ולך לך. א"ל הקב"ה נסיון הראשון בלך לך, שנאמר ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך (בראשית יב א), ונסיון האחרון בלך לך אל ארץ המוריה.
(Gen. 22:2:) GO (Lekh-lekha).163Tanh., Gen. 4:22. The Holy One said to him: The first trial164On the ten trials of Abraham, see above, 4:43, and the note there; see also above, 3:4. < was given > through < the words > Lekh-lekha, as stated (in Gen. 12:10): GO FROM YOUR < NATIVE > LAND, FROM YOUR BIRTHPLACE. Now the last trial < is given here > through < the words > Lekh-lekha (GO) UNTO THE LAND OF MORIAH.
2
ביום השלישי וישא אברהם את עיניו (שם כב ד), ולמה ביום השלישי ולא ביום הראשון ולא ביום השני, שלא יאמרו אומות העולם הממו והלך ושחט את בנו, שאילו היה בדעתו לא היה שומע לו להקריב בנו, לכך ביום השלישי [וגו'].
(Gen. 22:4:) ON THE THIRD DAY ABRAHAM LIFTED HIS EYES. And why on the third day rather than on the first day or second day?165PR 40:6; cf. Gen. R. 56:1. So that the peoples of the world would not say: He confounded him into going and slaughtering his son; for if he had been in his < right > mind, he would not have heeded him in sacrificing his son. Ergo: ON THE THIRD DAY […].166I.e., Abraham had three days to reflect on God’s command.
3
וירא את המקום מרחוק (שם), מהו מרחוק, אמר ר' יצחק רחוק מיל, שנאמר אך רחוק יהיה [ביניכם ובינו כאלפים אמה] (יהושע ג ד). ראה אותו אברהם (ואמר לנעריו רואים אתם כלום, אמרו לו לאו), אמר ליצחק רואה אתה כלום, א"ל רואה אני הר נאה ומשובח וענן קשור עליו, אמר לנעריו רואים אתם כלום, (אמרו לו אנו רואים הר גבוה ויש בו עצים ואילנות), [אמרו לו לאו] אמר להן [שבו לכם פה עם החמור] (שם ה), מה החמור רואה ואינו יודע כך אתם עם הדומה לחמור.
(Gen. 22:4, cont.:) AND SAW THE PLACE FROM A DISTANCE. What is the meaning of FROM A DISTANCE? A DISTANCE is a mile,167Lat.: mille < passum >. as stated (in Josh. 3:4): YET THERE SHALL BE A DISTANCE [BETWEEN YOU AND IT OF ABOUT TWO THOUSAND CUBITS]. Abraham saw it {and said to his lads: Do you see anything? They said to him: No.} He said to Isaac: Do you see anything?168Tanh., Gen. 4:22; Gen. R. 56:2; PRK 26:3; PRE 31. He said to him: I see a beautiful and praiseworthy mountain with a cloud joined to it. He said to the lads: Do you see anything? {They said to him: We see a high mountain on which there are woods and trees.} [They said to him: No.] He said to them [(in Gen. 22:5): STAY HERE WITH ('M) THE DONKEY.] As the donkey sees and does not understand, so you are a people ('M) who are like the donkey.
4
ואני והנער נלכה עד כה (שם שם). מהו עד כה, נלך ונראה מה סופו של דבר של אותו כה, איזה כה, שנאמר כ יהיה זרעך (בראשית טו ה).
(Gen. 22:5, cont.:) WHILE THE LAD AND I GO OVER THERE. What is the meaning of OVER THERE (koh)? Let us go and see what is to be the eventual outcome of this word koh. Which koh? The one which is used (in Gen. 15:5): SO (koh) SHALL YOUR SEED BE.169I.e., Abraham wants to know how he can have the promised seed if Isaac is to be sacrificed over there.
5
ונשובה אליכם (שם כב ה), בשרו פיו שהוא הולך וחוזר, ורוח הקודש אומר לאדם מערכי לב [ומה' מענה לשון] (משלי טז א).
(Gen. 22:5, cont.:) AND WE (i.e., both of us) WILL RETURN UNTO YOU. His mouth proclaimed that < Isaac > would come and return. The Holy Spirit says (in Prov. 16:1): TO A HUMAN BELONG THE THOUGHTS OF THE HEART, [BUT THE REPLY OF THE TONGUE COMES FROM THE LORD].
6
ויקח אברהם [את עצי העולה וישם על יצחק בנו]. למה היה יצחק דומה למי שהיה יוצא לישרף ועציו על כתפיו.
(Gen. 22:6:) THEN ABRAHAM TOOK [THE WOOD FOR THE BURNT OFFERING AND SET IT UPON HIS SON ISAAC]. To whom was Isaac comparable? To one who (after being condemned to death) was going out to be burned with his wood on his shoulders. 170Cf. Gen. R. 56:3.
7
ויקח בידו [את האש ואת המאכלת] (בראשית כב ו). למה כתיב מאכלת ולא כתי סכין, שהרבה אכילות אכלו ישראל מתחת (מדיו) [ידו].
(Gen. 22:6, cont.:) WHILE HE TOOK [THE FIRE AND THE KNIFE (ma'akhelet)] IN HIS OWN HAND. Why is ma'akhelet (rt.: 'KL) written < here for KNIFE > and sakin (which also means "knife") not written? Because Israel ate a lot of food (rt.: 'KL) under his {bounty} [hand].171I.e., due to Abraham’s merit in this trial.
8
וילכו שניהם יחדו (שם שם). זה לשחוט וזה לישחט.
(Gen. 22:6, cont.:) SO BOTH OF THEM WENT OFF TOGETHER, the one to slaughter and the other to be slaughtered.
9
ד"א וילכו שניהם. אמר ר' אבין הלוי ברבי עם שהן הולכין בא השטן מימינו של יצחק, ואמר אי עלוב בנה של עלובה, כמה תעניות נתענה אמך עד שתבא, והזקן (נשטתה) [נשתטה] בזקנותו והרי הוא הולך לשחוט אותך, חזר יצחק ואמר לאביו ראה מה זה אומר לי, א"ל הוא בא ליצף אותך, אבל הקב"ה אל יצף לנו, שנאמר אלהים ראה לו השה לעולה (שם ח), ואע"פ כן וילכו שניהם, בן כמה שנים היה יצחק, בן ל"ז שנים.
Another interpretation (of Gen. 22:6, cont.): SO BOTH OF THEM WENT OFF TOGETHER. R. Abbin Berabbi the Levite said: While they were walking, Satan came to Isaac on his right hand and said: Alas, wretched son of a wretched woman, how many fasts did your mother fast until you came?172Tanh., Gen. 4:22; PR 40:6; see Gen. R. 56:4. Now the old man has gone mad in his old age, and here he is going to slaughter you. Isaac turned back and said to his father: Look at what this one is saying to me! He said to him: He has come to confuse you, but the Holy One shall not confuse us, as stated (in Gen. 22:8): GOD WILL SEE TO THE LAMB FOR A BURNT OFFERING. So nevertheless (according to Gen. 22:6): SO BOTH OF THEM WENT OFF TOGETHER. How old was Isaac? He was thirty-seven years old.173See Gen. R. 56:8; above, 42.
10
ויבאו אל המקום (שם ט). עם שהוא בא לשחטו, א"ל יצחק אוסרני בידי ורגלי שהנפש חצופה היא עד שלא נראה המאכלת באה ואזדעזעה ואיפסל מקרבן בבקשה אבי כדי שלא יעשה בי מום.
(Gen. 22:9:) AND THEY CAME TO THE PLACE. When he came to slaughter him, Isaac said to him: Bind me hand and foot because the instinct of life is strong.174Gen. R. 56:8; Tanh., Gen. 4:23; PR 40:6; PRE 31; TDER 25 (27); TDEZ 2; see M. Ps. 29:1. It is likely that before the knife comes, I would tremble and be disqualified as a sacrifice.175Through a faulty cut of the knife. Also, if Isaac hit his father, he would incur the death penalty. See the parallel texts. Please < bind me >, my father, lest a blemish be inflicted on me.
11
וישלח אברהם וגו' ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים וגו' (שם י יא). א"ל מי אתה, א"ל מלאך, א"ל הקב"ה אמר לי קח נא ואתה אומר אל תשלח, באותה שעה ויקרא מלאך ה', ולמה קרא לו, לומר לו, ומה אמר לו, אמר לו אברהם אברהם (שם שם), ולמה ב' פעמים, אלא כאדם שהוא בדרך רחוקה הולך עם חבירו והניחו, והוא קורא לו חברי חברי, כך היה המלאך קורא אברהם אברהם, מה אתה עושה, ולמה אמר לו בזריזות, שהיה אברהם ממהר לשחטו, באותה שעה אמר אברה לפני הקב"ה רבונו של עולם אדם מנסה לחבירו שאינו יודע מה בלבו של חבירו, אתה שאתה חוקר לבות וכליות, הייתה צריך לעשות לי כך, לא יה גלוי לפניך שאתה אומר שאקריב את בני ואני מזרז לשחטו בלב שלם, א"ל הקב"ה להודיע לאומות העולם שלא על חנם בחרתי בך, שנאמר כי עתה ידעתי כי ירא וגו' (שם יב).
(Gen. 22:10f.:) THEN ABRAHAM STRETCHED OUT < HIS HAND AND TOOK THE KNIFE TO SLAUGHTER HIS SON >, BUT THE ANGEL OF THE LORD CALLED UNTO HIM OUT OF THE HEAVENS…. He said to him: Who are you? He said to him: An angel. He said to him: The Holy One told me (in Gen. 22:2): PLEASE TAKE…. Now you are saying (in vs. 12): DO NOT STRETCH OUT < YOUR HAND AGAINST THE LAD >. At that time (in vs. 11): BUT THE ANGEL OF THE LORD CALLED. And Why did he call to him? To talk to him. And What did he say to him? He said to him (in vs. 11): ABRAHAM, ABRAHAM! And why two times? It is simply like a person who is walking on a remote road with his companion and leaves him behind. Then he calls to him: My companion, my companion! So the angel called: ABRAHAM, ABRAHAM, what are you doing? And why did he talk to him hurriedly? Because Abraham was in a hurry to slaughter him. At that time Abraham said to the Holy One: Sovereign of the World, one tests his companion when he does not know what is in his companion's heart. < But > you, since you search out hearts and kidneys, did you have to do this to me? Was it not revealed to you, when you told me to sacrifice my son, that I would wholeheartedly hasten to slaughter him?176Cf. yTa‘an. 2:3 (65d). The Holy One said to him: < I did so > in order to make known to the peoples of the world that I did not choose you without a reason. Thus it is stated (in Gen. 22:12): FOR NOW I KNOW THAT < YOU > FEAR< GOD >….
12
ד"א ויקרא אליו. א"ל אברהם מי אתה, א"ל מלאך אני, א"ל אברהם כשאמר לי הקב"ה להקריבו] הוא בעצמו אמר לי, ועכשיו אני מבקש שיאמר לי הוא בעצמו, מיד פתח הקב"ה את הרקיע ואת הערפל וא"ל בי נשבעתי (בראשית כב טז), א"ל אברהם והרי נשבעת ואף אני נשבעתי שאיני יורד מן המזבח הזה עד שאומר כל מה שאני צריך, א"ל אמור כל מה שאתה צריך, א"ל אברהם לא אמרת לי שאתה מעמיד ממני מלא כל העולם כולו, שנאמר וספור הכוכבים וגו' כה יהיה זרעך (בראשית טו ה), א"ל הקב"ה הן, א"ל ממי, א"ל מיצחק, א"ל והלא אמרת לי שאתה מרבה בני כעפר, שנאמר והיה זרעך כעפר הארץ (שם כח יד) א"ל הקב"ה הן, א"ל ממי, א"ל מיצחק, א"ל כשם שהיה לי להשיבך ולא אמרתי לך כלום רבונו של עולם אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע, ועכשיו אתה אומר והעלהו שם לעולה, וכבשתי יצרי ולא השבתיך, אף אתה כשיהיו בניו של יצחק חוטאים לפניך ונכנסים לצרה, זכור להם עקדת יצחק אביהם וסלח להם ופדה אותם מצרותם, אמר להם הקב"ה אמרת שלך, אף אני אומר שלי, א"ל הקב"ה עתידין בניך להיות חוטאין לפני, ולדין אותם בראש השנה אלא אם מבקשים הם שאהיה סולח להם, יהיו תוקעים לפני בו ביום בשופר, א"ל אברהם ומהו שופר, א"ל הקב"ה אין אתה יודע, א"ל לאו, א"ל חזור לאחוריך וראה, מי וישא אברהם את עיניו [וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו] (שם כב יג), אין אומר כאן אלא בקרניו, א"ל יהו תוקעין לפני בקרן הזה וני סולח לעונותיהם, באותה שעה נתן שבח והודיה לפני הקב"ה, והוא שדוד מקלס מגיני וקרן ישעי (ש"ב כב ג), וכן הוא אומר תקעו שופר בציון (יואל ב טו), תחילה בראש השנה, ואחר כך קדשו צום (שם שם), זה יום הכפורים, לאחר עשרה ימים שבו הקב"ה סולח לעונותיהם, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' (ויקרא טז ל), אשריכם ישראל היאך הקב"ה חיבב אתכם מה שלא עשה לכל אומה ולשון, שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו וגו' (תהלים קיא ו), וכתיב מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל (שם קמז יט), וכתיב לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה (שם שם כ).
Another interpretation (of 22:11): BUT < THE ANGEL OF THE LORD > CALLED UNTO HIM. Abraham said to him: Who are you? He said to him: I am an angel. Abraham said to him: When the Holy One told me to sacrifice him, he told me so himself. So now I ask that he himself tell me < to stop >. Immediately the Holy One, having opened the firmament and the lower sky, said to him (in Gen. 22:16): I BY MYSELF HAVE SWORN. Abraham said to him: So now you have sworn! But I also have sworn that I am not coming down from this altar until I say everything that I must. He said to him: Say everything that you must. Abraham said to him: Did you not tell me that what you would raise up from me would completely fill up the world, as stated (in Gen. 15:5): AND COUNT THE STARS … SO SHALL YOUR SEED BE? The Holy One said to him: Yes. He said to him: From whom? He said to him: From Isaac. He said to him: And did you not tell me that you would multiply my children like the dust, as stated (in Gen. 28:14): AND YOUR SEED SHALL BE LIKE THE DUST OF THE EARTH? The Holy One said to him: Yes. He said to him: From whom? He said to him: From Isaac. He said to him: Just as I had the right to talk back to you and did not say anything to you, O Sovereign of the World—Yesterday you said (in Gen. 21:12): FOR IN ISAAC SHALL SEED BE SUMMONED FOR YOU; but now you are saying (in Gen. 22:2): AND OFFER HIM THERE AS A BURNT OFFERING. Yet I suppressed my urge and did not talk back to you. < Just as I have acted in this way >, you also, when Isaac's children sin against you and enter into sorrow, remember on their behalf the binding of their father Isaac. Forgive them, and redeem them from their sorrows. The Holy One said to them: You have had your say; I will also have mine. The Holy One said to him: Your children are going to be sinful in my presence, < and I am going > to judge them on New Year's day. However, if they ask me to forgive them and blow a shofar before me on that day—Abraham said to him: And what is a shofar? The Holy One said to him: Do you not know? He said to him: Turn around and look. Immediately (as we read in Gen. 22:13): THEN ABRAHAM LIFTED HIS EYES [TO LOOK AND THERE WAS A RAM BEHIND HIM CAUGHT IN A THICKET ON HIS HORNS]. It says here nothing but ON HIS HORNS. He said to him: They will blow on a horn before me, and I will forgive their sins. In that hour he gave praise and thanksgiving to the Holy One; and that is how David gave praise177Gk.: kalos. (in II Sam. 22:3 // Ps. 18:3 [2]): < THE LORD … MY SHIELD > AND MY HORN OF SALVATION. And it says also (in Joel 2:15): BLOW A SHOFAR IN ZION. The beginning (of the verse) concerns New Year's day. Then afterwards (ibid., cont.): SANCTIFY A FAST. This refers to the Day of Atonement, < which comes > after ten days, on which the Holy One forgives their sins. Thus it is stated (in Lev. 16:30): FOR ON THIS DAY ATONEMENT SHALL BE MADE FOR YOU…. Blessed are you, O Israel! How the Holy One has loved you! < He has done for you > what he has not done for any people or tongue, as stated (in Ps. 111:6): HE HAS DECLARED THE POWER OF HIS WORKS TO HIS PEOPLE < IN GIVING THEM THE HERITAGE OF THE NATIONS >. It is also written (in Ps. 147:19): HE DECLARES HIS WORDS TO JACOB, HIS STATUTES AND HIS ORDINANCES TO ISRAEL. And it is written (in vs. 20): HE HAS NOT DONE SO FOR ANY NATION; AND, AS FOR HIS ORDINANCES, THEY HAVE NOT KNOWN THEM. HALLELUJAH.
ולך לך. א"ל הקב"ה נסיון הראשון בלך לך, שנאמר ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך (בראשית יב א), ונסיון האחרון בלך לך אל ארץ המוריה.
(Gen. 22:2:) GO (Lekh-lekha).163Tanh., Gen. 4:22. The Holy One said to him: The first trial164On the ten trials of Abraham, see above, 4:43, and the note there; see also above, 3:4. < was given > through < the words > Lekh-lekha, as stated (in Gen. 12:10): GO FROM YOUR < NATIVE > LAND, FROM YOUR BIRTHPLACE. Now the last trial < is given here > through < the words > Lekh-lekha (GO) UNTO THE LAND OF MORIAH.
ביום השלישי וישא אברהם את עיניו (שם כב ד), ולמה ביום השלישי ולא ביום הראשון ולא ביום השני, שלא יאמרו אומות העולם הממו והלך ושחט את בנו, שאילו היה בדעתו לא היה שומע לו להקריב בנו, לכך ביום השלישי [וגו'].
(Gen. 22:4:) ON THE THIRD DAY ABRAHAM LIFTED HIS EYES. And why on the third day rather than on the first day or second day?165PR 40:6; cf. Gen. R. 56:1. So that the peoples of the world would not say: He confounded him into going and slaughtering his son; for if he had been in his < right > mind, he would not have heeded him in sacrificing his son. Ergo: ON THE THIRD DAY […].166I.e., Abraham had three days to reflect on God’s command.
וירא את המקום מרחוק (שם), מהו מרחוק, אמר ר' יצחק רחוק מיל, שנאמר אך רחוק יהיה [ביניכם ובינו כאלפים אמה] (יהושע ג ד). ראה אותו אברהם (ואמר לנעריו רואים אתם כלום, אמרו לו לאו), אמר ליצחק רואה אתה כלום, א"ל רואה אני הר נאה ומשובח וענן קשור עליו, אמר לנעריו רואים אתם כלום, (אמרו לו אנו רואים הר גבוה ויש בו עצים ואילנות), [אמרו לו לאו] אמר להן [שבו לכם פה עם החמור] (שם ה), מה החמור רואה ואינו יודע כך אתם עם הדומה לחמור.
(Gen. 22:4, cont.:) AND SAW THE PLACE FROM A DISTANCE. What is the meaning of FROM A DISTANCE? A DISTANCE is a mile,167Lat.: mille < passum >. as stated (in Josh. 3:4): YET THERE SHALL BE A DISTANCE [BETWEEN YOU AND IT OF ABOUT TWO THOUSAND CUBITS]. Abraham saw it {and said to his lads: Do you see anything? They said to him: No.} He said to Isaac: Do you see anything?168Tanh., Gen. 4:22; Gen. R. 56:2; PRK 26:3; PRE 31. He said to him: I see a beautiful and praiseworthy mountain with a cloud joined to it. He said to the lads: Do you see anything? {They said to him: We see a high mountain on which there are woods and trees.} [They said to him: No.] He said to them [(in Gen. 22:5): STAY HERE WITH ('M) THE DONKEY.] As the donkey sees and does not understand, so you are a people ('M) who are like the donkey.
ואני והנער נלכה עד כה (שם שם). מהו עד כה, נלך ונראה מה סופו של דבר של אותו כה, איזה כה, שנאמר כ יהיה זרעך (בראשית טו ה).
(Gen. 22:5, cont.:) WHILE THE LAD AND I GO OVER THERE. What is the meaning of OVER THERE (koh)? Let us go and see what is to be the eventual outcome of this word koh. Which koh? The one which is used (in Gen. 15:5): SO (koh) SHALL YOUR SEED BE.169I.e., Abraham wants to know how he can have the promised seed if Isaac is to be sacrificed over there.
ונשובה אליכם (שם כב ה), בשרו פיו שהוא הולך וחוזר, ורוח הקודש אומר לאדם מערכי לב [ומה' מענה לשון] (משלי טז א).
(Gen. 22:5, cont.:) AND WE (i.e., both of us) WILL RETURN UNTO YOU. His mouth proclaimed that < Isaac > would come and return. The Holy Spirit says (in Prov. 16:1): TO A HUMAN BELONG THE THOUGHTS OF THE HEART, [BUT THE REPLY OF THE TONGUE COMES FROM THE LORD].
ויקח אברהם [את עצי העולה וישם על יצחק בנו]. למה היה יצחק דומה למי שהיה יוצא לישרף ועציו על כתפיו.
(Gen. 22:6:) THEN ABRAHAM TOOK [THE WOOD FOR THE BURNT OFFERING AND SET IT UPON HIS SON ISAAC]. To whom was Isaac comparable? To one who (after being condemned to death) was going out to be burned with his wood on his shoulders. 170Cf. Gen. R. 56:3.
ויקח בידו [את האש ואת המאכלת] (בראשית כב ו). למה כתיב מאכלת ולא כתי סכין, שהרבה אכילות אכלו ישראל מתחת (מדיו) [ידו].
(Gen. 22:6, cont.:) WHILE HE TOOK [THE FIRE AND THE KNIFE (ma'akhelet)] IN HIS OWN HAND. Why is ma'akhelet (rt.: 'KL) written < here for KNIFE > and sakin (which also means "knife") not written? Because Israel ate a lot of food (rt.: 'KL) under his {bounty} [hand].171I.e., due to Abraham’s merit in this trial.
וילכו שניהם יחדו (שם שם). זה לשחוט וזה לישחט.
(Gen. 22:6, cont.:) SO BOTH OF THEM WENT OFF TOGETHER, the one to slaughter and the other to be slaughtered.
ד"א וילכו שניהם. אמר ר' אבין הלוי ברבי עם שהן הולכין בא השטן מימינו של יצחק, ואמר אי עלוב בנה של עלובה, כמה תעניות נתענה אמך עד שתבא, והזקן (נשטתה) [נשתטה] בזקנותו והרי הוא הולך לשחוט אותך, חזר יצחק ואמר לאביו ראה מה זה אומר לי, א"ל הוא בא ליצף אותך, אבל הקב"ה אל יצף לנו, שנאמר אלהים ראה לו השה לעולה (שם ח), ואע"פ כן וילכו שניהם, בן כמה שנים היה יצחק, בן ל"ז שנים.
Another interpretation (of Gen. 22:6, cont.): SO BOTH OF THEM WENT OFF TOGETHER. R. Abbin Berabbi the Levite said: While they were walking, Satan came to Isaac on his right hand and said: Alas, wretched son of a wretched woman, how many fasts did your mother fast until you came?172Tanh., Gen. 4:22; PR 40:6; see Gen. R. 56:4. Now the old man has gone mad in his old age, and here he is going to slaughter you. Isaac turned back and said to his father: Look at what this one is saying to me! He said to him: He has come to confuse you, but the Holy One shall not confuse us, as stated (in Gen. 22:8): GOD WILL SEE TO THE LAMB FOR A BURNT OFFERING. So nevertheless (according to Gen. 22:6): SO BOTH OF THEM WENT OFF TOGETHER. How old was Isaac? He was thirty-seven years old.173See Gen. R. 56:8; above, 42.
ויבאו אל המקום (שם ט). עם שהוא בא לשחטו, א"ל יצחק אוסרני בידי ורגלי שהנפש חצופה היא עד שלא נראה המאכלת באה ואזדעזעה ואיפסל מקרבן בבקשה אבי כדי שלא יעשה בי מום.
(Gen. 22:9:) AND THEY CAME TO THE PLACE. When he came to slaughter him, Isaac said to him: Bind me hand and foot because the instinct of life is strong.174Gen. R. 56:8; Tanh., Gen. 4:23; PR 40:6; PRE 31; TDER 25 (27); TDEZ 2; see M. Ps. 29:1. It is likely that before the knife comes, I would tremble and be disqualified as a sacrifice.175Through a faulty cut of the knife. Also, if Isaac hit his father, he would incur the death penalty. See the parallel texts. Please < bind me >, my father, lest a blemish be inflicted on me.
וישלח אברהם וגו' ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים וגו' (שם י יא). א"ל מי אתה, א"ל מלאך, א"ל הקב"ה אמר לי קח נא ואתה אומר אל תשלח, באותה שעה ויקרא מלאך ה', ולמה קרא לו, לומר לו, ומה אמר לו, אמר לו אברהם אברהם (שם שם), ולמה ב' פעמים, אלא כאדם שהוא בדרך רחוקה הולך עם חבירו והניחו, והוא קורא לו חברי חברי, כך היה המלאך קורא אברהם אברהם, מה אתה עושה, ולמה אמר לו בזריזות, שהיה אברהם ממהר לשחטו, באותה שעה אמר אברה לפני הקב"ה רבונו של עולם אדם מנסה לחבירו שאינו יודע מה בלבו של חבירו, אתה שאתה חוקר לבות וכליות, הייתה צריך לעשות לי כך, לא יה גלוי לפניך שאתה אומר שאקריב את בני ואני מזרז לשחטו בלב שלם, א"ל הקב"ה להודיע לאומות העולם שלא על חנם בחרתי בך, שנאמר כי עתה ידעתי כי ירא וגו' (שם יב).
(Gen. 22:10f.:) THEN ABRAHAM STRETCHED OUT < HIS HAND AND TOOK THE KNIFE TO SLAUGHTER HIS SON >, BUT THE ANGEL OF THE LORD CALLED UNTO HIM OUT OF THE HEAVENS…. He said to him: Who are you? He said to him: An angel. He said to him: The Holy One told me (in Gen. 22:2): PLEASE TAKE…. Now you are saying (in vs. 12): DO NOT STRETCH OUT < YOUR HAND AGAINST THE LAD >. At that time (in vs. 11): BUT THE ANGEL OF THE LORD CALLED. And Why did he call to him? To talk to him. And What did he say to him? He said to him (in vs. 11): ABRAHAM, ABRAHAM! And why two times? It is simply like a person who is walking on a remote road with his companion and leaves him behind. Then he calls to him: My companion, my companion! So the angel called: ABRAHAM, ABRAHAM, what are you doing? And why did he talk to him hurriedly? Because Abraham was in a hurry to slaughter him. At that time Abraham said to the Holy One: Sovereign of the World, one tests his companion when he does not know what is in his companion's heart. < But > you, since you search out hearts and kidneys, did you have to do this to me? Was it not revealed to you, when you told me to sacrifice my son, that I would wholeheartedly hasten to slaughter him?176Cf. yTa‘an. 2:3 (65d). The Holy One said to him: < I did so > in order to make known to the peoples of the world that I did not choose you without a reason. Thus it is stated (in Gen. 22:12): FOR NOW I KNOW THAT < YOU > FEAR< GOD >….
ד"א ויקרא אליו. א"ל אברהם מי אתה, א"ל מלאך אני, א"ל אברהם כשאמר לי הקב"ה להקריבו] הוא בעצמו אמר לי, ועכשיו אני מבקש שיאמר לי הוא בעצמו, מיד פתח הקב"ה את הרקיע ואת הערפל וא"ל בי נשבעתי (בראשית כב טז), א"ל אברהם והרי נשבעת ואף אני נשבעתי שאיני יורד מן המזבח הזה עד שאומר כל מה שאני צריך, א"ל אמור כל מה שאתה צריך, א"ל אברהם לא אמרת לי שאתה מעמיד ממני מלא כל העולם כולו, שנאמר וספור הכוכבים וגו' כה יהיה זרעך (בראשית טו ה), א"ל הקב"ה הן, א"ל ממי, א"ל מיצחק, א"ל והלא אמרת לי שאתה מרבה בני כעפר, שנאמר והיה זרעך כעפר הארץ (שם כח יד) א"ל הקב"ה הן, א"ל ממי, א"ל מיצחק, א"ל כשם שהיה לי להשיבך ולא אמרתי לך כלום רבונו של עולם אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע, ועכשיו אתה אומר והעלהו שם לעולה, וכבשתי יצרי ולא השבתיך, אף אתה כשיהיו בניו של יצחק חוטאים לפניך ונכנסים לצרה, זכור להם עקדת יצחק אביהם וסלח להם ופדה אותם מצרותם, אמר להם הקב"ה אמרת שלך, אף אני אומר שלי, א"ל הקב"ה עתידין בניך להיות חוטאין לפני, ולדין אותם בראש השנה אלא אם מבקשים הם שאהיה סולח להם, יהיו תוקעים לפני בו ביום בשופר, א"ל אברהם ומהו שופר, א"ל הקב"ה אין אתה יודע, א"ל לאו, א"ל חזור לאחוריך וראה, מי וישא אברהם את עיניו [וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו] (שם כב יג), אין אומר כאן אלא בקרניו, א"ל יהו תוקעין לפני בקרן הזה וני סולח לעונותיהם, באותה שעה נתן שבח והודיה לפני הקב"ה, והוא שדוד מקלס מגיני וקרן ישעי (ש"ב כב ג), וכן הוא אומר תקעו שופר בציון (יואל ב טו), תחילה בראש השנה, ואחר כך קדשו צום (שם שם), זה יום הכפורים, לאחר עשרה ימים שבו הקב"ה סולח לעונותיהם, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' (ויקרא טז ל), אשריכם ישראל היאך הקב"ה חיבב אתכם מה שלא עשה לכל אומה ולשון, שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו וגו' (תהלים קיא ו), וכתיב מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל (שם קמז יט), וכתיב לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה (שם שם כ).
Another interpretation (of 22:11): BUT < THE ANGEL OF THE LORD > CALLED UNTO HIM. Abraham said to him: Who are you? He said to him: I am an angel. Abraham said to him: When the Holy One told me to sacrifice him, he told me so himself. So now I ask that he himself tell me < to stop >. Immediately the Holy One, having opened the firmament and the lower sky, said to him (in Gen. 22:16): I BY MYSELF HAVE SWORN. Abraham said to him: So now you have sworn! But I also have sworn that I am not coming down from this altar until I say everything that I must. He said to him: Say everything that you must. Abraham said to him: Did you not tell me that what you would raise up from me would completely fill up the world, as stated (in Gen. 15:5): AND COUNT THE STARS … SO SHALL YOUR SEED BE? The Holy One said to him: Yes. He said to him: From whom? He said to him: From Isaac. He said to him: And did you not tell me that you would multiply my children like the dust, as stated (in Gen. 28:14): AND YOUR SEED SHALL BE LIKE THE DUST OF THE EARTH? The Holy One said to him: Yes. He said to him: From whom? He said to him: From Isaac. He said to him: Just as I had the right to talk back to you and did not say anything to you, O Sovereign of the World—Yesterday you said (in Gen. 21:12): FOR IN ISAAC SHALL SEED BE SUMMONED FOR YOU; but now you are saying (in Gen. 22:2): AND OFFER HIM THERE AS A BURNT OFFERING. Yet I suppressed my urge and did not talk back to you. < Just as I have acted in this way >, you also, when Isaac's children sin against you and enter into sorrow, remember on their behalf the binding of their father Isaac. Forgive them, and redeem them from their sorrows. The Holy One said to them: You have had your say; I will also have mine. The Holy One said to him: Your children are going to be sinful in my presence, < and I am going > to judge them on New Year's day. However, if they ask me to forgive them and blow a shofar before me on that day—Abraham said to him: And what is a shofar? The Holy One said to him: Do you not know? He said to him: Turn around and look. Immediately (as we read in Gen. 22:13): THEN ABRAHAM LIFTED HIS EYES [TO LOOK AND THERE WAS A RAM BEHIND HIM CAUGHT IN A THICKET ON HIS HORNS]. It says here nothing but ON HIS HORNS. He said to him: They will blow on a horn before me, and I will forgive their sins. In that hour he gave praise and thanksgiving to the Holy One; and that is how David gave praise177Gk.: kalos. (in II Sam. 22:3 // Ps. 18:3 [2]): < THE LORD … MY SHIELD > AND MY HORN OF SALVATION. And it says also (in Joel 2:15): BLOW A SHOFAR IN ZION. The beginning (of the verse) concerns New Year's day. Then afterwards (ibid., cont.): SANCTIFY A FAST. This refers to the Day of Atonement, < which comes > after ten days, on which the Holy One forgives their sins. Thus it is stated (in Lev. 16:30): FOR ON THIS DAY ATONEMENT SHALL BE MADE FOR YOU…. Blessed are you, O Israel! How the Holy One has loved you! < He has done for you > what he has not done for any people or tongue, as stated (in Ps. 111:6): HE HAS DECLARED THE POWER OF HIS WORKS TO HIS PEOPLE < IN GIVING THEM THE HERITAGE OF THE NATIONS >. It is also written (in Ps. 147:19): HE DECLARES HIS WORDS TO JACOB, HIS STATUTES AND HIS ORDINANCES TO ISRAEL. And it is written (in vs. 20): HE HAS NOT DONE SO FOR ANY NATION; AND, AS FOR HIS ORDINANCES, THEY HAVE NOT KNOWN THEM. HALLELUJAH.
חסלת פרשת וירא
The End of Parashat Wayyera.