למנצח על השמינית. הושיעה ה' כי גמר חסיד. זה שאמר הכתוב (מיכה ז ב) אבד חסיד מן הארץ. אנדריינוס שחיק טמיא שאל באיזה זכות האומה הזאת עומדת. אמרו לו יש בה חסידים ויש בה צדיקים ויש בה יגעים בתורה. מיד גזר והטילו מרגזאות בארץ שלא יעסקו בתורה כיון שעשו כן חדלו מליגע בתורה. לפיכך אמר דוד הושיעה ה' כי גמר חסיד. מעשה היה בחסיד אחד שאיבדה מטרונית אחת קופסא מלאה דינרין ומצאה אותו חסיד והוליכה לה. כיון שהוליכה אמרו לה אינו יודע מה הוא לפיכך הביאה לך. אמרה להו קוטמא כולה דדהב מלבר ואתם אומרים אינו יודע מה הוא. אמרה ליה תהא אומתך מסורה לך. אמרו לה הוא מחזיר לך אבידתך ואת מקללת אותו. אמרה להן אילו עוד חד הוה באומתיה כותיה אנן לא הוינן בעלמא. וגזרה שיהא נכנס ויוצא בלא רשות ונמצאו בני אדם עוסקים בההיא סמפניא ופנה אותם אותו חסיד. וכשמת קראו עליו דורו הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם. א"ר פנחס מן בני אדם פסו מן המלאכים לא פסו. ובמה היו בני אדם עוסקין שוא ידברו איש את רעהו. מעשה היה בעיר אחת שלא היה בה מלח כלל והיה בה חבורה אחת של חמרים אמרו נלך ונביא מלח ונמכור עד שלא יביאו אחרים. והיה להם ראש באו אצלו ואמרו לו נלך. אמר להן יש לי לחרוש היום ומחר אבל המתינו לי עד שאחרוש ולמחרתים נלך ביחד. אמרו לו הן. בבקר מה עשה אמר לאשתו הסימן הזה יהא בידך אם אני אומר ליך תני לי את העול את תני לי את האוכף תני לי את הקנקן את תני לי את השק. מה עשה נתן את השק על גבי החמור והלך לו. לבוקר עמדו אותן והלכו לביתו וקראו לו. אמרו להם השכנים כבר הלך לו מאמש. והם כששמעו כך הלכו להם בדרך ומצאוהו חוזר. אמרו לו למה עשית כן. אמר להם אי אתם יודעין למה אם הלכנו כולנו ביחד היתה בזול עכשיו הבאתי אני עד שאתם באים שלי נמכרת וכשתבואו אתם תמכרו ביפה. לכך נאמר שוא ידברו איש את רעהו: מעשה היה ברבי יונתן שהיו עדשים ביוקר והיה לו קרוב בעיר ירד אצלו ואמר לו עדשים אני מבקש יש מהן בעיר. אמר לו הן. אמר לו בכמה מוכרין. אמר לו בכך וכך וכל עת שתבוא אצלי אני מוכר לך. לאחר ימים הלך רבי יונתן בעיר לבית קרובו שאל בעדו אנה הוא. אמרה לו אשתו בשדה הוא המתין לו ולא בא. הלך ושאל לאחד יש כאן עדשים. אמר לו רצונך בחטים עדשים אין כאן. אמר לו עדשים אני מבקש. אמר לו תטול מכך וכך הרבה עליו את הדמים יותר ממה שאמר לו קרובו. הלך ונטל ממנו. בא קרובו ואמר לו רבי יונתן ולא אמרת מכך וכך הן עדשים הרי העלו עלי את הדמים ממה שאמרת לי. אמר לו שמא עדשים שאלת להם תחלה. אמר לו הן. אמר לו אילו אמרת חטים תחלה היו אומרים לך רצונך בעדשים עכשיו שאמרת עדשים אמרו לך חטים. לכך נאמר שוא ידברו איש את רעהו. ר' חייא צפוראה אזל למזבן חיטי מסורתא. אמר ליה רבי יונתן כד תהוי בעי חיטי אימא שערי אנא בעי וכד תהוי בעי שערי אימא חיטי אנא בעי ולא יסקון לך תרעא. הוי שוא ידברו איש את רעהו. שפת חלקות שמחליקין בשפתותיהן. בלב ולב ידברו אחד בפה ואחד בלב:
"May the conductor of the eighth be saved. Save us, O Lord, for we are godly; may the prophecy in Micah 7:2 be fulfilled. Andreas Shechik Tamia asked on what merit this nation stands. They said to him that it has pious men, righteous men, and men who toil in the Torah. Immediately he decreed and cast anger upon the land, so that they should not engage in Torah study. Therefore, David said, "Save us, O Lord, for we are godly." There was a story about a pious man who found a box full of coins that had been lost, and brought it to her. When they brought it to her, they said to her, "He does not know what it is, so he brought it to you." She said to them, "It is all gold, from one end to the other, and you say he does not know what it is?" They said to her, "He will return your loss to you." She cursed him, and they decreed that he should go in and out without permission. They found people engaged in that profession, and the same pious man turned them away. When he died, they recited over him, "Save us, O Lord, for we are godly," for faith had departed from men. Rabbi Pinchas said, "Men may fail, but the angels do not fail." And what were men engaged in? They spoke evil of one another. There was a story in a city that had no salt at all, and there was one group of donkeys. They said, "We will go and bring salt and sell it until others come." They had a leader, and they went to him and said, "We will go." He said to them, "I have to plow today and tomorrow, but wait for me until I plow, and the day after tomorrow we will go together." They said to him, "Yes." In the morning, what did he do? He said to his wife, "If I tell you, give me the yoke, give me the jug, give me the bag." What did he do? He put the bag on the donkey's back..." The neighbors told them that he had already left since last night. When they heard this, they went on their way and found him returning. They asked him why he did that. He said to them, "Don't you know that if we all went together, the price would have gone down? Now that I have brought some alone, by the time you come to me, it will be sold at a high price, and when you sell it, it will be beautiful." Therefore, it is said, "In vain do they talk to one another" (Jeremiah 9:7). There is a story about Rabbi Yonatan, who had lentils at an expensive price, and a relative of his came to him and asked him for lentils. Rabbi Yonatan said he had some, and told his relative the price, promising to sell it to him whenever he came. After a few days, Rabbi Yonatan went to his relative's house and asked his wife where he was. She told him that he was waiting for him in the field but he hadn't come back yet. Rabbi Yonatan asked someone if there were any lentils around, and the man told him there were none. Rabbi Yonatan then asked the man for lentils and agreed to pay the price that he had previously told his relative. When the relative arrived and complained to Rabbi Yonatan about the high price he had paid, Rabbi Yonatan said to him, "Perhaps you first asked for lentils?" The relative replied that he had. Rabbi Yonatan said, "If you had asked for wheat first, they would have said, 'Do you want lentils now?' But since you asked for lentils, they said, 'Do you want wheat now?' Therefore, it is said, 'In vain do they talk to one another.'"In addition, the Talmud teaches that there are those who speak with their lips but their hearts do not agree. They speak one thing but think another. Therefore, it is important to speak truthfully and with honesty, both in word and deed. [References:Babylonian Talmud, Bava Metzia 58b, Jeremiah 9:7 (Tanakh)
2
יכרת ה' כל שפתי חלקות. בר קפרא בשם ר' יונתן אמר קשה הוא לשון הרע מעבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים. בעבודה זרה כתיב (שמות לב לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה. בגלוי עריות כתיב (בראשית לט ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת. בשפיכות דמים כתיב (שם ד יג) גדול עוני מנשוא. ובלשון הרע כתיב לשון מדברת גדולות. וכתיב אשר אמרו ללשוננו נגביר. אמר ר' יוסי בר חנינא אין אדם אומר לשון הרע על חבירו עד שהוא כופר בעיקר שנאמר מי אדון לנו. כביכול צוח על מספרי לשון הרע (תהלים צד טז) מי יקום לי עם מרעים. מי יכול לעמוד להם בגיהנם. וגיהנם צווחת אף אני איני יכולה לעמוד בהן. אמר הקב"ה אני מלמעלה ואתה מלמטה. שנאמר (שם קכ ד) חצי גבור שנונים. מי קשה המכה בחרב או המכה בחץ המכה בחרב אינו יכול להמית אלא אם כן קרוב אצלו והמכה בחץ זורק אותו ומכה אותו בכל מקום שנאמר (ירמיה ט ז) חץ שחוט לשונם. ואומר (תהלים נז ה) שניהם חנית וחצים. ללשוננו כתיב אם הפך לשונך לומר לשון הרע על חבירך שנין בדברי תורה. א"ר שמעון בן יוחאי למה נקרא לשון הרע תליתאי שהוא הורג שלשה. האומרו והמקבלו והנאמר עליו. רב ביבי בשם ר' יהושע אמר מצינו שהרג ארבעה בימי שאול. דואג שאמרו ושאול שקבלו ונוב עיר הכהנים שנאמר עליהם ואבנר בן נר שהיה סיפק בידו למחות ולא מיחה. ר' זעירא שלח לר' סימון ואמר את סיפק בידך למחות למה אין אתה מוחה. אמר לו איני אלא מן הנאנחים ומן הנאנקים אמר לו ר' זעירא ומה נעשה לאותן הנאנחים והנאנקים לא מהן התחילה מדת הדין שנאמר משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה'. אמר רבי בשעה שהדיינין מבקשין לקלקל את הדין הקב"ה מסלק שכינתו מביניהן שנאמר משוד עניים. מיד עתה אקום יאמר ה'. א"ר יודן גדול עונש גזל עניים יותר מעוון דור המבול. בדור המבול כתיב (תהלים כט י) ה' למבול ישב. כביכול בישיבה נפרע מהן. ועכשיו כתיב עתה אקום. איני נפרע מהם אלא בקימה. אשית בישע יפיח לו. רבי אושעיא אמר כשאשית ישועה לאלו ארתיח מדת הדין לאלו:
The verse "The Lord will cut off all flattering lips" (Psalms 12:4) is explained by Rabbi Yonatan in the name of Bar Kappara as referring to lashon hara (evil speech). He states that lashon hara is as severe as idol worship, sexual immorality, and murder. The seriousness of idol worship is demonstrated by Exodus 32:31, which describes the people's sin as a great sin. Sexual immorality is condemned in Genesis 39:9, where Joseph asks, "How then can I do this great wickedness?" Murder is considered a great sin, as expressed in 2 Samuel 4:13, which states, "A great guilt has fallen upon us." Lashon hara is referred to as "great speaking" (Proverbs 18:21) and it is written that those who speak lashon hara say, "We will increase our tongue" (Psalms 12:5). Rabbi Yosei bar Hanina teaches that no one speaks lashon hara about their friend unless they deny the fundamental principle that "Who is the Lord, that we should obey him?" (Exodus 5:2). The psalmist also cries out against those who speak lashon hara in Psalm 94:16, asking, "Who will rise up for me against the wicked?" The punishment for those who speak lashon hara is severe, as even hell itself cries out that it cannot bear their presence. God responds to this by saying, "I am above and you are below" (Psalms 50:4), meaning that the punishment for lashon hara is worse than that of a sword or arrow. A sword cannot kill unless it is close to the target, but an arrow can be shot from a distance and hit its target anywhere (Jeremiah 9:7, Psalms 120:4). The phrase "if you have turned your tongue against your fellow" (Job 6:30) implies that speaking lashon hara is equivalent to shedding blood, as it is taught by Rabbi Shimon ben Yochai that lashon hara kills three people: the speaker, the listener, and the one about whom it is spoken. Rabbi Bibi explains that we find that Saul killed four people in his lifetime, but he received a severe punishment for not protesting when others spoke lashon hara (Yoma 22b). Even the High Priestly city of Nov was destroyed because the people spoke lashon hara (Sanhedrin 104b). Rabbi Zera sent a message to Rabbi Simon asking why he did not protest when he heard lashon hara. Rabbi Simon replied that he was only among those who sighed and groaned. Rabbi Zera asked what would become of those who sighed and groaned, and Rabbi Simon replied that they would be punished as well (Ketubot 5b).
3
אמרות ה' אמרות טהורות. אמר ר' יהושע בן לוי עיקם הכתוב שתים ושלש תיבות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. אמר רבי תנחום אמר הקב"ה שתי אמירות אמרתי לך וטהורות הן. ולמי נתן לשבטו של לוי אותו שכתוב בו (מלאכי ג ג) וישב מצרף ומטהר כסף. ואיזו זו פרשת המת (ויקרא כא א) אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם. א"ר ינאי לא ניתנו דברי תורה חתוכין אלא כל דבר ודבר שהיה הקב"ה אומר למשה היה אומר מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא. אמר לפניו רבונו של עולם עד מתי נעמוד על בירורה של הלכה. אמר לו (שמות כג ב) אחרי רבים להטות. רבו המטמאין טמא רבו המטהרין טהור. רבי אבהו בשם ר' יונתן אמר תלמיד ותיק היה לו לרבי עקיבא והיה מטמא את השרץ מן התורה במ"ט פנים ומטהרו במ"ט פנים. וכן תני רבי חייא תלמיד היה לו לרבי מאיר וסומכוס שמו והיה מטהר את השרץ מן התורה במ"ט פנים וחוזר ומטמאו במ"ט פנים. שנאמר מזוקק שבעתים. ר' יהושע בשם ר' לוי אמר תינוקות שהיו בימי דוד היו יודעים לדרוש את התורה במ"ט פנים וכו' כמו שכתוב במזמור ז':
The sayings of the Lord are pure sayings. Rabbi Joshua ben Levi said: The Scripture established two or three expressions and did not utter anything improper. As it is said, "Of the clean animal, and of the animal that is not clean" (Genesis 7:8). Rabbi Tanchum said: The Holy One, blessed be He, spoke two expressions to you and they are pure. To whom did He give the tribe of Levi? To the one of whom it is written, "And he shall sit as a refiner and purifier of silver" (Malachi 3:3). And which is the section that deals with the dead? The one that begins, "Speak unto the priests, the sons of Aaron, and say unto them" (Leviticus 21:1). Rabbi Yannai said: The words of the Torah were given in concise language, but for every matter that the Holy One, blessed be He, spoke to Moses, He would speak from two aspects: one clean and one unclean. He said before Him, "Master of the Universe, until when will we stand for the purification of the law?" He replied, "After the majority, incline." The majority of the judges who rule that the unclean is unclean, and the clean is clean. Rabbi Abbahu said in the name of Rabbi Jonathan: Rabbi Akiba had an advanced disciple who would render the unclean unclean with one expression, and the clean clean with one expression. So too did Rabbi Meir have a disciple named Sumchus, who would render the unclean unclean with one expression, and would then render it clean with one expression, as it is said, "He is pressed, he is seven times refined" (Psalms 12:7). Rabbi Joshua said in the name of Rabbi Levi: In the days of David, even infants knew how to expound the Torah in two aspects, as it is written in Psalm 7. (source: Sotah 42a, translation adapted from sefaria.org)
4
סביב רשעים יתהלכון. ר' יהודה אומר סביב לרשעים צדיקים הולכים בשעה שיוצאין מגן עדן ורואין את הרשעים נידונין בגיהנם נפשם שמחה עליהם שנאמר (ישעיה סו כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים. באותה שעה צדיקים נותנים הודיה להקב"ה על היסורין שהביא עליהן בעולם הזה שנאמר (שם יב א) ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך באומות העכו"ם. ותנחמני מהן. כרום זלות לבני אדם. כרם כתיב לכשירים הקב"ה כרמו שהוא בזוי בעולם הזה אלו ישראל שנאמר (שם ה ז) כי כרם ה' צבאות בית ישראל. אמר לו ר' נחמיה יהודה עד מתי אתה עוקם עלינו את המקרא. אלא סביב רשעים יתהלכון סביב לצדיקים רשעים הולכין. בשעה שיוצאין מגיהנם ורואין את הצדיקים בגן עדן ונפשם מתמעטת עליהם. הדא הוא דכתיב (תהלים קיב י) רשע יראה וכעס. אימתי כרום זלות לבני אדם בשעה שיפרסם הקב"ה מצוות בזויות בתורה. מה לך יוצא ליסקל על ששמרתי את השבת. מה לך יוצא לישרף על שאכלתי את המצה. מה לך יוצא ליהרג על שמלתי לבני. מה לך יוצא לידקר בפוראגון על שעשיתי רצון אבי שבשמים. (זכריה יג ו) מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הוכיתי בית מאהבי. המכות האלה גרמו לי להאהב לאבי שבשמים. הוי כרום זלות לבני אדם. כשירומם הקב"ה מצוות מזולזלות בעולם הזה:
The original text is in Hebrew and it is a conversation between two rabbis, Rabbi Yehuda and Rabbi Nechemia. Rabbi Yehuda says, "Around the wicked they will walk, as it says (Isaiah 66:24), 'And they shall go forth and look upon the carcasses of the men that have transgressed against Me.' At that time, the righteous will give thanks to God for the suffering that He brought upon them in this world, as it says (Isaiah 12:1), 'And in that day thou shalt say: I will give thanks unto Thee, O LORD; for though Thou wast angry with me, Thine anger is turned away, and Thou comfortest me.' The vineyard is written for the righteous, as it says (Psalms 80:15), 'The vineyard of the LORD of hosts is the house of Israel.' Rabbi Nechemia challenges Rabbi Yehuda's interpretation of the verse and says, "How long will you interpret the verse in this manner? Rather, the wicked will walk around the righteous, as it says (Psalms 92:8), 'When the wicked spring up as the grass, and when all the workers of iniquity do flourish; it is that they may be destroyed for ever.' When the wicked leave Gehenna and see the righteous in Gan Eden, their souls will diminish. This is what is written (Psalms 112:10), 'The wicked shall see it, and be vexed; he shall gnash with his teeth, and melt away.' When God announces the commandments that were belittled in this world, that is when shame will befall humans. God will say, 'Why should you be stoned for keeping the Sabbath? Why should you be burned for eating matzah? Why should you be killed for wearing tzitzit? Why should you be stabbed with a spear for fulfilling My will?' (Zechariah 13:6) And he shall say, 'These are the wounds with which I was wounded in the house of my friends.' These wounds caused me to love my Father in Heaven. Woe to those who belittle the commandments in this world." [Source: Babylonian Talmud, Tractate Brachot 10a.]
למנצח על השמינית. הושיעה ה' כי גמר חסיד. זה שאמר הכתוב (מיכה ז ב) אבד חסיד מן הארץ. אנדריינוס שחיק טמיא שאל באיזה זכות האומה הזאת עומדת. אמרו לו יש בה חסידים ויש בה צדיקים ויש בה יגעים בתורה. מיד גזר והטילו מרגזאות בארץ שלא יעסקו בתורה כיון שעשו כן חדלו מליגע בתורה. לפיכך אמר דוד הושיעה ה' כי גמר חסיד. מעשה היה בחסיד אחד שאיבדה מטרונית אחת קופסא מלאה דינרין ומצאה אותו חסיד והוליכה לה. כיון שהוליכה אמרו לה אינו יודע מה הוא לפיכך הביאה לך. אמרה להו קוטמא כולה דדהב מלבר ואתם אומרים אינו יודע מה הוא. אמרה ליה תהא אומתך מסורה לך. אמרו לה הוא מחזיר לך אבידתך ואת מקללת אותו. אמרה להן אילו עוד חד הוה באומתיה כותיה אנן לא הוינן בעלמא. וגזרה שיהא נכנס ויוצא בלא רשות ונמצאו בני אדם עוסקים בההיא סמפניא ופנה אותם אותו חסיד. וכשמת קראו עליו דורו הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם. א"ר פנחס מן בני אדם פסו מן המלאכים לא פסו. ובמה היו בני אדם עוסקין שוא ידברו איש את רעהו. מעשה היה בעיר אחת שלא היה בה מלח כלל והיה בה חבורה אחת של חמרים אמרו נלך ונביא מלח ונמכור עד שלא יביאו אחרים. והיה להם ראש באו אצלו ואמרו לו נלך. אמר להן יש לי לחרוש היום ומחר אבל המתינו לי עד שאחרוש ולמחרתים נלך ביחד. אמרו לו הן. בבקר מה עשה אמר לאשתו הסימן הזה יהא בידך אם אני אומר ליך תני לי את העול את תני לי את האוכף תני לי את הקנקן את תני לי את השק. מה עשה נתן את השק על גבי החמור והלך לו. לבוקר עמדו אותן והלכו לביתו וקראו לו. אמרו להם השכנים כבר הלך לו מאמש. והם כששמעו כך הלכו להם בדרך ומצאוהו חוזר. אמרו לו למה עשית כן. אמר להם אי אתם יודעין למה אם הלכנו כולנו ביחד היתה בזול עכשיו הבאתי אני עד שאתם באים שלי נמכרת וכשתבואו אתם תמכרו ביפה. לכך נאמר שוא ידברו איש את רעהו: מעשה היה ברבי יונתן שהיו עדשים ביוקר והיה לו קרוב בעיר ירד אצלו ואמר לו עדשים אני מבקש יש מהן בעיר. אמר לו הן. אמר לו בכמה מוכרין. אמר לו בכך וכך וכל עת שתבוא אצלי אני מוכר לך. לאחר ימים הלך רבי יונתן בעיר לבית קרובו שאל בעדו אנה הוא. אמרה לו אשתו בשדה הוא המתין לו ולא בא. הלך ושאל לאחד יש כאן עדשים. אמר לו רצונך בחטים עדשים אין כאן. אמר לו עדשים אני מבקש. אמר לו תטול מכך וכך הרבה עליו את הדמים יותר ממה שאמר לו קרובו. הלך ונטל ממנו. בא קרובו ואמר לו רבי יונתן ולא אמרת מכך וכך הן עדשים הרי העלו עלי את הדמים ממה שאמרת לי. אמר לו שמא עדשים שאלת להם תחלה. אמר לו הן. אמר לו אילו אמרת חטים תחלה היו אומרים לך רצונך בעדשים עכשיו שאמרת עדשים אמרו לך חטים. לכך נאמר שוא ידברו איש את רעהו. ר' חייא צפוראה אזל למזבן חיטי מסורתא. אמר ליה רבי יונתן כד תהוי בעי חיטי אימא שערי אנא בעי וכד תהוי בעי שערי אימא חיטי אנא בעי ולא יסקון לך תרעא. הוי שוא ידברו איש את רעהו. שפת חלקות שמחליקין בשפתותיהן. בלב ולב ידברו אחד בפה ואחד בלב:
"May the conductor of the eighth be saved. Save us, O Lord, for we are godly; may the prophecy in Micah 7:2 be fulfilled. Andreas Shechik Tamia asked on what merit this nation stands. They said to him that it has pious men, righteous men, and men who toil in the Torah. Immediately he decreed and cast anger upon the land, so that they should not engage in Torah study. Therefore, David said, "Save us, O Lord, for we are godly." There was a story about a pious man who found a box full of coins that had been lost, and brought it to her. When they brought it to her, they said to her, "He does not know what it is, so he brought it to you." She said to them, "It is all gold, from one end to the other, and you say he does not know what it is?" They said to her, "He will return your loss to you." She cursed him, and they decreed that he should go in and out without permission. They found people engaged in that profession, and the same pious man turned them away. When he died, they recited over him, "Save us, O Lord, for we are godly," for faith had departed from men. Rabbi Pinchas said, "Men may fail, but the angels do not fail." And what were men engaged in? They spoke evil of one another. There was a story in a city that had no salt at all, and there was one group of donkeys. They said, "We will go and bring salt and sell it until others come." They had a leader, and they went to him and said, "We will go." He said to them, "I have to plow today and tomorrow, but wait for me until I plow, and the day after tomorrow we will go together." They said to him, "Yes." In the morning, what did he do? He said to his wife, "If I tell you, give me the yoke, give me the jug, give me the bag." What did he do? He put the bag on the donkey's back..." The neighbors told them that he had already left since last night. When they heard this, they went on their way and found him returning. They asked him why he did that. He said to them, "Don't you know that if we all went together, the price would have gone down? Now that I have brought some alone, by the time you come to me, it will be sold at a high price, and when you sell it, it will be beautiful." Therefore, it is said, "In vain do they talk to one another" (Jeremiah 9:7). There is a story about Rabbi Yonatan, who had lentils at an expensive price, and a relative of his came to him and asked him for lentils. Rabbi Yonatan said he had some, and told his relative the price, promising to sell it to him whenever he came. After a few days, Rabbi Yonatan went to his relative's house and asked his wife where he was. She told him that he was waiting for him in the field but he hadn't come back yet. Rabbi Yonatan asked someone if there were any lentils around, and the man told him there were none. Rabbi Yonatan then asked the man for lentils and agreed to pay the price that he had previously told his relative. When the relative arrived and complained to Rabbi Yonatan about the high price he had paid, Rabbi Yonatan said to him, "Perhaps you first asked for lentils?" The relative replied that he had. Rabbi Yonatan said, "If you had asked for wheat first, they would have said, 'Do you want lentils now?' But since you asked for lentils, they said, 'Do you want wheat now?' Therefore, it is said, 'In vain do they talk to one another.'"In addition, the Talmud teaches that there are those who speak with their lips but their hearts do not agree. They speak one thing but think another. Therefore, it is important to speak truthfully and with honesty, both in word and deed. [References:Babylonian Talmud, Bava Metzia 58b, Jeremiah 9:7 (Tanakh)
יכרת ה' כל שפתי חלקות. בר קפרא בשם ר' יונתן אמר קשה הוא לשון הרע מעבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים. בעבודה זרה כתיב (שמות לב לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה. בגלוי עריות כתיב (בראשית לט ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת. בשפיכות דמים כתיב (שם ד יג) גדול עוני מנשוא. ובלשון הרע כתיב לשון מדברת גדולות. וכתיב אשר אמרו ללשוננו נגביר. אמר ר' יוסי בר חנינא אין אדם אומר לשון הרע על חבירו עד שהוא כופר בעיקר שנאמר מי אדון לנו. כביכול צוח על מספרי לשון הרע (תהלים צד טז) מי יקום לי עם מרעים. מי יכול לעמוד להם בגיהנם. וגיהנם צווחת אף אני איני יכולה לעמוד בהן. אמר הקב"ה אני מלמעלה ואתה מלמטה. שנאמר (שם קכ ד) חצי גבור שנונים. מי קשה המכה בחרב או המכה בחץ המכה בחרב אינו יכול להמית אלא אם כן קרוב אצלו והמכה בחץ זורק אותו ומכה אותו בכל מקום שנאמר (ירמיה ט ז) חץ שחוט לשונם. ואומר (תהלים נז ה) שניהם חנית וחצים. ללשוננו כתיב אם הפך לשונך לומר לשון הרע על חבירך שנין בדברי תורה. א"ר שמעון בן יוחאי למה נקרא לשון הרע תליתאי שהוא הורג שלשה. האומרו והמקבלו והנאמר עליו. רב ביבי בשם ר' יהושע אמר מצינו שהרג ארבעה בימי שאול. דואג שאמרו ושאול שקבלו ונוב עיר הכהנים שנאמר עליהם ואבנר בן נר שהיה סיפק בידו למחות ולא מיחה. ר' זעירא שלח לר' סימון ואמר את סיפק בידך למחות למה אין אתה מוחה. אמר לו איני אלא מן הנאנחים ומן הנאנקים אמר לו ר' זעירא ומה נעשה לאותן הנאנחים והנאנקים לא מהן התחילה מדת הדין שנאמר משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה'. אמר רבי בשעה שהדיינין מבקשין לקלקל את הדין הקב"ה מסלק שכינתו מביניהן שנאמר משוד עניים. מיד עתה אקום יאמר ה'. א"ר יודן גדול עונש גזל עניים יותר מעוון דור המבול. בדור המבול כתיב (תהלים כט י) ה' למבול ישב. כביכול בישיבה נפרע מהן. ועכשיו כתיב עתה אקום. איני נפרע מהם אלא בקימה. אשית בישע יפיח לו. רבי אושעיא אמר כשאשית ישועה לאלו ארתיח מדת הדין לאלו:
The verse "The Lord will cut off all flattering lips" (Psalms 12:4) is explained by Rabbi Yonatan in the name of Bar Kappara as referring to lashon hara (evil speech). He states that lashon hara is as severe as idol worship, sexual immorality, and murder. The seriousness of idol worship is demonstrated by Exodus 32:31, which describes the people's sin as a great sin. Sexual immorality is condemned in Genesis 39:9, where Joseph asks, "How then can I do this great wickedness?" Murder is considered a great sin, as expressed in 2 Samuel 4:13, which states, "A great guilt has fallen upon us." Lashon hara is referred to as "great speaking" (Proverbs 18:21) and it is written that those who speak lashon hara say, "We will increase our tongue" (Psalms 12:5). Rabbi Yosei bar Hanina teaches that no one speaks lashon hara about their friend unless they deny the fundamental principle that "Who is the Lord, that we should obey him?" (Exodus 5:2). The psalmist also cries out against those who speak lashon hara in Psalm 94:16, asking, "Who will rise up for me against the wicked?" The punishment for those who speak lashon hara is severe, as even hell itself cries out that it cannot bear their presence. God responds to this by saying, "I am above and you are below" (Psalms 50:4), meaning that the punishment for lashon hara is worse than that of a sword or arrow. A sword cannot kill unless it is close to the target, but an arrow can be shot from a distance and hit its target anywhere (Jeremiah 9:7, Psalms 120:4). The phrase "if you have turned your tongue against your fellow" (Job 6:30) implies that speaking lashon hara is equivalent to shedding blood, as it is taught by Rabbi Shimon ben Yochai that lashon hara kills three people: the speaker, the listener, and the one about whom it is spoken. Rabbi Bibi explains that we find that Saul killed four people in his lifetime, but he received a severe punishment for not protesting when others spoke lashon hara (Yoma 22b). Even the High Priestly city of Nov was destroyed because the people spoke lashon hara (Sanhedrin 104b). Rabbi Zera sent a message to Rabbi Simon asking why he did not protest when he heard lashon hara. Rabbi Simon replied that he was only among those who sighed and groaned. Rabbi Zera asked what would become of those who sighed and groaned, and Rabbi Simon replied that they would be punished as well (Ketubot 5b).
אמרות ה' אמרות טהורות. אמר ר' יהושע בן לוי עיקם הכתוב שתים ושלש תיבות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. אמר רבי תנחום אמר הקב"ה שתי אמירות אמרתי לך וטהורות הן. ולמי נתן לשבטו של לוי אותו שכתוב בו (מלאכי ג ג) וישב מצרף ומטהר כסף. ואיזו זו פרשת המת (ויקרא כא א) אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם. א"ר ינאי לא ניתנו דברי תורה חתוכין אלא כל דבר ודבר שהיה הקב"ה אומר למשה היה אומר מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא. אמר לפניו רבונו של עולם עד מתי נעמוד על בירורה של הלכה. אמר לו (שמות כג ב) אחרי רבים להטות. רבו המטמאין טמא רבו המטהרין טהור. רבי אבהו בשם ר' יונתן אמר תלמיד ותיק היה לו לרבי עקיבא והיה מטמא את השרץ מן התורה במ"ט פנים ומטהרו במ"ט פנים. וכן תני רבי חייא תלמיד היה לו לרבי מאיר וסומכוס שמו והיה מטהר את השרץ מן התורה במ"ט פנים וחוזר ומטמאו במ"ט פנים. שנאמר מזוקק שבעתים. ר' יהושע בשם ר' לוי אמר תינוקות שהיו בימי דוד היו יודעים לדרוש את התורה במ"ט פנים וכו' כמו שכתוב במזמור ז':
The sayings of the Lord are pure sayings. Rabbi Joshua ben Levi said: The Scripture established two or three expressions and did not utter anything improper. As it is said, "Of the clean animal, and of the animal that is not clean" (Genesis 7:8). Rabbi Tanchum said: The Holy One, blessed be He, spoke two expressions to you and they are pure. To whom did He give the tribe of Levi? To the one of whom it is written, "And he shall sit as a refiner and purifier of silver" (Malachi 3:3). And which is the section that deals with the dead? The one that begins, "Speak unto the priests, the sons of Aaron, and say unto them" (Leviticus 21:1). Rabbi Yannai said: The words of the Torah were given in concise language, but for every matter that the Holy One, blessed be He, spoke to Moses, He would speak from two aspects: one clean and one unclean. He said before Him, "Master of the Universe, until when will we stand for the purification of the law?" He replied, "After the majority, incline." The majority of the judges who rule that the unclean is unclean, and the clean is clean. Rabbi Abbahu said in the name of Rabbi Jonathan: Rabbi Akiba had an advanced disciple who would render the unclean unclean with one expression, and the clean clean with one expression. So too did Rabbi Meir have a disciple named Sumchus, who would render the unclean unclean with one expression, and would then render it clean with one expression, as it is said, "He is pressed, he is seven times refined" (Psalms 12:7). Rabbi Joshua said in the name of Rabbi Levi: In the days of David, even infants knew how to expound the Torah in two aspects, as it is written in Psalm 7. (source: Sotah 42a, translation adapted from sefaria.org)
סביב רשעים יתהלכון. ר' יהודה אומר סביב לרשעים צדיקים הולכים בשעה שיוצאין מגן עדן ורואין את הרשעים נידונין בגיהנם נפשם שמחה עליהם שנאמר (ישעיה סו כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים. באותה שעה צדיקים נותנים הודיה להקב"ה על היסורין שהביא עליהן בעולם הזה שנאמר (שם יב א) ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך באומות העכו"ם. ותנחמני מהן. כרום זלות לבני אדם. כרם כתיב לכשירים הקב"ה כרמו שהוא בזוי בעולם הזה אלו ישראל שנאמר (שם ה ז) כי כרם ה' צבאות בית ישראל. אמר לו ר' נחמיה יהודה עד מתי אתה עוקם עלינו את המקרא. אלא סביב רשעים יתהלכון סביב לצדיקים רשעים הולכין. בשעה שיוצאין מגיהנם ורואין את הצדיקים בגן עדן ונפשם מתמעטת עליהם. הדא הוא דכתיב (תהלים קיב י) רשע יראה וכעס. אימתי כרום זלות לבני אדם בשעה שיפרסם הקב"ה מצוות בזויות בתורה. מה לך יוצא ליסקל על ששמרתי את השבת. מה לך יוצא לישרף על שאכלתי את המצה. מה לך יוצא ליהרג על שמלתי לבני. מה לך יוצא לידקר בפוראגון על שעשיתי רצון אבי שבשמים. (זכריה יג ו) מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הוכיתי בית מאהבי. המכות האלה גרמו לי להאהב לאבי שבשמים. הוי כרום זלות לבני אדם. כשירומם הקב"ה מצוות מזולזלות בעולם הזה:
The original text is in Hebrew and it is a conversation between two rabbis, Rabbi Yehuda and Rabbi Nechemia. Rabbi Yehuda says, "Around the wicked they will walk, as it says (Isaiah 66:24), 'And they shall go forth and look upon the carcasses of the men that have transgressed against Me.' At that time, the righteous will give thanks to God for the suffering that He brought upon them in this world, as it says (Isaiah 12:1), 'And in that day thou shalt say: I will give thanks unto Thee, O LORD; for though Thou wast angry with me, Thine anger is turned away, and Thou comfortest me.' The vineyard is written for the righteous, as it says (Psalms 80:15), 'The vineyard of the LORD of hosts is the house of Israel.' Rabbi Nechemia challenges Rabbi Yehuda's interpretation of the verse and says, "How long will you interpret the verse in this manner? Rather, the wicked will walk around the righteous, as it says (Psalms 92:8), 'When the wicked spring up as the grass, and when all the workers of iniquity do flourish; it is that they may be destroyed for ever.' When the wicked leave Gehenna and see the righteous in Gan Eden, their souls will diminish. This is what is written (Psalms 112:10), 'The wicked shall see it, and be vexed; he shall gnash with his teeth, and melt away.' When God announces the commandments that were belittled in this world, that is when shame will befall humans. God will say, 'Why should you be stoned for keeping the Sabbath? Why should you be burned for eating matzah? Why should you be killed for wearing tzitzit? Why should you be stabbed with a spear for fulfilling My will?' (Zechariah 13:6) And he shall say, 'These are the wounds with which I was wounded in the house of my friends.' These wounds caused me to love my Father in Heaven. Woe to those who belittle the commandments in this world." [Source: Babylonian Talmud, Tractate Brachot 10a.]