R. Jose said: ‘How are we to understand the words, “and they saw the God of Israel” (Ex. 24, 10)? Who can see the Holy One? Is it not written: “No man can see Me and live”? It means that a rainbow appeared above them in radiant colours resplendent with the beauty of His grace. Therefore the saying that he who gazes at a rainbow gazes, as it were, at the Shekinah.
For the same reason it is not right to look at the fingers of the priests when they spread out their hands to bless the people (the Shekinah “showing Herself through the lattice”, i.e. through the priests’ fingers).’
R. Jose further said: ‘They saw the light of the Shekinah, namely him who is called “the Youth” (Metratron-Henoch), and who ministers to the Shekinah in the heavenly Sanctuary.
As for the “paved work of a sapphire brick” mentioned in the same verse, this was an impression of one of the bricks with which the Egyptians “embittered” the lives of the children of Israel (Ex. 1, 14). There is a story concerning a Hebrew woman in Egypt who, when a child was born to her, being in fear of Pharaoh’s decree, hid him under a brick. Then a hand was stretched out, took hold of the brick, and placed it under the “feet” of the Shekinah. There it remained until the earthly Temple was burned down. It is concerning this that it is written in the book of Lamentations (II, 1): “He remembered not his footstool in the day of his anger.”
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאי דִּכְתִּיב, (שמות כ״ד:י׳) וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וְכִי מַאן יָכִיל לְמֵחמֵי לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא כְּתִיב (שמות ל״ג:כ׳) כִּי לא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. וְהָכָא אָמַר וַיִּרְאוּ אֶלָּא דְּאִתְגַּלְיָא קֶשֶׁת עָלַיְיהוּ בִּגְוָונִין נְהִירִין, וְהָכִי תָּנֵינָן, כָּל מַאן דְּאִסְתַּכַּל בַּקֶּשֶׁת, כְּמַאן דְּמִסְתַּכַּל בַּשְּׁכִינָה, וּלְאִסְתַּכְּלָא בִּשְׁכִינְתָּא אָסִיר.
R. Jose said: ‘How are we to understand the words, “and they saw the God of Israel” (Ex. 24, 10)? Who can see the Holy One? Is it not written: “No man can see Me and live”? It means that a rainbow appeared above them in radiant colours resplendent with the beauty of His grace. Therefore the saying that he who gazes at a rainbow gazes, as it were, at the Shekinah.
וְעַל דָּא, אָסִיר לֵיהּ לְאִינִישׁ, לְאִסְתַּכְּלָא בְּאֶצְבְּעַיְיהוּ דְּכַהֲנֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּפַרְסֵי יְדַיְיהוּ. אָסוּר לְאִסְתַּכְּלָא בַּקֶּשֶׁת. מַאן קֶשֶׁת. אָמַר רִבִּי אַבָּא, בַּקֶּשֶׁת סְתָם אָמַר לֵיהּ מַאי בַּקֶּשֶׁת סְתָם אֲמַר לֵיהּ בַּקֶּשֶׁת דִּלְעֵילָּא, וּבַקֶּשֶׁת דִּלְתַתָּא.
For the same reason it is not right to look at the fingers of the priests when they spread out their hands to bless the people (the Shekinah “showing Herself through the lattice”, i.e. through the priests’ fingers).’
בַּקֶּשֶׁת דִּלְעֵילָּא, בִּגְוָונוֹי. דְּכָל מַאן דְּיִסְתַּכַּל בִּגְוָונוֹי, כְּאִילּוּ אִסְתַּכַּל בְּאֲתָר דִּלְעֵילָּא, וְאָסִיר לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, דְּלָא יַעֲבִיד קְלָנָא בִּשְׁכִינְתָּא. קֶשֶׁת דִּלְתַתָּא מַאי הִיא. הַהוּא אָת קַיָּימָא, דְּאִתְרְשִׁים בֵּיהּ בְּבַר נָשׁ, דְּכָל מַאן דְּיִסְתַּכַּל בֵּיהּ, עָבִיד קְלָנָא לְעֵילָּא.
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אִי הָכִי וְהָכְתִיב (בראשית כ״ד:ב׳) שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, דְּהֲוָה אוֹמֵי לֵיהּ בְּהַאי אָת. אֲמַר לֵיהּ, אֲנַח לְהוּ לַאֲבָהָן דְּעָלְמָא, דְּלֵית אִינּוּן כִּשְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא. וְעוֹד, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי כְּתִיב, וְלָא כְּתִיב רְאֵה תַּחַת יְרֵכִי, בְּגִין כָּךְ אָסִיר לְאִסְתַּכְּלָא בַּקֶּשֶׁת סְתָם, כְּמָה דְּתָנֵינָן.
תָּאנָא, וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְגַּלְיָא קֶשֶׁת עָלַיְיהוּ, בִּגְוָונִין שַׁפִּירִין נְהִירִין, מְלַהֲטָן לְכָל עִיבָר, מַשְׁמַע דִּכְתִּיב, אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלָא כְּתִיב וַיִּרְאוּ אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, נְהוֹרָא דְּבוּצִינָא דִּשְׁכִינְתָּא. וּמַאי נִיהוּ. הַהוּא דְּאִקְרֵי נַעַר, דִּמְשַׁמֵּשׁ לִשְׁכִינְתָּא, בְּמַקְדְּשָׁא. וּבְגִין כַּךְ, אֵת דַּיְיקָא.
R. Jose further said: ‘They saw the light of the Shekinah, namely him who is called “the Youth” (Metratron-Henoch), and who ministers to the Shekinah in the heavenly Sanctuary.
וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, דְּאִתְרְשִׁים בֵּיהּ תְּחוֹת דּוּכְתֵּיהּ, חַד לְבֵינָתָא מֵאִינּוּן לְבֵנִין דַּהֲווֹ בָּנִין בְּמִצְרַיִם, דְּתָנֵינָן, אִתְּתָא חֲדָא אוֹלִידַת בְּמִצְרַיִם, וַהֲוָה אָתִין סַרְכֵי פַּרְעֹה, וְעָאלַת לֵיהּ בְּחַד לְבֵינָתָא, וְאָתָא פַּס יְדָא וְאָחִיד לֵיהּ, וְאִתְרְשִׁים תְּחוֹת רַגְלוֹי דִּשְׁכִינְתָּא, וְקַיְּימָא קָמֵיהּ, עַד דְּאִתּוֹקַד בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְתַתָּא, דִּכְתִּיב, (איכה ב׳:א׳) וְלא זָכַר הֲדוֹם רַגְלָיו.
As for the “paved work of a sapphire brick” mentioned in the same verse, this was an impression of one of the bricks with which the Egyptians “embittered” the lives of the children of Israel (Ex. 1, 14). There is a story concerning a Hebrew woman in Egypt who, when a child was born to her, being in fear of Pharaoh’s decree, hid him under a brick. Then a hand was stretched out, took hold of the brick, and placed it under the “feet” of the Shekinah. There it remained until the earthly Temple was burned down. It is concerning this that it is written in the book of Lamentations (II, 1): “He remembered not his footstool in the day of his anger.”
ר' חִיָּיא אָמַר, לִבְנַת הַסַּפִּיר: נְהִירוּתָא דְּסַפִּיר, קַלְדִיטֵי בְּקַנְדִיטֵי גְּלִיפִין עִלָּאִין דִּלְעֵילָּא, דְּמִתְלַהֲטָא לְשִׁבְעִין וּתְרֵין עִבְרִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו נ״ד:י״א) וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. (שמות כ״ד:י׳) וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם. מַאי עֶצֶם הַשָּׁמַיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּא, מָה עֶצֶם הַשָּׁמַיִם, גְּלִיפָא בְּשִׁבְעִין וּתְרֵין עֲנָפִין, פַּרְחִין מְלַהֲטָן בְּכָל עִיבָר. אוּף הָכָא, חֵיזוּ דְּהַהוּא עֶצֶם הַשָּׁמַיִם כְּחֵיזוּ שְׁמַיָּא מַמָּשׁ. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, כֹּלָּא אִתְרְשִׁים בְּהַהוּא נְהִירוּ, דְּחֵיזוּ דְּמִתְגַּלְפָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא.
Said R. Hiya: ‘The radiance of the Sapphire extended towards seventy-two sides’ (in accordance with the seventy-two Divine Names).
אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, אִי הָכִי, וְהָא שִׁתִּין אִינּוּן, בְּסַחֲרָנִיהּ דִּשְׁכִינְתָּא, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ג׳:ז׳) שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ. אֲמַר לֵיהּ הָכִי הוּא וַדַּאי. אֶלָּא אִינּוּן שִׁתִּין, אִתְנְהִירוּ בִּתְרֵיסַר תְּחוּמִין, וְלָא אַעְדִּיאוּ מִסָּחֲרָנוּתָהָּא לְעָלְמִין. דְּתָנֵינָן, תְּרֵיסַר תְּחוּמִין, גְּלִיפִין עִלָּאִין, בְּמַתְקְלָא סְלִיקוּ, בְּאִילָנָא קַדִּישָׁא רַבָּא וְתַקִּיף. וְכֻלְּהוּ נְהִירִין בְּמַטְרוֹנִיתָא, כַּד אִתְחַבְּרַת בְּמַלְכָּא. וְדָא הוּא עֶצֶם הַשָּׁמַיִם, עֶצֶם הַשָּׁמַיִם מַמָּשׁ. וְכָל אִינּוּן נְהִירִין שְׁבִילִין, מְנָהֲרִין בֵּיהּ, בִּנְהִירוּ דְּמַטְרוֹנִיתָא.
וְתָאנָא, נְהִירוּ דְּאִלֵּין שִׁתִּין, דְּסָחֲרָנָהָא, רְשִׁימִין בֵּיהּ בְּהַהוּא נַעַ"ר, וְקָרֵינָן לְהוּ שִׁתִּין פּוּלְסֵי דְּנוּרָא, דְּאִתְלָבַּשׁ בְּהוּ מִסְּטָר דִּשְׁכִינְתָּא, מִתְלַהֲטָן בְּדִינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ.