Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

פנחס 13

Zohar · Pinchas, Chapter 13

‹›
  1. 1

    רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יוֹסֵי, קָמוּ לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָא דְּאָמַר רִבִּי חִיָּיא אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו שַׁפִּיר קָאָמַר. אֲבָל בְּמַאי אוֹקִימְנָא סוֹפֵיהּ דִּקְרָא, כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא וַדַּאי, אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּמָה דְּאָמַר, כְּצִיץ הַשָּׂדֶה הַהוּא שָׂדֶה דְּאִשְׁתְּמוֹדַע. כֵּן יָצִיץ דְּאִתְחַדָּשׁ וְאִתְהַדָּר כְּמִלְּקַדְּמִין. (הכי יציץ וסליק, מאי טעמא בגין)

  2. 2

    כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, דָּא הוּא רוּחָא עִלָּאָה טְמִירָא קַדִּישָׁא גְּנִיזָא מִכֹּלָּא, דְּכָלִיל לֵיהּ בְּגַוִּיהּ. וּכְדֵין וְאֵינֶנּוּ. וְדָא הוּא רָזָא דַּחֲנוֹךְ, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (בראשית ה׳:כ״ד) וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹהִים, דָּא אֱלֹהִים עִלָּאָה. רוּחַ עִלָּאָה, רוּחַ גְּנִיזָא טְמִירָא. וְלָא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ. דְּהָא אִתְכְּלִיל רוּחָא זְעֵירָא, בְּרוּחָא עִלָּאָה. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם וְעָאל לֵיהּ כַּהֲנָא רַבָּא לְגוֹ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים. וְנָטִיל לֵיהּ, וְאוֹלִיד לֵיהּ כְּמִלְּקַדְּמִין, וְאִתְחַדָּשׁ כְּנֶשֶׁר עוּלְמִין. וְאִתְהַדָּר אִיהוּ נַעַר.

  3. 3

    רעיא מהימנא וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, שַׁפִּיר אָמְרוּ רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי, אֲבָל (תהילים ק״ג:ט״ז) כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, הָכָא צָּרִיךְ לְמִפְתַּח מִלִּין, מַאי עָבְרָה בּוֹ. דָּא עֶבְרָה וְזַעַם וְצָּרָה. חַד מֵאִינּוּן מַלְאֲכִין רָעִים.

  4. 4

    דִּבְגִין דְּלָא יִשְׁתְּמוֹדְעוּ בֵּיהּ אִינּוּן מָארֵי חוֹבִין, צָּרִיךְ לְמֶעְבַּד לֵיהּ שִׁנּוּי מָקוֹם, וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם, וְשִׁנּוּי מַעֲשֵׂה. כְּגַוְונָא דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית י״ב:א׳) לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְּךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, הֲרֵי שִׁנּוּי מָקוֹם. (בראשית י״ז:ה׳) וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךָ אַבְרָם, וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, הֲרֵי שִׁנּוּי הַשֵּׁם. שִׁנּוּי מַעֲשֵׂה דְּאִשְׁתָּנֵי מֵעוֹבָדִין בִּישִׁין דְּעָבַד בְּקַדְמִיתָא, לְעוֹבָדִין טָבִין. אִיהוּ מְתָלָא. לְרוּחַ דְּהַהוּא דְּמִית בְּלָא בְּנִין. כְּגַוְונָא דָּא עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם, כַּךְ תָּרִיךְ לֵיהּ מֵהַהוּא עָלְמָא, וְאַיְיתֵי לֵיהּ לְהַאי עָלְמָא. וְהָא אִתְּמַר לְעֵיל.

  5. 5

    (איוב י״ד:כ׳) מְשַׁנֶּה פָּנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ, וּבְגִין דָּא כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ, חַד מֵאִינּוּן מַלְאֲכִין רָעִים, כַּד חֲזֵי לֵיהּ מְשׁוּנֶּה, בְּזִמְנָא דְּאִעְרַע (ס"א ביה) עִמֵּיהּ, שָׁאַלִין לֵיהּ שְׁאַר מַשְׁחִיתִין עָלֵיהּ, דָּא הוּא מָארֵי חוֹבָךְ. אִיהוּ עָנֵי לוֹן וְאָמַר, וְאֵינֶנּוּ.

  6. 6

    כַּד אִתְתָּרַךְ מֵאַתְרֵיהּ, וְאִתְנְטָע בְּאֲתָר אַחֲרָא, אִתְּמַר בֵּיהּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ. בְּגִין (ויקרא י״ד:מ״ב) דְּעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבַּיִת. וְדָא אִיהוּ רָזָא, וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָּיו, אִינּוּן גַּרְמִין וְגִידִין וּבִשְׂרָא דְּהֲוָה חָזַר עֲפָרָא. מַה כְּתִיב בֵּיהּ (ישעיהו ס״ה:כ״ה) וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ. בְּגִין דְּהֲוָה מְנוּגָע. וּלְבָתַר וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת, וּבָנֵי לֵיהּ גַּרְמִין וְגִידִין. וְאִתְחַדָּשׁ, כְּבַיִת יְשָׁנָה דְּעַבְדִין לֵיהּ חֲדָשָׁה. וַדַּאי אִיהוּ דְּאִתְחַדֵּשׁ.

  7. 7

    וּמַאי דְּאָמַר וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ. עַל רוּחַ, דְּאִתְכְּלִיל רוּחָא זְעֵירָא, בְּרוּחָא עִלָּאָה. הַאי אִיהוּ מְתָלָא, לְאִילָן דְּלָא עָבִיד אֵיבִין, נַטְלִין עַנְפִין דִּילֵיהּ, וּמַרְכִּיבִין לֵיהּ בְּעַנְפָּא דְּאִילָנָא אַחֲרָא עִלָּאָה, (דא בדא) דְּעָבִיד פֵּירִין, וְאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא, וְעָבִיד פֵּירִין. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בֵּיהּ, וְלָא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ.

  8. 8

    אוּף הָכִי בַּר נָשׁ דְּיָתִיב בְּקַרְתָּא דְּיַתְבִין בָּהּ אֲנָשִׁין בִּישִׁין, וְלָא יָכִיל לְקַיְּימָא פִּקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא אַצְּלַח בְּאוֹרַיְיתָא, עָבִיד שִׁנּוּי מָקוֹם, וְאִתְעַקָּר מִתַּמָּן, וְאִשְׁתְּרָשׁ בַּאֲתָר דְּדַיְירִין בֵּיהּ גּוּבְרִין טָבִין, מָארֵי תּוֹרָה, מָארֵי פִּקוּדִין, דְּאוֹרַיְיתָא אִקְרֵי עֵץ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ג׳:י״ח) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּה. וּבַר נָשׁ הוּא עֵץ, דִּכְתִּיב, (דברים כ׳:י״ט) כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה. וּפִקּוּדִין דְּבָהּ, דַּמְיָין לְאִיבָא, וּמַה כְּתִיב בֵּיהּ, (דברים כ׳:כ׳) רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אוֹתוֹ תַּשְׁחִית וְכָרַתָּ. אוֹתוֹ תַּשְׁחִית מֵעָלְמָא דֵּין, וְכָרַתָּ מֵעָלְמָא דְּאָתֵי. וּבְגִין דָּא צָּרִיךְ לְאַעְקְרָא (ליה מההוא) מֵהַהוּא אֲתָר, וְיִתְנְטַע בַּאֲתָר אַחֲרָא בֵּין צַּדִּיקַיָּיא.

  9. 9

    מַה בַּר נָשׁ בְּלָא בְּנִין, אִתְקְרֵי עָקָר, וְאִתְּתֵיהּ עֲקָרָה. אוּף הָכִי אוֹרַיְיתָא בְּלָא פִּקוּדִין, אִתְקְרִיאַת עֲקָרָה, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ, לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִיקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה. אָתוּ חַבְרַיָּיא וְאִשְׁתְּטָחוּ קַמֵּיהּ, וְאָמְרוּ וַדַּאי כְּעַן אוֹלִיפְנָא חִדּוּשָׁא, אֵיךְ אִתְכְּלִיל רוּחַ בְּרוּחַ, כְּמַאן דְּחָזֵי מִלָּה בְּעֵינָא וְאִתְבְּרִיר לֵיהּ. בְּקַדְמִיתָא הֲוָה לָן קַבָּלָה, וּכְעַן בְּרִירוּ דְּמִלָּה.

    What is a man without children? He is called barren, and his wife is called barren. Here, too, the Torah without commandments would be called barren. And because of that, it was established by them that it is not the study that is the essence but rather the practice. The colleagues bowed to the floor before him and said, "Now this is certainly a novel teaching, how one spirit can be subsumed in [another] spirit, like one who sees something with his eyes and it becomes clear to him. Previously, this was a tradition for us, but now it is something clear."

Hebrew: Vocalized Zohar, Israel 2013

English: Sefaria Community Translation · CC0

Texts from Sefaria.