שלח לך 4

אָמַר רִבִּי חִיָיא, כְּתִיב (במדבר ט״ו:ל״ב) וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. מַאן עֵצִים הָכָא. וּמַאן הוּא דָּא. אֶלָּא דָּא צְלָפְחָד, וַהֲוָה דָּיִיק עַל אִלֵּין אִילָנִין, הֵי מִנַּיְיהוּ רַב עַל אַחֲרָא, וְלָא חָשַׁשׁ לִיקָרָא דְּמָארֵיהּ, וְאַחְלַף שַׁבָּת לְשַׁבָּת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר כ״ז:ג׳) כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת, בְּחֵטְא ו' מֵת. (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בְּגִין כַּךְ, הֲוָה דִּינֵיהּ סָתִים, וְלָא אִתְפְּרַשׁ דִּינֵיהּ. כְּדִינִין אַחֲרָנִין. בְּגִין דְּמִלָּה דָּא בָּעֵי בַּחֲשַׁאי וְסָתִים וְלָא גַּלְיָיא. וְעַל דָּא לָא אִתְּמַר בְּאִתְגַּלְיָיא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבַד יְקָר לִיקָרֵיהּ.

רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, שְׁאַר עֵצִים בַּהֲדֵי שַׁבָּת הֲוָה מְקוֹשֵׁשׁ, וְקַבִּיל עוֹנְשָׁא לְפוּם שַׁעֲתָא, וְאִתְכְּפַר חוֹבֵיהּ. וְעַל דָּא אִתְקָשֵּׁי מֹשֶׁה בְּדִינָא דִּבְנָתָא, דְּלָא יָדַע אִי אִתְכַּפָּר לְמֶהֱוִי לִבְנָתֵיהּ חוּלָק וְאַחֲסָנָא אִי לָאו. כֵּיוָן דְּדָכַר שְׁמֵיהּ (דצלפחד) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דּוֹבְרוֹת, אִתְיְדַע דְּהָא אִתְכַּפָּר חוֹבֵיהּ.

תָּא חֲזֵי, ב' אִילָנִין אִינּוּן, חַד לְעֵילָּא, וְחַד לְתַתָּא, בְּדָא חַיִּין, וּבְדָא מוֹתָא. מַאן דְּאַחְלָף לוֹן, גָּרִים לֵיהּ מוֹתָא בְּהַאי עָלְמָא, וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְּהַהוּא עָלְמָא. וְעַל דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה, (משלי כ״ה:ט״ז) דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכוֹל דַּיֶּךָּ וְגוֹ'.

Observe that there are two Trees,¹Tifereth and Malkuth. one higher and one lower, in the one of which is life and in the other death, and he who confuses them brings death upon himself in this world and has no portion in the world to come.’

אָרוֹן וְתוֹרָה בְּחַד קַיְימֵי. תּוֹרָה עִקָּרָא, אֲרוֹן בֵּיתָא. וְעַל דָּא, אָרֹן חָסֵר בְּלָא וָא"ו בְּכָל אֲתָר, אֲרֹן הַבְּרִית, אֲרֹן הָעֵדוּת. בְּכָל אֲתָר אַהֲרֹן דְּרוֹעָא יְמִינָא, בַּר בְּחַד, דִּכְתִּיב (במדבר ג׳:ל״ט) כָּל פְּקּוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָקוּד לְעֵילָּא.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מֹשֶׁה אִילָנָא דְּחַיֵּי נָקַט, וְעַל דָּא בָּעָא לְמִנְדַּע, אִי הֲוָה שְׁכִיחַ בְּאַרְעָא, אִי לָאו, וּבְגִין כָּךְ אָמַר, הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ. דְּהָא אִילָנָא דְּחַיֵּי אִתְחֲמָד לְכֹלָּא. וְאִינּוּן לָא אַיְיתִיאוּ אֶלָּא עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים וּתְאֵנִים, בְּאִילָנָא אַחֲרָא תַּלְיָין וַאֲחִידָן.

Said R. Isaac: ‘Moses took to himself the Tree of Life, and therefore he wished to know whether it was in the land or not.’

תָּא חֲזֵי, (במדבר י״ג:ב׳) שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים: בְּגִינָךְ. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (משלי כ״ה:י״ג) כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדוֹנָיו יָשִׁיב. כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר, דְּאַהֲנֵי לְגוּפָא וּלְנַפְשָׁא. צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו, אֵלּוּ כָּלֵב וּפִנְחָס דַּהֲווֹ שְׁלִיחֵי מְהֵימְנֵי לְגַבֵּי יְהוֹשֻׁעַ. וְנֶפֶשׁ אֲדוֹנָיו יָשִׁיב, דְּאָהַדְרוּ שְׁכִינְתָּא לְדַיְּירָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָא אִסְתָּלְקָא מִנַּיְיהוּ.

SEND THEE MEN. R. Judah quoted here the verse: “Like the coolness of snow in the day of harvest, so is a faithful messenger to one who sends him, he refresheth the soul of his master” (Prov. 25, 13). “‘The faithful messenger” is exemplified in Caleb and Phineas, who were sent by Joshua and brought back the Shekinah to abide in Israel.

וְאִלֵּין דְּשָׁדַר מֹשֶׁה, גְּרִימוּ בְּכִיָיה לְדָרִין בַּתְרָאִין, וְגָרִימוּ לְאִסְתַּלְּקָא מִיִשְׂרָאֵל כַּמָּה אֶלֶף וְרִבְּבָן. וְגָרִימוּ לְסַלְּקָא שְׁכִינְתָּא מֵאַרְעָא מִבֵּינַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. אִינּוּן דְּשָׁדַר יְהוֹשֻׁעַ, וְנֶפֶשׁ אֲדוֹנָיו יָשִׁיב.

But those whom Moses sent were a source of weeping to future generations, and caused many thousands to perish from Israel.