ברכות 7

ברכות פרק ז שלשה שאכלו - מִשְׁנָה. שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת חַיָּבִין לְזַמֵּן וְכוּ'. גְּמָרָא. מְנָא הַנֵי מִילֵי? אָמַר רַב אַסִי: דְּאָמַר קְרָא: (תהילים ל״ד:ד׳) "גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו". רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, מֵהָכָא: (דברים ל״ב:ג׳) "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא, הָבוּ גֹּדֶל לֵאלֹהֵינוּ". אָמַר רַב חָנָן בַּר (רבא) [אַבָּא]: מִנַּיִן לָעוֹנֶה 'אָמֵן', שֶׁלֹּא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ד:ד׳) "גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו". אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן (לקיש) [פָּזִי]: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַמְּתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַקּוֹרֵא? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות י״ט:י״ט) "מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל". [שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּקוֹל"], מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּקוֹל"? בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: אֵין הַמְּתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַקּוֹרֵא, וְאִם אִי־אֶפְשָׁר לַמְּתַרְגֵּם לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ (עם) [כְּנֶגֶד] הַקּוֹרֵא, יְמַעֵךְ הַקּוֹרֵא קוֹלוֹ וְיִקְרָא.

רַבִּי זֵירָא חָלַשׁ, עַל לְגַבֵּיהּ רַבִּי אַבָּהוּ. קַבִּיל עֲלֵיהּ אִי מִתְּפַּח קְטִינָא חֲרִיךְ שָׁקֵי, עָבִידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנָן. אִתְּפַּח, עָבִיד סְעוּדָתָא לְכוּלְּהוּ רַבָּנָן. כִּי מָטָא לְמִשְׁרֵי, אָמַר לֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא: לִישְׁרֵי לָן מַר! אָמַר לֵיהּ: לָא סְבִירָא לֵיהּ מַר לְהָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ. שָׁרָא לְהוּ. כִּי מָטָא לִבְרוּכִי, אָמַר לֵיהּ: נִבְרִיךְ לָן מַר! אָמַר לֵיהּ: לָא סְבִירָא לֵיהּ מַר לְהָא דְּרַב הוּנָא דְּמִן בָּבֶל, [דְּאָמַר]: בּוֹצֵעַ מְבָרֵךְ. וְאִיהוּ כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ? כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ. בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ, כְּדֵי שֶׁיִּבְצַע בְּעַיִן יָפָה. וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ לְבַעַל הַבַּיִת. מַאי מְבָרֵךְ? יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא. וְרַבִּי מוֹסִיף בָּהּ דְּבָרִים: וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ [מֻצְלָחִים] וּקְרוֹבִים (ומוצלחים) לָעִיר. וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו וּבְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַּקֵּר [לֹא] לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

תָּנוּ רַבָּנָן: אֵין מְכַבְּדִין, לֹא בַּדְּרָכִים, וְלֹא בַּגְּשָׁרִים, וְלֹא בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת. רַבִּין וְאַבַּיֵי הֲווּ קָאַזְלֵי בְּאוֹרְחָא, קַדְמֵיהּ חַמְרֵיהּ דְּרַבִּין לִדְאַבַּיֵי, וְלָא אָמַר לֵיהּ: נֵיזִיל מַר. אָמַר: מִדְּסָלִיק הַאי מֵרַבָּנָן מִמַעֲרָבָא, גַּס לֵיה דַּעְתֵּיהּ. כִּי מָטָא לְפִתְחָא דְּבֵי כְּנִישְׁתָּא, אָמַר לֵיהּ: נֵיעוֹל מַר. אָמַר לֵיהּ: וְעַד הַשְׁתָּא, לָאו 'מַר' אֲנָא? אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מְכַבְּדִין אֶלָּא בְּפֶתַח שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְזוּזָה. דְּאִית בָּהּ מְזוּזָה אִין, דְּלֵית בָּהּ מְזוּזָה לָא? אֶלָּא מֵעַתָּה בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, דְּלֵית בְּהוּ מְזוּזָה הָכִי נַמִּי דְּאֵין מְכַבְּדִין?! אֶלָּא אֵימָא: בְּפֶתַח הָרָאוּי לִמְזוּזָה.

תָּנוּ רַבָּנָן: אֵין עוֹנִין לֹא אָמֵן חֲטוּפָה, וְלֹא אָמֵן קְטוּפָה, וְלֹא אָמֵן יְתוֹמָה, וְלֹא יִזְרֹק בְּרָכָה מִפִּיו. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְתוֹמָה, יִהְיוּ בָּנָיו יְתוֹמִים. חֲטוּפָה, יִתְחַטְּפוּ יָמָיו, קְטוּפָה, יִתְקַטְּפוּ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. וְכָל הַמַּאֲרִיךְ בְּאָמֵן, מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו.

תַּנְיָא: אֵיזֶהוּ עַם הָאָרֶץ? כָּל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל חֻלָּיו בְּטָהֳרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר פֵּרוֹתָיו כָּרָאוּי. וְהַנֵי כּוּתָאֵי, עַשׂוּרֵי מְעַשְּׂרֵי כִּדְחָזִי, דִּבְמַאי דִּכְתִיב בְּאוֹרַיְתָא, מִזְהַר זְהִירֵי, דְּאָמַר מַר: כָּל מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ כּוּתִים הַרְבֵּה, מְדַקְדְּקִים בָּהּ יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל.

קי תָּנוּ רַבָּנָן: אֵיזֶהוּ עַם הָאָרֶץ? כָּל שֶׁאֵינוּ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כָּל שֶׁאֵין מַנִּיחַ תְּפִלִּין. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כָּל שֶׁאֵין לוֹ צִיצִית בְּבִגְדּוֹ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כָּל שֶׁאֵין לוֹ מְזוּזָה עַל פִּתְחוֹ. רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים וְאֵינוֹ מְגַדְּלָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: תִּשְׁעָה וְעֶבֶד מִצְטָרְפִין. מֵיתִיבִי: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלֹא מָצָא עֲשָׂרָה, וְשִׁחְרֵר עַבְדּוֹ וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה. שִׁחְרֵר אִין, לָא שִׁחְרֵר לָא? תְּרֵי אִיצְטְרִיכוּ, שִׁחְרֵר חַד, וְנָפִיק בְּחַד. וְהֵיכִי עָבִיד הָכִי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: הַמְּשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כ״ה:מ״ו) "לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ". לִדְבַר מִצְוָה שַׁאנִי. מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה הִיא? מִצְוָה דְּרַבִּים שַׁאנִי.

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה וְיִמָּנֶה עִם עֲשָׂרָה הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאֲפִלּוּ מֵאָה בָּאִים אַחֲרָיו, קִבֵּל (עליו) [שְׂכַר] כֻּלָּם. "שְׂכַר כֻּלָּם" סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם.

קיא אָמַר רַב נַחְמָן: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין, מְזַמְּנִין עָלָיו. אַבַּיֵי וְרָבָא הֲווּ יָתְבֵי קַמֵּיהּ דְּרַבָּה, אָמַר לְהוּ רַבָּה: לְמִי מְבָרְכִין? אָמְרוּ לֵיהּ: לְרַחֲמָנָא, וְרַחֲמָנָא הֵיכָא יָתִיב? רָבָא אַחֲוִי לִשְׁמֵי טְלָלָא, אַבַּיֵי נָפַק לִבְרָא, אַחְוִי כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא. אָמַר לְהוּ רַבָּה: תַּרְוַיְכוּ, רַבָּנָן הֲוִיתוּ. הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: בּוּצִין בּוּצִין, מִקַּטְפֵיהּ יְדִיעַ.

קיב יַנַּאי מַלְכָּא וּמַלְכְּתָא כְּרִיכוּ רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וּמִדְּקָטַל לְהוּ לְרַבָּנָן לָא הֲוָה לֵיהּ אִינִישׁ לִבְרוּכֵי לְהוּ. אָמַר לָהּ לִדְבִיתוּ: מַאן יָהַב לָן גַּבְרָא דִּמְבָרֵךְ לָן. אָמְרָה לֵיה: (דביתהו) אִישְׁתַּבַּע לִי דְּאִי מַיְתִּינָא לָךְ גַּבְרָא, דְּלָא מְצַעַרְתְּ לֵיהּ. אִשְׁתַּבַּע לָהּ. אַיְתִּיתֵיהּ (לרבי) [לְ]שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אֲחוּהָ. אוֹתְבֵיהּ בֵּין דִּידֵיהּ לְדִידָהּ. אָמַר לֵיהּ: חָזִי כַּמָּה יִקְרָא עָבִידְנָא לָךְ. אָמַר לֵיהּ: לָאו אַתְּ [קָא] מוֹקְרִית לִי, אֶלָּא אוֹרַיְתָא הִיא דְּמוֹקְרָא לִי, דִּכְתִיב: (משלי ד׳:ח׳) "סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ, (ובין נדיבים תושיבך) [תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה"]. אָמַר לָהּ: קָא חָזִית, דְּלָא מְקַבְּלֵי מָרוּת. יְהָבוּ לֵיהּ כַּסָּא לִבְרוּכִי. אָמַר: הֵיכִי אַבְרִיךְ? בָּרוּךְ שֶׁאָכַל יַנַּאי וַחֲבֵרָיו מִשֶּׁלּוֹ? שַׁתְּיֵהּ לְהַהוּא כַּסָּא. יְהָבוּ לֵיהּ כַּסָּא אַחֲרִיתִי וּבָרִיךְ. אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח דְּעָבַד, לְגַרְמֵיהּ הוּא דְּעָבִיד, דְּהָכִי אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, עַד שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת דָּגָן.

אָמַר רַב נחמן: מֹשֶׁה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל "בִּרְכַּת הַזָּן", בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לָהֶם הַמָּן. יְהוֹשֻׁעַ תִּקֵּן "בִּרְכַּת הָאָרֶץ", כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה תִּקְּנוּ "בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם". דָּוִד תִּקֵּן: "עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ". וּשְׁלֹמֹה תִּקֵּן: "עַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ". "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב" בְּיַבְנֶה תִּקְּנוּהָ, כְּנֶגֶד הֲרוּגֵי בֵּיתָר, דְּאָמַר רַב מַתְנָא: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵּיתָר לִקְבוּרָה, תִּקְּנוּ בְּיַבְנֶה, "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". "הַטּוֹב" שֶׁלֹּא הִסְרִיחוּ, "וְהַמֵּטִיב" שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה.

קיג תָּנוּ רַבָּנָן: מִנַּיִן לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ח׳:י״ט) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" [זוֹ בִּרְכַּת הַזָּן, "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" זוֹ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן. "עַל הָאָרֶץ" זוֹ בִּרְכַּת הָאָרֶץ. "הַטּוֹבָה" זוֹ בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (שם ג) "הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן", "אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" זוֹ "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". אֵין לִי אֶלָּא לְאַחֲרָיו, לְפָנָיו מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל־וָחֹמֶר: כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ, מְבָרֵךְ, כְּשֶׁהוּא רָעֵב, לֹא כָּל־שֶׁכֵּן! רַבִּי אוֹמֵר: [אֵינוֹ צָרִיךְ], "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ" זוֹ בִּרְכַּת הַזָּן, אֲבָל בִּרְכַּת הַזִמּוּן, מִ"גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי" (תהילים ל״ד:ד׳) נַפְקָא. "עַל הָאָרֶץ" זוֹ בִּרְכַּת הָאָרֶץ. 'הַטּוֹבָה' זוֹ בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן". "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב" בְּיַבְנֶה תִּקְּנוּהָ, אֵין לִי אֶלָּא לְאַחֲרָיו, לְפָנָיו מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" מִשֶּׁנָּתַן לְךָ. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (שמות כ״ג:כ״ה) "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ" אַל תִּקְרִי 'וּבֵרַךְ', אֶלָּא 'וּבָרֵךְ'. וְאֵימָתַי קָרוּי 'לֶחֶם'? קֹדֶם שֶׁיֹּאכְלֶנוּ]! רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (שמואל א ט׳:י״ג) "כְּבֹאֲכֶם הָעִיר, כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ, בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל, כִּי לֹא יֹאכַל הָעָם עַד בֹּאוֹ, כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶבַח, אַחֲרֵי כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים". וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁהַנָּשִׁים דַּבְּרָנִיּוֹת הֵן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ שֶׁל שָׁאוּל, דִּכְתִיב: (שם) "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם". וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין מַלְכוּת נּוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא. וְאֵין לִי אֶלָּא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, בִּרְכַּת הַתּוֹרָה מִנַּיִן? אָמַר רַבִּי ישְׁמָעֵאל, קַל־וָחֹמֶר, עַל חַיֵּי שָׁעָה מְבָרֵךְ, עַל חַיֵי עוֹלָם הַבָּא, לֹא כָּל שֶׁכֵּן!

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: (דברים ח׳:ו׳) "אֲשֶׁר נָתַן [לְךָ] ה' אֱלֹהֶיךָ", דַּיָּנְךָ בְּכָל דִּין שֶׁדָּנְךָ, בֵּין מִדָּה טוֹבָה וּבֵין מִדָּה פֻּרְעָנִיּוֹת.

מִשְׁנָה. כֵּיצַד מְזַמְּנִין? בִּשְׁלֹשָׁה אוֹמֵר "נְבָרֵךְ". בִּשְׁלֹשָׁה וְהוּא, אוֹמֵר: "בָּרְכוּ". גְּמָרָא. אָמַר שְׁמוּאֵל: לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל.

קיד מִבִּרְכוֹתָיו שֶׁל אָדָם נִכָּר, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, אִם לָאו. כֵּיצַד? רַבִּי אוֹמֵר: "וּבְטוּבוֹ" הֲרֵי זֶה תַּלְמִיד חָכָם, "וּמִטּוּבוֹ" הֲרֵי זֶה בּוּר. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי לְרַב דִּימִי: וְהָא כְּתִיב: (שמואל ב ז׳:כ״ט) "וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ (את) בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם". בִּשְׁאֵלָה, שַׁאנִי. בִּשְׁאֵלָה נַמִּי, הָכְּתִיב: (תהלים פא) "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ". הַהוּא, בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כְּתִיב.

How does one invite [others to recite a blessing]? With three [people], one says "let us bless [God]". With three and himself, he says "bless [God]". Gemara: Shmuel said, "A person should never exclude himself from the community

תָּנוּ רַבָּנָן: אַרְבָּעָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּפַת, אֵין מַנִּיחִין בָּשָׂר חַי עַל הַפַּת, וְאֵין מַעֲבִירִין כּוֹס מָלֵא עַל הַפַּת, וְאֵין זוֹרְקִין אֶת הַפַּת, וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּעָרָה בַּפַּת. אַמֵימָר וּמַר זוּטְרָא וְרַב אַשִׁי, כָּרִיכוּ רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אַיְתּוּ לְקַמַּיְהוּ תַּמְרֵי וְרִמּוֹנֵי. שָׁקַל מַר זוּטְרָא, פָּתַק לְקַמֵּיהּ דְּרַב אַשִׁי דִּסְתְּנָא. אָמַר לֵיהּ: לָא סְבִירָא לֵיהּ מַר לְהָא דְּתַנְיָא: אֵין מְזָרְקִין אֶת הָאוֹכְלִים? הַהִיא בְּפַת תַּנְיָא. וְהָתַּנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְזָרְקִין אֶת הַפַּת, כָּךְ אֵין מְזָרְקִין אֶת הָאוֹכְלִים? אָמַר לֵיהּ: וְהָתַּנְיָא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְזָרְקִין אֶת הַפַּת, מְזָרְקִין אֶת הָאוֹכְלִים. [אֶלָּא] לָא קַשְׁיָא, הָא בְּמִידֵי דְּמִמְאִיס, הָא בְּמִידֵי דְּלָא מִמְאִיס. תָּנוּ רַבָּנָן: מַמְשִׁיכִין יַיִן בְּצִנּוֹרוֹת לִפְנֵי חָתָן וְכַלָּה, וְזוֹרְקִין לִפְנֵיהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים בִּימוֹת הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אֲבָל לֹא גְּלוּסְקָאוֹת, לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

Translation: What is the law regarding the blessings of a non-Jew, whether he is a Torah scholar or not? Rabbi says: "If he blesses with enthusiasm, he is a Torah scholar, and if not, he is an ignoramus." Abaye said to Rav Dimi: "But isn't it written (in 2 Samuel 7:29), 'And may Your house be blessed forever from Your blessing'? This is a question." Likewise, in another verse (in Psalm 81:11), it is written, "Open your mouth wide, and I will fill it." This one is written in matters of Torah.

תָּנוּ רַבָּנָן: אַסְפָּרָגוּס, יָפֶה לַלֵּב וְטוֹב לָעֵינַיִם, וְכָל־שֶׁכֵּן לִבְנֵי מֵעַיִם, וְהָרָגִיל בּוֹ, יָפֶה לְכָל גּוּפוֹ, וְהַמִּשְׁתַּכֵּר הֵימֶנּוּ, קָשֶׁה לְכָל גּוּפוֹ.

תָּנוּ רַבָּנָן: אַסְפָּרָגוּס, יָפֶה לַלֵּב וְטוֹב לָעֵינַיִם, וְכָל־שֶׁכֵּן לִבְנֵי מֵעַיִם, וְהָרָגִיל בּוֹ, יָפֶה לְכָל גּוּפוֹ, וְהַמִּשְׁתַּכֵּר הֵימֶנּוּ, קָשֶׁה לְכָל גּוּפוֹ.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמְבָרֵךְ עַל כּוֹס מָלֵא, נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״ג:כ״ג) "וּמָלֵא בִּרְכַּת ה', יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה". רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אוֹמֵר: זוֹכֶה וְנוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא.

The rabbis taught: asparagus is good for the heart and good for the eyes, and even more so for the intestines, and one who is accustomed to it, it is good for his entire body, but one who abstains from it, it is harsh for his entire body.

קטו תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֵין פְּרִי בִּטְנָהּ שֶׁל אִשָּׁה מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא מִפְּרִי בִּטְנוֹ שֶׁל אִישׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ז׳:י״ג) "וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ", "פְּרִי בִּטְנָהּ" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "פְּרִי בִטְנְךָ". עוּלָא אִיקְלַע לְבֵי רַב נַחְמָן, כָּרִיךְ רִיפְתָּא וּבֵרַךְ בִּרְכַּת מְזוֹנָא. יָהַב לֵיהּ כַּסָּא דְּבִרְכְּתָא [לְרַב נַחְמָן]. אָמַר לֵיהּ רַבִּי נַחְמָן: לִשְׁדַּר מַר כַּסָּא דְּבִרְכְּתָא לְיַלְתָּא. אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין פְּרִי בִּטְנָהּ שֶׁל אִשָּׁה [מִתְבָּרֵךְ, אֶלָּא מִפְּרִי בִּטְנוֹ שֶׁל אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ", "פְּרִי בִּטְנָהּ" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָא "פְּרִי בִטְנְךָ"]. (ולא שדר לילתא דביתהו דרב נחמן מטעם ברייתא זאת) אַדְהָכִי, שָׁמַעְתְּ יַלְתָּא, קָמָא בְּזִיהֲרָא וְעַלְתָּה לְבֵי חַמְרָא, וְתַבְרָא אַרְבַּע מְאָה דַּנֵי דְּחַמְרָא. אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: נִשְׁדַּר לָהּ מַר כַּסָּא אַחֲרַיְנָא. שָׁלַח לָהּ: כָּל כִּי הַאי, נַבְגָּא דְּבִרְכְּתָא הִיא. שָׁלְחָה לֵיהּ: מִמַּהֲדוּרֵי מִילֵי, וּמִסְּמַרְטוּטֵי כַּלְמֵי.

Rabbi Yochanan said: "Whoever blesses over a full cup is granted an inheritance without boundaries, as it is stated: 'And of the fullness of Hashem's blessing, he shall take possession of the sea and the south'" (Deuteronomy 33:23). Rabbi Yosei bar Chanina said: "He is granted an inheritance and will inherit both this world and the world to come."

קטז הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עֻבָּרִין שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַיָּם? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ס״ח:כ״ז) "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל". (תַּנְיָא) אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים סָח לִי סוּרִיאֵל שַׂר הַפְּנִים: אַל תִּטֹּל חֲלוּקְךָ שַׁחֲרִית מִיַּד הַשַּׁמָּשׁ וְתִלְבַּשׁ. וְאַל תִּטֹּל יָדֶיךָ מִמִּי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו. וְאַל תַּחֲזִיר כּוֹס אַסְפָּרָגוּס אֶלָּא לְמִי שֶׁנְּתָנוֹ לְךָ, מִפְּנֵי שֶׁתַּכְסִיפַת, וְאַמְרֵי לָהּ, אִיסְתַּלְגְּנִית שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה (יושבין ו) מְצַפִּין לוֹ לָאָדָם, וְאוֹמְרִים: אֵימָתַי יָבוֹא אָדָם לִידֵי אֶחָד מֵהַדְּבָרִים הַלָּלוּ וְיִלָּכֵד. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים סָח לִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת: אַל תִּטֹּל חֲלוּקְךָ שַׁחֲרִית מִיַּד הַשַּׁמָּשׁ וְתִלְבַּשׁ. וְאַל תִּטֹּל יָדֶיךָ מִמִּי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו. וְאַל תַּעֲמֹד לִפְנֵי הַנָּשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁחוֹזְרוֹת מִן הַמֵּת, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מְרַקֵּד וּבָא לִפְנֵיהֶם, וְחַרְבִּי בְּיָדִי, וְיֵשׁ לִי רְשׁוּת לְחַבֵּל. וְאִי פָּגַע, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לִינְשׁוֹף מִדּוּכְתֵּיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, אִי אִיכָּא נַהֲרָא, לִיעַבְּרָהּ, וְאִי אִיכָּא דַּרְכָּא אַחֲרִינָא, לֵיזִיל בָּהּ, וְאִי אִיכָּא גּוּדָא, לֵיקוּם אֲחוֹרָהּ, וְאִי לָא, לִיהֲדַר אַפֵּיהּ, וְלֵימָא: (זכריה ג׳:ב׳) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן: יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן" וְגוֹ', עַד דְּחַלְפֵי מִינֵיהּ. (כתוב למעלה בפרק כיצד מברכין ענין שדים וזה לשונו:) אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה, אָמַר רַב: אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם, וְיָרֵחַ כִּשְׁלֹשָׁה. אִיבָּעְיָא לְהוּ: אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם, בַּהֲדֵי דִּידֵיהּ, אוֹ דִּילְמָא אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם, לְבַר מִדִּידֵיהּ? תָּא שְׁמַע: וְיָרֵחַ כִּשְׁלֹשָׁה, אִי אָמַרְתָּ בִּשְׁלָמָא בַּהֲדֵי דִּידֵיהּ, שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמַרְתָּ, לְבַר מִדִּידֵיהּ, אַרְבַּע לָמָּה לִי? וְהָאָמַר מַר: לְאֶחָד, נִרְאֶה וּמַזִּיק, לִשְׁנַיִם, נִרְאֶה וְאֵינוֹ מַזִּיק, לִשְׁלֹשָׁה, אֵין נִרְאֶה כָּל עִקָּר. אֶלָּא, לָאו שְׁמַע מִינָהּ, אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם, בַּהֲדֵי דִּידֵיהּ, שְׁמַע מִינָהּ.

אָמַר רַב אַסִי: אֵין מְסִיחִין עַל כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. וְאָמַר רַב אַסִי: אֵין מְבָרְכִין עַל כּוֹס שֶׁל פֻּרְעָנוּת. מַאי "כּוֹס שֶׁל פֻּרְעָנוּת"? אָמַר רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵי: כּוֹס שֵׁנִי. (תני תנא) [תַּנְיָא נַמִּי הָכִי]: הַשּׁוֹתֶה כִּפְלַיִם, לֹא יְבָרֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: (עמוס ד׳:י״ב) "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל", וְהַאי, לָא מְתֻקָּן.