בבא מציעא 4

(דף מט) איתמר דברים רב אמר אין בהם משום מחוסרי אמנה ורבי יוחנן אמר יש בהם משום מחוסרי אמנה מיתיבי ר׳ יוסי ברבי יהודה מה תלמוד לומר (ויקרא יט לו) הין צדק והלא הין בכלל איפה הוא אלא לומר לך שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק אמר אביי ההוא שלא ידברו אחד בפה ואחד בלב:

(Fol. 49) It was taught: "Words," Rab said, "[if they are not kept] cannot be considered lacking in honesty." But R. Jochanan said that it could be considered [if not kept] as lacking in honesty. An objection was raised from the following: R. Jose b. Juda said: "Why is repeated (Lev. 21, 36) Just hin, is this not included in the word, just ephah? But this is to teach thee that your Yea (hin) shall be just, and your Nay shall be just [hence we see that words must be kept]?" Said Abaye: "The cited verse signifies that one shall not talk with his mouth differently from what he thinks in his heart."

(דף נח ע״ב) תנו רבנן (ויקרא כה יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר אתה אומר באונאת דברים או אינו אלא באונאת ממון כשהוא אומר (שם) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך הרי אונאת ממון אמור הא מה אני מקיים לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הא כיצד אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך אם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים יבא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה אם היו יסורין באים עליו או אם היו חולאים באים עליו או שהיה מקבר את בניו אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חבריו לאיוב (איוב ד ו) הלא יראתך כסלתך תקותך ותום דרכיך זכור נא מי נקי אבד אם היו חמרים מבקשים תבואה ממנו לא יאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר מעולם רבי יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים שהרי הדבר מסור ללב וכל דבר המסור ללב נאמר בו (ויקרא יט יד) ויראת מאלהיך:

(Fol. 58 b) Our Rabbis were taught: Concerning the verse (Lev. 25, 17) And ye shall not wrong one another — the passage warns here against wrong of words. You say it warns against wrong committed with words; perhaps it warns against wrong committed with money? Since the passage says (Ib., ib. 14) And if thou sell aught unto thy neighbor, or buy of thy neighbor's hand; this is a warning against wrong committed with money. Hence the above verse must be a warning against wrong committed with words. How so? If a person has repented one must not say to him. Remember thy former acts. If one was a descendant of proselytes, one must not say to him, Remember the acts of your parents. If a proselyte comes to learn the Torah, one shall not say to him, The mouth that hath eaten carcasses, etc., should utter the words of the Torah, which was pronounced by the mouth of the Almighty. To a person who suffers from chastisements, sickness, or burying his children, one must not say, as Job's colleagues said to him (Job 4, 6-7 ) Is not thy fear of God thy confidence, and thy hope the integrity of thy ways? Remember, I pray thee, whoever perished, being innocent? Or where were the righteous cut off? Also, if drivers were looking for a place where to buy grain, one must not send them to anyone, telling them that he is a grain seller, knowing that he never was such. R. Juda says: "One must also not inquire the price of an article, having no money to pay for it, as all that refers to the heart, and in everything which refers to the heart, the passage says (Lev. 19, 14) Thou shalt fear thy God."

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו (שם כה) ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלהיך ורבי אלעזר אומר זה בגופו וזה בממונו ר׳ שמואל בר נחמני אומר זה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון:

R. Jochanan said in the name of R. Simon b. Jochai: "Cheating in words is more rigorous than cheating in money; for concerning the former, it is said, Thou shalt fear thy God, and concerning the latter, it is not said, Thy shalt fear thy God." R. Elazar says: "Because the former is committed with his body and the latter with his money." R. Samuel b. Nachmeni says: "Because the latter (money) can be returned, but the former (annoyance of body) cannot."

תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים אמר ליה שפיר קאמרת דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חיורא אמר ליה אביי לרב דימי במערבא במאי זהירי אמר לית באחוורי אפין דאמר ר׳ חנינא הכל יורדין לגיהנם חוץ מג׳ הכל ס״ד אלא אימא כל היורדין לגיהנם עולים חוץ מג׳ שיורדים ואינם עולים ואלו הן הבא על אשת איש והמלבין פני חבירו ברבים והמכנה שם רע לחבירו מכנה היינו מלבין אף על גב דדש ביה בשמיה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן (דף נט) נוח לו לאדם שיבא על ספק אשת איש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנא לן כדדרש רבא מאי דכתיב (תהלים לה טו) ובצלעי שמחו ונאספו וגו׳ קרעו ולא דמו אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעין בשרי לא היה דמי שותת לארץ ולא עוד אלא אפילו בשעה שעוסקים בנגעים ואהלות אומרים לי דוד הבא על אשת איש מיתתו במה ואני אומר להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא אבל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעה״ב. אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה א״ר חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא ואמרי לה אר״י משום ר׳ שמעון בן יוחאי נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנא לן מתמר דכתיב (בראשית לח כה) היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה:

A disciple has taught before R. Nachman b. Isaac: "He who exposes his neighbor to shame in public is considered as if he shed blood." "Your statement is correct," remarked R. Isaac, "for we see in the man who is exposed to shame in public that the red color of his face disappears and he becomes white." Abaye said to R. Dimi: "What is the thing which is strictly observed in Palestine?" And he answered: "To be careful [not] to make pale the face (i.e., putting people to shame); for R. Chanina said that all descend to Gehenna, except three. All! Is it possible? Say thus: All who descend to Gehenna return hence, except the following three descend and do not return: An adulterer, one who exposes his fellowman to shame in public, and one who applies vile names to his neighbor." But is applying vile names not the same as exposing his fellowman to shame in public? The former refers even when he was already used to be named so. Rabba b. b. Chana said in the name of R. Jochanan: "(Fol. 59) A man should rather commit adultery than expose his fellowman to shame in public." Whence is it inferred? From Raba's lecture: What is the meaning of the passage (Ps. 35, 15) But when I halt they rejoice, and gather themselves together; … they tear me, and cease not. Thus said David before the Holy One, praised be He! "Sovereign of the Universe, it is known and revealed before Thee that if they would tear my flesh the blood would not run. Even when they are occupied in the study of Negaim and Ahaloth they say to me: 'David, who is an adulterer, with what kind of a death must he be punished?' And I answered them: 'He is to be hanged: he, however, has a share in the world to come, but he who exposes his fellowmen to shame in public has no share in the world to come.'" Mar Zutra b. Tubia in the name of Rab, according to others R. Chana b. Bizna in the name of R. Simeon the Pious, and still according to others, R. Jochanan in the name of R. Simon b. Jochai, said: "It is better that one throw himself in a burning furnace than expose his fellowman to shame in public. Whence do we infer it? From the act of Tamar, concerning whom it is written (Gen. 38, 25) When she was brought forth, she sent to her father-in-law, etc."

אמר רב לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה:

Rab said: "One should always be careful not to deceive his wife; for she easily cries [and thus hastens punishment]."

אמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג ח) גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו שנאמר (תהלים לט יג) שמעה תפלתי ה׳ ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש:

R. Elazar said: "Since the destruction of the Temple, the gates of prayer are closed, as it is said (Lam. 3, 8) Yea, also when I cry and call for help. He shutteth out my prayer. However, the gates of tears were not closed, as it is said (Ps. 39, 13) Hear my prayer, O Lord, and give ear unto my cry; Keep not silent at my tears."

ואמר רב כל ההולך אחר עצת אשתו נופל בגיהנם שנא׳ (מ״א כא כה) רק לא היה כאחאב וגו׳ אמר ליה רב פפא לאביי והא אמרי אינשי אתתך גוצא גחין ותלחוש לה לא קשיא הא במילי דעלמא והא במילי דביתא. לישנא אחרינא הא במילי דשמיא הא במילי דעלמא:

Rab said further: "He who follows the advice of his wife falls into Gehenna, as it is said (I Kings, 21, 25) But indeed there was none like unto Achah. etc" R. Papa said to Abaye: "Is that so? Do not people say: 'If thy wife is little, bow thyself and listen to her advice.'" This presents no difficulty. Rab speaks about worldly affairs, and the people's saying is about house affairs. According to others, Rab speaks of heavenly affairs and the others about worldly affairs.

אמר רב חסדא כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה שנאמר (עמוס ז ז) והנה ה׳ נצב על חומת אנך ובידו אנך אמר רבי אלעזר הכל נפרע בידי שליח חוץ מאונאה שנאמר ובידו אנך א״ר אבהו ג׳ אין הפרגוד ננעל בפניהם אונאה וגזל ועבודה זרה. אונאה דכתיב ובידו אנך. גזל דכתיב (ירמיה ו ז) חמס ושוד ישמע בה על פני תמיד. עבודה זרה דכתיב (ישעיה סה ג) העם המכעיסים אותי על פני תמיד:

R. Chisda said: "All gates are closed for prayers except for him who cries of being cheated, as it is said (Amos 7, 7) Behold the Lord stood beside a wall of Anach, and in his hand was an Anach." Said R. Elazar: "All sinners are punished through a messenger, except the cheater, who is punished by the Lord Himself, as it reads: And hte Anach is in His hand." R. Abahu said: "For the following three the petition of the Shechina is not shut [to conceal them]: Cheating, robbery, and idolatry. Cheating, as mentioned above — Anach in His hand; robbery, as it is written (Jer. 6, 7) Violence and robbery are heard in her; in my presence there are continually disease and wounds; and idolatry, as it is written (Is. 65, 3) The people that provoke Me to anger to My face continually ."

אמר רב יהודה לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה שנאמר (תהילים קמ״ז:י״ד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כד משלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא בביתא. ואמר רב חנינא בר פפא לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסקי תבואה שנאמר (שופטים ו ג) והיה אם זרע ישראל וגו׳ וכתיב (שם) ויחנו עליהם וכתיב (שם) וידל ישראל מאד מפני מדין. אמר רבי חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנאמר (בראשית יב טז) ולאברם היטיב בעבורה והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו:

R. Juda said: "One should always be careful to have grain in his house; for quarrel comes often in a house about the lack of grain, as it is said (Ps. 147) He maketh thy borders peace; He giveth thee in plenty the fat of wheat." Said R. Papa: "This is what people say. When the barley is gone from the pitcher, strife knocks and enters the house." And R. Chanina b. Papa also said: "One should always be careful to have grain in his house, for Israel was called poor only because of grain, as it is said (Jud. 6, 3-6) And it was when Israel had sown, etc… . and another verse. And they encamped against them .... and again it is written. And Israel was greatly impoverished." R. Chelbu said: "One should always be careful to honor his wife, for the blessing in the house usually comes for the sake of the wife, as it is said (Gen. 12, 16) And he did well to Abram for her sake. And this is what Raba used to say to the inhabitants of his town, Machuza: 'Revere your wives, for the purpose of becoming rich.'"

תנן התם חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר׳ אליעזר מטהר וחכמים מטמאים (ע״ב) וזה הוא תנור של עכנאי מאי עכנאי א״ר יהודה אמר שמואל שהקיפוהו דברים כעכנא זו וטמאוהו תנא באותו היום השיב ר׳ אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ד׳ מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של. רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר ועדיין מטין ועומדים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצתה בת קול ואמרה מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום עמד רבי יהושע על רגליו ואמר (דברים ל יב) לא בשמים היא מאי לא בשמים היא א״ר ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בתורה בהר סיני (שמות כג ב) אחרי רבים להטות. אשכחיה רבי נתן לאליהו אמר ליה מאי עביד קוב״ה בההוא שעתא אמר ליה קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום ונמנו עליו וברכוהו ואמרו מי ילך ויודיענו אמר להם רבי עקיבא אני אלך שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיענו ונמצא מחריב את כל העולם כולו מה עשה רבי עקיבא לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ד׳ אמות אמר לו רבי אליעזר עקיבא מה יום מיומים אמר לו רבי כמדומה לי שחבריך בדילין ממך אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות לקה העולם שליש בזיתים ושליש בחטים ושליש בשעורים ויש אומרים אף בצק שבידי אשה טפח. תנא אך גדול היה באותו היום שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר נשרף ואף רבן גמליאל היה בא בספינה עמד עליו נחשול לטבעו אמר כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס עמד על רגליו ואמר רבש״ע גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך שלא ירבו מחלוקת בישראל נח הים מזעפו. אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי מההוא מעשה ואילך לא הות שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה ההוא יומא ריש ירחא הוה ואיחלף לה בין מלא לחסר איכא דאמרי אתא עניא קרי אבבא אפיקה ליה ריפתא אשכחתיה דנפל על אנפיה אמרה ליה קום קטלת לאחי אדהכי נפק שפורא מבית ר״ג דשכיב אמר לה מנא ידעת אמרה ליה כך מקובלני מבית אבי אבא כל השערים ננעלין חוץ משערי אונאה:

We are taught in a Mishnah: Concerning an oven which was separated and then it was pasted together by using sand between the lime sections. R. Eliezer declares it to be clean and the sages, unclean, (Ib. b) and this is the oven of a snake. What does this mean? Said R. Juda in the name of Samuel: "It intimates that they encircled it with their evidence as a snake winds itself around an object." In a Baraitha it was taught that R. Eliezer used every possible argument, but they were not accepted. Then he said: "Let this carob-tree prove that the Halacha prevails as I state;" the carob was [miraculously] thrown off to a distance of one hundred ells, and according to others four hundred ells. But they said: The carob proves nothing. He again said: "Let, then, the spring of water prove that so the Halacha prevails." The water then began to run backwards. But again the sages said that this proved nothing. He again said: "Then, let the walls of the house of study prove that I am right." The walls were about to fall. R. Joshua, however, rebuked them, saying: "If the scholars of this college are discussing upon a Halacha, wherefore should ye interfere!" They did not fall, out of respect for R. Joshua, but they did not become straight again, out of respect for R. Eliezer. (They consequently remain to this very day in the same condition). He said again: "Let it be announced by the heavens that the Halacha pervails according to my statement," whereupon a heavenly voice was heard, saying: "Why do you quarrel with R. Eliezer, whose opinion should prevail everywhere!" R. Joshua then got up on his feet and proclaimed (Deut. 30, 12) The Law is not in the heavens. What is the meaning of The Law is not in the heavens? Said R. Jeremiah: "It means, the Torah was given already to us on the Mount Sinai, and we do not care for a heavenly voice, since it is written in the Torah (Ex. 23, 2) To incline after the majority." R. Nathan met Elijah [the Prophet] and questioned him: "What did the Holy One, praised be He! do at that time" [when R. Joshua proclaimed the above answer to the heavenly voice]? And he rejoined: "He laughed and said, My children have overruled Me, My children have overruled Me." It was said that on the same day all the cases of Levitical cleanliness, on which R. Eliezer decided that they were clean, were brought into the college and were destroyed by fire. And they cast a vote, and it was decided unanimously to bless him (to place him under the ban). The question arose, as to who should take the trouble to inform him. R. Akiba said: "I will go [and inform him our decision] lest one who is not fit for such a message go and inform him suddenly, and he will destroy the world." What did R. Akiba do? He dressed himself in black and wrapped himself with the same color, and sat at a distance of four ells from R. Eliezer. And to his question: "Akiba, what is the matter?" he answered: "Rabbi! It seems to me that your colleagues have separated themselves from you." Immediately thereupon, he (R. Eliezer) tore his garments, took off his shoes, and sat on the floor, and from his eyes tears began to flow. The world was then beaten a third in olives, a third in wheat, and a third in barley. According to others, even the dough which was already in the hands of the women, became spoiled. A Baraitha states that he was so great in that day that wherever R. Eliezer fixed his eye, it was burnt. And also Rabban Gamaliel, who had at that time been sailing, was in danger of being drowned in a stormy ocean, and he said: "It seems to me that this storm is because of R. Eliezer b. Hurkanus." He then arose and offered the following prayer: "Sovereign of the Universe, it is known and revealed to Thee that neither for the sake of my honor nor for the honor of my father's house have I done so, but for Thy glory, so that [single-handed] quarrels shall not increase in Israel." Whereupon the sea became quiet. Eima Shalum, the wife of R. Eliezer, was a sister of Rabban Gamaliel, and since that time she prevented her husband from falling upon his face. It happened, however, on a day which was the last of the month, and she erred, thinking that this day was the first of the month [in which the falling upon the face is not customary], according to others, a poor man knocked at the door and she was going to give him some bread, that he fell on his face, and when she returned and found her husband falling on his face, she said to him: "Arise, you have already killed my brother!" In the meantime it was heralded by the house of Rabban Gamaliel that he was dead, and to the question R. Eliezer asked her: "Whence did you know this?" she answered: "I have a tradition from the house of my grandfather that all gates are closed for prayers, except for him who cries upon annoying."

תנו רבנן המאנה את הגר עובר בג׳ לאוין והלוחצו עובר בב׳ מאי שנא מאנה דכתיבי שלשה לאוין (שמות כב כ) וגר לא תונה (ויקרא יט לג) וכי יגור אתכם גר בארצכם לא תונו אותו (שם כה יז) ולא תונו איש את עמיתו וגר בכלל עמיתו הוא לוחצו נמי ג׳ כתיבי (שמות כב כ) ולא תלחצנו (שם כג) וגר לא תלחץ (שם כב) ולא תהיה לו כנושה וגר בכלל הוא אלא אחד זה ואחד זה בג׳:

Our Rabbis were taught: He who annoys a stranger transgresses three negative commandments, and he who oppresses him transgresses two. Let us see, Regarding annoying, there are three negative commandments, (Ex. 22, 20; Lev. 19, 33 and 25, 17). If so, then there are three negative commandments concerning oppression also (namely, Ex. 22, 20; 23, 9 and 22, 24) — which include also the stranger. We must therefore say that in both cases, he transgresses three negative commandments.

תניא רבי אליעזר הגדול אומר מפני מה הזהירה תורה בל״ו מקומות ואמרי לה במ״ו מקומות בגר מפני שסורו רע. מאי דכתיב (שם) וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם תנא משום ר׳ נתן מום שבך אל תאמר לחברך והיינו דאמרי אינשי דזקיף ליה זקיפא בדיוקתיה לא נימא ליה לחבריה זקיף ביניתא:

We are taught in a Baraitha: R. Eliezer the Great said: "Why does the Scripture in thirty-six, according to others in forty-six places, warn concerning strangers? Because his original character is bad [into which ill treatment might cause him to relapse]." Why is there added (Ex. 22, 20) For strangers ye were in the land of Egypt? We are taught in a Baraitha: R. Nathan says: "Do not reproach thy neighbor with a fault which is also thine own;" and this is what people say: "To him who has had a hanged one in his family, do not even mention hang up a fish."

(דף ס) מתני׳. רבי יהודה אומר לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב לא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירים ומודים שלא יבור ע״פ מנורה שאינו אלא כגונב את העין אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים:

(Fol. 60) MISHNAH: R. Juda says: "A store-keeper must not furnish little children with presents of nuts, etc., because he accustoms them to buy all their needs at his place." The sages, however, permit this. He also prohibits to lower the prices, for the above reason. The sages, however, say on the contrary people will be grateful for such an act. A store-keeper must not take off the shells of beans, in order to raise the price more than if they remained in the shells. The sages, however, permit it [as the buyer usually knows the ditference of the prices]. They, however, agree that one must not do so with the top of the measure only, for he deceives the eye [as the buyer may think that the contents of the whole measure is so]. It is not allowed to embellish slaves, animals, or vessels.

(ע״ב) ההוא עבדא סבא דאזיל צבעיה לרישיה ולדקניה אתא לקמיה דרבא א״ל זבנן א״ל ויהיו עניים בני ביתך אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל זבניה יומא חד א״ל אשקיין מיא אזל חווריה לרישיה ולידקניה א״ל חזי דאנא קשיש מאבוך קרי אנפשיה צדיק מצרה נחלץ וגו׳ (משלי יא ח):

(Ib. b) It happened, one old slave painted his hair and beard and came to Raba that he should buy him. And Raba answered him: Let thy house be open for thy own poor. When he came to R. Papa b. Samuel, he bought him. One day he told him to bring a drink of water, and he washed away the paint and told him: "See, I am older than your father;" and R. Papa read to himself the following verse (Pr. 61, 8) The righteous is delivered out of distress, and another cometh in his stead.