בבא בתרא 3

(דף ט) יתיב רב אחא בר אויא קמיה דרב אסי ויתיב וקאמר משמיה דרבי אסי בר׳ חנינא חצובא מפסיק בנכסי הגר מאי חצובא אמר רב יהודא אמר רב שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ. אמר רב יהודה אמר שמואל כל שהראהו הקב״ה למשה חייב במעשר לאפוקי מאי לאפוקי קני וקנזי וקדמוני:

(Fol. 56) R. Acha b. Ivya was sitting before R. Assi, and said in the name of R. Assi b. Chanina, that a chazuba makes an intervention, in the estate of a proselyte. What is a chazuha? Said R. Juda in the name of Rab: "With it (the chazuha) did Joshua form the landmarks [among the tribes] of Israel." R. Juda said again in the name of Rab: "Joshua counted [in the Book of Joshua] only the cities which were placed on the boundaries." R. Juda said again in the name of Samuel: "All that the Holy One, blessed be He! had shown to Moses from the land of Israel was subject to tithes. (From the products growing in those places tithes must be separated according to the Bible)." What does it mean to exclude? The land of the Kenites, Kenizites, and Kadmonites (Gen. 15, 19).

(דף נז ע״ב) ועוצם עיניו מראות ברע (ישעיה לג טו) אמר רבי חייא בר אבא זה שאין מסתכל בנשים בשעה שהן עומדות על הכביסה היכי דמי אי דאיכא דרכא אחרינא רשע הוא אי דליכא דרכא אחרינא אנוס הוא לעולם דליכא דרכא אחרינא ואפילו הכי מיבעי למינס נפשיה. בעא מיניה רבי יוחנן מרבי בנאה חלוק של תלמיד חכם כיצד כל שאין בשרו נראה מתחתיו. טלית של תלמיד חכם כיצד כל שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח. שלחן של תלמיד חכם כיצד שני שלישי גדיל ושליש גלאי שעליו כוסות וקערות מונחות וטבעתו מבחוץ והא תניא טבעתו מבפנים לא קשיא הא דאיכא ינוקא הא דליכא ינוקא ואיבעית אימא הא והא דליכא ינוקא ולא קשיא הא דאיכא שמעא והא דליכא שמעא ואיבעית אימא הא והא דאיכא שמעא ולא קשיא הא בליליא הא ביממא ושל עם הארץ דומה (דף נח) למדורה וקדרות מקיפות אותה. מטה של תלמיד חכם כיצד כל שאין תחתיה אלא סנדלין בימות החמה ומנעלים בימות הגשמים ושל עם הארץ דומה לאוצר בלוס:

(Fol. 57b.) And shutteth his eyes against looking on evil. R. Chiya b. Abba said: "This refers to one who does not look upon women when they are occupied in washing." How is this to be understood? If there is another way to pass, and one passes by that way for the purpose of looking at them, then he is really wicked; and if there is no other way, what can he do, since he is compelled to pass them? Surely it refers to a case where there is no other way to pass; nevertheless one must manage not to look upon them. R. Jochanan questioned R. Bana'a; "What is the proper length of a scholar's shirt?" And he answered: "Sufficiently to cover the whole body, so that no part of it may be seen." "And what is the proper length of a scholar's garment?" "Enough to cover the shirt so that even as little as a span should not be seen." "How should a scholar's table be set?" "In such a form that the table-cloth should cover two parts of the table, and the third part should remain uncovered, whereon to place plates and herbs, and the ring should be outside." But have we not been taught that the ring must be inside? This presents no difficulty, for R. Bana'a speaks of a case when a child is sitting at the table, but the Baraitha speaks of a case in which there is no child at the table. And if you wish I will say that the Baraitha refers to a case where there is a servant and the ring must therefore be placed inside, not to be in the servant's way, while R. Bana'a refers to a case where there is no servant. And if you still wish, I will say that both cases deal with a servant and yet there is no contradiction, for R. Bana'a refers to a day meal and the Baraitha refers to a night meal. What does the table of an ignorant resemble? A fire-place, surrounded with pots. What of the bed of a scholar? Nothing should be found under it except only sandals in summer-time and shoes in the rainy season; and the bed of an ignorant looks like a store-room of mixed things, [under which you may find everything]."

רבי בנאה הוה מציין מערתא דרבנן כי מטא למערתא דאברהם אבינו אשכח לאליעזר עבד אברהם דקאי קמי בבא אמר ליה מאי קעביד אברהם אמר ליה גאני בכנפה דשרה ומעיינא לה ברישיה אמר ליה זיל אימא ליה בנאה קאי אבבא אמר ליה ליעול וליתי מידע ידיע דיצר הרע בהאי עלמא ליכא על עיין ונפק כי מטא למערתא דארם הראשון יצתה בת קול ואמרה לו נסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמה אל תסתכל והא בעינא לציוני מערתא כמדת החיצונה כך מדת הפנימית ולמ״ד ב׳ בתים זו למעלה מזו קיימי כמדת העליונה כך מדת התחתונה. אמר רבי בנאה אנא נסתכלתי בשני עקביו של אדם הראשון ודומים לשני גלגלי חמה. הכל בפני שרה כקוף בפני אדם שרה בפני חוה כקוף בפני אדם חוה בפני אדם כקוף בפני אדם אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם. שופריה דרב כהנא מעין שופריה דרב ודרב מעין דרבי אבהו דרבי אבהו מעין דיעקב אבינו דיעקב אבינו מעין דאדם הראשון. דאדם הראשון מעין דשכינה:

R. Bana'a used to mark caves of the deceased Rabbis. When he came to the cave of Abraham (the Patriarch) he found Eliezer, his servant, standing outside the door. "What is Abraham doing now?" asked he. "He sleeps in Sarah's lap, and she looks on his head," was the reply. R. Bana'a said to him: "Go and inform Abraham that Bana'a is waiting at the door." He communicated that to Abraham, whereupon the latter said: "Let him come in: for he knows perfectly well that the evil inclination does not exist in this world." Bana'a then entered, took the measure of the cave, and went out; when he arrived at the cave of Adam, he heard a Bath Kol saying: "Thou hast been permitted to see the likeness of My image (Abraham), but My real image itself (Adam) thou canst not see." "But I need to mark the measure of the cave," protested R. Bana'a. "The measure of the outside equals the inside," came the reply. R. Bana'a, [after he left the cave], said: "I have seen the heels of Adam and they appear to me as two sun globes." All are so inferior to Sarah [in appearance] as an ape is [inferior] to man, and Sarah, in return, is as inferior [in appearance] to Eve, as an ape is [inferior] to man. Again, Eve is as inferior to Adam [in appearance] as an ape is [inferior] to man, and the appearance of Adam [himself] is as inferior [in comparison] to the Shechina as an ape is inferior to man. The beauty of R. Cahana is similar to that of Rab; and that of Rab is similar to that of R. Abahu; that of R. Abahu is similar to that of Jacob our Patriarch; and that of Jacob our Patriarch is similar to that of Adam, the first man.

ההוא אמגושא דהוה מחטט שכבי כי מטא למערתא דרב טובי בר מתנה תפסיה בדיקניה אתא אביי אמר ליה במטותא מיניה דמר שבקיה לשנה אחריתי הדר אתא תפסיה בדיקניה הדר אתא אביי ולא שבקיה עד דאייתי מספרא וגזייה לדיקניה:

There was a Magus who used to dig among the dead [for the purpose of taking away their shrouds]. When he reached the cave of R. Tubi b. Mathna, he grasped him by the beard. Abaye came and requested him to leave it, to which he did. The next year the Magus came again to this cave, and Tubi again grasped him by the beard, and when Abaye requested he was refused, until scissors were brought and the beard was cut off.

ההוא גברא דאמר להו חביתא דעפרא לחד בראי. חביתא דגרמי לחד בראי. חביתא דאודרא לחד בראי. לא הוו ידעי מאי קאמר להו אתו לקמיה דרבי בנאה אמר להו אית לכו ארעא אמרו ליה אין אמר להו אית לכו חיותא אין אית לכו ביסתרקי אין אי הכי הכי קאמר לכו:

There was a man who said while dying: "I bequeath a barrel full of earth to one son, a barrel full of bones to another, and a barrel full of stuffings to the third." And they did not understand what he meant. They came with this question to R. Bana'a. And he asked them if they possessed estates? They said "Yea." Have you cattle?" "Yea." "Have you also house furniture?" "Yea," replied they. "If so," said he, "this is what your father had bequeathed to you."

ההוא גברא דשמעה לדביתהו דקא אמרה לברתה אמאי לא צניעת באיסורא הך אתתא עשרה בני אית לה ולית לי מאבוך אלא חד כי שכיב אמר כל נכסי לחד ברא ולא ידעי להי מינייהו אתו לקמיה דרבי בנאה אמר להו זילו חבוטו קברא דאבוכון עד דקאי ומגלי לכו להי מינייכו שבק אזלו כולהו ההוא דבריה הוה לא אזל אמר להו כולהו נכסים דהאי. אזלו אכלו קורצא בי מלכא אמרי איכא גברא חד ביהודאי דקא מפיק ממונא דאינשי בלא סהדי ובלא מידי אתיוהו חבשוהו אזלה דביתהו אמרה להו לבי מלכא עבדא חד הוה לי פסקו לרישיה ופשטו למשכיה ואכלו בשריה וקא מלו ביה מיא ומשקי ביה לחברייא ולא קא יהבי לי דמיה ולא אגריה לא ידעי מאי קאמרה להו אמרי ניתי לחכימא דיהודאי ולימא קריוהו לרבי בנאה אמר זרונקא אמרה לכו אמרי הואיל וחכים כולי האי ליתב אבבא ונידון דינא חזא דהוה כתיב אבבא דאבולא כל דיין דמתקרי לדין לאו שמיה דיין אמר להו אלא מעתה אי אתא אינש מעלמא (ע״ב) ומזמין ליה לדינא לאו שמיה דיין כתבי הכי ברם סבי דיהודאי אמרי כל דיין דמתקרי לדין ומפקין מיניה ממונא בדין לאו שמיה דיין חזא דכתיב ביה בראש כל מותא אנא דם בריש כל חיין אנא חמר אמר להו אלא מעתה דנפל מאיגרא ומית דנפל מדיקלא ומית דמא קטליה ותו מאן דדרכיה למימת משקו ליה חמרא וחיי אלא הכי בעי למיכתב בריש כל מרעין אנא דם בריש כל אסוון אנא חמר כתבו הכי ברם סבי דיהודאי אמרי בריש כל מרעין אנא דם בריש כל אסוון אנא חמר באתר דלית חמר תמן מיתבעי סימנין:

There was a man who heard his wife saying to her daughter: "Why are you not careful in your unlawful acts [to keep it secretly]. I have ten sons, and only one is from your father." When he was dying he said: "I bequeath all my property to one son." And as they did not know whom he meant, they came to R. Bana'a, who advised them thus: "Go and knock at your father's grave until he comes and explains whom he meant." The sons did so, but the one who was his real son did not go. R. Bana'a accordingly decided that all the estates should be given to this one. His brothers then denounced R. Bana'a to the Government, saying: "There is a man among the Jews who gives releases of money without witnesses and without any evidence." And he was arrested. His wife then came complaining: "I had a slave. People came and cut off his beard, removed his skin, consumed his flesh, filled the skin with water, which they gave their comrades to drink, and they did not give me any of the money or some other equivalent for it." The officers did not understand her, and decided to question the wise men of the Jews; perhaps they would understand what it meant. They called R. Bana'a and he answered: "She is complaining about a leather-bag." They then said: "Since he is so wise, he shall sit at the court and judge." He saw, then, that it was written over the gates of the town entrance where the court was held. "A judge who was ever summoned to court [for non-payment of his debts] cannot be named a judge." R. Bana'a said to them: "If so, then any stranger may come and summon the judge (Ib. b) and annul his qualifications for being any longer a judge. You ought to have it thus: 'A judge who is found liable in the court, so that money is to be collected from him, is no longer qualified as a judge.' " They then wrote [upon the gate] thus: "However, the sage of Judea maintains that a judge from whom money is collected by a judgment is not qualified as a judge." He saw again that there was written: "At the head of all death causes, am I, the blood; and at the head of all life-giving things, am I the wine." And he said to them: "According to this, if one fell from a roof of a tree and died, did the blood kill him; and also, when one is dying, will he revive if you will give him wine? It ought to be written thus: 'At the head of all sickness, am I, the blood; and at the head of all medicine am I, the wine, the cause.'" And they corrected it thus: "However, the sage of Judea maintains that: 'At the head of all sickness am I, blood, the cause, and at the head of all medicines am I, wine, the remedy. In a place where there is no wine medicine is needed!"

(דף סא) ת״ר משחרב הבית בשניה רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין נטפל להם ר׳ יהושע א״ל בני מפני מה אין אתם אוכלים בשר ואין אתם שותים יין אמרו לו נאכל בשר שממנו מקריבים על גבי המזבח ועכשיו בטל ונשתה יין שממנו מנסכים על גבי המזבח ועכשיו בטל אמר להם אם כן לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות. אפשר בפירות. פירות לא נאכל שכבר בטלו בכורים. אפשר בפירות אחרים. מים לא נשתה שכבר בטלו נסוך המים שתקו אמר להם בני בואו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולים לעמוד בה אמר רב אדא בר אהבה מאי קראה דכתיב (מלאכי ג ט) במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו אי איכא גוי כולו אין אי לא לא אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בשיד ומשייר ביה דבר מועט וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה אמר רב חסדא וכנגד הפתח. עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר בה דבר מועט מאי היא אמר רב פפא כסא דהרסנא ועושה אשה כל תכשיטיה ומשיירה דבר מועט מאי היא אמר רב פפא בת צידעא שנאמר (תהלים קלז ה) אם אשכחך ירושלים וגו׳ תדבק לשוני לחכי וגו׳ מאי על ראש שמחתי אמר רב יצחק זה אפר מקלה שבראש חתנים אמר ליה רב פפא לאביי היכא מנח לה אמר ליה במקום תפילין שנאמר (ישעיה סא ג) לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר. וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שנאמר (שם סו י) שמחו את ירושלים וגו׳ שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה:

(Fol. 61b) Our Rabbis were taught: After the destruction of the second Temple many abstemious persons who refused to eat meat or drink wine were increased in Israel. And R. Joshua approached them, saying: "My children, why do you not eat meat and do not drink wine?" They replied: "How should we eat meat of which sacrifices were brought, or drink wine which was offered at the altar?" R. Joshua said to them: "If so, let us not eat bread, as the meal-offering is also abolished, for we can live on fruit?" Whereupon they replied: "Fruit was also [used in the Temple as] the first fruit offering." But then let us eat only such fruits of which no Bikurim was brought? And again let us abstain from drinking water, since the custom to put water on the altar no longer exists?" And they were silent. Then said R. Joshua to them: "My children, come and listen to me. It would be wrong not to mourn at all, since it has already been decreed to mourn. But to mourn too much is also impossible, for we must not impose a restriction upon the public unless the majority of the public can endure it." R. Ada b. Ababa said: "Where is the passage to prove this?" It is written (Mai. 3, 9) With a curse to be cursed [have ye obligated yourselves to give tithes] and yet Me you rob, O ye entire nation, i.e., if the entire nation [accepted the curse] then it could be extended, but not for a part of it. Therefore, the sages said: "When one paints his house, he shall leave a little spot unpainted as a sign of mourning." How much? Rab Joseph said: "A square yard." R. Chisda added: "This should be opposite the door." One may prepare all that he needs for his meal, leaving out some little things as a sign of mourning. And the same is the case with a woman. She may dress herself with all her ornaments, leaving out some of the unimportant for that purpose, as it is said (Ps. 137, 5) If I forget thee, O Jerusalem, may my right hand forget. May my tongue cleave to my palate if I do not remember thee; if I recall not Jerusalem at the head of my joy." R. Isaac said: "This refers to the calcined ashes [which it is customary to put on the head of the groom] on the day of his marriage." R. Papa asked Abaye: "Where do they place it?" He replied: "They used to place it on their foreheads at the place of the phylacteries, as it is said (Ls. 6, 13) To grant unto the mourners of Zion to give unto them ornament in the place of ashes. And every one who is mourning for Jerusalem will be rewarded by seeing her joy. As it is said (Ib. 66, 10) Be highly glad with her, all ye that mourn for her."

תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא נאכל בשר ושלא נשתה יין אלא שאין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולים לעמוד בה ומיום שפשטה מלכות אדום שגוזרת עלינו גזירות קשות ומבטלת ממנו תורה ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ואמרי לה לישוע הבן דין שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם כלה מאליו אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין:

There is a Baraitha: R. Ishmael b. Elisha says: "From that day when the Temple was destroyed it would be only right we should take upon ourselves not to eat meat and not to drink wine; but we must not impose a restriction upon the public, unless the majority of the public can endure it. But from the day that the Roman government put evil decrees upon us, suspending us from studying our Torah and observing its commandments, not permitting us to circumcise and to redeem our [first born] sons, it would be only right we should take upon ourselves not to marry and have children, so that the children of Abraham would be destroyed by themselves; but leave Israel, let them do as they please, as it is better they should sin unintentionally than intentionally, (should this be ordered)."