ד"א לא יגורך רע. אמר ר' אלעזר בן פדת בשם ר' יוחנן אין שמו של הקב"ה נזכר על הרעה אלא על הטובה, תדע לך שהוא כן, שבשעה שברא הקב"ה את האור ואת החושך וקרא להן שמות, הזכיר שמו על האור, ולא הזכיר שמו על החושך, שנאמר ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה (בראשית א ה), וכן אתה מוצא כשברא אדם וחוה, הזכיר שמו עליהן, שנאמר ויברך אותם אלהים וגו' (שם שם כח), וכשקללם לא הזכיר שמו עליהם, שנאמר אל האשה אמר (שם ג טז), ולאדם אמר (שם שם יז), ואם תאמר על הנחש הזכיר בשעת קללתו, [דכתיב ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור את (שם שם יד)], כך שנו חכמים, על ג' דברים הזכיר הקב"ה שמו, אעפ"י שהן לרעה,
Another interpretation (of Ps. 5:5 [4], cont.): EVIL MAY NOT ABIDE WITH YOU. R. Eleazar ben Pedat said in the name of R. Johanan: The name of the Holy One is not mentioned in connection with evil but only in connection with good. You know that it is so. When the Holy One created the light and the darkness and gave them names, < Scripture > mentioned his name in connection with the light but did not mention his name in connection with the darkness.56Gen. R. 1:6. Thus it is stated (in Gen. 1:5): AND GOD CALLED THE LIGHT DAY, AND THE DARKNESS HE CALLED NIGHT. So also you find that, when he created Adam and Eve, < Scripture > mentioned his name in connection with them, as stated (in Gen. 1:28): THEN GOD BLESSED THEM…; but when he cursed them, it did not mention his name in connection with them. Thus it is stated (in Gen. 3:16–17): AND UNTO THE WOMAN HE SAID< …. > AND UNTO ADAM HE SAID< …. > Now if you say: < Scripture > mentioned < his name > in connection with the serpent when he cursed him, [since it is written (in Gen. 3:14): SO THE LORD GOD SAID UNTO THE SERPENT: BECAUSE YOU HAVE DONE THIS, MORE CURSED SHALL YOU BE < THAN ALL THE CATTLE, THAN ALL THE BEASTS OF THE FIELD…. >]; the sages have taught this: The Holy One has mentioned his name in connection with three things, even though they stood for evil:
2
על המסית זה הנחש שהסית את האשה ואמר כי יודע אלהים וגו' (שם ג ה), ולפי שהסית הזכיר את שמו עליו, ועל העובר על דברי חכמים, שנאמר כה אמר ה' [אלהי ישראל] ארור האיש אשר לא ישמע וגו' (ירמיה יא ג), ועל העושה פטרונו בשר ודם, שנאמר כה אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו (ומה') [ומן ה'] יסור לבו (שם יז ה),
In connection with the inciter, i.e., the serpent, when he incited the woman and said (in Gen. 3:5): FOR GOD KNOWS < THAT ON THE DAY THAT YOU EAT FROM IT, YOUR EYES SHALL BE OPENED >…. So because he incited, < Scripture > mentions his name in connection with < the serpent >.
In connection with one who transgresses the words of the sages, as is stated (in Jer. 11:3): THUS SAYS THE LORD, [THE GOD OF ISRAEL]: CURSED IS THE ONE WHO DOES NOT HEED….
In connection with one who makes flesh and blood his patron,57Lat.: patronus; Gk.: patronos or patron. as stated (in Jer. 17:5): THUS SAYS THE LORD: CURSED IS THE MAN WHO TRUSTS IN A HUMAN BEING, WHO MAKES FLESH HIS STRENGTH AND WHOSE HEART TURNS FROM THE LORD.
3
וכן אתה מוצא בנח כשבירך את בניו, שנאמר ברוך ה' אלהי שם וגו' (בראשית ט כו), אבל כשקילל את כנען [לא הזכיר שמו של הקב"ה עליו], שנאמר ויאמר ארור כנען וגו' (שם שם כה), וכן אתה מוצא באלישע הנביא, כשבא מלך ארם להלחם בישראל, נתייעץ בעבדיו, ועשה להם פיטסים, אמר כשיבואו ישראל להלחם בנו יפלו בתוך הפיטסים (פי' חפירות), שנאמר ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלוני אלמוני תחנותי, וישלח איש האלהים אל מלםך ישראל [לאמר] השמר מעבור (אל) המקום הזה כי שם ארם נחתים (מ"ב ו ח ט).ואין הקב"ה עושה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים (עמוס ג ז), כיון שעברו ישראל פעם ראשונה ושניה ולא נפלו, הרגיש מלך ארם ואמר לעבדיו, הלא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל, אמרו לו עבדיו כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך ויאמר לכו וראו וגו' (מ"ב שם יא יב יג), וישלח שמה סוסים ורכב (שם שם יד), מיד ויצעק ויאמר אהה אדני איכה נעשה, ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם (שם שם טו טז), מיד נתפלל אלישע לשמו של הקב"ה, שנאמר ויתפלל אלישע ויאמר ה' פקח נא את עיניו ויראה, ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש (סביב) [סביבות] אלישע (שם שם יז), מיד עמד אלישע וקלל ארמים, ויאמר (הכה) [הך נא] את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע (שם שם יח), ולא הזכיר את השם, וכשחזר והתפלל עליהם שיפקחו עיניהם אמר ה' פקח (נא) [את עיני אל ויראו] (שם שם כ), הוי שאין שמו של הקב"ה נזכר על הרעה. וכן אתה מוצא כשבאו מלאכי חבלה להחריב את ירושלים, שנאמר והנה ששה אנשים באים וגו' (יחזקאל ט ב), אמר לו הקב"ה לגבריאל מלא חפניך גחלי אש מבינות לכרובים וזרוק על העיר, כדכתיב ויאמר אל האיש לבוש הבדים וגו' (שם י ב), בא גבריאל ועמד לו אצל האופן, א"ל הכרוב מה אתה חפץ, א"ל כך וכך צוני הקב"ה, א"ל טול, א"ל תן אתה בידי, וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים (שם שם ז), אמר ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יוחי אילמלי לא נצטננו גחלים מידו של כרוב לידו של גבריאל לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, ולא רצה הקב"ה לעשות את הרעה על ידי עצמו אלא על ידי מלאך, אבל לעתיד לבא הטובה עושה על ידי עצמו, שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' (שם לו כה), הוי כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע.
So also you find in the case of Noah, < that Scripture used the name > when he blessed his sons, as stated (in Gen. 9:26): BLESSED BE THE LORD, THE GOD OF SHEM…; but when he cursed Canaan, [< Scripture > did not mention the name of the Holy One in connection with him], as stated (in vs. 25): AND HE SAID: CURSED BE CANAAN…. So also you find in the case of Elisha the Prophet, that when the king of Aram came to fight against Israel, he consulted with his servants and made phossata58Heb.: pittasim. Buber believes that the word comes from the Greek, pithos (“wine jar”), which he misspells, pidos. Cf. the parallel version in Yalqut Shim‘oni, II Kings 230, which reads patshin. The present translation follows the suggestion of Jastrow, s.v. pittas, who emends the word to possatin (“ditches”), which comes from the Gk.: phossata or the Lat.: fossata. for them. He said: When Israel comes to fight against us, they will fall into the midst of the phossata {i.e., trenches}, as stated (in II Kings 6:8–9): WHEN THE KING OF ARAM WAS FIGHTING AGAINST ISRAEL, HE CONSULTED WITH HIS SERVANTS, SAYING: MY CAMP SHALL BE IN SUCH AND SUCH A PLACE; BUT THE MAN OF GOD SENT UNTO THE KING OF ISRAEL, [SAYING]: TAKE CARE NOT TO PASS {UNTO} THIS PLACE, BECAUSE THE ARAMAEANS ARE CAMPING THERE. So the Holy One does nothing (according to Amos 3:7) WITHOUT HAVING REVEALED HIS PURPOSE UNTO HIS SERVANTS THE PROPHETS. When Israel passed by once and twice without falling, the king of Aram took notice and said to his servants (in II Kings 6:11): WILL YOU NOT TELL ME WHICH OF US IS FOR THE KING OF ISRAEL? His servants said to him (in vs. 12–14): < IT IS > BECAUSE ELISHA, THE PROPHET THAT IS IN ISRAEL, TELLS THE KING OF ISRAEL THE WORDS WHICH YOU SPEAK IN YOUR BEDROOM. SO HE SAID: GO AND SEE < WHERE HE IS >…. THEN HE SENT HORSES AND CHARIOTS THERE. Immediately (in vss. 15–16): < HIS SERVANT > CRIED OUT59CRIED OUT is missing from the Masoretic Text. AND SAID < UNTO HIM >: ALAS, MY LORD, WHAT SHALL WE DO? THEN HE SAID: FEAR NOT, FOR THERE ARE MORE WITH US THAN WITH THEM. Immediately Elisha prayed to the name of the Holy One, as stated (in vs. 17): THEN ELISHA PRAYED AND SAID: LORD, PLEASE OPEN HIS EYES AND LET HIM SEE. SO THE LORD OPENED THE EYES OF THE SERVANT AND HE SAW, AND THERE WAS THE HILL FULL OF FIERY HORSES AND CHARIOTS ROUND ABOUT ELISHA! Immediately Elisha arose and cursed the Aramaeans (in vs. 18), AND HE SAID [PLEASE] SMITE THIS NATION WITH A BLINDING LIGHT; SO HE SMOTE THEM WITH A BLINDING LIGHT ACCORDING TO THE WORD OF ELISHA. Now < Scripture > did not mention the name, but when < Elisha > prayed over them again for their eyes to be opened, he said (in vs. 20): O LORD, OPEN [THE EYES OF THESE MEN THAT THEY MAY SEE.] Ergo: The name of the Holy One is not mentioned in connection with evil. So also you find that, when the angels of destruction came to destroy Jerusalem, as stated (in Ezek. 9:2): AND HERE WERE SIX PERSONS COMING < BY WAY OF THE UPPER GATE WHICH FACES NORTH, EACH WITH HIS WEAPON OF DESTRUCTION IN HIS HAND; AND A CERTAIN ONE IN THEIR MIDST CLOTHED IN LINEN >…; < AND THEY CAME FORWARD AND STOOD BY THE BRONZE ALTAR >; the Holy One said to Gabriel: Fill your hands with coals of fire from among the cherubim and scatter them over the city, as it is written (in Ezek. 10:2): THEN HE SPOKE UNTO THE PERSON CLOTHED IN LINEN < AND SAID: GO IN AMONG THE WHEELWORK, UNDER THE CHERUB, AND FILL YOUR HANDS WITH COALS OF FIRE FROM AMONG THE CHERUBIM, AND SCATTER THEM OVER THE CITY >….60Cf. below, Lev. 8:5. Gabriel came and stood at the wheel. The cherub said to him: What do you desire? He said to him: Thus and so has the Holy One commanded me. He said to him: Take them. He said to him: You put them in my hand. (Ezek. 10:7:) THEN THE CHERUB STRETCHED OUT HIS HAND FROM AMONG THE CHERUBIM < UNTO THE FIRE THAT WAS AMONG THE CHERUBIM…. > R. Johanan said in the name of R. Simeon ben Johay: If the coals had not been cooled off < while passing > from the hand of a cherub to the hand of Gabriel, there would not have remained of the enemies of Israel a < single > survivor or refugee.61Yoma 77a. For more details, see Lam. R. 1:13 (41). So the Holy One wanted to do what was evil, not by himself, but through an angel. In the age to come, however, he will do what is good by himself, as stated (in Ezek. 36:25): I WILL SPRINKLE PURE WATER UPON YOU…. Ergo (in Ps. 5:5 [4]): FOR YOU ARE NOT A GOD WHO DELIGHTS IN WICKEDNESS; EVIL MAY NOT ABIDE WITH YOU.
ד"א לא יגורך רע. אמר ר' אלעזר בן פדת בשם ר' יוחנן אין שמו של הקב"ה נזכר על הרעה אלא על הטובה, תדע לך שהוא כן, שבשעה שברא הקב"ה את האור ואת החושך וקרא להן שמות, הזכיר שמו על האור, ולא הזכיר שמו על החושך, שנאמר ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה (בראשית א ה), וכן אתה מוצא כשברא אדם וחוה, הזכיר שמו עליהן, שנאמר ויברך אותם אלהים וגו' (שם שם כח), וכשקללם לא הזכיר שמו עליהם, שנאמר אל האשה אמר (שם ג טז), ולאדם אמר (שם שם יז), ואם תאמר על הנחש הזכיר בשעת קללתו, [דכתיב ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור את (שם שם יד)], כך שנו חכמים, על ג' דברים הזכיר הקב"ה שמו, אעפ"י שהן לרעה,
Another interpretation (of Ps. 5:5 [4], cont.): EVIL MAY NOT ABIDE WITH YOU. R. Eleazar ben Pedat said in the name of R. Johanan: The name of the Holy One is not mentioned in connection with evil but only in connection with good. You know that it is so. When the Holy One created the light and the darkness and gave them names, < Scripture > mentioned his name in connection with the light but did not mention his name in connection with the darkness.56Gen. R. 1:6. Thus it is stated (in Gen. 1:5): AND GOD CALLED THE LIGHT DAY, AND THE DARKNESS HE CALLED NIGHT. So also you find that, when he created Adam and Eve, < Scripture > mentioned his name in connection with them, as stated (in Gen. 1:28): THEN GOD BLESSED THEM…; but when he cursed them, it did not mention his name in connection with them. Thus it is stated (in Gen. 3:16–17): AND UNTO THE WOMAN HE SAID< …. > AND UNTO ADAM HE SAID< …. > Now if you say: < Scripture > mentioned < his name > in connection with the serpent when he cursed him, [since it is written (in Gen. 3:14): SO THE LORD GOD SAID UNTO THE SERPENT: BECAUSE YOU HAVE DONE THIS, MORE CURSED SHALL YOU BE < THAN ALL THE CATTLE, THAN ALL THE BEASTS OF THE FIELD…. >]; the sages have taught this: The Holy One has mentioned his name in connection with three things, even though they stood for evil:
על המסית זה הנחש שהסית את האשה ואמר כי יודע אלהים וגו' (שם ג ה), ולפי שהסית הזכיר את שמו עליו, ועל העובר על דברי חכמים, שנאמר כה אמר ה' [אלהי ישראל] ארור האיש אשר לא ישמע וגו' (ירמיה יא ג),
ועל העושה פטרונו בשר ודם, שנאמר כה אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו (ומה') [ומן ה'] יסור לבו (שם יז ה),
In connection with the inciter, i.e., the serpent, when he incited the woman and said (in Gen. 3:5): FOR GOD KNOWS < THAT ON THE DAY THAT YOU EAT FROM IT, YOUR EYES SHALL BE OPENED >…. So because he incited, < Scripture > mentions his name in connection with < the serpent >.
In connection with one who transgresses the words of the sages, as is stated (in Jer. 11:3): THUS SAYS THE LORD, [THE GOD OF ISRAEL]: CURSED IS THE ONE WHO DOES NOT HEED….
In connection with one who makes flesh and blood his patron,57Lat.: patronus; Gk.: patronos or patron. as stated (in Jer. 17:5): THUS SAYS THE LORD: CURSED IS THE MAN WHO TRUSTS IN A HUMAN BEING, WHO MAKES FLESH HIS STRENGTH AND WHOSE HEART TURNS FROM THE LORD.
וכן אתה מוצא בנח כשבירך את בניו, שנאמר ברוך ה' אלהי שם וגו' (בראשית ט כו), אבל כשקילל את כנען [לא הזכיר שמו של הקב"ה עליו], שנאמר ויאמר ארור כנען וגו' (שם שם כה), וכן אתה מוצא באלישע הנביא, כשבא מלך ארם להלחם בישראל, נתייעץ בעבדיו, ועשה להם פיטסים, אמר כשיבואו ישראל להלחם בנו יפלו בתוך הפיטסים (פי' חפירות), שנאמר ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלוני אלמוני תחנותי, וישלח איש האלהים אל מלםך ישראל [לאמר] השמר מעבור (אל) המקום הזה כי שם ארם נחתים (מ"ב ו ח ט).ואין הקב"ה עושה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים (עמוס ג ז), כיון שעברו ישראל פעם ראשונה ושניה ולא נפלו, הרגיש מלך ארם ואמר לעבדיו, הלא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל, אמרו לו עבדיו כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך ויאמר לכו וראו וגו' (מ"ב שם יא יב יג), וישלח שמה סוסים ורכב (שם שם יד), מיד ויצעק ויאמר אהה אדני איכה נעשה, ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם (שם שם טו טז), מיד נתפלל אלישע לשמו של הקב"ה, שנאמר ויתפלל אלישע ויאמר ה' פקח נא את עיניו ויראה, ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש (סביב) [סביבות] אלישע (שם שם יז), מיד עמד אלישע וקלל ארמים, ויאמר (הכה) [הך נא] את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע (שם שם יח), ולא הזכיר את השם, וכשחזר והתפלל עליהם שיפקחו עיניהם אמר ה' פקח (נא) [את עיני אל ויראו] (שם שם כ), הוי שאין שמו של הקב"ה נזכר על הרעה. וכן אתה מוצא כשבאו מלאכי חבלה להחריב את ירושלים, שנאמר והנה ששה אנשים באים וגו' (יחזקאל ט ב), אמר לו הקב"ה לגבריאל מלא חפניך גחלי אש מבינות לכרובים וזרוק על העיר, כדכתיב ויאמר אל האיש לבוש הבדים וגו' (שם י ב), בא גבריאל ועמד לו אצל האופן, א"ל הכרוב מה אתה חפץ, א"ל כך וכך צוני הקב"ה, א"ל טול, א"ל תן אתה בידי, וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים (שם שם ז), אמר ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יוחי אילמלי לא נצטננו גחלים מידו של כרוב לידו של גבריאל לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, ולא רצה הקב"ה לעשות את הרעה על ידי עצמו אלא על ידי מלאך, אבל לעתיד לבא הטובה עושה על ידי עצמו, שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' (שם לו כה), הוי כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע.
So also you find in the case of Noah, < that Scripture used the name > when he blessed his sons, as stated (in Gen. 9:26): BLESSED BE THE LORD, THE GOD OF SHEM…; but when he cursed Canaan, [< Scripture > did not mention the name of the Holy One in connection with him], as stated (in vs. 25): AND HE SAID: CURSED BE CANAAN…. So also you find in the case of Elisha the Prophet, that when the king of Aram came to fight against Israel, he consulted with his servants and made phossata58Heb.: pittasim. Buber believes that the word comes from the Greek, pithos (“wine jar”), which he misspells, pidos. Cf. the parallel version in Yalqut Shim‘oni, II Kings 230, which reads patshin. The present translation follows the suggestion of Jastrow, s.v. pittas, who emends the word to possatin (“ditches”), which comes from the Gk.: phossata or the Lat.: fossata. for them. He said: When Israel comes to fight against us, they will fall into the midst of the phossata {i.e., trenches}, as stated (in II Kings 6:8–9): WHEN THE KING OF ARAM WAS FIGHTING AGAINST ISRAEL, HE CONSULTED WITH HIS SERVANTS, SAYING: MY CAMP SHALL BE IN SUCH AND SUCH A PLACE; BUT THE MAN OF GOD SENT UNTO THE KING OF ISRAEL, [SAYING]: TAKE CARE NOT TO PASS {UNTO} THIS PLACE, BECAUSE THE ARAMAEANS ARE CAMPING THERE. So the Holy One does nothing (according to Amos 3:7) WITHOUT HAVING REVEALED HIS PURPOSE UNTO HIS SERVANTS THE PROPHETS. When Israel passed by once and twice without falling, the king of Aram took notice and said to his servants (in II Kings 6:11): WILL YOU NOT TELL ME WHICH OF US IS FOR THE KING OF ISRAEL? His servants said to him (in vs. 12–14): < IT IS > BECAUSE ELISHA, THE PROPHET THAT IS IN ISRAEL, TELLS THE KING OF ISRAEL THE WORDS WHICH YOU SPEAK IN YOUR BEDROOM. SO HE SAID: GO AND SEE < WHERE HE IS >…. THEN HE SENT HORSES AND CHARIOTS THERE. Immediately (in vss. 15–16): < HIS SERVANT > CRIED OUT59CRIED OUT is missing from the Masoretic Text. AND SAID < UNTO HIM >: ALAS, MY LORD, WHAT SHALL WE DO? THEN HE SAID: FEAR NOT, FOR THERE ARE MORE WITH US THAN WITH THEM. Immediately Elisha prayed to the name of the Holy One, as stated (in vs. 17): THEN ELISHA PRAYED AND SAID: LORD, PLEASE OPEN HIS EYES AND LET HIM SEE. SO THE LORD OPENED THE EYES OF THE SERVANT AND HE SAW, AND THERE WAS THE HILL FULL OF FIERY HORSES AND CHARIOTS ROUND ABOUT ELISHA! Immediately Elisha arose and cursed the Aramaeans (in vs. 18), AND HE SAID [PLEASE] SMITE THIS NATION WITH A BLINDING LIGHT; SO HE SMOTE THEM WITH A BLINDING LIGHT ACCORDING TO THE WORD OF ELISHA. Now < Scripture > did not mention the name, but when < Elisha > prayed over them again for their eyes to be opened, he said (in vs. 20): O LORD, OPEN [THE EYES OF THESE MEN THAT THEY MAY SEE.] Ergo: The name of the Holy One is not mentioned in connection with evil. So also you find that, when the angels of destruction came to destroy Jerusalem, as stated (in Ezek. 9:2): AND HERE WERE SIX PERSONS COMING < BY WAY OF THE UPPER GATE WHICH FACES NORTH, EACH WITH HIS WEAPON OF DESTRUCTION IN HIS HAND; AND A CERTAIN ONE IN THEIR MIDST CLOTHED IN LINEN >…; < AND THEY CAME FORWARD AND STOOD BY THE BRONZE ALTAR >; the Holy One said to Gabriel: Fill your hands with coals of fire from among the cherubim and scatter them over the city, as it is written (in Ezek. 10:2): THEN HE SPOKE UNTO THE PERSON CLOTHED IN LINEN < AND SAID: GO IN AMONG THE WHEELWORK, UNDER THE CHERUB, AND FILL YOUR HANDS WITH COALS OF FIRE FROM AMONG THE CHERUBIM, AND SCATTER THEM OVER THE CITY >….60Cf. below, Lev. 8:5. Gabriel came and stood at the wheel. The cherub said to him: What do you desire? He said to him: Thus and so has the Holy One commanded me. He said to him: Take them. He said to him: You put them in my hand. (Ezek. 10:7:) THEN THE CHERUB STRETCHED OUT HIS HAND FROM AMONG THE CHERUBIM < UNTO THE FIRE THAT WAS AMONG THE CHERUBIM…. > R. Johanan said in the name of R. Simeon ben Johay: If the coals had not been cooled off < while passing > from the hand of a cherub to the hand of Gabriel, there would not have remained of the enemies of Israel a < single > survivor or refugee.61Yoma 77a. For more details, see Lam. R. 1:13 (41). So the Holy One wanted to do what was evil, not by himself, but through an angel. In the age to come, however, he will do what is good by himself, as stated (in Ezek. 36:25): I WILL SPRINKLE PURE WATER UPON YOU…. Ergo (in Ps. 5:5 [4]): FOR YOU ARE NOT A GOD WHO DELIGHTS IN WICKEDNESS; EVIL MAY NOT ABIDE WITH YOU.