Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

האדרא רבא 30

Zohar · Idra Rabba, Chapter 30

‹›
  1. 1

    חוֹטָמָא. תָּאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, חוֹטָמָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין. בְּחוֹטָמָא אִשְׁתְּמוֹדַע פַּרְצוּפָא. בְּהַאי חוֹטָמָא אִתְפָּרְשָׁא מִלָּה דִּכְתִּיב, (שמואל ב כ״ב:ט׳) עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְגוֹ'. עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, בְּהַאי תְּנָנָא, אִתְכְּלָלוּ אֶשָּׁא, וְגַחֲלֵי דְּנוּרָא. דְּלֵית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדן בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב, (שמואל ב כ״ב:ט׳) עלה עשן באפו. ולית) תְּנָנָא בְּלָא אֶשָּׁא, וְלָא אֶשָּׁא בְּלָא תְּנָנָא. וְכֻלְּהוּ אִסְתְּלִיקוּ (ס"א אתדליקו) וְנָפְקֵי מֵחוֹטָמוֹי.

  2. 2

    וְתָאנָא, כַּד אִתְחַבָּרוּ תְּלַת אִלֵּין, דִּכְלִילָן בְּהַאי תְּנָנָא, דְּנָפִיק מֵחוּטָמָא. אִתְקָמַט חוֹטָמָא, וְנָשִׁיב וְנָפִיק תְּנָנָא אוּכָמָא וְסוּמָקָא. וּבֵין תְּרֵי (נ"א בתרי) גְּוָונֵי. וְקָרֵינָן לֵיהּ, אַף וְחֵימָה וּמַשְׁחִית. וְאִי תֵּימָא אַף וְחֵימָה כְּתִּיב, (דברים ט׳:י״ט) כִּי יָגוֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵימָה, דְּאִינּוּן תְּנָנָא אוּכָמָא וְסוּמָקָא, מַשְׁחִית מְנָא לָן. דִּכְתִּיב, (בראשית י״ג:י׳) לִפְנֵי שַׁחֵת יְיָ אֶת סְדוֹם וְאֶת עֲמוֹרָה. שַׁחֵת הַמַּשְׁחִית, בְּנוּרָא דָּלִיק מוֹקְדָא.

  3. 3

    וְתָאנָא, חָמֵשׁ גְּבוּרָאן אִינּוּן, בְּהַאי זְעֵיר אַנְפִּין. וְאִסְתְּלָּקוּ לְאֶלֶף וְאַרְבַּע מְאָה גְּבוּרָאן. וּמִתְפַּשְׁטָאן בְּחוֹטָמוֹי. בְּפוּמָא. בִּדְרוֹעוֹי. בִּידִין. בְּאֶצְבְּעִין. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (תהילים ק״ו:ב׳) מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ. גְבוּרֹת כְּתִיב, כְּתִיב הָכָא גְּבוּרוֹת, וּכְתִיב הָתָם, (דברי הימים א כ״ט:י״א) לְךָ יְיָ הַגְּדוּלָה וְהַגְּבוּרָה. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, כַּד אִתְחַבְּרָאן כֻּלְּהוּ גְּבוּרָאן כַּחֲדָא, אִתְקְרֵי גְּבוּרָה חֲדָא.

  4. 4

    וְכֻלְּהוּ גְּבוּרָאן, שְׁרִיאָן לְנַחְתָּא מֵחוֹטָמוֹי. וּמֵהַאי תַּלְיָין, אֶלֶף (אלפין) וְאַרְבַּע מְאָה רִבּוֹא, לְכָל חַד מִנַּיְיהוּ. וּבְהַאי תְּנָנָא דְּאַפִּיק מֵחוֹטָמוֹי, תַּלְיָין אֶלֶף (אלפין רבוא) וְאַרְבַּע מְאָה (וחמש) דִּסְטַר גְּבוּרָה דָּא. וְכֻלְּהוּ גְּבוּרָאן תַּלְיָין מֵהַאי חוֹטָמָא, דִּכְתִּיב, (תהילים קמ״ה:ד׳) דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וְגוֹ'. וְכַד שָׁארֵי גְּבוּרָה דָּא, כֻּלְּהוּ גְּבוּרָאן מִתְלַהֲטָן וְשָׁטָאן, (נ"א ונחתין) עַד דְּנַחְתָּן לְלַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.

  5. 5

    כְּתִיב, (בראשית י״ט:י״ג) כִּי מַשְׁחִיתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה. וּכְתִיב (בראשית י״ג:י׳) לִפְנֵי שַׁחֵת יְיָ אֶת סְדוֹם אֶת עֲמוֹרָה. וּכְתִיב, (בראשית י״ט:כ״ד) וַיְיָ הִמְטִיר עַל סְדוֹם וְעַל עֲמוֹרָה. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, לֹא דַּיָּין לָרְשָׁעִים וְכוּ', אֶלָּא דִּמְהַפְּכֵי מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין.

  6. 6

    וְהֵיאַךְ מְהַפְּכֵי, וְהָא כְּתִיב (מלאכי ג׳:ו׳) אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי. אֶלָּא בְּכָל זִמְנָא דְּעַתִּיק דְּעַתִּיקֵי, רֵישָׁא חִוָּורָא, (אתגלייא) רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, אִתְגַּלְיָין, רַחֲמִין רַבְרְבִין אִשְׁתְּכָחוּ בְּכֹלָּא. וּבְשַׁעֲתָא דְּלָא אִתְגַּלְיָיא, כָּל זַיְּינִין (ס"א דינין) דִּזְעֵיר אַפִּין זְמִינִין, וְכִבְיָכוֹל רַחֲמֵי, עָבִיד דִּינָא, הַהוּא עַתִּיקָא דְּכֹלָּא.

  7. 7

    דְּתַנְיָא, כַּד אִתְגַּלְיָיא עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, כֻּלְּהוּ בּוֹצִינֵי דְּאִתְקְרוּן בִּשְׁמָא דָּא, נְהִירִין. וְרַחֲמֵי אִשְׁתְּכָחוּ בְּכֹלָּא. וּבְשַׁעֲתָא דְּלָא אִתְגְּלֵי טְמִירָא דִּטְמִירִין, וְלָא אִתְנַהֲרָן אִלֵּין בּוֹצִינֵי. מִתְעָרִין דִּינִין, וְאִתְעָבִיד דִּינָא. מַאן גָּרִים לְהַאי דִּינָא. רַעֲוָא דְּרַעֲוִין דְּלָא אִתְגְּלֵי, וּבְגִין כָּךְ מְהַפְּכִין חַיָּיבַיָּא רַחֲמֵי לְדִינָא. וּמָה דְּאָמַר הָכָא, מֵאֵת יְיָ מִן הַשָּׁמָיִם. בִּזְעֵיר אַפִּין אִתְּמַר. וּמַשְׁמַע דִּכְתִּיב מִן הַשָּׁמָיִם, אֵשׁ וּמַיִם. רַחֲמֵי וְדִינָא. לְאַפָּקָא מַאן דְּלֵית בֵּיהּ דִּינָא כְּלַל.

  8. 8

    תָּאנָא, הַאי חוֹטָמָא זְעֵיר. וְכַד שָׁארֵי תְּנָנָא לְאַפָּקָא, נָפִיק בִּבְהִילוּ, וְאִתְעָבֵד דִּינָא. וּמַאן מְעַכֵּב לְהַאי חוֹטָמָא דְּלָא יָפִיק תְּנָנָא, חוֹטָמָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, דְּהוּא אִקְרֵי אֶרֶךְ אַפַּיִם מִכֹּלָּא.

  9. 9

    וְהַיְינוּ רָזָא דְּתָנֵינָן, (שמות לד) יְיָ יְיָ פָּסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ. בְּכֻלְּהוּ אֲתָר דִּשְׁמָא אַדְכַּר תְּרֵי זִמְנֵי, פָּסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ, כְּגוֹן (בראשית כ״ב:י״א) אַבְרָהָם אַבְרָהָם. (בראשית מ״ו:ב׳) יַעֲקֹב יַעֲקֹב. (שמואל א ג׳:י׳) שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל. כֻּלְּהוּ פָּסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ. חוּץ מִמֹּשֶׁה מֹשֶׁה, דְּלָא פָּסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ. מַאי טַעְמָא. אַבְרָהָם אַבְרָהָם, בַּתְרָאָה שְׁלִים, קַדְמָאָה לָא שְׁלִים, דְּהַשְׁתָּא שְׁלִים בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנֵי, וּבְגִין כַּךְ פָּסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ, דְּהַשְׁתָּא לָא הֲוָה אִיהוּ כִּדְקַדְמֵיתָא.

    And this the secret that they teach "Ad-nai Ad-nai" (Exodus 34) there is a pause between them. In every place that a name is called twice there is a pause between them, such as "Avraham, Avraham" (Gen. 22:11); "Yaakov, Yaakov" (Gen. 46:2); "Shmuel, Shmuel" (I Samuel 3:10). All have a pause between them, with the exception of "Moshe Moshe", which has no pause between them. What is the reason? "Avraham, Avraham" - the last is complete, the first not. At first he was not complete since now he became complete through ten tests, and therefore there is a pause between them, since now he was not as he was at the beginning.

  10. 10

    יַעֲקֹב יַעֲקֹב, בַּתְרָאָה שְׁלִים, קַדְמָאָה לָא שְׁלִים, דְּהַשְׁתָּא אִתְבָּשָּׂר בְּיוֹסֵף, וְשָׁרַאת עָלֵיהּ שְׁכִינְתָּא. וְעוֹד, דְּהַשְׁתָּא אִשְׁתְּלִים בְּאַרְעָא, אִילָנָא קַדִּישָׁא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, בִּתְרֵיסַר תְּחוּמִין, בְּשִׁבְעִין עַנְפִין, מַה דְּלָא הֲוָה בְּקַדְמִיתָא. וּבְגִינֵי כַּךְ, בַּתְרָאָה שְׁלִים, קַדְמָאָה לָא שְׁלִים, וּפָסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ. שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל, טַעֲמָא פָּסִיק בְּגַוִיהּ. מַאי טַעְמָא. בַּתְרָאָה שְׁלִים, קַדְמָאָה לָא שְׁלִים, דְּהַשְׁתָּא הוּא נְבִיאָה, וְקוֹדֶם לָכֵן לָא הֲוָה נְבִיאָה. אֲבָל מֹשֶׁה מֹשֶׁה, לָא אַפְסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ, דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְיְלִיד, שְׁלִים הֲוָה. דִּכְתִּיב, (שמות ב׳:ב׳) וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא.

    Yaakov, Yaakov - the last is complete, the first is not complete, that now he had received the news about Yosef, and the Shechinah rested on him. Moreover, that now he was complete on the land, the sacred tree as corresponding to the upper [tree], in twelve dominions, in seventy branches, which was not the case at the beginning. And so at the end he was complete, at the beginning he wasn't complete, and there is a pause between the two. "Shmuel, Shmuel" - why is there a pause between the two? At the end he as complete, at the beginning he wasn't, since now he is a prophet and before this he wasn't. But "Moshe Moshe" - there is no pause between them since he was complete from the moment he was born, as it is written " and she saw that he was good" (Exodus 2:2).

  11. 11

    אוּף הָכָא יְיָ יְיָ, פָּסִיק טַעֲמָא בְּגַוַּויְיהוּ, קַדְמָאָה שְׁלִים, בַּתְרָאָה שְׁלִים בְּכֻלְּהוּ. וּמֹשֶׁה, בַּאֲתָר דִּינָא אָמַר, לְנַחְתָּא לוֹן מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, רַחֲמִין לִזְעֵיר אַנְפִּין. דְּהָכִי תָּנֵינָן, כַּמָה חֵילָא דְּמֹשֶׁה, דְּאָחִית מְכִילָן דְּרַחֲמֵי לְתַתָּא. וְכַד אִתְגְּלֵי עַתִּיקָא בִּזְעֵיר אַפִּין, כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי אִתְחָזוּן. וְחוֹטָמָא אִשְׁתְּכִיךְ, וָאֶשָּׁא וּתְנָנָא לָא נָפִיק, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו מ״ח:ט׳) וּתְהִלָּתִי אֶחטָם לָךְ.

    And even here "Ad-nai, Ad-nai" there is a pause between them, at the outset there was completion, at the end there was completion in everything. And Moshe, at the place of judgment said: descend to us from Atika Kadisha compassion to Ze'ir Anpin. Since this we teach: how many valleys Moshe has, that in every one of them he pulled down compassion. And so he revealed Atika in Ze'ir Anpin, all was seen in compassion. And the mark was transfixed and raised and smoke did not come out, as you say "For My own glory I will be patient with you" (Isaiah 48:9).

  12. 12

    וְתָאנָא, בִּתְרֵין נוּקְבִין דְּחוֹטָמָא, בְּחַד נוּקְבָּא נָפִיק תְּנָנָא, לָהִיט, וּמִשְׁתַּקְּעָא בְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא. וּמֵחָד נוּקְבָּא, נָפִיק אֶשָּׁא דְּאוֹקִיד בְּשַׁלְהוֹבוֹי, וּמִתְלַהֲטָא (בארבע אלף) בְּאֶלֶף וְאַרְבַּע מְאָה עָלְמִין דְּבִסְטַר שְׂמָאלָא. וּמַאן דְּגָרִים לְקָרְבָא בְּהַאי, אִקְרֵי אֵשׁ יְיָ. אֶשָּׁא דְּאַכְלָא וְאוֹקִיד כָּל שְׁאַר אֶשִּׁין. וְהַאי אֶשָּׁא לָא אִתְבְּסָם, אֶלָּא בְּאֶשָּׁא דְּמַדְבְּחָא. וְהַאי תְּנָנָא דְּנָפִיק מִנּוּקְבָא אַחֲרָא, לָא אִתְבְּסָם אֶלָּא בִּתְנָנָא דְּקָרְבְּנָא. (דמדבחא).

Hebrew: Vocalized Zohar, Israel 2013

English: Sefaria Community Translation · CC0

Texts from Sefaria.