“And E-lohim said: ‘let’s make Adam’ (Gen. 1:26) – after every artist had finished their work, the Holy Blessed One said to them: I still have one work of art to make, which will be a partner for all of us. Join, all of you, and give it a little of yourselves, Me, too, I will join and give it a little of Me. This is why it is said “let’s make Adam in our image, as our likeness”. And the rabbis explain: Israel are called by the word ‘Adam’ and the idolaters are not, as it is written “For you—My flock, the flock that I tend—are Adam; and I am your God” (Ezekiel 34:31). And in this way: “Israel rejoices in the One Who makes them” (Psalms 149:2).
The holy lamp [R. Shimon Bar Yochai] said: Obviously, the one who said this was the teacher that disappeared in the rock of the snake [Moshe], about whom it is written “set your settlement in strength [eitan], set in the clefts of your nest” (Numbers 24:21). The three patriarchs are called strong ones [eitanim] and the fourth “settlement of strength” – because in him the halacha is established, as we say “halacha given to Moshe at Sinai”, since he connected to the 600,000 of Israel and illuminated them in Torah, as the sun (to the moon) that hides at night and illuminates all stars and constellations. Whenever we say “night” we mean exile, and this is “watchman, what of the night? Watchman, what of the night?” (Isaiah 21:11). And it reveals itself in the day, as it says “the morning was light” (Genesis 44:3). Day is Avraham, about whom it is said: “in the morning you shall behold the Honor of Ad-nai” (Ex. 16:7), “as Ad-nai lives, lie down till morning” (Rut 3:13).
(בראשית א׳:כ״ו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם, בָּתַר דְּאַשְׁלִימוּ לַעֲבִידְתַּיְיהוּ כָּל אוּמָן וְאוּמָן, אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אוּמָנוּתָא חֲדָא אִית לִי לְמֶעְבַּד, דִּיְהֵא שׁוּתָּפָא דְּכֻלָּנָא. אִתְחַבָּרוּ כֻּלְכוּ כַּחֲדָא, לְמֶעְבַד בֵּיהּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵחוּלָקָא דִּילֵיהּ, וַאֲנָא אֶשְׁתְּתַּף עִמְּכוֹן, לְמֵיהַב לֵיהּ מֵחוּלָקָא דִּילִי. וְהַיְינוּ נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַּלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, דְּלֵית אָדָם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יחזקאל ל״ד:ל״א) וְאַתֵּן צֹּאנִי צֹּאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. אַתֶּם אָדָם, וְלָא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּבְגִין דָּא (תהילים קמ״ט:ב׳) יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו.
“And E-lohim said: ‘let’s make Adam’ (Gen. 1:26) – after every artist had finished their work, the Holy Blessed One said to them: I still have one work of art to make, which will be a partner for all of us. Join, all of you, and give it a little of yourselves, Me, too, I will join and give it a little of Me. This is why it is said “let’s make Adam in our image, as our likeness”. And the rabbis explain: Israel are called by the word ‘Adam’ and the idolaters are not, as it is written “For you—My flock, the flock that I tend—are Adam; and I am your God” (Ezekiel 34:31). And in this way: “Israel rejoices in the One Who makes them” (Psalms 149:2).
אָמַר בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, וַדַּאי הַהוּא תָּנָא דְּאִתְטְמַר בְּסֶּלַע דְּחִוְיָא אָמַר דָּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ. דִּתְלַת אֲבָהָן נִקְרְאוּ אֵיתָנִים, וּרְבִיעָאָה אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ. דְּבֵיהּ מִתְיַשְּׁבָא הֲלָכָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. דְּאִיהוּ אִתְפְּשַׁט עַל שִׁתִּין רִבּוֹא דְּיִשְׂרָאֵל, וְנָהִיר לוֹן בְּאוֹרַיְיתָא, כְּשִׁמְשָׁא (לסיהרא) דְּאִתְכַּסֵּי בְּלֵילְיָא, וְנָהִיר לְכָל כֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי. וְלֵית לֵילְיָא אֶלָּא גָּלוּתָא, וְאִיהִי (ישעיהו כ״א:י״א) שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִלֵּיל. וְאִתְגַּלְיָא בִּימָמָא, דְּאִתְּמַר (בראשית מ״ד:ג׳) הַבֹּקֶר אוֹר, בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות ט״ז:ז׳) וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְיָ. (רות ג׳:י״ג) חַי יְיָ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר.
The holy lamp [R. Shimon Bar Yochai] said: Obviously, the one who said this was the teacher that disappeared in the rock of the snake [Moshe], about whom it is written “set your settlement in strength [eitan], set in the clefts of your nest” (Numbers 24:21). The three patriarchs are called strong ones [eitanim] and the fourth “settlement of strength” – because in him the halacha is established, as we say “halacha given to Moshe at Sinai”, since he connected to the 600,000 of Israel and illuminated them in Torah, as the sun (to the moon) that hides at night and illuminates all stars and constellations. Whenever we say “night” we mean exile, and this is “watchman, what of the night? Watchman, what of the night?” (Isaiah 21:11). And it reveals itself in the day, as it says “the morning was light” (Genesis 44:3). Day is Avraham, about whom it is said: “in the morning you shall behold the Honor of Ad-nai” (Ex. 16:7), “as Ad-nai lives, lie down till morning” (Rut 3:13).
אַדְּהָכִי, הָא רַעְיָא מְהֵימָנָא נָפִיק מֵהַהוּא סֶלַע, וְאָמַר, בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, מַה מוֹעִיל לִי לְאִתְטַמְּרָא מִקַּמָּךְ, דְּהָא לָא שְׁבַקְנָא אֲתָר דְּלָא עָאלִית לְאִתְטַמְּרָא מִנָךְ, וְלָא אַשְׁכַּחְנָא, אִי הָכִי לֵית לִי לְאִתְכַּסְיָיא מִנָךְ.
אָמַר לֵיהּ בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, בָּתַר דְּאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַּלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, מַאי נִיהוּ דְּאָמַר לְבָתַר וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַּלְמוֹ. אָמַר לֵיהּ, מַה דְּאוֹקְמוּהָ עַל דָּא מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּמִנְּהוֹן הֲווֹ אַמְרִין יִבָּרֵא, וּמִנְּהוֹן אַמְרִין לָא יִבָּרֵא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לֵיהּ, דִּכְתִיב וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַּלְמוֹ. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי אִיהוּ, לָא יָהִיב חוּלָקָא בֵּיהּ חַד מִנַּיְיהוּ, וְלָא אִתְעָבִיד בְּדִיּוּקְנָא דִּלְהוֹן, אֶלָּא בְּאִיקוּנִין דְּמַלְכָּא בְּצַּלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ, דְּאִיהוּ צֶּלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. אָמַר הָכִי אִשְׁתְּמוֹדַע.
אָמַר חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא אֲנָא אֲמֵינָא לָךְ, דְּאִתְבְּרֵי בְּכֹלָּא, וְאַשְׁלְטֵיהּ עַל כֹּלָּא. וְאִי הֲוָה יָהִיב כָּל חַד בֵּיהּ חוּלָקֵיהּ, בְּזִמְנֵיהּ דְּהֲוָה כַּעְסֵיהּ עָלֵיהּ, כָּל חַד, הֲוָה נָטִיל חוּלָקֵיהּ מִנֵּיהּ, (ישעיהו ב׳:כ״ב) כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא.
אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לֵיהּ (כל חד וחד) בְּדִיוּקְנֵיהּ, דָּא מַלְכוּת קַדִישָׁא, דְּאִיהִי תְּמוּנַת כֹּל. דְּבָהּ אִסְתָּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָרָא עָלְמָא, וְכָל בִּרְיָין דְּבָרָא בְּעָלְמָא, וְכָלַל בָּהּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין, בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל, וְכָלַל בָּהּ עֶשֶׂר סְפִירָן, וְכָל שְׁמָהָן וְכִנּוּיִין וְהַוָיָּין. וְעִלַּת עַל כֹּלָּא, דְּאִיהוּ אֲדוֹן עַל כֹּלָּא, וְלֵית אֱלָהָא בַּר מִנֵּיהּ, וְלָא יִשְׁתְּכַח בְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין פָּחוּת מִינָּהּ. בְּגִין דְּאִיהִי קֶשֶׁר דְּכֻלְּהוּ, שְׁלִימוּ דְּכֻלְּהוּ, לְקַיְּימָא בֵּיהּ (תהילים ק״ג:י״ט) וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וּבְגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח עִלַּת עַל כֹּלָּא בְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין פָּחוּת מִנָּהּ, אֲפִילּוּ בְּחַד מִנַּיְיהוּ, אִתְקְרִיאַת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. וּמִסִּטְרָא דְּעִלַּת עַל כֹּלָּא, אִתְּמַר בָּהּ, (דברים ד׳:ט״ו) כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה, אֲבָל מִסִּטְרָא דִּשְׁאַר בִּרְיָין. אִתְּמַר בָּהּ, (במדבר י״ב:ח׳) וּתְמוּנַת יְיָ יַבִּיט.
אָתָא בּוּצִּינָא קַדִישָׁא וּשְׁאַר חַבְרַיָּיא, וְאִשְׁתְּטָחוּ קַמֵּיהּ, וְאָמְרוּ, וַדַּאי כְּעַן לֵית מַאן דְּיָכִיל לְמֵיטַל מִנֵּיהּ חוּלָקֵיהּ, דְּלָא יָהִיב בֵּיהּ חוּלָקָא חַד בְּעָלְמָא, אֶלָּא בּוֹרֵא עָלְמִין, עִלַּת עַל כֹּלָּא, וּבֵיהּ תַּלְיָא עָנְשֵׁיהּ, אוֹ אַגְרֵיהּ, וְלָא בְּמַלְאָךְ וְשָׂרָף, וְלָא בְּשׁוּם בִּרְיָה דְּעָלְמָא. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, הַמְּשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם. מִיַּד דְּשָׁמַע מִלִּין אִלֵּין דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בּוּצִּינָא קַדִישָׁא חַדָא רַעְיָא מְהֵימְנָא. (ס"א דאמר רעיא מהימנא בוצינא קדישא חדא) וְכָל חַבְרַיָּיא בָּרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ, רַעְיָא מְהֵימְנָא, אִי לָא הֲוָה אָתֵי בַּר נָשׁ בְּעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּיָי.