו יה. וכתיב (שם ו ו) כי אין במות זכרך וגו'. ומי מהללך. ואנחנו נברך יה וגו'. (ישעיה לח יט) חי חי הוא יודך. ולא בשאול. וכן הוא אומר (קהלת ט י) כי אין מעשה וחשבון וגו'. לכך נאמר אהללה ה' בחיי וגו'. כך אמר דוד אל תבטחו בנדיבים. לא יבטח אדם במעשה אבותיו. לא יאמר ישמעאל אברהם אבי יש לי מחלקו והוא מצילני. לא יאמר עשו יעקב היה צדיק והוא מצילני ובזכותו אני נמלט. שנאמר (תהלים מט ח) אח לא פדה יפדה איש. אין אחיו של אדם פודה אותו. אם אין אדם עושה טוב בעולם הזה לא יבטח במעשה אבותיו. לכך נאמר אל תבטחו בנדיבים. על מה תבטחו על מעשיכם. שנאמר (משלי ט יב) אם חכמת חכמת לך וגו'. וכן הוא אומר (שם טז כו) נפש עמל עמלה לו. אין אדם אוכל ממעשה אבותיו לעתיד אלא כל א' וא' אוכל משלו. שנאמר (קהלת ו ז) כל עמל האדם לפיהו. (שםג כב) וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו. אין לאדם חלק אלא בעמלו. וכן הוא אומר (תהלים קכח ב) יגיע כפיך כי תאכל וגו'. לכך נאמר אל תבטחו בנדיבים:
"Hallelujah, my soul, etc." Jeremiah said (Jeremiah 20:13), "Sing to the Lord, praise the Lord." Why? Because He saved the soul of the poor from the hand of evildoers. When God sends the wicked to Gehenna and saves the righteous, they praise Him, and they give Him praise that never leaves the poor. It is also said (Isaiah 57:19), "I create the praise of the lips." Not only I myself, but "Let all flesh bless His holy name." Therefore we say, "I will praise the Lord in my life; I will sing to my God as long as I exist." Solomon said (Ecclesiastes 9:12), "For man also does not know his time." If one does not praise while he is alive, when will he praise? Not when he dies, as it is said (Psalm 115:17), "The dead do not praise the Lord." And it is written (Psalm 6:6), "In death there is no memory of You." And who will praise You? But we will bless the Lord, "He who is alive, He who will praise You," not in Sheol. And it is said (Ecclesiastes 9:10), "For there is no work, nor knowledge, nor wisdom in Sheol." Therefore we say, "I will praise the Lord in my life," etc. Thus David said, "Do not trust in princes, in mortal man, in whom there is no salvation" (Psalm 146:3). A person should not say, "Ishmael can say, 'Abraham is my father, and he will save me,' or Esau can say, 'Jacob was righteous, and he will save me, and I will escape through his merit.'" As it is said (Psalm 49:8), "No man can redeem the life of another." No one's brother can redeem him. If a person does not do good in this world, he cannot rely on the deeds of his ancestors. Therefore it is said, "Do not trust in princes." On what should you rely? On your own deeds. As it is said (Proverbs 9:12), "If you are wise, you are wise for yourself, and if you scoff, you alone will bear it." Similarly, it is said (Proverbs 16:26), "A laborer's appetite works for him; his hunger urges him on." A person cannot eat from his father's actions in the future, but rather each person eats from their own actions, as it is said (Ecclesiastes 6:7), "All man's labor is for his mouth," and (ibid. 3:22), "So I saw that there is nothing better for a man than to enjoy his work." A person has no share except in their toil, as it is said (Psalm 128:2), "When you eat the toil of your hands, you are praiseworthy, and it is well with you." Therefore, it is said, "Do not rely on princes."
2
תצא רוחו ישוב לאדמתו. משל למה הדבר דומה לנאד שהוא נפוח ומלא רוח ועומד בארץ מי שהוא רואה אותו מתיירא ממנו סבור שהוא כלום. מה עשה הגיע אצלו וראהו שהוא נאד ונגע בו ונפל ויצא הרוח שבו שמלאו. אמר אותו האיש מזה הייתי מתיירא לא היה בו כלום אבל הרוח היא המעמדת אותו. כך אמר הקב"ה אין הבשר כלום. שנאמר (ישעיה מ ו) כל הבשר חציר וגו'. וכן הוא אומר (איוב כה ו) אף כי אנוש רמה וגו'. אינו עומד אלא על הרוח יצאת הרוח מיד נעשה עפר. וכן הוא אומר תצא רוחו ישוב לאדמתו וגו'. כך אמר הקב"ה אני בראתי את האדם הזה והוא עומד ומתגאה. בא סנחריב הרשע ונתגאה וחרף וגדף ויצאת רוחו מיד אבדו עשתונותיו. וכן פרעה וכן המן וכן כל רשעי עולם המחרפים ומגדפין והן רוח. יצאת רוחן אבדו עשתנותיהן. רצונכם פרקליט שהוא עומד לעולם בטחו בו בכל עת ואתם עומדים. שנאמר (תהלים קמו ה) אשרי שאל יעקב בעזרו וגו'. אם אתם יודעים במי אתם בוטחים. במי שעשה שמים וארץ. משמתחתי את השמים והרקעתי את הארץ שמא זזו ממקומן. כך מי שהוא בוטח בי אין שכרו פוסק לעולם. לכך נאמר (שם) אשרי שאל יעקב בעזרו וגו'. מה כתיב אחריו עושה שמים וארץ וגו'. מהו וכל אשר בם. מכאן אתה למד כנגד כל הבריות שיש לו בארץ כך יש לו בים. לכך נאמר את הים ואת כל אשר בם:
"Let his spirit depart and return to his earth. A parable: What is this similar to? It is similar to a skin bottle that is inflated and full of air, standing on the ground. Anyone who sees it is afraid of it, thinking it is something. What did he do? He came to it, saw that it was just a skin bottle, touched it, and it fell, and the wind that filled it went out. The man said, 'I was afraid of it for no reason, but it was the wind that made it appear intimidating.' So said the Lord: 'Flesh is nothing,' as it is said, 'All flesh is grass, etc.' (Isaiah 40:6) And so it says, 'For man's life on earth is but a wind, (Job 25:6) etc.' He stands only on the breath. When the breath goes out of him, he becomes dust. And so it says, 'Let his spirit depart and return to his earth, etc.' Thus said the Lord: 'I created this man and he stands and boasts. Then came Sennacherib the wicked and boasted and blasphemed, and immediately his spirit went out and his bowels were discharged. And so with Pharaoh, and so with Haman, and so with all the wicked of the world who revile and blaspheme, they are wind. When their spirit goes out, their bowels are discharged.' Your desire is a Protector who stands forever; trust in Him at all times, and you are secure. As it is said, 'Happy is he who has the God of Jacob as his help, (Psalm 146:5) etc.' If you know in whom you trust, in He who made the heavens and the earth, who stretched out the heavens beneath, and established the earth above, that they should not move from their place. So, anyone who trusts in me, his reward will never cease. Therefore, it is said, 'Happy is he who has the God of Jacob as his help, etc.' (Psalm 146:5) What is written after that? 'Who made the heavens and the earth, etc.' And all that is in them. From here, you learn that just as he has on land, he also has in the sea. Therefore, it says, 'The sea and all that is in it.'"
3
עושה משפט לעשוקים וגו'. ומי הם הרעבים. זה אליהו שהיה רעב והיה מאכילו. שנאמר (מלכים-א יז ו) והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה. לכך נאמר נותן לחם לרעבים. מתיר אסורים. מהו מתיר אסורים. יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה הקב"ה לעתיד לבוא. וכן הוא אומר (קהלת א ט) מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה. טהורים היו מקודם לבני נח. וכן הוא אומר להן (בראשית ט ג) כירק עשב נתתי לכם את כל. מה ירק עשב נתתי לכל אף החיה והבהמה לכל מתחלה. ולמה אסר אותה לראות מי שמקבל דבריו ומי אינו מקבל. ולעתיד לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר. ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא שכן הוא אומר (ישעיה סו יז) אוכלי בשר החזיר וגו'. ומה אם למי שהיה אוכלת הוא מכרית ומאביד הבהמה לא כל שכן. ומהו מתיר אסורים אין איסור גדול מן הנדה שהאשה רואה דם ואסרה הקב"ה לבעלה. ולעתיד לבוא הוא מתירה. (זכריה יג ב) וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ואין טומאה אלא נדה שנאמר (ויקרא יח יט) ואל אשה בנדת טומאתה. ויש אומרים אף תשמיש המטה היא אסורה לעתיד לבוא. תדע לך שכן הוא שביום שנגלה הקב"ה על סיני ליתן התורה לישראל אסר תשמיש המטה שלשה ימים. שנאמר (שמות יט יא) היו נכונים וגו'. ומה כשנגלה עליהם יום א' אסרן מתשמיש המטה שלשת ימים. לעתיד לבוא שהשכינה ביניהם אינם אסורין. ומהו מתיר אסורים אסורי מות ואסורי שאול:
"He makes a sentence for the oppressed, etc. And who are the hungry? This is Elijah who was hungry and was fed. As it says (1 Kings 17:6) 'The ravens brought him bread and meat in the morning and bread and meat in the evening, and he drank from the brook.' Therefore, it is said that he gives bread to the hungry. "He permits what is forbidden. What is meant by permitting what is forbidden? Some say that all the animals that became impure in this world, God will purify them in the future. As it says (Ecclesiastes 1:9) 'What has been will be again, what has been done will be done again.' They were pure for the children of Noah. And He also said to them (Genesis 9:3) 'Every moving thing that lives shall be food for you. I have given you all.' Just as I have given you the green plants, I give you everything. Why did He forbid it? To see who accepts His words and who does not. And in the future, He will permit everything that He forbade. "And some say that He will not permit them in the future, as it says (Isaiah 66:17) 'Those who consecrate and purify themselves to go into the gardens, following the one in the midst of those who eat the flesh of pigs and rats and other abominable things--they will meet their end together.' And if He forbids it to someone who eats it, He will cut him off and destroy the animal. And what is meant by permitting what is forbidden? There is no greater prohibition than the niddah (Niddah 3:7), when a woman sees blood and God forbids her to her husband. And in the future, He will permit it." (Zechariah 13:2) "And also I will cause the prophets and the unclean spirit to pass out of the land." And there is no impurity except for the impurity of menstruation, as it is stated (Leviticus 18:19) "And to a woman in the impurity of her menstruation." And there are those who say that even marital relations during menstruation will be forbidden in the future. Know that it is so, for on the day that God revealed Himself on Mount Sinai to give the Torah to Israel, He forbade marital relations for three days, as it is stated (Exodus 19:11) "Be ready for the third day." And just as when He revealed Himself to them on the first day, He forbade them from marital relations for three days, in the future when the Divine Presence will be among them, they will not be forbidden. And what is meant by "permitting the forbidden"? The forbidden that carries a penalty of death or Gehenna (hell).
4
ה' פוקח עורים. אין צער גדול ואין יסורים גדולים וקשים כעורון עינים. למה הדבר דומה למי שהיה מעביר משאות של גמלים ושל חמורים טעונין ועוברין בדרך. נתנו על א' מהם משוי שוה לכולם ועוד טענו מזונותיהן של כולם על א' מהם. והיה מזהיר עליו ואומר הזהרו בו שלא תבן נתון בו אלא אני יודע מה נתתי עליו. נכנסו למדינה באו להתיר מן הבהמה. אמר להן בעל הבית מזה התירו תחלה שטענתי עליו יותר מכלן. כך הקב"ה מצוה על העורים שאין ייסורין גדולים מהם. וכן הוא אומר (דברים כו יח) ארור משגה עור בדרך. וכשיבוא לרפאות העולם. אינו מרפא תחלה אלא העורים. שנאמר ה' פוקח עורים. ומי הן העורים הדורות האלו שהולכות בתורה כעורים. שנאמר (ישעיה נט י) נגששה כעורים קיר. כולם קורין ואין יודעין מה הן קורין שונין ואין יודעין מה הן שונין. אבל לעתיד לבוא (שם לה ה) אז תפקחנה עיני עורים. יי זוקף כפופים. ומי הן הכפופים. אלו ישראל שגלו בחוצה לארץ. שמיום שגלו מירושלים לא זקפו קומתם אלא הן כפופים לעיני שונאיהם והם מהלכין עליהם. וכן אמר ישעיהו (שם נא כב-כג) כה אמר אדוניך ה' ואלקיך יריב עמו. ושמתיה ביד מוגיך וגו'. אלו הכופפים קומתן. לכך נאמר ה' זוקף כפופים. ה' אוהב צדיקים. וכן הוא אומר (משלי ח יז) אני אוהבי אהב. ואומר (שמואל-א ב ל) כי מכבדי אכבד. הן אוהבין אותי ואני אוהב אותן. ולמה אוהב לצדיקים שאינן נחלה לא ממשפחת הכהנים ולא ממשפחת הלוים למה שהכהנים בית אב והלוים בית אב שנאמר (תהלים קלה יט-כ) בית אהרן ברכו את ה'. בית הלוי ברכו את ה'. לפיכך אם מבקש אדם להיות לוי או להיות כהן אינו יכול מפני שלא היה אביו לא לוי ולא כהן. אבל מבקש להיות צדיק אפילו היה גוי יכול להיות צדיק שאין הצדיקים באין מבית אב אלא מעצמן התנדבו ואהבו את הקדוש ברוך הוא. שנאמר (שם לג א) רננו צדיקים בה'. ולכך נאמר ה' אוהב צדיקים:
"The Lord opens the eyes of the blind. There is no greater pain and suffering than blindness. It is similar to someone who passes by a caravan of camels and donkeys loaded with goods. An equal amount was given to each animal, and they were all charged with carrying the provisions for all of them. The owner of the caravan warned them to be careful not to put straw in one animal's load, saying, "I know what I have given him." They entered the country to unload their cargo. The owner of the house allowed them to do so, but first he had them unload the animal that he had charged the most. Similarly, the Lord commands the blind that there is no greater suffering than theirs. As it says (Deuteronomy 27:18), "Cursed is he who misleads the blind on the road." And when it comes to healing the world, the first to be healed are the blind, as it says, "The Lord opens the eyes of the blind." And who are these blind generations that walk in the Torah like blind people? As it says (Isaiah 59:10), "We grope like the blind along the wall." They all read and do not know what they are reading, they argue and do not know what they are arguing about. But in the future (Isaiah 35:5), "Then the eyes of the blind shall be opened." The Lord raises up the bowed down. And who are the bowed down? These are the Israelites who were exiled from their land. Since they were exiled from Jerusalem, they have not stood up straight, but have been bowed down before their enemies, walking under them. As it says in Isaiah (51:22-23), "Thus says your Lord, the Lord and your God, who pleads the cause of his people: Behold, I have taken out of your hand the cup of staggering; the bowl of my wrath you shall drink no more; and I will put it into the hand of your tormentors, who have said to you, ‘Bow down, that we may pass over you.’" Therefore it is said, "The Lord raises up the bowed down." The Lord loves the righteous. As it says (Proverbs 8:17), "I love those who love me." And it says (1 Samuel 2:30), "For those who honor me I will honor." They love me and I love them. But why do I love the righteous who do not belong to the family of Kohanim or Levites? It is because for Kohanim and Levites, their priesthood or Levite status is inherited from their fathers, as it says in Psalm 115:19-20, "The house of Aaron will bless the Lord, the house of Levi will praise the Lord." Therefore, if a person wants to become a Levite or a Kohen, they cannot, because their father was not a Levite or a Kohen. However, if one wants to become a righteous person, even if they were a Gentile, they can become righteous by volunteering and loving the Holy One, blessed be He, on their own. As it says in Psalm 33:1, "Rejoice in the Lord, O you righteous ones!" And that is why it is said, "The Lord loves the righteous."
5
ה' שומר את גרים. הרבה הקב"ה אוהב את הגרים. למה הדבר דומה למלך שהיתה לו צאן והיתה יוצאה ורועה בשדה ונכנס בערב בכל יום. פעם אחד נכנס צבי עם הצאן הלך לו אצל העזים והרחלים והיה רועה עמהן נכנס עמה יוצאת לרעות יצא עמה אמרו למלך הצבי הולך עם הצאן ורועה עמהן בכל יום יוצא ונכנס עמהן. היה המלך אוהב לצבי ביותר. בזמן שהוא יוצא לשדה מצוה לרועה ואומר לו הזהר בצבי הזה לא יכהו אדם. וכשהיה נכנס עם הצאן היה מצוה אוהבו עליו תנו לו שיאכל וישתה והיה אוהב הצבי ביותר. אמר לו הרועה אדוני המלך כמה תיישים וכמה עזים וכמה רחלים וכמה גדיים יש לך ואין אתה מזהירני אלא על הצבי בכל יום אתה מצוני עליו. אמר לו הצאן כך דרכה לרעות אבל הצבי במדבר הן יושבין אין דרכן ליכנס לישוב אצל בני אדם וזה הצבי נכנס וישב אצלנו לא נחזיק לו לטובה שעזב המדבר הגדול הרחב מקום שהצביים והאיילות רועות והניח אותן ובא אצלנו לכן אנו צריכין להחזיק לו טובה. כך אמר הקב"ה טובה גדולה צריך אני להחזיק לגר שהניח משפחתו ובית אביו ובא אלי. לכן אני מצוה עליו (דברים י יט) ואהבתם את הגר. (שמות כב כ) וגר לא תונה וגו'. לכך נאמר ה' שומר את גרים יתום ואלמנה יעודד. זיוג את הגר ליתום ולאלמנה. למה. אמר הקב"ה שלשתן עלובים ועניים. וכן משה אמר (דברים י יח) עושה משפט יתום ואלמנה וגו'. לכך נאמר יתום ואלמנה יעודד. ומי היתומים אלו ישראל. שנאמר (איכה ה ג) יתומים היינו ואין אב. ומי הן אלמנות אלו ציון וירושלים. שנאמר (שם א א) העיר רבתי עם היתה כאלמנה. לכך נאמר יתום ואלמנה יעודד. וכי כל היתומים והאלמנות הוא מעודד לאו אלא אם היו צדיקים. וכן הוא אומר (תהלים סח ו) אבי יתומים וגו'. אבל אם היו רשעים כתוב בהם ודרך רשעים יעות. והוא הוא מעות דרכים. אלא הוא גוזר על כל הצדיקים והרשעים והם עולים לירושלים וג"ע היא זו הדרך לשתיהן. והצדיקים והרשעים הם באים לירושלם כיון שהגיעו לשם הקב"ה מכניס הצדיקים לגן עדן ומעות דרכן של רשעים ומוליכן בדרך לגיהנם. לכך נאמר ודרך רשעים יעות. וכן הוא אומר (שם קמז ו) מעודד ענוים ה' משפיל רשעים עדי ארץ. והצדיקים ממליכין להקב"ה. שנאמר ימלוך ה' לעולם:
"The Lord guards the strangers. God loves the strangers very much. Why is this similar to a king who had a flock and would go out to graze them in the field and return every evening? Once, a gazelle entered with the flock, and went to the goats and the ewes and grazed with them. When the king went out to the field, he loved the gazelle the most. He would command the shepherd to be careful with the gazelle, so that no one would harm it. And when the king returned with the flock, he would command his love for the gazelle by saying, 'Give him food and drink.' The king loved the gazelle the most. The shepherd said to the king, 'My lord the king, how many sheep, goats, ewes, and goats do you have, yet you only warn me about the gazelle every day?' The sheep are used to grazing, but the gazelle lives in the wilderness and has no way of entering human settlements. This gazelle came and lived with us, leaving the wide open space of the wilderness where the gazelles and deer roam. We must treat it well. Similarly, God said, 'I must treat the stranger well, for he left his family and father's house and came to Me.' Therefore, God commands us to 'love the stranger' and 'you shall not wrong a stranger' (Exodus 22:20)." Therefore, it is said, "The Lord watches over the sojourner, the orphan, and the widow; He sustains them. He pairs the sojourner with the orphan and the widow—for what reason? The Holy One, blessed be He, said that they are all despised and poor. Thus, Moses also said, 'He executes justice for the orphan and the widow.' Therefore it is said, "The Lord protects foreigners, orphans and widows. He pairs the foreigner with the orphan and the widow. Why? The Lord said that all three are destitute and poor. Moses also said (Deuteronomy 10:18), "He upholds the cause of the fatherless and the widow." Therefore, it is said to encourage the orphan and the widow. And who are these orphans? They are the people of Israel, as it is said (Lamentations 5:3), "We are orphans and fatherless, our mothers are like widows." And who are these widows? They are Zion and Jerusalem, as it is said (Isaiah 1:8), "The Daughter of Zion is left like a shelter in a vineyard, like a hut in a cucumber field, like a city under siege." Therefore, it is said to encourage the orphan and the widow. But is the Lord encouraging all orphans and widows, regardless of whether they are righteous or wicked? No, only if they are righteous. And so it says (Psalms 68:6), "Father of orphans, etc." But if it were referring to the wicked, it would be written, "And the way of the wicked shall perish." (Psalms 1:6). And this is the meaning of "Ma'ot Darkei" (Psalms 68:5) [lit. "the funds of their paths"], meaning that God decrees upon both the righteous and the wicked, and they both ascend to Jerusalem. And "G.A." [an abbreviation for Gehinnom, the Jewish concept of Hell] is the way for both of them. The righteous and the wicked come to Jerusalem, and when they arrive there, God brings the righteous to the Garden of Eden, and He takes the funds of the wicked's paths and leads them on the way to Gehinnom. That is why it says, "And the way of the wicked shall perish." And so it says (Psalms 147:6), "The Lord encourages the humble and humbles the wicked to the ground." And the righteous reign with God, as it says, "The Lord shall reign forever."
הללויה הללי נפשי וגו'. אמר ירמיה (ירמיה כ יג) שירו את ה' הללו את ה'. הללו את ה'. למה על איזה דבר (שם) כי הציל את נפש אביון מיד מרעים. בשעה שהקב"ה מפיל לרשעים לגהינם ומציל הצדיקים הם מקלסים אותו והן נותנין לו הלל שאינו מניח את העניים. וכן הוא אומר (ישעיה סו ב) ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי. למעלה מן הענין שומר ה' את כל אוהביו וגו'. תהלת ה' ידבר פי. ולא אני עצמי בלבד אלא ויברך כל בשר וגו'. לכך נאמר אהללה ה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי. וכן שלמה אמר (קהלת ט יב) כי גם לא ידע האדם את עתו. אם אינו מקלס בעוד שהוא חי מתי הוא מקלס. לא כשימות. שנאמר (תהלים קטו יז) לא המתים יהללו יה. וכתיב (שם ו ו) כי אין במות זכרך וגו'. ומי מהללך. ואנחנו נברך יה וגו'. (ישעיה לח יט) חי חי הוא יודך. ולא בשאול. וכן הוא אומר (קהלת ט י) כי אין מעשה וחשבון וגו'. לכך נאמר אהללה ה' בחיי וגו'. כך אמר דוד אל תבטחו בנדיבים. לא יבטח אדם במעשה אבותיו. לא יאמר ישמעאל אברהם אבי יש לי מחלקו והוא מצילני. לא יאמר עשו יעקב היה צדיק והוא מצילני ובזכותו אני נמלט. שנאמר (תהלים מט ח) אח לא פדה יפדה איש. אין אחיו של אדם פודה אותו. אם אין אדם עושה טוב בעולם הזה לא יבטח במעשה אבותיו. לכך נאמר אל תבטחו בנדיבים. על מה תבטחו על מעשיכם. שנאמר (משלי ט יב) אם חכמת חכמת לך וגו'. וכן הוא אומר (שם טז כו) נפש עמל עמלה לו. אין אדם אוכל ממעשה אבותיו לעתיד אלא כל א' וא' אוכל משלו. שנאמר (קהלת ו ז) כל עמל האדם לפיהו. (שםג כב) וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו. אין לאדם חלק אלא בעמלו. וכן הוא אומר (תהלים קכח ב) יגיע כפיך כי תאכל וגו'. לכך נאמר אל תבטחו בנדיבים:
"Hallelujah, my soul, etc." Jeremiah said (Jeremiah 20:13), "Sing to the Lord, praise the Lord." Why? Because He saved the soul of the poor from the hand of evildoers. When God sends the wicked to Gehenna and saves the righteous, they praise Him, and they give Him praise that never leaves the poor. It is also said (Isaiah 57:19), "I create the praise of the lips." Not only I myself, but "Let all flesh bless His holy name." Therefore we say, "I will praise the Lord in my life; I will sing to my God as long as I exist." Solomon said (Ecclesiastes 9:12), "For man also does not know his time." If one does not praise while he is alive, when will he praise? Not when he dies, as it is said (Psalm 115:17), "The dead do not praise the Lord." And it is written (Psalm 6:6), "In death there is no memory of You." And who will praise You? But we will bless the Lord, "He who is alive, He who will praise You," not in Sheol. And it is said (Ecclesiastes 9:10), "For there is no work, nor knowledge, nor wisdom in Sheol." Therefore we say, "I will praise the Lord in my life," etc. Thus David said, "Do not trust in princes, in mortal man, in whom there is no salvation" (Psalm 146:3). A person should not say, "Ishmael can say, 'Abraham is my father, and he will save me,' or Esau can say, 'Jacob was righteous, and he will save me, and I will escape through his merit.'" As it is said (Psalm 49:8), "No man can redeem the life of another." No one's brother can redeem him. If a person does not do good in this world, he cannot rely on the deeds of his ancestors. Therefore it is said, "Do not trust in princes." On what should you rely? On your own deeds. As it is said (Proverbs 9:12), "If you are wise, you are wise for yourself, and if you scoff, you alone will bear it." Similarly, it is said (Proverbs 16:26), "A laborer's appetite works for him; his hunger urges him on." A person cannot eat from his father's actions in the future, but rather each person eats from their own actions, as it is said (Ecclesiastes 6:7), "All man's labor is for his mouth," and (ibid. 3:22), "So I saw that there is nothing better for a man than to enjoy his work." A person has no share except in their toil, as it is said (Psalm 128:2), "When you eat the toil of your hands, you are praiseworthy, and it is well with you." Therefore, it is said, "Do not rely on princes."
תצא רוחו ישוב לאדמתו. משל למה הדבר דומה לנאד שהוא נפוח ומלא רוח ועומד בארץ מי שהוא רואה אותו מתיירא ממנו סבור שהוא כלום. מה עשה הגיע אצלו וראהו שהוא נאד ונגע בו ונפל ויצא הרוח שבו שמלאו. אמר אותו האיש מזה הייתי מתיירא לא היה בו כלום אבל הרוח היא המעמדת אותו. כך אמר הקב"ה אין הבשר כלום. שנאמר (ישעיה מ ו) כל הבשר חציר וגו'. וכן הוא אומר (איוב כה ו) אף כי אנוש רמה וגו'. אינו עומד אלא על הרוח יצאת הרוח מיד נעשה עפר. וכן הוא אומר תצא רוחו ישוב לאדמתו וגו'. כך אמר הקב"ה אני בראתי את האדם הזה והוא עומד ומתגאה. בא סנחריב הרשע ונתגאה וחרף וגדף ויצאת רוחו מיד אבדו עשתונותיו. וכן פרעה וכן המן וכן כל רשעי עולם המחרפים ומגדפין והן רוח. יצאת רוחן אבדו עשתנותיהן. רצונכם פרקליט שהוא עומד לעולם בטחו בו בכל עת ואתם עומדים. שנאמר (תהלים קמו ה) אשרי שאל יעקב בעזרו וגו'. אם אתם יודעים במי אתם בוטחים. במי שעשה שמים וארץ. משמתחתי את השמים והרקעתי את הארץ שמא זזו ממקומן. כך מי שהוא בוטח בי אין שכרו פוסק לעולם. לכך נאמר (שם) אשרי שאל יעקב בעזרו וגו'. מה כתיב אחריו עושה שמים וארץ וגו'. מהו וכל אשר בם. מכאן אתה למד כנגד כל הבריות שיש לו בארץ כך יש לו בים. לכך נאמר את הים ואת כל אשר בם:
"Let his spirit depart and return to his earth. A parable: What is this similar to? It is similar to a skin bottle that is inflated and full of air, standing on the ground. Anyone who sees it is afraid of it, thinking it is something. What did he do? He came to it, saw that it was just a skin bottle, touched it, and it fell, and the wind that filled it went out. The man said, 'I was afraid of it for no reason, but it was the wind that made it appear intimidating.' So said the Lord: 'Flesh is nothing,' as it is said, 'All flesh is grass, etc.' (Isaiah 40:6) And so it says, 'For man's life on earth is but a wind, (Job 25:6) etc.' He stands only on the breath. When the breath goes out of him, he becomes dust. And so it says, 'Let his spirit depart and return to his earth, etc.' Thus said the Lord: 'I created this man and he stands and boasts. Then came Sennacherib the wicked and boasted and blasphemed, and immediately his spirit went out and his bowels were discharged. And so with Pharaoh, and so with Haman, and so with all the wicked of the world who revile and blaspheme, they are wind. When their spirit goes out, their bowels are discharged.' Your desire is a Protector who stands forever; trust in Him at all times, and you are secure. As it is said, 'Happy is he who has the God of Jacob as his help, (Psalm 146:5) etc.' If you know in whom you trust, in He who made the heavens and the earth, who stretched out the heavens beneath, and established the earth above, that they should not move from their place. So, anyone who trusts in me, his reward will never cease. Therefore, it is said, 'Happy is he who has the God of Jacob as his help, etc.' (Psalm 146:5) What is written after that? 'Who made the heavens and the earth, etc.' And all that is in them. From here, you learn that just as he has on land, he also has in the sea. Therefore, it says, 'The sea and all that is in it.'"
עושה משפט לעשוקים וגו'. ומי הם הרעבים. זה אליהו שהיה רעב והיה מאכילו. שנאמר (מלכים-א יז ו) והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה. לכך נאמר נותן לחם לרעבים. מתיר אסורים. מהו מתיר אסורים. יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה הקב"ה לעתיד לבוא. וכן הוא אומר (קהלת א ט) מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה. טהורים היו מקודם לבני נח. וכן הוא אומר להן (בראשית ט ג) כירק עשב נתתי לכם את כל. מה ירק עשב נתתי לכל אף החיה והבהמה לכל מתחלה. ולמה אסר אותה לראות מי שמקבל דבריו ומי אינו מקבל. ולעתיד לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר. ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא שכן הוא אומר (ישעיה סו יז) אוכלי בשר החזיר וגו'. ומה אם למי שהיה אוכלת הוא מכרית ומאביד הבהמה לא כל שכן. ומהו מתיר אסורים אין איסור גדול מן הנדה שהאשה רואה דם ואסרה הקב"ה לבעלה. ולעתיד לבוא הוא מתירה. (זכריה יג ב) וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ואין טומאה אלא נדה שנאמר (ויקרא יח יט) ואל אשה בנדת טומאתה. ויש אומרים אף תשמיש המטה היא אסורה לעתיד לבוא. תדע לך שכן הוא שביום שנגלה הקב"ה על סיני ליתן התורה לישראל אסר תשמיש המטה שלשה ימים. שנאמר (שמות יט יא) היו נכונים וגו'. ומה כשנגלה עליהם יום א' אסרן מתשמיש המטה שלשת ימים. לעתיד לבוא שהשכינה ביניהם אינם אסורין. ומהו מתיר אסורים אסורי מות ואסורי שאול:
"He makes a sentence for the oppressed, etc. And who are the hungry? This is Elijah who was hungry and was fed. As it says (1 Kings 17:6) 'The ravens brought him bread and meat in the morning and bread and meat in the evening, and he drank from the brook.' Therefore, it is said that he gives bread to the hungry. "He permits what is forbidden. What is meant by permitting what is forbidden? Some say that all the animals that became impure in this world, God will purify them in the future. As it says (Ecclesiastes 1:9) 'What has been will be again, what has been done will be done again.' They were pure for the children of Noah. And He also said to them (Genesis 9:3) 'Every moving thing that lives shall be food for you. I have given you all.' Just as I have given you the green plants, I give you everything. Why did He forbid it? To see who accepts His words and who does not. And in the future, He will permit everything that He forbade. "And some say that He will not permit them in the future, as it says (Isaiah 66:17) 'Those who consecrate and purify themselves to go into the gardens, following the one in the midst of those who eat the flesh of pigs and rats and other abominable things--they will meet their end together.' And if He forbids it to someone who eats it, He will cut him off and destroy the animal. And what is meant by permitting what is forbidden? There is no greater prohibition than the niddah (Niddah 3:7), when a woman sees blood and God forbids her to her husband. And in the future, He will permit it." (Zechariah 13:2) "And also I will cause the prophets and the unclean spirit to pass out of the land." And there is no impurity except for the impurity of menstruation, as it is stated (Leviticus 18:19) "And to a woman in the impurity of her menstruation." And there are those who say that even marital relations during menstruation will be forbidden in the future. Know that it is so, for on the day that God revealed Himself on Mount Sinai to give the Torah to Israel, He forbade marital relations for three days, as it is stated (Exodus 19:11) "Be ready for the third day." And just as when He revealed Himself to them on the first day, He forbade them from marital relations for three days, in the future when the Divine Presence will be among them, they will not be forbidden. And what is meant by "permitting the forbidden"? The forbidden that carries a penalty of death or Gehenna (hell).
ה' פוקח עורים. אין צער גדול ואין יסורים גדולים וקשים כעורון עינים. למה הדבר דומה למי שהיה מעביר משאות של גמלים ושל חמורים טעונין ועוברין בדרך. נתנו על א' מהם משוי שוה לכולם ועוד טענו מזונותיהן של כולם על א' מהם. והיה מזהיר עליו ואומר הזהרו בו שלא תבן נתון בו אלא אני יודע מה נתתי עליו. נכנסו למדינה באו להתיר מן הבהמה. אמר להן בעל הבית מזה התירו תחלה שטענתי עליו יותר מכלן. כך הקב"ה מצוה על העורים שאין ייסורין גדולים מהם. וכן הוא אומר (דברים כו יח) ארור משגה עור בדרך. וכשיבוא לרפאות העולם. אינו מרפא תחלה אלא העורים. שנאמר ה' פוקח עורים. ומי הן העורים הדורות האלו שהולכות בתורה כעורים. שנאמר (ישעיה נט י) נגששה כעורים קיר. כולם קורין ואין יודעין מה הן קורין שונין ואין יודעין מה הן שונין. אבל לעתיד לבוא (שם לה ה) אז תפקחנה עיני עורים. יי זוקף כפופים. ומי הן הכפופים. אלו ישראל שגלו בחוצה לארץ. שמיום שגלו מירושלים לא זקפו קומתם אלא הן כפופים לעיני שונאיהם והם מהלכין עליהם. וכן אמר ישעיהו (שם נא כב-כג) כה אמר אדוניך ה' ואלקיך יריב עמו. ושמתיה ביד מוגיך וגו'. אלו הכופפים קומתן. לכך נאמר ה' זוקף כפופים. ה' אוהב צדיקים. וכן הוא אומר (משלי ח יז) אני אוהבי אהב. ואומר (שמואל-א ב ל) כי מכבדי אכבד. הן אוהבין אותי ואני אוהב אותן. ולמה אוהב לצדיקים שאינן נחלה לא ממשפחת הכהנים ולא ממשפחת הלוים למה שהכהנים בית אב והלוים בית אב שנאמר (תהלים קלה יט-כ) בית אהרן ברכו את ה'. בית הלוי ברכו את ה'. לפיכך אם מבקש אדם להיות לוי או להיות כהן אינו יכול מפני שלא היה אביו לא לוי ולא כהן. אבל מבקש להיות צדיק אפילו היה גוי יכול להיות צדיק שאין הצדיקים באין מבית אב אלא מעצמן התנדבו ואהבו את הקדוש ברוך הוא. שנאמר (שם לג א) רננו צדיקים בה'. ולכך נאמר ה' אוהב צדיקים:
"The Lord opens the eyes of the blind. There is no greater pain and suffering than blindness. It is similar to someone who passes by a caravan of camels and donkeys loaded with goods. An equal amount was given to each animal, and they were all charged with carrying the provisions for all of them. The owner of the caravan warned them to be careful not to put straw in one animal's load, saying, "I know what I have given him." They entered the country to unload their cargo. The owner of the house allowed them to do so, but first he had them unload the animal that he had charged the most. Similarly, the Lord commands the blind that there is no greater suffering than theirs. As it says (Deuteronomy 27:18), "Cursed is he who misleads the blind on the road." And when it comes to healing the world, the first to be healed are the blind, as it says, "The Lord opens the eyes of the blind." And who are these blind generations that walk in the Torah like blind people? As it says (Isaiah 59:10), "We grope like the blind along the wall." They all read and do not know what they are reading, they argue and do not know what they are arguing about. But in the future (Isaiah 35:5), "Then the eyes of the blind shall be opened." The Lord raises up the bowed down. And who are the bowed down? These are the Israelites who were exiled from their land. Since they were exiled from Jerusalem, they have not stood up straight, but have been bowed down before their enemies, walking under them. As it says in Isaiah (51:22-23), "Thus says your Lord, the Lord and your God, who pleads the cause of his people: Behold, I have taken out of your hand the cup of staggering; the bowl of my wrath you shall drink no more; and I will put it into the hand of your tormentors, who have said to you, ‘Bow down, that we may pass over you.’" Therefore it is said, "The Lord raises up the bowed down." The Lord loves the righteous. As it says (Proverbs 8:17), "I love those who love me." And it says (1 Samuel 2:30), "For those who honor me I will honor." They love me and I love them. But why do I love the righteous who do not belong to the family of Kohanim or Levites? It is because for Kohanim and Levites, their priesthood or Levite status is inherited from their fathers, as it says in Psalm 115:19-20, "The house of Aaron will bless the Lord, the house of Levi will praise the Lord." Therefore, if a person wants to become a Levite or a Kohen, they cannot, because their father was not a Levite or a Kohen. However, if one wants to become a righteous person, even if they were a Gentile, they can become righteous by volunteering and loving the Holy One, blessed be He, on their own. As it says in Psalm 33:1, "Rejoice in the Lord, O you righteous ones!" And that is why it is said, "The Lord loves the righteous."
ה' שומר את גרים. הרבה הקב"ה אוהב את הגרים. למה הדבר דומה למלך שהיתה לו צאן והיתה יוצאה ורועה בשדה ונכנס בערב בכל יום. פעם אחד נכנס צבי עם הצאן הלך לו אצל העזים והרחלים והיה רועה עמהן נכנס עמה יוצאת לרעות יצא עמה אמרו למלך הצבי הולך עם הצאן ורועה עמהן בכל יום יוצא ונכנס עמהן. היה המלך אוהב לצבי ביותר. בזמן שהוא יוצא לשדה מצוה לרועה ואומר לו הזהר בצבי הזה לא יכהו אדם. וכשהיה נכנס עם הצאן היה מצוה אוהבו עליו תנו לו שיאכל וישתה והיה אוהב הצבי ביותר. אמר לו הרועה אדוני המלך כמה תיישים וכמה עזים וכמה רחלים וכמה גדיים יש לך ואין אתה מזהירני אלא על הצבי בכל יום אתה מצוני עליו. אמר לו הצאן כך דרכה לרעות אבל הצבי במדבר הן יושבין אין דרכן ליכנס לישוב אצל בני אדם וזה הצבי נכנס וישב אצלנו לא נחזיק לו לטובה שעזב המדבר הגדול הרחב מקום שהצביים והאיילות רועות והניח אותן ובא אצלנו לכן אנו צריכין להחזיק לו טובה. כך אמר הקב"ה טובה גדולה צריך אני להחזיק לגר שהניח משפחתו ובית אביו ובא אלי. לכן אני מצוה עליו (דברים י יט) ואהבתם את הגר. (שמות כב כ) וגר לא תונה וגו'. לכך נאמר ה' שומר את גרים יתום ואלמנה יעודד. זיוג את הגר ליתום ולאלמנה. למה. אמר הקב"ה שלשתן עלובים ועניים. וכן משה אמר (דברים י יח) עושה משפט יתום ואלמנה וגו'. לכך נאמר יתום ואלמנה יעודד. ומי היתומים אלו ישראל. שנאמר (איכה ה ג) יתומים היינו ואין אב. ומי הן אלמנות אלו ציון וירושלים. שנאמר (שם א א) העיר רבתי עם היתה כאלמנה. לכך נאמר יתום ואלמנה יעודד. וכי כל היתומים והאלמנות הוא מעודד לאו אלא אם היו צדיקים. וכן הוא אומר (תהלים סח ו) אבי יתומים וגו'. אבל אם היו רשעים כתוב בהם ודרך רשעים יעות. והוא הוא מעות דרכים. אלא הוא גוזר על כל הצדיקים והרשעים והם עולים לירושלים וג"ע היא זו הדרך לשתיהן. והצדיקים והרשעים הם באים לירושלם כיון שהגיעו לשם הקב"ה מכניס הצדיקים לגן עדן ומעות דרכן של רשעים ומוליכן בדרך לגיהנם. לכך נאמר ודרך רשעים יעות. וכן הוא אומר (שם קמז ו) מעודד ענוים ה' משפיל רשעים עדי ארץ. והצדיקים ממליכין להקב"ה. שנאמר ימלוך ה' לעולם:
"The Lord guards the strangers. God loves the strangers very much. Why is this similar to a king who had a flock and would go out to graze them in the field and return every evening? Once, a gazelle entered with the flock, and went to the goats and the ewes and grazed with them. When the king went out to the field, he loved the gazelle the most. He would command the shepherd to be careful with the gazelle, so that no one would harm it. And when the king returned with the flock, he would command his love for the gazelle by saying, 'Give him food and drink.' The king loved the gazelle the most. The shepherd said to the king, 'My lord the king, how many sheep, goats, ewes, and goats do you have, yet you only warn me about the gazelle every day?' The sheep are used to grazing, but the gazelle lives in the wilderness and has no way of entering human settlements. This gazelle came and lived with us, leaving the wide open space of the wilderness where the gazelles and deer roam. We must treat it well. Similarly, God said, 'I must treat the stranger well, for he left his family and father's house and came to Me.' Therefore, God commands us to 'love the stranger' and 'you shall not wrong a stranger' (Exodus 22:20)." Therefore, it is said, "The Lord watches over the sojourner, the orphan, and the widow; He sustains them. He pairs the sojourner with the orphan and the widow—for what reason? The Holy One, blessed be He, said that they are all despised and poor. Thus, Moses also said, 'He executes justice for the orphan and the widow.' Therefore it is said, "The Lord protects foreigners, orphans and widows. He pairs the foreigner with the orphan and the widow. Why? The Lord said that all three are destitute and poor. Moses also said (Deuteronomy 10:18), "He upholds the cause of the fatherless and the widow." Therefore, it is said to encourage the orphan and the widow. And who are these orphans? They are the people of Israel, as it is said (Lamentations 5:3), "We are orphans and fatherless, our mothers are like widows." And who are these widows? They are Zion and Jerusalem, as it is said (Isaiah 1:8), "The Daughter of Zion is left like a shelter in a vineyard, like a hut in a cucumber field, like a city under siege." Therefore, it is said to encourage the orphan and the widow. But is the Lord encouraging all orphans and widows, regardless of whether they are righteous or wicked? No, only if they are righteous. And so it says (Psalms 68:6), "Father of orphans, etc." But if it were referring to the wicked, it would be written, "And the way of the wicked shall perish." (Psalms 1:6). And this is the meaning of "Ma'ot Darkei" (Psalms 68:5) [lit. "the funds of their paths"], meaning that God decrees upon both the righteous and the wicked, and they both ascend to Jerusalem. And "G.A." [an abbreviation for Gehinnom, the Jewish concept of Hell] is the way for both of them. The righteous and the wicked come to Jerusalem, and when they arrive there, God brings the righteous to the Garden of Eden, and He takes the funds of the wicked's paths and leads them on the way to Gehinnom. That is why it says, "And the way of the wicked shall perish." And so it says (Psalms 147:6), "The Lord encourages the humble and humbles the wicked to the ground." And the righteous reign with God, as it says, "The Lord shall reign forever."