קרח 8

(במדבר י״ח:כ״ג) וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (ישעיהו מ׳:כ״ב) הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא, סָלִיק בִּרְעוּתָא קַמֵּיהּ, וּבָרָא לֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא. (ס"א כד סליק ברעותא קמיה קודשא בריך הוא למברי עלמא אסתכל באורייתא וברא ליה) וּבָה אִשְׁתַּכְלַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ח׳:כ״ז) בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי. וּכְתִיב (משלי ח׳:ל׳) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. וְהָא אוּקְמוּהָ, אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אוּמָן.

BUT THE LEVITES SHALL DO THE SERVICE OF THE TENT OF MEETING. At the time of the Creation the world was not completed and established until man emerged in his complete form as the consummation of all and the (seventh) day was sanctified and the holy throne was set for the King.

כַּד אֲתֵּי לְמִבְרֵי אָדָם, וְהָא אִתְּמַר, אָמְרָה תּוֹרָה וְכִי לְמַגָּנָא אִתְקְרִיאַת אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּנָפִיק אָדָם לְעָלְמָא, הֲוָה זִיו פַּרְצוּפָא דִּילֵיהּ מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא, וַהֲווּ דַּחֲלִין מִנֵּיהּ כָּל בִּרְיָין, וְאוֹקְמוּהָ. תָּא חֲזֵי, לָא אִתְקַיָּים עָלְמָא, וְלָא אִשְׁתְּלִים, עַד הַהִיא שַׁעֲתָא דְּנַפָק אָדָם בִּשְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְאִתְקַדָּשׁ יוֹמָא, וְאִתְתְּקָן כֻּרְסְיָיא קַדִּישָׁא לְמַלְכָּא, כְּדֵין אִשְׁתְּלִימוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְאִשְׁתְּכָחוּ חֶדְוָון בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין.

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּבָעָא יוֹמָא לְאִתְקַדְּשָׁא, הֲווֹ נָפְקֵי רוּחֵיהוֹן דְּשֵׁדִין לְאִתְבְּרֵי גּוּפָא דִּלְהוֹן, וְאִתְקַדָּשׁ יוֹמָא, וְלָא אִתְבְּרִיאוּ, וְאִשְׁתְּאַר עָלְמָא כְּמָה דְּאִתְפְּגִים מֵעֲבִידָתָא וְאִסְתֲחָר (ס"א ואתחסר), כֵּיוָן דְּאִתְקָדָּשׁוּ (עלמין) יִשְׂרָאֵל, וְאִשְׁתְּלִימוּ בְּדַרְגֵּיהוֹן, וְאִשְׁתְּכָחוּ לֵיוָאֵי בִּסְטָר שְׂמָאלָא, כַּד (ס"א כדין) אִשְׁתְּלִים הַהוּא פְּגִימָא דְּעָלְמָא, דְּמִסְּטַר שְׂמָאלָא.

At the moment when the day was about to be sanctified the spirits of the demons issued forth, but the day was sanctified before their bodies were created, and so the world was left deficient. When Israel were sanctified and all their grades completed with the Levites on the left side, then this deficiency of the world on the left side was made good, and all was then subordinated to the right and the world was freed from defect.

וְעַל דָּא בָּעָאן לְאִתְדַכְּאָה לֵיוָאֵי, וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, וְעָלְמָא לָא אִתְפְּגִים, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא. הוּא אַשְׁלִים לִסְטַר שְׂמָאלָא. הוּא אַשְׁלִים לִפְגִּימוּ דְּעָלְמָא. וַאֲפִילּוּ הַהוּא סִטְרָא דְּצָפוֹן, דְּאִשְׁתְּאַר חָסֵר בְּעָלְמָא, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא. לֵיוָאָה בַּאֲרוֹנָא אַשְׁלִים לְכֹלָּא. מַאי בַּאֲרוֹנָא. בְּהַהוּא מָטוּלָא דְּהֲווֹ נַטְלֵי בְּמַשְׁכְּנָא, אִשְׁתְּלִים כָּל הַהוּא פְּגִימוּ עַל יְדֵיהּ.

Hence it says “the Levite shall do”, i.e. “make” or “complete”.

הוּא: לְעֵילָּא לִשְׂמָאלָא. הוּא: אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, תּוּ הוּא: דָּא עַתִּיקָא. (ס"א תא חזי ול"ג מן תו) אִלְמָלֵי דִּינָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא, לָא הֲווֹ יַדְעֵי בְּנֵי נָשָׁא מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, וְלָא יִשְׁתַּדְּלוּן בְּנֵי נָשָׁא בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יִתְקַיְימוּ פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, פּוּלְחָנָא שְׁלֵימוּתָא דְּיִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, מַאן עָבִיד לֵיהּ. הֲוִי אוֹמֵר דָּא לֵיוָאָה.

We may also translate, “And the Levite shall serve hu (him)”, the reference being to the Ancient One, and the Levite typifying Judgement, but for which men would not rise to the higher faith, nor study the Torah, nor carry out the precepts of the Torah for the service of the Holy King.’¹The last 12 lines of the Hebrew text do not appear in our translation.

וְתוּ וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים ד׳:ל״ה) כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. הוּא אַשְׁלִים שְׁלֵימוּתָא, לְמֶיהֱוִי כֹּלָּא חַד. הוּא: פְּשִׁיטָא לְקַבְּלָא לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ב׳:ו׳) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, בְּגִין לְחַבְּרָא זִוּוּגָא כַּחֲדָא. מַאן אִתְּעַר רְחִימוּתָא. הֲוִי אוֹמֵר הוּא. תּוּ הוּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ס"א תו הוא דא עתיקא כמה דאת אמר כי יי הוא האלהים) (תהילים ק׳:ג׳) הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ עַמּוֹ. בְּגִין כָּךְ הוּא: לְתַתָּא. הוּא: לְעֵילָּא. הוּא: אִתְגַּלְיָיא. הוּא סָתִים. הוּא אֱלֹהִים.

רִבִּי יִצְחָק אָמַר, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא, כִּנְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא. וּנְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא יְהֵא עַל חַד שֶׁבַע זִמְנִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ל׳:כ״ו) וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הֲחַמָּה וְגוֹ'. וּכְתִיב (ישעיהו ס׳:כ׳) לֹא יָבֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף. וּכְתִיב (ישעיהו ס׳:י״ט) לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹ'.

רעיא מהימנא (במדבר י״ח:ט״ו) כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר וְגו', וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְמֵאָה תִּפְדֶּה. פִּקּוּדָא דָּא לִפְדּוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר, לִפְדּוֹת לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְאִי קוֹדֶם דְּאָזִיל לְהַהוּא עָלְמָא, לָא יִפְדֶּה נַפְשֵׁיהּ וְרוּחֵיהּ וְנִשְׁמָתֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא, עָתִיד לְאַחְזְרָא לְהַאי עָלְמָא כִּדְבְּקַדְמֵיתָא. (איוב ל״ג:כ״ה) יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו, וְלָקֳבֵל נַפְשָׁא וְרוּחָא וְנִשְׁמְתָא.

כְּתִיב (איוב ל״ג:כ״ט) הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. וְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּפִדְיוֹן דִּלְהוֹן הֲוָה בְּלָא תּוֹרָה, דְּאִיהוּ כֶּסֶף כִּסּוּפָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, אָהַדְרוּ תְּלַת זִמְנִין אַחֲרָנִין בְּגָלוּתָא, וּבְפוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא דְּפוּרְקָנָא דִּלְהוֹן יְהֵא בְּאוֹרַיְיתָא, לָא יְהַדְרוּן לְעָלַם בְּגָלוּתָא. אָתוּ רַבָּנָן וּבָרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ רַעְיָא מְהֵימָנָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִפְדֶּה לָךְ, וְכָל יִשְׂרָאֵל יִפָּדוּן עַל יְדָךְ, וְתִתְחַדֵּשׁ עִמְּהוֹן, וְאִינּוּן עִמָּךְ.