וירדף עד דן (בראשית יד יד). אמרו רבותינו, מה ראה לרדף עד דן, אלא שני דברים מכים לפניהם ולאחריהם, ואלו הן ע"ז והנוטע ערב שביעית ומוצאי שביעית, כשם שנטע ערב שביעית ומוצאי שביעית חייב, כך ע"ז מכה לפניה ולאחריה, שעד עכשיו לא עמד ירבעם בן נבט שעשה ע"ז, ראה אותה אברהם, שנאמר וישם את האחד בבית אל ואת האחד [נתן] בדן (מ"א יב כט), וכיון שהגיע אברהם עד אותו מקום תשש כחו ולא רדף, שנאמר וירדף עד דן, שדנן וחייבן, שנאמר וירדפם עד חובה (בראשית יד טו).
(Gen. 14:14, end:) AND HE WENT IN PURSUIT AS FAR AS DAN. Our masters have said: What was his reason for him to go in pursuit as far as Dan?76Cf. Gen. R. 43:2. Two things smite < people > before and behind. These are idolatry and one who plants on the eve of the Sabbath Year and in the period just after the Sabbath Year. Just as one who plants on the eve of the Sabbath Year and on the periods just after the Sabbath year is culpable, so idolatry smites one beforehand and afterward. Now up to then Jeroboam ben Nebat had not arisen to practice idolatry, < but > Abraham saw it, as stated (in I Kings 12:29): THEN < JEROBOAM > SET UP ONE < IDOL > IN BETHEL AND [PLACED] THE OTHER IN DAN.77Sanh. 96a. So, when Abraham arrived as far as that place, his strength failed him and he did not go on in pursuit, as stated (in Gen. 14:14): AND HE WENT IN PURSUIT AS FAR AS DAN. Thus he judged (dan) them and found them guilty (rt.: HWB), as stated (in Gen. 14:15): AND HE WENT IN PURSUIT AS FAR AS HOBAH (HWBH).78The place-name means “guilt.”
2
ויחלק עליהם לילה (שם שם), בשביל הקב"ה נחלק לילה עם אברהם, שנא' ויחלק עליהם.
(Gen. 14:14:) AND THE NIGHT WAS DIVIDED AGAINST THEM.79Gen. R. 43:3. Because of the Holy One the night was divided with Abraham, as stated: AND < THE NIGHT > WAS DIVIDED AGAINST THEM.80For what is meant here, see above, 3:13.
3
וישב את כל הרכוש (שם טז). מיד ויצא מלך סדום (שם יז), כשראה אברהם רודף אחר ששה עשה מלכים ולגיונותיהם, הושיבו הקב"ה לימין, שנאמר נאום ה' לאדני שב לימיני וגו' (תהלים קי א). אמרו באותה המלחמה היתה פסיעתו של אברהם אבינו ארבעה מילין, והיה רץ עד שהרג כל המלכים ולגיונותיהם ועבר בשלום, שנאמר ירדפם יעבור שלם וגו' (ישעיה מא ג), מיד יצא מלך סדום לקראתו, שנאמר ויצא מלך סדם לקראתו (בראשית יד יז). א"ל בבקשה ממך תן לי הנפש והרכוש קח לך (שם שם כא), רוצה ואינו רוצה, ואמר לו אילו הרגו אותי היו נוטלין כל נכסי, עכשיו שהצלת אותי טול לך נכסים ותן לי הנפש, ולכך נאמר והרכוש קח לך, מיד נשבע אברהם, שנאמר ויאמר אברם אל מלך סדום והרימותי ידי וגו' (שם שם כב), ואין הרמה אלא שבועה, שנאמר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם (דניאל יב ז).
(Gen. 14:16:) THEN HE RETURNED ALL THE PROPERTY. < There > immediately < follows > (in vs. 17): AND THE KING OF SODOM CAME OUT. When he saw Abraham pursuing the sixteen kings and their legions,81Lat.: legio. the Holy One set him on the right, as stated (in Ps. 110:1): THE LORD SAYS TO MY LORD, SIT ON MY RIGHT < UNTIL I MAKE YOUR ENEMIES YOUR FOOTSTOOL >. They82According to Gen. R. 43:3, R. Levi and R. Eleazar in the name of R. Jose. said: In this war the pace of our father Abraham was four miles83Lat.: mille, i.e., a Roman mile of 1000 paces. long; and he ran until, having killed all the kings and their legions, he traveled on in peace. Thus it is stated (in Is. 41:3): HE PURSUES THEM AND TRAVELS ON IN PEACE…. Immediately the king of Sodom came out to meet him, as stated (in Gen. 14:17): AND THE KING OF SODOM CAME OUT TO MEET HIM. He said to him: If you please, (according to Gen. 14:21): GIVE ME THE PEOPLE AND TAKE THE PROPERTY FOR YOURSELF. Wanting < the former > and not wanting < the latter >, he said to him: If they had killed me, they would have taken all my assets. Now that you have rescued me, receive the property for yourself, and GIVE ME THE PEOPLE. So it is therefore stated: AND TAKE THE PROPERTY FOR YOURSELF. Abraham immediately took an oath, as stated (in vs. 22): THEN ABRAM SAID UNTO THE KING OF SODOM: I HAVE LIFTED UP MY HAND < UNTO THE LORD, GOD MOST HIGH >…. < Such a > lifting up is nothing but an oath, as stated (in Dan. 12:7): WHEN HE LIFTED UP HIS RIGHT HAND AND HIS LEFT HAND UNTO HEAVEN AND SWORE BY THE ONE WHO LIVES FOREVER.
4
אם מחוט ועד שרוך נעל (בראשית יד כב). למה, שהבטיחני הקב"ה שיעשרני, שנאמר ואגדלה שמך (בראשית יב ב), ואני אטול משלך, שתאמר אני העשרתיך, אמר הקב"ה, אתה אמרת אם מחוט, חייך שאני ונתן לבניך מזבח שחוט אל סיקרא מקיפו, כשם ששנו רבותינו.
(Gen. 14:23:) THAT < I WILL TAKE NOT > SO MUCH AS A THREAD OR A SANDAL STRAP < FROM ANYTHING THAT IS YOURS >…. Why? Because the Holy One has promised me that he will make me rich, as stated (in Gen. 12:2): I WILL MAGNIFY YOUR NAME. Now should I receive from what belongs to you, so that you might say (ibid., cont.): I HAVE MADE YOU RICH? The Holy One said: You have said: < NOT > SO MUCH AS A THREAD. By your life I am giving your children an altar around which A THREAD OF RED PAINT encompasses, just as our masters have taught (in Mid. 3:1).
5
ד"א אני נותן לבניך מצוה של חוט, שנאמר ועשו להם ציצית (במדבר טו לח).
Another interpretation: I am giving your children a commandment concerning thread, as stated (in Numb. 15:38): THAT THEY MAKE TASSELS FOR THEMSELVES … < AND PUT ON THE TASSEL OF EACH CORNER A THREAD OF BLUE >.84Gen. R. 43:9, in reference to the commandment of “tassels” or “fringes.”
6
ועד שרוך נעל. אני נותן לבניך מצות הנעל, שנאמר וחלצה נעלו (דברים כה ט).
OR A SANDAL STRAP. The Holy One said: I am giving your children the commandment of the sandal, as stated (in Deut. 25:9): THEN SHE SHALL TAKE OFF HIS SANDAL.85Cf. Sot. 17a; Hul. 89b, in reference to the ceremony for refusing a levirate marriage.
7
עד שרוך נעל. אמר הקב"ה בזכות כך אני נותן לבניך מצות הפסח, שנאמר וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם וגו' (שמות יב יא). ד"א אמרת אם מחוט ועד שרוך נעל, אני משבח לבניך, שנאמר מה יפו פעמך בנעלים (שה"ש ז"ב).
OR A SANDAL STRAP. The Holy One said: By virtue of this I am giving your children the commandment of Passover, as stated (in Exod. 12:11): AND THUS SHALL YOU EAT IT: WITH YOUR LOINS GIRDED, YOUR SANDALS < ON YOUR FEET >….
8
ד"א אם מחוט, משבח אני לבניך בחוט, שנאמר כחוט השני (שם ד ג). ד"א אמרת אם מחוט ועד שרוך נעל, בזכות כך אני פורע לשונאיהם, שנאמר (ועל) [על] אדום אשליך נעלי (תהלים ס י), אתה מאסת שכרו של בשר ודם, ראה מה שכר מתוקן לך לפני, שנאמר שכרך הרבה מאד (בראשית טו א).
Another interpretation: You have stated (in Gen. 14:23): < NOT > SO MUCH AS A THREAD OR A SANDAL STRAP. I am exalting your children, as stated (in Cant. 7:2 [1]): HOW BEAUTIFUL ARE YOUR FEET IN SANDALS. Another interpretation: < NOT > SO MUCH AS A THREAD. I am exalting your children with a thread, as stated (in Cant. 4:3): [YOUR LIPS ARE] LIKE A SCARLET THREAD. Another interpretation: You have stated: < NOT > SO MUCH AS A THREAD OR A SANDAL STRAP. By virtue of this I am punishing your enemies, as stated (in Ps. 60:10 [8]): UPON EDOM WILL I CAST MY SHOE. You have refused a reward of flesh and blood. See what a reward is prepared for you with me. Thus it is stated (in Gen. 15:1): YOUR REWARD SHALL BE VERY GREAT.
וירדף עד דן (בראשית יד יד). אמרו רבותינו, מה ראה לרדף עד דן, אלא שני דברים מכים לפניהם ולאחריהם, ואלו הן ע"ז והנוטע ערב שביעית ומוצאי שביעית, כשם שנטע ערב שביעית ומוצאי שביעית חייב, כך ע"ז מכה לפניה ולאחריה, שעד עכשיו לא עמד ירבעם בן נבט שעשה ע"ז, ראה אותה אברהם, שנאמר וישם את האחד בבית אל ואת האחד [נתן] בדן (מ"א יב כט), וכיון שהגיע אברהם עד אותו מקום תשש כחו ולא רדף, שנאמר וירדף עד דן, שדנן וחייבן, שנאמר וירדפם עד חובה (בראשית יד טו).
(Gen. 14:14, end:) AND HE WENT IN PURSUIT AS FAR AS DAN. Our masters have said: What was his reason for him to go in pursuit as far as Dan?76Cf. Gen. R. 43:2. Two things smite < people > before and behind. These are idolatry and one who plants on the eve of the Sabbath Year and in the period just after the Sabbath Year. Just as one who plants on the eve of the Sabbath Year and on the periods just after the Sabbath year is culpable, so idolatry smites one beforehand and afterward. Now up to then Jeroboam ben Nebat had not arisen to practice idolatry, < but > Abraham saw it, as stated (in I Kings 12:29): THEN < JEROBOAM > SET UP ONE < IDOL > IN BETHEL AND [PLACED] THE OTHER IN DAN.77Sanh. 96a. So, when Abraham arrived as far as that place, his strength failed him and he did not go on in pursuit, as stated (in Gen. 14:14): AND HE WENT IN PURSUIT AS FAR AS DAN. Thus he judged (dan) them and found them guilty (rt.: HWB), as stated (in Gen. 14:15): AND HE WENT IN PURSUIT AS FAR AS HOBAH (HWBH).78The place-name means “guilt.”
ויחלק עליהם לילה (שם שם), בשביל הקב"ה נחלק לילה עם אברהם, שנא' ויחלק עליהם.
(Gen. 14:14:) AND THE NIGHT WAS DIVIDED AGAINST THEM.79Gen. R. 43:3. Because of the Holy One the night was divided with Abraham, as stated: AND < THE NIGHT > WAS DIVIDED AGAINST THEM.80For what is meant here, see above, 3:13.
וישב את כל הרכוש (שם טז). מיד ויצא מלך סדום (שם יז), כשראה אברהם רודף אחר ששה עשה מלכים ולגיונותיהם, הושיבו הקב"ה לימין, שנאמר נאום ה' לאדני שב לימיני וגו' (תהלים קי א). אמרו באותה המלחמה היתה פסיעתו של אברהם אבינו ארבעה מילין, והיה רץ עד שהרג כל המלכים ולגיונותיהם ועבר בשלום, שנאמר ירדפם יעבור שלם וגו' (ישעיה מא ג), מיד יצא מלך סדום לקראתו, שנאמר ויצא מלך סדם לקראתו (בראשית יד יז). א"ל בבקשה ממך תן לי הנפש והרכוש קח לך (שם שם כא), רוצה ואינו רוצה, ואמר לו אילו הרגו אותי היו נוטלין כל נכסי, עכשיו שהצלת אותי טול לך נכסים ותן לי הנפש, ולכך נאמר והרכוש קח לך, מיד נשבע אברהם, שנאמר ויאמר אברם אל מלך סדום והרימותי ידי וגו' (שם שם כב), ואין הרמה אלא שבועה, שנאמר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם (דניאל יב ז).
(Gen. 14:16:) THEN HE RETURNED ALL THE PROPERTY. < There > immediately < follows > (in vs. 17): AND THE KING OF SODOM CAME OUT. When he saw Abraham pursuing the sixteen kings and their legions,81Lat.: legio. the Holy One set him on the right, as stated (in Ps. 110:1): THE LORD SAYS TO MY LORD, SIT ON MY RIGHT < UNTIL I MAKE YOUR ENEMIES YOUR FOOTSTOOL >. They82According to Gen. R. 43:3, R. Levi and R. Eleazar in the name of R. Jose. said: In this war the pace of our father Abraham was four miles83Lat.: mille, i.e., a Roman mile of 1000 paces. long; and he ran until, having killed all the kings and their legions, he traveled on in peace. Thus it is stated (in Is. 41:3): HE PURSUES THEM AND TRAVELS ON IN PEACE…. Immediately the king of Sodom came out to meet him, as stated (in Gen. 14:17): AND THE KING OF SODOM CAME OUT TO MEET HIM. He said to him: If you please, (according to Gen. 14:21): GIVE ME THE PEOPLE AND TAKE THE PROPERTY FOR YOURSELF. Wanting < the former > and not wanting < the latter >, he said to him: If they had killed me, they would have taken all my assets. Now that you have rescued me, receive the property for yourself, and GIVE ME THE PEOPLE. So it is therefore stated: AND TAKE THE PROPERTY FOR YOURSELF. Abraham immediately took an oath, as stated (in vs. 22): THEN ABRAM SAID UNTO THE KING OF SODOM: I HAVE LIFTED UP MY HAND < UNTO THE LORD, GOD MOST HIGH >…. < Such a > lifting up is nothing but an oath, as stated (in Dan. 12:7): WHEN HE LIFTED UP HIS RIGHT HAND AND HIS LEFT HAND UNTO HEAVEN AND SWORE BY THE ONE WHO LIVES FOREVER.
אם מחוט ועד שרוך נעל (בראשית יד כב). למה, שהבטיחני הקב"ה שיעשרני, שנאמר ואגדלה שמך (בראשית יב ב), ואני אטול משלך, שתאמר אני העשרתיך, אמר הקב"ה, אתה אמרת אם מחוט, חייך שאני ונתן לבניך מזבח שחוט אל סיקרא מקיפו, כשם ששנו רבותינו.
(Gen. 14:23:) THAT < I WILL TAKE NOT > SO MUCH AS A THREAD OR A SANDAL STRAP < FROM ANYTHING THAT IS YOURS >…. Why? Because the Holy One has promised me that he will make me rich, as stated (in Gen. 12:2): I WILL MAGNIFY YOUR NAME. Now should I receive from what belongs to you, so that you might say (ibid., cont.): I HAVE MADE YOU RICH? The Holy One said: You have said: < NOT > SO MUCH AS A THREAD. By your life I am giving your children an altar around which A THREAD OF RED PAINT encompasses, just as our masters have taught (in Mid. 3:1).
ד"א אני נותן לבניך מצוה של חוט, שנאמר ועשו להם ציצית (במדבר טו לח).
Another interpretation: I am giving your children a commandment concerning thread, as stated (in Numb. 15:38): THAT THEY MAKE TASSELS FOR THEMSELVES … < AND PUT ON THE TASSEL OF EACH CORNER A THREAD OF BLUE >.84Gen. R. 43:9, in reference to the commandment of “tassels” or “fringes.”
ועד שרוך נעל. אני נותן לבניך מצות הנעל, שנאמר וחלצה נעלו (דברים כה ט).
OR A SANDAL STRAP. The Holy One said: I am giving your children the commandment of the sandal, as stated (in Deut. 25:9): THEN SHE SHALL TAKE OFF HIS SANDAL.85Cf. Sot. 17a; Hul. 89b, in reference to the ceremony for refusing a levirate marriage.
עד שרוך נעל. אמר הקב"ה בזכות כך אני נותן לבניך מצות הפסח, שנאמר וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם וגו' (שמות יב יא). ד"א אמרת אם מחוט ועד שרוך נעל, אני משבח לבניך, שנאמר מה יפו פעמך בנעלים (שה"ש ז"ב).
OR A SANDAL STRAP. The Holy One said: By virtue of this I am giving your children the commandment of Passover, as stated (in Exod. 12:11): AND THUS SHALL YOU EAT IT: WITH YOUR LOINS GIRDED, YOUR SANDALS < ON YOUR FEET >….
ד"א אם מחוט, משבח אני לבניך בחוט, שנאמר כחוט השני (שם ד ג). ד"א אמרת אם מחוט ועד שרוך נעל, בזכות כך אני פורע לשונאיהם, שנאמר (ועל) [על] אדום אשליך נעלי (תהלים ס י), אתה מאסת שכרו של בשר ודם, ראה מה שכר מתוקן לך לפני, שנאמר שכרך הרבה מאד (בראשית טו א).
Another interpretation: You have stated (in Gen. 14:23): < NOT > SO MUCH AS A THREAD OR A SANDAL STRAP. I am exalting your children, as stated (in Cant. 7:2 [1]): HOW BEAUTIFUL ARE YOUR FEET IN SANDALS. Another interpretation: < NOT > SO MUCH AS A THREAD. I am exalting your children with a thread, as stated (in Cant. 4:3): [YOUR LIPS ARE] LIKE A SCARLET THREAD. Another interpretation: You have stated: < NOT > SO MUCH AS A THREAD OR A SANDAL STRAP. By virtue of this I am punishing your enemies, as stated (in Ps. 60:10 [8]): UPON EDOM WILL I CAST MY SHOE. You have refused a reward of flesh and blood. See what a reward is prepared for you with me. Thus it is stated (in Gen. 15:1): YOUR REWARD SHALL BE VERY GREAT.