R. Jose discoursed on the verse: “Serve the Lord with gladness, come before his presence with singing” (Ps. 100, 2). He said: ‘The service of prayer offered by man to the Holy One, blessed be He, should be carried out with gladness and with singing,
so that he may associate with him the Community of Israel; and then he should proclaim the unity in the fitting manner, as it says: “Know ye that the Lord he is God” (Ibid. 3).
These two activities of gladness and song correspond to the two prayers of morning and afternoon, and to the two daily sacrifices-gladness in the morning and singing in the afternoon.
The evening prayer, on the other hand, is optional, because at that time she (the Shekinah) is distributing sustenance to all her hosts, and it is not the time for blessing. In the daytime she is to be blessed from these two sides, morning and afternoon, out of gladness and singing, and at night time she divides the blessings among all in the fitting manner.’
רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, (תהילים ב׳:י״א) עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה, וּכְתִיב, (תהילים ק׳:ב׳) עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. תָּא חֲזֵי, כָּל בַּר נָשׁ דְּאָתֵי לְמִפְלַח לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּצַפְרָא וּבְפַנְיָא בָּעֵי לְמִפְלַח לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
R. Jose discoursed on the verse: “Serve the Lord with gladness, come before his presence with singing” (Ps. 100, 2). He said: ‘The service of prayer offered by man to the Holy One, blessed be He, should be carried out with gladness and with singing,
בְּצַפְרָא כַּד סָלִיק נְהוֹרָא, וְאִתְעָרוּתָא דִסְטַר יְמִינָא אִתְעַר בְּעַלְמָא, כְּדֵין בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִתְקַשְּׁרָא בִּימִינָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְמִפְלַח קַמֵּיהּ בְּפוּלְחָנָא דִצְלוֹתָא. בְּגִין דִּצְלוֹתָא אַחְסִין תּוּקְפָא לְעֵילָא, וְאַמְשִׁיךְ בִּרְכָאן מֵעוּמְקָא עִלָּאָה לְכֻלְּהוּ עַלְמִין, וּמִתַּמָּן אַמְשִׁיךְ בִּרְכָאן לְתַתָּאֵי. וְאִשְׁתַּכְּחוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין מִתְבָּרְכָאן, בְּהַהוּא פּוּלְחָנָא דִצְלוֹתָא.
פּוּלְחָנָא דִצְלוֹתָא, דְּקָא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמִפְלַח קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (שמות כ"ט ע"א) בְּשִׂמְחָה וּבִרְנָנָה לְאַכְלָלָא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בֵּינַיְיהוּ, וּלְבָתַר לְיַיחֲדָא יִחוּדָא כְּדְקָא חָזֵי. דִּכְתִיב, (תהילים ק׳:ג׳) דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים, דָּא רָזָא דְּיִחוּדָא בְּרָזָא דְפוּלְחָנָא.
so that he may associate with him the Community of Israel; and then he should proclaim the unity in the fitting manner, as it says: “Know ye that the Lord he is God” (Ibid. 3).
וְעִם כָּל דָּא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמִפְלַח קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּחֶדְוָה, וּלְאַחֲזָאָה חֶדְוָה בְּפוּלְחָנֵיהּ, וְאִלֵּין תְּרֵין שִׂמְחָה וּרְנָנָה, לָקֳבֵל תְּרֵין אִלֵּין, תְּרֵין צְלוֹתִין, תְּרֵין קוּרְבָּנִין לְיוֹמָא לָקֳבֵל תְּרֵין אִלֵּין, דְּאִינוּן שִׂמְחָה וּרְנָנָה. שִׂמְחָה בְּצַפְרָא, וּרְנָנָה בְּרַמְשָׁא. וְעַל דָּא, (במדבר כ״ח:ד׳) אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.
These two activities of gladness and song correspond to the two prayers of morning and afternoon, and to the two daily sacrifices-gladness in the morning and singing in the afternoon.
וְעַל דָּא, צְלוֹתָא דְעַרְבִית רְשׁוּת אִיהִי, בְּגִין דְּהַהִיא שַׁעְתָּא מְחַלֵּק טַרְפָּא לְכָל חֵילָהָא, וְ לָאו שַׁעְתָּא לְאַדְכָּרָא (נ"א לאתברכא) אֶלָּא לְמֵיהַב מְזוֹנָא. בִּימָמָא הִיא מִתְבָּרֶכֶת מִתְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין, בְּצַפְרָא וּבְרַמְשָׁא מִגּוֹ שִׂמְחָה וּרְנָנָה, וּבְלֵילְיָא פָּלִיג בִּרְכָאן לְכֹלָּא כְּדְקָא חָזֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ל״א:ט״ו) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְגו'.
The evening prayer, on the other hand, is optional, because at that time she (the Shekinah) is distributing sustenance to all her hosts, and it is not the time for blessing. In the daytime she is to be blessed from these two sides, morning and afternoon, out of gladness and singing, and at night time she divides the blessings among all in the fitting manner.’