ויצא בן אשה ישראלית מהיכן יצא, ר' חייא בר אבא אמר מפרשה של יוחסין יצא, כשבא ליטע אהלו במחנה של דן ודחוהו, ואמרו לו בן מצרי אתה, וכתיב איש על דגלו באותות לבית אבותם (במדבר ב ב), ולא לבית אמותם, [מיד] התחיל לנקוב את השם ולקללו, ר' לוי אמר ממזר היה, כיצד היו נוגשים משל מצרים, והשוטרים משל ישראל, הנוגש היה ממונה על עשרה שוטרים, והשוטר על עשרה ישראלים, נמצא הנוגש ממונה על (ק"י) [ק'] ישראלים, חד זמן קדמו נוגש לשוטר, א"ל זיל כנוש עשריותיך, כשהלך נכנס בביתו וקילקל עם שלומית אשתו של שוטר, חזר בעלה מצאו יוצא מביתו, כיון שידע שהרגיש בו, היה מכה אותו בכל יום, נצנצה רוח הקדש במשה, תלה עיניו למרום, אמר לא די לרשע זה שעינה את אשתו, אלא שחוזר ומכה אותו, מיד ויך את המצרי ויטמנהו בחול (שמות ב יב), אמר הקב"ה בעולם הזה בעונות אתם נמסרים ביד אומות העולם, אבל לעולם הבא והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך [אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני ה' אשר לא יבשו קוי] (ישעיה מט כג).
(Lev. 24:10:) NOW THERE WENT OUT THE SON OF AN ISRAELITE WOMAN, < WHOSE FATHER WAS EGYPTIAN >. From where did he go out? R. Hiyya bar Abba said: he went out (i.e., became excluded from Israel) because of (literally: from) the parashah on genealogies.121Tanh., Lev. 8:24; Lev. R. 32:3; Sifra to Lev. 14:10 (242: Emor, parashah 14). When he came to pitch his tent in the camp of Dan, they rejected him. Now they said to him: You have an Egyptian father, but it is written (in Numb. 2:2): < THE CHILDREN OF ISRAEL SHALL CAMP, > EACH WITH HIS STANDARD, UNDER THE BANNERS OF THEIR FATHERS' HOUSES, and not of their mothers' houses. [Immediately,] (according to Lev. 24:11) he began to utter the Name and curse it. R. Levi said: He was a bastard. How so? Taskmasters were from Egypt, and the officers were from Israel.122Exod. R. 1:28; Lev. R. 32:4. The taskmaster was in charge of ten officers, and the officer < was in charge > of ten Israelites. < Thus, > it turned out that the taskmaster was in charge of a hundred {and ten} Israelites. On one occasion a taskmaster met an officer. He said to him: Go gather your groups of ten. When he had gone, he entered his house and seduced Shelomith, the officer's wife. < When > her husband returned, he found him leaving his house. When < the taskmaster > knew that < her husband > noticed him, he beat him every day. The Holy Spirit was kindled in Moses. He raised his eyes to the sky. He said: Was it not enough for this wicked man to rape his wife, but that he should return and beat him? Immediately (according to Exod. 2:12) HE SMOTE THE EGYPTIAN AND HID HIM IN THE SAND. The Holy One said: In this world you are delivered through sins into the hands of the nations of the world. However, in the world to come (according to Is. 49:23): KINGS SHALL BE YOUR GUARDIANS; THEIR LADIES, YOUR WET NURSES; [THEY SHALL BOW DOWN BEFORE YOU, NOSE TO THE GROUND, AND LICK THE DUST OF YOUR FEET. THEN YOU SHALL KNOW THAT I AM THE LORD. THOSE WHO TRUST ME SHALL NOT BE ASHAMED.]
ויצא בן אשה ישראלית מהיכן יצא, ר' חייא בר אבא אמר מפרשה של יוחסין יצא, כשבא ליטע אהלו במחנה של דן ודחוהו, ואמרו לו בן מצרי אתה, וכתיב איש על דגלו באותות לבית אבותם (במדבר ב ב), ולא לבית אמותם, [מיד] התחיל לנקוב את השם ולקללו, ר' לוי אמר ממזר היה, כיצד היו נוגשים משל מצרים, והשוטרים משל ישראל, הנוגש היה ממונה על עשרה שוטרים, והשוטר על עשרה ישראלים, נמצא הנוגש ממונה על (ק"י) [ק'] ישראלים, חד זמן קדמו נוגש לשוטר, א"ל זיל כנוש עשריותיך, כשהלך נכנס בביתו וקילקל עם שלומית אשתו של שוטר, חזר בעלה מצאו יוצא מביתו, כיון שידע שהרגיש בו, היה מכה אותו בכל יום, נצנצה רוח הקדש במשה, תלה עיניו למרום, אמר לא די לרשע זה שעינה את אשתו, אלא שחוזר ומכה אותו, מיד ויך את המצרי ויטמנהו בחול (שמות ב יב), אמר הקב"ה בעולם הזה בעונות אתם נמסרים ביד אומות העולם, אבל לעולם הבא והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך [אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני ה' אשר לא יבשו קוי] (ישעיה מט כג).
(Lev. 24:10:) NOW THERE WENT OUT THE SON OF AN ISRAELITE WOMAN, < WHOSE FATHER WAS EGYPTIAN >. From where did he go out? R. Hiyya bar Abba said: he went out (i.e., became excluded from Israel) because of (literally: from) the parashah on genealogies.121Tanh., Lev. 8:24; Lev. R. 32:3; Sifra to Lev. 14:10 (242: Emor, parashah 14). When he came to pitch his tent in the camp of Dan, they rejected him. Now they said to him: You have an Egyptian father, but it is written (in Numb. 2:2): < THE CHILDREN OF ISRAEL SHALL CAMP, > EACH WITH HIS STANDARD, UNDER THE BANNERS OF THEIR FATHERS' HOUSES, and not of their mothers' houses. [Immediately,] (according to Lev. 24:11) he began to utter the Name and curse it. R. Levi said: He was a bastard. How so? Taskmasters were from Egypt, and the officers were from Israel.122Exod. R. 1:28; Lev. R. 32:4. The taskmaster was in charge of ten officers, and the officer < was in charge > of ten Israelites. < Thus, > it turned out that the taskmaster was in charge of a hundred {and ten} Israelites. On one occasion a taskmaster met an officer. He said to him: Go gather your groups of ten. When he had gone, he entered his house and seduced Shelomith, the officer's wife. < When > her husband returned, he found him leaving his house. When < the taskmaster > knew that < her husband > noticed him, he beat him every day. The Holy Spirit was kindled in Moses. He raised his eyes to the sky. He said: Was it not enough for this wicked man to rape his wife, but that he should return and beat him? Immediately (according to Exod. 2:12) HE SMOTE THE EGYPTIAN AND HID HIM IN THE SAND. The Holy One said: In this world you are delivered through sins into the hands of the nations of the world. However, in the world to come (according to Is. 49:23): KINGS SHALL BE YOUR GUARDIANS; THEIR LADIES, YOUR WET NURSES; [THEY SHALL BOW DOWN BEFORE YOU, NOSE TO THE GROUND, AND LICK THE DUST OF YOUR FEET. THEN YOU SHALL KNOW THAT I AM THE LORD. THOSE WHO TRUST ME SHALL NOT BE ASHAMED.]
חסלת פרשת אמור
The End of Parashah Emor