Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

ויקרא 24

Zohar · Vayikra, Chapter 24

‹›
  1. 1

    תְּנָן, י' שֵׁמוֹת אִשְׁתָּכְלָלוּ וְנַפְקוּ מֵהַאי יוֹ"ד. י' דְּהִיא עֲשִׂירָאָה דְּאַתְוָון. וְכֻלְּהוּ אָעִיל לוֹן לְהַהוּא נָהָר קַדִּישָׁא, כַּד אִתְעַבְּרָא. וַעֲשָׂרָה שְׁמָהָן כֻּלְּהוּ סְתִימִין בְּחָד. וְכֻלְּהוּ סְתִימִין בְּי'. י' כָּלִיל לוֹן. י' אַפִּיק לוֹן. הוּא אָב לְכֹלָּא. אָב לַאֲבָהָן.

  2. 2

    מִנֵּיהּ (ס"א וביה יתבין) (ביה עשר תיבין) נַפְקוּ ו"ד. רֶמֶז לַעֲשָׂרָה בְּחֶשְׁבּוֹן. אַתְוָון יוֹ"ד כָּלִיל לוֹן ו"ד, (ס"איו"ד) שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. ו"ד: דְּכַר וְנוּקְבָּא. דּוּ קָרֵינָן לוֹן, תְּרֵין. וְעַל דָּא אָדָם דּוּ פַּרְצוּפִין אִתְבְּרֵי, וְאִינּוּן פַּרְצוּפִין דְּכַר וְנוּקְבָּא הֲווֹ, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. ו"ד מֵעֵילָּא לְתַתָּא. ד"ו מִתַּתָּא לְעֵילָּא. וְכֹלָּא חַד מִלָּה. י"ג מְכִילָן תַּלְיָין בֵּיהּ, וְעַל דָּא יוֹ"ד כָּלִיל ו"ד כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְהָא אוּקְמוּהָ.

  3. 3

    ותָּא חֲזֵי, י' שְׁמָהָן אִינּוּן, לָקֳבֵל י' אַתְוָון. וּבְסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא תְּמַנְיָא אִינּוּן, וּתְרֵין דַּרְגִּין, לָקֳבֵל תְּרֵין רְקִיעִין. וּמִשְׁתַּנְיָין שְׁמָהָן, עַשְׂרָה, וְתִשְׁעָה, וּתְמַנְיָא, וּשְׁבִיעָאָה.

  4. 4

    קַדְמָאָה י"ה, בְּגִין דְּי' כָּלִיל ה'. וְה' נַפְקָא מִן י'. בְּגִין כָּךְ חָכְמָה יָ"הּ אִקְרֵי.

  5. 5

    תִּנְיָינָא יֶהוֹה (נ"א יה"ו) דְּאִקְרֵי אֱלהִים. בְּגִין דְּהַהוּא נָהָר רַחֲמֵי, וּבְגִין דְּדִינִין מִתְעָרֵי מִנֵּיהּ, (ס"א ל"ג) (אלהים ונפקו) אַתְוָון דְּרַחֲמֵי כְּתִיב, וְנָקוּד אֱלֹהִים. וְלָא אֱלֹהִים דִּינָא.

  6. 6

    תְּלִיתָאָה, אֵל. וְהוּא גְּדוּלָה, וְהוּא אִקְרֵי הָאֵל הַגָּדוֹל. רְבִיעָאָה, אֱלהִים. דְּדִינִין בֵּיהּ אִתְעֲרָן, וְהוּא דִּינָא תַּקִּיפָא. חֲמִישָׁאָה, יְהוָֹ"ה. כְּלָלָא דְּכָל שְׁלִימוּ דִּמְהֵימְנוּתָא, וְדָא הוּא רַחֲמֵי בִּשְׁלִימוּ וְדָא הוּא תִּפְאֶרֶת. שְׁתִיתָאָה וּשְׁבִיעָאָה, צְבָאוֹת אִקְרוּן.

  7. 7

    תְּמִינָאָה, אֵ"ל חָי. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים קל״ג:ג׳) כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים וְגוֹ'. וְדָא צַדִּיק, דְּכָל חַיִּים נָפְקִין מִתַּמָּן, ואִקְרֵי יְהוָֹ"ה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים י״א:ה׳) יְיָ' צַדִּיק יִבְחָן. וְדָא הִיא ו' זְעֵירָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. בְּגִין כָּךְ וָ"ו וָוִין תְּרֵין.

  8. 8

    תְּשִׁיעָאָה, אֲדֹנָ"י. וְדָא מַלְכוּת קַדִּישָׁא, דְּדִינִין נַפְקִין מִתַּמָּן לְעָלְמָא. וְדָא הוּא כִּתְרָא בַּתְרָאָה, דְּכֻלְּהוּ שְׁמָהָן. וְשֵׁם אֶהְיֶ"ה, כְּלָלָא וּסְתִימָא דְּקַדְמֵיתָא. וְדָא הוּא כִּתְרָא עִלָּאָה, רֵישָׁא דְּכָל רֵישִׁין, שְׁמֵיהּ סָתִים וְלָא אִתְגַּלְּיָיא, וְאִתְּמַר. וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא, עֶשֶׂר שְׁמָהָן כְּתִיבָן בְּגַוְונָא אָחֳרָא וַאֲנָא לָא תָּנֵּינָא הָכִי.

  9. 9

    רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (שיר השירים ד׳:ט״ז) עוּרִי צָפוֹן וּבֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דּוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. עוּרִי צָפוֹן, אִלֵּין עוֹלוֹת דְּנִשְׁחָטוֹת בַּצָּפוֹן, בְּגִין דְּאִינּוּן מַחְשָׁבוֹת בִּצְפוּנִי לִבָּא, וּבַאֲתַר דְּדִינָא. בְּגִין דְּמַחֲשָׁבָה אִשְׁתְּכַח בְּלֵילְיָא, בְּזִמְנָא דְּדִינָא אִשְׁתְּכַח. רוּחַ צָפוֹן מְנַשְׁבָא בְּפַלוּגְתָא דְּלֵילְיָא, כַּד מִתְעָרֵי אַנְשֵׁי, וְכִנּוֹר דְּדָוִד מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וּמַחֲשַׁבְתָּן דִּבְנֵי נָשָׁא מִתְעָרֵי.

    1The first 13 line of the Hebrew text on this Page are not translated as explained in the Translator’s note on Page 10b. IF HIS OBLATION BE A SACRIFICE OF PEACE OFFERINGS. R. Abba here quoted the verse: “Awake, O north wind, and come thou south, blow upon my garden that the spices thereof may flow out” (S.S. 4, 15).

  10. 10

    וּבֹאִי תֵימָן, אִלֵּין שְׁלָמִים דְּנִשְׁחָטִין בַּדָרוֹם, בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁלָמָא דְּכֹלָּא, שְׁלָמָא דְּעִלָאֵי וּדְתַתָּאֵי. וְאִלֵּין שְׁלִימוּ (י"ז ע"א) דְּסִטְרֵי עָלְמָא. שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא מִסִּטְרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וּשְׁלָמִים: בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁלָמָא דְּכֹלָּא. בְּעָלִים אָכְלִין מִנַּיְיהוּ, וּמִתְהַנְיָין מִנַּיְיהוּ. דְּהָא שְׁלָמָא הוּא לֵיהּ, וּלְכָל עָלְמָא, בְּדַרְגָּא חֲדָא. חֲטָאוֹת וַאֲשָׁמוֹת נֶאֱכָלִין לְכַהֲנֵי, בְּגִין דְּאִינּוּן זְמִינִין לְכַפָּרָא עָלַיְיהוּ, וּלְאַעְבְּרָא חוֹבַיְיהוּ. וּמִכָּל קָרְבָּנִי לָא חֲבִיבִין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמוֹ שְׁלָמִים, בְּגִין דְּאִשְׁתְּכַח שְׁלָמָא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.

    ‘The north wind’, he said, ‘refers to the burnt offerings which were killed on the north side (zafon) of the altar, because these atone for the thoughts which are in the recesses (mazpune) of a man’s heart. The south wind refers to the peace offerings, which were killed on the south side of the altar, because they make peace between higher and lower, and between the various quarters of the world. Therefore the bringer also eats of them and has a share in them. Of all the offerings, none are so well beloved to God as the peace offerings, because they bring harmony to upper and lower.

  11. 11

    ועֵילָּא מְכֻּלְּהוּ קְטֹרֶת, דְּאִיהוּ שְׁלִים מִכֹּלָּא, וְלָא אַתְיָא לָא עַל חֵטְא, וְלָא עַל אָשָׁם, וְלָא עַל עָוֹן, אֶלָּא עַל שִׂמְחָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי כ״ז:ט׳) שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב, וְהָא אוּקְמוּהָ. וְעַל דָּא, קְטֹרֶת לָא מִתְקָרֵב אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּשֶמֶן מִתְקָרֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ל׳:ז׳) וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵטִיבוֹ אֶת הַנִּרוֹת יַקְטִירֶנָּה. וּכְתִיב, (שמות ל׳:ז׳-ח׳) וּבְהַעֲלוֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה. בְּגִין דְּאִשְׁתְּכָחוּ שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת כַּחֲדָא. תָּא חֲזֵי, שְׁלָמִים בְּכֹלָּא הוּא שְׁלָמָא. וּקְטָטָה וְקִטְרוּגָא לָא אִתְעֲר בְּעָלְמָא, אֲבָל קְטֹרֶת, קָשִׁיר קְשִׁירוּ דִּמְהֵימְנוּתָא.

    Superior to all, however, is the incense, because it is brought not for sin or trespass, but for joy, as it is written, “Oil and incense rejoice the heart” (Prov. 27, 9), according to our explanation. For this reason the incense was brought at the same time that the lamp was lit (Ex. 30, 7). The peace offerings spread peace everywhere and allay strife and wrangling, but the incense fastens the bond of faith.1The passage which follows in the text resumes the discussion of the relation of the names of the Deity to the various grades, and suggests an alternative arrangement. This again is followed by a passage comparing the Ten Commandments to the ten “Words” of the Creation by a highly forced interpretation.

  12. 12

    רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כֻּלְּהוּ עֲשָׂרָה שְׁמָהָן כְּתִיבֵי, וַאֲנָן תָּנֵינָן. קַדְמָאָה, (ס"ה ע"א) אֶהְיֶה, דָּא סְתִימָא עִלָּאָה, כְּמַאן דְּאָמַר אֲנָא מַאן דַּאֲנָא, וְלָא אִתְיְידַע מַאן הוּא. לְבָתַר אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֲנָא דְּזַמִּין לְאִתְגַּלְיָא, בְּאִינּוּן כִּתְרִין (אחרנין), דְּהָא בְּקַדְמִיתָא סָתִים, וּלְבָתַר שָׁרֵי לְאִתְגַּלְיָא, עַד דְּמָטֵי לְגִלּוּיָא דִּשְׁמָא (ס"א דשלימו) קַדִּישָׁא.

  13. 13

    וכַךָ כְּתִיב בְּמֹשֶׁה, אֶהְיֶה בְּקַדְמִיתָא, סְתִימוּ דְּכֹלָּא, אֲנָא הוּא מַאן דַּאֲנָא. לְבָתַר אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֲנָא זַמִּין לְאִתְגַּלְיָא. לְבָתַר אֶהְיֶה בַּתְרָאָה, וְדָא כַּד אִימָּא מִתְעַבְּרָא, וַעֲדַיִין הוּא סָתִים. אֵימָתַי אִתְגַּלְּיָא. בְּזִמְנָא דִּכְתִּיב, (שמות ג׳:ט״ז) לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם יְיָ' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם וְגוֹ', דָּא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְהָכָא הוּא גִּלּוּיָא וְקִשּׁוּרָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.

  14. 14

    בְּגִין כָּךְ, קַדְמָאָה דְּכֹלָּא, אֶהְיֶה. תִּנְיָינָא, יָהּ. בְּגִין דְּחָכְמָה אַפִּיק ה', וְסָתִים בֵּיהּ, וְלָא אִתְפָּרְשָׁא לְעָלְמִין מִנֵּיהּ. וְהָא אוּקְמוּהָ דִּכְתִּיב, (בראשית ב׳:י׳) וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן כְּהַאי גַּוונָא. ה.

  15. 15

    וְהָכִי אוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא, י' כְּמָה דְּאִתְּמַר. לְבָתַר יָ"הּ, דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין, י' אַפִּיק ה', כְּהַאי גַּוְונָא ה הֲרֵי י'. וְהַהוּא נָהָר דְּנָפִיק מִנֵּיהּ.

  16. 16

    וְאִתְמְשַׁךְ מִנֵּיהּ וּלְתַתָּא, תְּרֵין בְּנִין דְּנָפְקִין מִנַּיְיהוּ. מִסִּטְרָא דְּאַבָּא י', נָפִיק בֵּן, דְּהָא אָחִיד בֵּיהּ בְּי', וְאָחִיד בְּהַהוּא נָהָר. וּמִסִּטְרָא דְּאִימָא נַפְקַת בַּת, דְּאִיהוּ (שמות ר"י ע"א) נָהָר תַּתָּאָה, וְהַאי בֵּן אִתְמְשַׁךְ לְבָתַר ונָפִיק מִנַּיְיהוּ, וְהוּא ו', וְדָא יָרִית לְאַבָּא וּלְאִימָּא, וְאִתְקְשַׁר בֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא. וּמִנֵּיהּ אִתְּזְנַת בְּרַתָּא, מֵהַהוּא יְרוּתָא דְּאִיהוּ יָרִית.

  17. 17

    ועַל דָּא בָּעֵי לְמִכְתַּב שְׁמָא קַדִּישָׁא, י' בְּקַדְמִיתָא, קוֹצָא חַד לְעֵילָּא, וְקוֹצָא חַד בְּאֶמְצָעִיתָא, וְקוֹצָא חַד לְתַתָּא, וְהָא אִתְּמַר. לְבָתַר יָהּ, דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין, כְּגַוְונָא דָּא ה. בְּגִין דְּיִשְׁתְּכָחוּ תַּרְוויְיהוּ בִּשְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, אָב וָאֵם בֵּן וּבַת. כְּגַוונָא דָּא י"ה (ס"א ו"ה). הֲרֵי לָךְ כָּל שְׁלִימוּ דִּמְהֵימְנוּתָא.

  18. 18

    לְבָתַר אִתְפָּשַׁט מְהֵימְנוּתָא, וְנָפְקִין תְּרֵין בְּנִין מִכְּלָלָא חַד, בְּאָרְחַיְיהוּ. בֵּן נָפִיק מִתַּרְוויְהוּ, וְהוּא ו' דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. בַּת נַפְקַת מִסִּטְרָא דְּאִימָּא, וְהִיא ה' בַּתְרָאָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְלָא אִשְׁתְּלִימַת אֶלָּא עִם ו', בְּגִין דְּמִנֵּיהּ אִתְּזְנַת, וְעַל דָּא בָּעֵי לְמִכְתַּב ו', וּלְבָתַר ה', כְּגַוְונָא דָּא ה, הֲרֵי ו' וְהַהוּא אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּנָפִיק מִנֵּיהּ, כְּגַוְונָא דְּהַהוּא נָהָר דְּנָפִיק מִן י', בְּגִין דְּמִנֵּיהּ אִתְּזְנַת. ו' הֲרֵי בֵּן דְּנָפִיק מִנֵּיהּ לְתַתָּא.

  19. 19

    והָא מִלִּין אִלֵּין אוֹקִים לוֹן אַבָּא, וְהָא אִתְּמָרוּ. וַאֲנָא כַּד מָטֵינָא לְמִלִּין אִלֵּין, אֵימָא לוֹן, בְּגִין דְּפִקְדוֹנָא דְּאַבָּא הָכִי. וְהָכִי בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּיִכְתּוֹב שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּגַוונָא דָּא, וְדָא אִיהוּ כַּדְקָא חֲזֵי. וְאִי לָאו, לָא אִקְרֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא וְאִקְרֵי פָּגִים. וּמַאן דְּפָגִים שְׁמָא קַדִּישָׁא, טַב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרֵי.

  20. 20

    תְּלִיתָאָה, יְהִֹוִ"ה דְּאִקְרֵי אֱלֹהִים כְּמָה דְּאִתְּמַר, רַחֲמֵי, וְנָפִיק מִנֵּיהּ דִּינָא. וְדָא הוּא הַהוּא נָהָר, דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן. רְבִיעָאָה, אֵל גָּדוֹל. וְהָא אִתְּמַר, וְדָא גְּדוֹלָה. חֲמִשָׁאָה, אֱלהִים. וּבְכָל אֲתַר הוּא גְּבוּרָה. שְׁתִיתָאָה, יְהוָֹ"ה, רַחֲמֵי, שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. עִקָּרָא דְּכֹלָּא. קִשְׁרָא דִּי מְהֵימְנוּתָא. אָחִיד לְכָל סִטְרִין. וְדָא תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל.

  21. 21

    שְׁבִיעָאָה וּתְמִינָאָה צְבָאוֹת. וְעַל דָּא, יְהוָֹ"ה קָרִיב בְּכֹלָּא. אָחִיד בְּכָל סִטְרִין, לְזִמְנִין יְיָ' אֱלֹהִים, דְּהָא קְרִיבִין אִינּוּן תִּפְאֶרֶת לְגַבֵּי גְּבוּרָה. לְזִמְנִין יְיָ' צְבָאוֹת, דְּהָא קְרִיבִין אִינּוּן תִּפְאֶרֶת לְגַבֵּי נֶצַח וְהוֹד, דְּאִקְרוּן צְבָאוֹת. וְהָא אִתְּמַר דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן מִלֵּי נְבִיאֵי מְהֵימְנִי מִפּוּמַיְיהוּ. כַּד אַמְרֵי, כֹּה אָמַר יְיָ' אֱלהִים. וְכַד אַמְרִי, כֹּה אָמַר יְיָ' צְבָאוֹת. והֲווּ יַדְעִין מֵאָן אֲתַר אַתְיָין מִלִּין.

  22. 22

    תְּשִׁיעָאָה (נ"א א"ל) שַׁדַּי. דְּאָמַר לְעָלְמָא דַּי, דְּהָא דַּי סִפּוּקָא הוּא. וְסִפּוּקָא לָא אָתֵי לְעָלְמָא, אֶלָּא מִן צַדִּיק, דְּאִיהוּ יְסוֹד עוֹלָם, דְּאָמַר לָעוֹלָם דַּי. עֲשִׂירָאָה, אֲדֹנָ"י. דְּהָא דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא וַדַּאי. וְהַאי לְאַגָּחָא קְרָבִין דְּמַלְכָּא בְּעָלְמָא. וְדָא גְּבוּרָה תַּתָּאָה, וְדָא אִיהוּ צֶדֶק.

  23. 23

    וְאִלֵּין אִינּוּן עֲשָׂרָה שְׁמָהָן דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִקְרֵי בְּהוּ, מִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, בְּיִחוּדָא שְׁלִים. וְאִלֵּין אִינּוּן כִּתְרִין קַדִּישִׁין דְּמַלְכָּא, דְּהוּא אִשְׁתְּמוֹדַע בְּהוּ, וְאִינּוּן שְׁמֵיהּ, וְהוּא אִינּוּן. וְכַד מִתְקַשְּׁרָן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, עַל רֵיחָא דִּקְטֹרֶת, כְּדֵין אִקְרֵי קְטֹרֶת, קִשׁוּרָא דְּמִתְקַשְּׁרִין כַּחֲדָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּיַדְעִין אוֹרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְיַדְעִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן, עָלַיְיהוּ כְּתִיב (ישעיהו ס״ו:י״ח) וּבָאוּ וְרָאוּ אֶת כְבוֹדִי.

Hebrew: Vocalized Zohar, Israel 2013

English: The Zohar; London, Soncino Press, 1933 · Public Domain

Texts from Sefaria.