תָּאנָא, שִׁירָה מָשִׁיךְ בִּרְכָאן מֵעֵילָּא לְתַתָּא, עַד דְּיִשְׁתַּכְּחוּן בִּרְכָאן בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. (אמר רבי יוסי אינון ישראל למימר שירתא, שלימתא שירה דכליל כל שאר שירין הדא הוא דכתיב, (ישעיהו י״ב:ד׳) ואמרתם ביום ההוא הודו ליי' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו). אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, זְמִינִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר שִׁירָתָא, מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּמֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. דִּכְתִּיב, (במדבר כ״א:י״ז) אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת. אָז שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אָז יָשִׁיר. וְכֵן כֻּלְּהוּ כְּהַאי גַּוְונָא. אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, מִתַּתָּא לְעֵילָּא. עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ, עֲלִי בְאֵר, כְּלוֹמַר סָק לְאַתְרִיךְ, לְאִתְאַחֲדָא בְּבַעְלִיךְ, דָּא הוּא מִתַּתָּא לְעֵילָּא.
To this place they take down those who scorn to answer Amen, and for all the amens which they have neglected they are judged in Gehinnom and taken down to that lowest storey which has no outlet, and from which they never ascend. Of such it is written, “As the cloud is consumed and withereth away, so he that goeth down to Sheol shall come up no more” (Job 7, 9); this refers to that nether storey.’ R. Eleazar said: ‘Israel will one day indite a chant from the lower to the higher and from the higher to the lower and tie the knot of faith, as it is written, “Then shall Israel sing (yashir) this song” (Num. 21, 17), from the lower to the higher. “Spring up, O well, sing ye to it”: that is, ascend to thy place to unite with thy Spouse. This is from the lower to the higher;
then from the higher to the lower in the words, “The well which the princes digged”-for it was begotten of the Father and the Mother, “which the nobles of the people delved”, as a place for the King to join her with blessings. And through what shall be their union?” “With the sceptre”: this is Yesod; “And with their staves”: these are Nezak and Hod. Thus we have from the higher to the lower. Then the song proceeds: “And from the wilderness to Mattanah and from Mattanah to Nahaliel and from Nahaliel to Bamoth”: this is the complete bond of faith, the permanent bond wherein is all.’
R. Jose said: ‘Israel will one day utter a complete song comprising all other songs, as it says: “And in that day shall ye say, Give thanks unto the Lord, call upon his name, declare his doings among the peoples” (Isa. 12, 4).’
תָּאנָא, שִׁירָה מָשִׁיךְ בִּרְכָאן מֵעֵילָּא לְתַתָּא, עַד דְּיִשְׁתַּכְּחוּן בִּרְכָאן בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. (אמר רבי יוסי אינון ישראל למימר שירתא, שלימתא שירה דכליל כל שאר שירין הדא הוא דכתיב, (ישעיהו י״ב:ד׳) ואמרתם ביום ההוא הודו ליי' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו). אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, זְמִינִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר שִׁירָתָא, מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּמֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. דִּכְתִּיב, (במדבר כ״א:י״ז) אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת. אָז שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אָז יָשִׁיר. וְכֵן כֻּלְּהוּ כְּהַאי גַּוְונָא. אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, מִתַּתָּא לְעֵילָּא. עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ, עֲלִי בְאֵר, כְּלוֹמַר סָק לְאַתְרִיךְ, לְאִתְאַחֲדָא בְּבַעְלִיךְ, דָּא הוּא מִתַּתָּא לְעֵילָּא.
To this place they take down those who scorn to answer Amen, and for all the amens which they have neglected they are judged in Gehinnom and taken down to that lowest storey which has no outlet, and from which they never ascend. Of such it is written, “As the cloud is consumed and withereth away, so he that goeth down to Sheol shall come up no more” (Job 7, 9); this refers to that nether storey.’ R. Eleazar said: ‘Israel will one day indite a chant from the lower to the higher and from the higher to the lower and tie the knot of faith, as it is written, “Then shall Israel sing (yashir) this song” (Num. 21, 17), from the lower to the higher. “Spring up, O well, sing ye to it”: that is, ascend to thy place to unite with thy Spouse. This is from the lower to the higher;
וּלְבָתַר מֵעֵילָּא לְתַתָּא, (דהא עד השתא בגלותא אשתכחת עמנא) בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, דְּאוֹלִידוּ לָהּ אַבָּא וְאִימָּא, (לעילא) כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, אִלֵּין אֲבָהָן, דְּאִקְרוּן (תהילים מ״ז:י׳) נְדִיבֵי עַמִּים. כָּרוּהָ, אֲתָר לְאִזְדַּוְּוגָא בָּהּ מַלְכָּא, בְּבִרְכָּן. וּבְמָּה הוּא זִוּוּגָא. בִּמְחוֹקֵק, דָּא יְסוֹד. בְּמִשְׁעֲנוֹתָם, דָּא נֶצַח וְהוֹד, מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה, וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת. הָא קִשּׁוּרָא שְׁלֵימָא, קִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, קִשּׁוּרָא קַיְּימָא דְּכֹלָּא בֵּיהּ.
then from the higher to the lower in the words, “The well which the princes digged”-for it was begotten of the Father and the Mother, “which the nobles of the people delved”, as a place for the King to join her with blessings. And through what shall be their union?” “With the sceptre”: this is Yesod; “And with their staves”: these are Nezak and Hod. Thus we have from the higher to the lower. Then the song proceeds: “And from the wilderness to Mattanah and from Mattanah to Nahaliel and from Nahaliel to Bamoth”: this is the complete bond of faith, the permanent bond wherein is all.’
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר שִׁירָתָא שְׁלֵימָתָא. שִׁירָתָא דְּכָלִיל כָּל שְׁאַר שִׁירִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב, (זכריה י״ד:ט׳) וְהָיָה יְיָ' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וּכְתִיב (תהילים קכ״ו:ב׳) אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. בָּרוּךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן יִמְלוֹךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
R. Jose said: ‘Israel will one day utter a complete song comprising all other songs, as it says: “And in that day shall ye say, Give thanks unto the Lord, call upon his name, declare his doings among the peoples” (Isa. 12, 4).’