ברכות 2

אמר ר׳ יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע. כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח״כ מקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר. שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום ובין בלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום בלבד:

R. Joshua b. Karcha said: "Why is the section of Sh'm'a recited before the section of V'haya im, Shamo'a? Because one should first take upon himself the yoke of the Heavenly Kingdom [Hear O Israel, the Lord our God, is one God], and then he can take upon himself the yoke of the commandments [referred to in the second chapter]. And why is V'haya im Shamo'a recited before Vayomer? Because V'haya treats of meritorious deeds that are to be performed day and night, and Vayomer treats of [Tzitzith] a religious act that is to be observed only in daytime."

(ע״ב) תניא סומכוס אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. אמר ר׳ אחא בר יעקב ובדלי"ת. א״ר אשי ובלבד שלא יחטוף בחי״ת. רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי חייא בר אבא חזייה דהוה מאריך טובא א״ל כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת:

(Ib. b) We have been taught that Sumchus says: "Whoever prolongs the utterance of the word Echad, shall have his days and years prolonged for him." R. Acha b. Jacob said: [He should prolong the utterance] of the Daleth [the D of Echad], R. Ashi said: "But he should not hurry the utterance of the Cheth [the ch of Echad]." R. Jeremiah sitting before R. Chiya b. Abba noticed that he prolonged it (the Echad) considerably; so he said to him: "If you prolong it enough to acknowledge His Kingdom in Heaven and on earth and at the four corners of the world, it suffices; it is not necessary to prolong it longer than that."

(דף יד) אמר רב כל הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה שנאמר (ישעיה ב כב) חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תקרי במה אלא במה. ושמואל אמר במה חשבתו לזה ולא לאלוה. מתיב רב ששת בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. תרגמא רבי אבא במשכים לפתחו. אמר רבי יונה אמר רבי זירא כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל עשאו במה. אמרו ליה במה קאמרת. אמר להו אסור קאמינא. כדרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין א״ר יצחק בר אשיאן אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל שנאמר (תהלים פה יד) צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. וא״ר אידי בר אבין א״ר יצחק בר אשיאן כל המתפלל ויוצא לדרך הקב״ה עושה לו חפציו שנא׳ צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו:

(Fol. 14a) Rab said: "Whoever greets his friend before he has prayed is considered as if he had built a heathenish altar, for it is said (Is. 2, 22.) Withdraw yourselves from man whose breath is in his nostrils; for what is he to be esteemed. Do not read Bameh (for what) but read Bamah (a heathen altar)." Samuel explains it, with what right didst thou pay thy regard to him [whom you greeted] and not to God? R. Shesheth raised the following objection: [We have been taught in a Mishnah] "Between the sections he may salute a respectable man and answer," [and the Sh'm'a is before the Eighteen Benedictions and yet one is allowed to salute a respectable man]. R. Abba explained that Rab deals with a man who visits his neighbor for the sole purpose of greeting him before he has prayed [therefore it is wrong, but the Mishnah refers to one who happened to meet his neighbor]. R. Jonah in the name of R. Zeira said: "Whoever greets his friend before he has prayed [is considered as if he] has erected a heathen altar." Questioned by his disciples whether he really meant 'a, heathen altar,' he replied: "I meant that 'it is prohibited,'" as R. Ide b. Abin, who said in the name of R. Isaac b. Assian: "It is prohibited to greet a friend and to go out to business before one has prayed, for it is said (Ps. 85, 14.) Righteousness will go before him." Further said R. Ide b. Abin, in the name of R. Isaac b. Assian: "For him who prays first and then goes to his undertakings, the Holy One, praised be He! will fulfill his desires, for it is said (Ib.) Righteousness will go before him, and will (level) the way by its steps."

אמר רבי יונה אמר רבי זירא (פ׳ הרואה ע״ש מהרשא) כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע. שנאמר (משלי יט כג) ושבע ילין כל יפקד רע. אל תקרי שבע אלא שבע. אמר ליה ר׳ אחא בריה דרבי חייא בריה דר׳ אבא הכי אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות. שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע:

R. Jonah in the name of R. Zeira said: "He who passed seven nights [in succession] without dreaming, is to be called wicked, for it is said (Pr. 19. 23.) And he (that hath it) shall abide satisfied: he shall not be visited with evil. Do not read Sabea (satisfied) but read Sheba (seven)." R. Acha, the son of R. Chija and the grandson of R. Abba, said to him, "Thus had said R. Chiya in the name of R. Jochanan: 'He who goes to sleep after he has satisfied himself with the words of the Torah will never be the recipient of bad tidings, as it is said (Ib.) And he [that hath it] shall abide satisfied, he shall not be visited with evil.' "

(ע״ב) אמר עולא כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים. אמר רבי יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה (דף טו) יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק״ש ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלמה. א״ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק״ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר (תהלים כו ו) ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה׳. אמר ליה רבא לא סבר לה מר כאילו טבל דכתיב ארחץ בנקיון ולא כתיב ארחיץ כפי:

(Ib. b) Ulla said: "Whoever reads the Sh'm'a without wearing Tephilin, is like one who testifies falsely against himself." R. Chiya b. Abba in the name of R. Jochanan says: "It is as if he had offered a burnt offering without the meal offering, or a sacrifice without the accompanying wine offering." R. Jochanan said: "He who desires to take upon himself the yoke of the Heavenly Kingdom perfectly (Fol. 15a) must first ease himself, wash his hands, lay Tephilin, read the Sh'm'a and pray [the Eighteen Benedictions]: this is the perfect acknowledgment of the Heavenly Kingdom." R. Chiya b. Abba said: "Whoever eases himself, washes his hands, lays Tephilin, reads the Sh'm'a and prays [the Eighteen Benedictions], is considered as having built an altar and offered a sacrifice upon it, for it is said (Ps. 26. 6.) I will wash in purity mine hands, and I will compass thy altar. O Lord." Raba said unto him (R. Chiya b. Abba): "Does not the master consider the washing of the hands just as if he bathed? For it is written I will wash in purify [which indicates for the whole body], and it is not written I wash my hands."

ואמר רבי חמא בר׳ חנינא למה נסמכו (דף טז) אהלים, לנחלים דכתיב (במדבר כד ו) כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע וגו׳. לומר לך מה נחלים מעלים את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים מעלים את האדם מכף חובה לכף זכות:

Further said R. Chama, son of R. Chanina: (Fol. 16a) "Why have Tents been placed near Streams? As is written (Num. 24. 6.) As streams are they spread forth, as gardens by the river's side, as tents which the Lord hath planted, etc. To teach you that just as streams render an impure man pure, so tents [where the Torah is studied] lift up man from the scale of guilt to the scale of merit."

תנו רבנן אין קורין אבות אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לד׳. אבות מ״ט. אילימא משום דלא ידעינן אי מראובן קא אתינן אי משמעון קא אתינן. אי הכי אמהות נמי לא ידעינן אי מרחל קא אתינן אי מלאה קא אתינן. אלא עד הכי חשיבי, טפי לא חשיבי:

Our Rabbis taught: "Only three are called Patriarchs (Abraham, Isaac, and Jacob), and only four are called mothers (Sarah, Rebecca, Rachael, and Leah)." Why is this so? Shall I say because we do not know [after these] whether one is a descendant of Reuben or of Simon: if so then as to the mothers: we also do not know whether one is a descendant of Leah or Rachael? But, it is because these are highly notable [and deserve to be called fathers and mothers], but those succeeding them are not so notable.

(ע״ב) אמר רבי אלעזר מאי דכתיב (תהלים סג ד) כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי, כן אברכך, זו קריאת שמע. בשמך אשא כפי זו תפלה, ואם עשה כן עליו הכתוב אומר (שם סג ה) כמו חלב ודשן תשבע נפשי, ולא עוד אלא שנוחל שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא שנאמר (שם) ושפתי רננות יהלל פי. רבי אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתשכן בפורנו אהבה ואחוה שלום וריעות ותרבה גבולנו בתלמידים ותצליח סופנו אחרית ותקוה ותשים חלקנו בגן עדן ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך ונשכים ונמצא ייחול לבבנו ליראה את שמך ותבא לפניך קורת נפשנו לטובה. רבי יוחנן בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתציץ בבשתנו ותביט ברעתנו ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעוזך ותתעטף בחסידותך ותתאזר בחנינותך ותבא לפניך מדת טובך וענותנותך. רבי זירא בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו. רבי חייא בתר דמצלי אמר הכי יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתהא תורתך אומנותנו ואל ידוח לבנו ואל יחשכו עינינו. רב בתר צלותיה אמר הכי יהר"מ ה׳ אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה חיים של חלוץ עצמות חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה:

(Ib. b) R. Elazar said: "What means the passage (Ps. 63, 4.) Thus I will bless Thee while I live; in Thy name will I lift up my hands? i.e., Thus will I bless Thee, refers to the Sh'm'a, In Thy name will I lift up my hands, refers to the prayer of the Eighteen Benedictions; and for him who does so, says the passage (Ib. ib. 5.) As with fat and marrow shall my soul be satisfied, and moreover he will inherit both this and the future world, as it is said (Ib.) And with joyful lips shall my mouth praise Thee." R. Elazar after he had finished his [daily] prayers made the following prayer: "May it be Thy will, O Lord, our God, that Thou shalt cause to dwell in our lot (midst), love and brotherhood, peace and friendship; and Thou shalt increase our territory with scholars; that Thou shalt cause us to realize into a prosperous end and into hopefulness; that Thou shalt establish our share in Paradise, and direct us in this world by means of good associates and with a good inclination so that when we rise we shall find the inclination of our hearts to fear Thy name, and all the necessities [of our souls and the requirements of our well-being] shall appear before Thee." R. Jochanan after he had finished his prayer made the following prayer: "May it be Thy will, O Lord, our God, that Thou shalt see our shame and shalt look upon our misfortunes and shalt clothe Thyself with Thy mercy and cover Thyself with Thy strength and enwrap Thyself with Thy pity and gird Thyself with Thy gracefulness and let come before Thee the attribute of Thy compassion and Thy meekness." R. Zeira when he had finished his [daily] prayer was wont to make the following prayer: "May it be Thy will, O Lord, our God, that we shall sin no more and we shall not be shamed nor reproached by our parents." Rab Chiya, after he finished Ins [daily] prayer was accustomed to say the following prayer: "May it be Thy will, O Lord, our God, that your Torah shall be our occupation and that we shall not suffer with our heart nor shall our eyes become darkened." Rab, when he had finished his [daily] prayer, would make the following prayer: "May it be Thy will, O Lord, our God, and the God of our fathers, that Thou shalt grant us long life, a life of peace, of good, of blessing, of sustenance, of bodily vigor marked by the fear of Heaven and the dread of sin; a life free from shame and reproach, a life of prosperity and honor, a life wherein shall dwell in us the love of the Torah and the fear of Heaven, a life in which the desires of our hearts be fulfilled for good."

רבי בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו שתצילני מעזי פנים ומעזות פנים מאדם רע ומפגע רע מחבר רע מיצר רע משכן רע ומשטן המשחית מדין קשה ומבעל דין קשה בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית ואף על גב דקיימי קצוצי עליה דרבי. רב ספרא בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתשים שלום (דף יז) בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה ובין התלמידים העוסקים בתורתך בין עוסקים לשמה בין עוסקים שלא לשמה וכל העוסקין שלא לשמה יהי רצון מלפניך שיהיו עוסקין לשמה:

Rabbi when he had finished his [daily] prayer made the following prayer: "May it be Thy will, O Lord, my God, "and the God of my fathers, to deliver me from arrogant men and from arrogance; from a bad man, from any mishap, from a bad associate, from a bad inclination, and from a bad neighbor, and from the adversary' that destroyeth; from a severe judgment and from a severe opponent, whether it be a son of the covenant (Jew) or a son not of the covenant;" and although constables were at Rabbi's disposal [yet he prayed to God for help]. R. Safra when he had finished his [daily] prayer made the following prayer: "May it be Thy will, O Lord, our God, to make peace (Fol. 17a) in the heavenly household (the angels) and the household here below on earth; between the scholars who study Thy Torah for its own sake and those who study, not for its own sake [but for selfish ends]; and concerning all those who study it not for its own sake, may it be Thy will that they shall begin to study it for the Torah's sake."

רבי אלכסנדרי בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן השכר. ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו. איכא דאמרי הא רב המנונא מצלי לה, ורבי אלכסנדרי בתר צלותיה אמר הכי. רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצונו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד גליות. יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתכניע מלפנינו ומאחרינו ונשוב לעשות חקי רצונך בלבב שלם. מר בריה דרב הונא בתר צלותיה אמר הכי אלהי נצור לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי ותצילנו מפגע רע מיצר הרע ומאשה רעה ומכל רעות המתרגשות לבוא בעולם, וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:

R. Alexandri when he finished his [daily] prayer was wont to say the following prayer: "May it be Thy will, O Lord, our God, that Thou place us in the comer of light [honorable position] and shalt not place us in the corner of obscurity and our hearts shall not suffer nor shall our eyes become darkened." Some say this was the prayer of R. Hamnuna, and R. Alexandri when he finished his [daily] prayer said the following: "Sovereign of all universe! It is revealed and well known to Thee that our desire is to do Thy will. What prevents it but the leaven of the dough (evil inclination) and the subjugation of the exile? May it he Thy will, O Lord, our God, to deliver us from their hands, and we shall return to perform the decrees of Thy will with a perfect heart." Mar, the son of R. Huna, when he had finished his [daily] prayer, would make the following prayer: "O my God! Guard my tongue from evil and my lips from speaking guile. To such as curse me, let my soul be dumb, yea, let my soul be unto all as the dust. Open my heart to Thy Torah, and let my soul pursue Thy commandments. Deliver me from any mishap, from evil inclination, from a bad wife and from evils which break forth and visit the world. If any design evil against me, speedily make their counsel of no effect, and frustrate their designs. Do it for the sake of Thy name; do it for the sake of Thy right hand; do it for the sake of Thy holiness, do it for the sake of Thy Torah; in order that Thy beloved ones may be delivered; O save [me] with Thy right hand and answer me; may the words of my mouth and the meditation of my heart be acceptable before Thee, O Lord, my Rock and my Redeemer."

רבא בתר צלותיה אמר הכי אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלמה יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שלא אחטא עוד ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורים וחלאים רעים. והיינו וידוי דרב המנונא זוטא ביומא דכפורא:

Raba when he had finished his prayer made the following prayer: "O my God, before I was formed, I was nothing worth; now that I have been formed, I am but as though I had not been formed. Dust am I in my life, how much more so in my death! Behold I am before Thee like a vessel filled with shame and confusion. O may it be Thy will, O Lord, my God, and God of my father, that I may sin no more; as to the sins I have committed, purge them in thine abundant compassion but not by means of affliction and sore disease." This was the confession (Vidui) of R. Hamnuna Zuta on the Day of Atonement.

רב ששת כי הוה יתיב בתעניתא בתר דמצלי אמר הכי רבון העולמים גלוי לפניך בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאלו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני:

When R. Shesheth fasted after he had finished his usual prayer, he would say the following prayer: "Sovereign of the universe, it is known to Thee that during the time the Holy Temple was in existence, if a man sinned he was to bring an offering of which only its fat and blood was offered upon the altar, yet his sin was expiated; and now I have been sitting in fast, thus causing a diminishing of my fat and blood; may it therefore be Thy will that the amount of my fat and blood thus diminished shall be considered as an offering unto Thee upon the altar and acceptable as such."

רבי יוחנן כי הוה מסיים ספרא דאיוב אמר הכי סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה והכל למיתה הם עומדים אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם. ועליו אמר שלמה בחכמתו (קהלת ז א) טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו. מרגלא בפומיה דר״מ גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי יום יום נצור תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי. שמור פיך מכל חטא. וטהר וקדש עצמך מכל אשמה ועון. ואני אהיה עמך בכל מקום. מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי בריה. אני מלאכתי בעיר. והוא מלאכתו בשדה. אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו. כשם שהוא איננו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו. שמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט. שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לשמים. מרגלא בפומיה דאביי לעולם יהא אדם ערום ביראה מענה רך ומשיב חמה ומדבר שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם. (ס״פ הנזקין וע״ש רש׳׳א) ואפילו עם עובד כוכבים בשוק כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה ויהא מקובל על הבריות. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם אפילו עובד כוכבים בשוק. מרגלא בפומיה דרבא תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו או ברבו או במי שגדול ממנו בחכמה ובמנין שנאמר (תהלים קיא י) ראשית חכמה יראת ה׳ שכל טוב לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד. ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם. לעושים לשמה ולא לעושים שלא לשמה וכל העושים שלא לשמה נוח להם שלא נבראו. מרגלא בפומיה דרב לא כהעולם הזה העולם הבא העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם נהנין מזיו השכינה שנאמר (שמות כד יא) ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו. ת״ר גדולה הבטחה שהבטיחן הקב״ה לנשים יותר מן האנשים שנאמר (ישעיה לב ט) נשים שאננות קומנה, שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי. אמר ליה רב לרבי חייא נשים במאי זכיין. באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן ומנטרן לגברייהו עד דאתו מבי רבנן. כי מפטרי רבנן מבי רבי אמי ואמרי לה מבי רבי חנינא אמרי ליה הכי. עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי העולם הבא ותקותך לדור דורים לבך יהגה תבונה פיך ידבר חכמות ולשונך ירחיש רננות עפעפיך יישירו נגדך עיניך יאירו במאור תורה ופניך יזהירו כזוהר הרקיע שפתותיך יביעו דעת וכליותיך תעלוזנה מישרים ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין. כי הוו מפטרי רבנן מבי רב חסדא ואמרי לה מבי רבי שמואל בר נחמני אמרו ליה הכי. (תהלים קמד יד) אלופינו מסובלים. אלופינו מסובלים. רב ושמואל ואמרי לה רבי יוחנן ורבי אלעזר. חד אמר אלופינו בתורה ומסובלים במצות. וחד אמר אלופינו בתורה ובמצות ומסובלים ביסורין. (ע״ב) אין פרץ שלא תהא סיעתנו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי. ואין יוצאת שלא תהא סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל. ואין צוחה שלא תהא סיעתנו כסיעתו של אלישע שיצא ממנו גחזי. ברחובותינו שלא יהיה בינינו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים. (ישעיה מו יב) שמעי אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה. רב ושמואל ואמרי לה רבי יוחנן ורבי אלעזר. חד אמר כל העולם כולו ניזונין בצדקה והם ניזונין בזרוע. וחד אמר כל העולם כולו ניזונין בזכותן. והם אפילו בזכות עצמן אינן ניזונין. כדרב יהודה אמר רב (תענית וע״ש רש״א) דאמר רב יהודה אמר רב בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת. ופליגא דרב יהודה דאמר רב יהודה מאן אבירי לב גובאי טפשאי. אמר רב יוסף תדע דהא לא אגייר גיורא מנייהו אמר רב אשי והלין בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו דהא קא חזו בשבחא דאורייתא תרי זימני בשתא ולא מנייר גיורא מינייהו:

R. Jochanan, when he finished the book of Job, would say: "The end of man is to die; the end of an animal is to be slaughtered; all are bound to die; happy is he who has been brought up to study the Torah and put his energy in the Torah; and is a source of pleasure to his Creator; he shall grow with a good name and shall depart from the world with a good name." It is concerning such a man that Solomon said in his wisdom (Ecc. 7, 1.) A good name is better than precious ointment. R. Meier was accustomed to say: "Learn with all thy heart and soul to know my (the Torah's) ways, and to watch upon the gates of my Torah; guard my learning in thy heart and let my fear be before thy eyes; guard thy mouth from all sins, cleanse and purify thyself from all guilts and iniquities and I shall then be with thee in all places." The Rabbis of Jabnai were accustomed to say: "I am a human being; so is my neighbor a human being. My work is in the city and his work is in the field; I rise early to my work and he rises early to his work; as he cannot excel in my work, so can I not interfere in his. Shall I say that I am advancing the cause of learning more than he? We are therefore taught 'Whether one [offers] much or little only the intention of his heart shall be for the sake of Heaven.' " Abaye was accustomed to say: "Man should" always be deliberate for the fear of God (consider in what manner he can serve Him best); reply softly; try to pacify anger, and speak peacefully with his brethren, with his relatives and with every man, even with the heathen; so that he may be beloved in Heaven and below (on the earth) and acceptable by men." It was related of R. Jochanan b. Zakai that never, was he greeted first by any one, even by a heathen; for he always greeted people first. Raba was accustomed to say: "The end of wisdom is repentance and good deeds, lest a man read and study and speak with contempt against his father or mother or teacher, or against those superior to him in wisdom or exceeding in number. For it is said (Ps. 111, 10.) The beginning of wisdom is the fear of God; a good understanding have all they who do God's commands. It does not say Who study God's commands, but Who do God's commands, i.e., to them who do it for God's sake, but not to them who do it for their own sakes. And as for the man who does [study the Torah] not for its own sake, it would have been more satisfactory had he not been created." Rab was wont to say: "The future world will not be like this world. In the future world there will be neither eating nor drinking nor multiplying nor business nor envy nor hatred nor competition; only the righteous will sit with their crowns upon their heads and will enjoy the Divine Glory, as it is written (Ex. 24, 11.) And they saw God and they ate and drank." Our Rabbis taught: "The promise which the Holy One, praised be He! made unto women is much greater than that which He made unto men. for it is said (Is. 32, 9.) Rise up, ye women that are at ease, hear my voice; Ye careless daughters, give ear unto my speech." Rab said unto E. Chiya: "Wherewith do women [who do not study the Torah] deserve Divine Grace?" "Because," answered he, "they bring their children into school to learn and send their husbands to the house of study, and wait for their return." When the Rabbis departed from the academy of R. Ami, and according to others from the academy of R. Chanina, they were accustomed to say: "Mayest thou see (enjoy) thy existence during thy lifetime, and thy future [reward be reserved] for the life of the world to come, and thy only hope shall be [to endure] for everlasting generations. May thy heart reason with understanding, thy mouth utter wisdom, and thy eyelids shall direct thee straight forward in the Laws, and thine eyes lighten in the enlightenment of the Torah; may thy countenance shine like the brilliant sky; thy lips utter knowledge and thy kidneys rejoice in uprightness, and thy feet run to listen to the words of the Ancient in Days." When the Rabbis departed from the academy of R. Chisda and according to some from the academy of R. Samuel b. Nachmeini, they were in the habit of saying: May our oxen be strong to labor (Ps. 144, 14). Rab and Samuel, and some say R. Jochanan and R. Elazar, [explain the above passage]. One said: "Alupheinu (our oxen), alludes to the Torah and Messubalim (strong to labor), alludes to meritorious deeds;" and the other said "Alupheinu alludes to both the Torah and meritorious deeds, and Messubalim alludes to afflictions." (Ib. b) May there he no breach, (Ib.) i.e., that our following be not like that of Saul's company of whom Do'ag the Adomite was one. Nor land complaint (Ib.), nor shall our following be like that of Elisha of whom Geichazi was one. In our streets (Ib.), i.e., that we may not have a son or a pupil that disgraces his education in public. Hearken unto me, ye stout hearted, that are far from righteousness (Is. 46, 12). Rab and Samuel, and according to others R. Jochanan and R. Elazar, explain the meaning of this passage. One said that this means that the whole world is supported only because of the Lord's righteousness, and those mentioned by Isaiah are sustained on account of their own merits; [hence Isaiah addressed himself to the righteous]; and the others held that the entire world is sustained according to its own merits; and those [mentioned by Isaiah] even of their own merits cannot be sustained, as R. Juda in the name of Rab said; for R. Juda said in the name of Rab: "Every day a Bath Kol (heavenly voice) goes forth from Mount Horeb and says: 'The entire world is sustained by virtue of Chanina my son and as for Chanina my son himself, one Kab of Karob beans is sufficient for his maintenance, from one Friday to another Friday.'" And this disagrees with R. Juda, for R. Juda said: "Who may be called Stout hearted [referred to by Isaiah]? The inhabitants of Gabaya, the fools." And R. Joseph said: "It may be proved by the fact that never was one of them converted to Judaism." R. Ashi said: "Those sons of Matha Mechasia may also be termed Stout hearted, for they observe the praise of the Torah twice a year, yet none of them was converted to Judaism."