Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

נשא 4

Zohar · Nasso, Chapter 4

‹›
  1. 1

    רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי יְהוּדָה הֲווֹ אָזְלֵי מֵאוּשָׁא לְלוּד, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה (יצחק) נֵימָא מִילִּין דְּאוֹרַיְיתָא וְנֵזִיל. פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה (ס"א יצחק) וְאָמַר, (שמות כ״א:ל״ג) כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר וְגוֹ'. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם וְגוֹ'. וּמַה עַל דָּא כַּךְ, מַאן דְּגָרִים לְאַבְאָשָׁא עָלְמָא בְּחוֹבוֹי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֶלָּא תַּוַּוהְנָא דְּאַף עַל גַּב דְּאַבְאִישׁ עָלְמָא, אֲמַאי אִית לֵיהּ תְּשׁוּבָה, כְּמָה דִּכְתִּיב אִישׁ אוֹ אִשָׁה כִּי יַעֲשׂוּ וְגוֹ' וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם וְהֵשִׁיב.

    1The first 20 lines of the Hebrew text are not found in our translation.R. Isaac and R. Judah were walking together on the road leading from Usha to Lud. Said R. Judah: ‘Let us discourse on the Torah whilst walking.’ R. Judah then cited the verse: “And if a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit… the owner of the pit shall make it good”, etc. (Ex. 21, 33-34). ‘If that man’, he said, ‘has to make good, how much more so he who brings the whole world into disfavour by his sins. And I do, indeed, find it strange, that having brought the world into disfavour a man can make restitution by penitence, as Scripture says: WHEN A MAN OR WOMAN SHALL COMMIT ANY SIN… THEN THEY SHALL CONFESS THEIR… AND HE SHALL MAKE RESTITUTION, ETC.

  2. 2

    אֶלָּא וַדַּאי דָּא מְהַנְיָא לְהוּ, בְּגִין דְּעָבִיד תְּשׁוּבָה, כִּבְיָכוֹל הוּא עָבִיד לֵיהּ מַמָּשׁ. דְּהָא מַה דְּפָגִים לְעֵילָּא, אַתְקִין לֵיהּ, וּבְמָה בִּתְשׁוּבָה. דִּכְתִּיב אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ וְגוֹ', וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם וְהֵשִׁיב, וּתְשׁוּבָה אַתְקִין כֹּלָּא, אַתְקִין לְעֵילָּא, אַתְקִין לְתַתָּא, אַתְקִין לְגַרְמֵיהּ, אַתְקִין לְכָל עָלְמָא.

    The truth, however, is that through man’s penitence the Almighty Himself, as it were, rectifies on high the wrong committed, and thus the world is put right again.’

  3. 3

    פָּתַח רִבִּי יִצְחָק (ס"א יהודה) אֲבַּתְרֵיהּ וְאָמַר, (דברים ד׳:ל׳) בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ'. בַּצַּר לְךָ, מִכָּאן דִּתְשׁוּבָה מֵעַלְּיָא מִכֹּלָּא, עַד לָא יִשְׁרֵי דִּינָא בְּעָלְמָא. דְּבָתַר דִּשְׁרֵי דִּינָא תַּקִּיף חֵילֵיהּ מַאן יַעְבַּר לֵיהּ מֵעָלְמָא וִיסַלֵּק לֵיהּ. דְּהָא כֵּיוָן דְּשָׁארִי דִּינָא, לָא אִסְתְּלִיק עַד דְּיִשְׁתְּלִים. בָּתַר דְּאִשְׁתְּלִים, וְעֲבַד תְּשׁוּבָה, אַתְקִין עָלְמִין כֻּלְּהוּ. מַשְׁמַע, דִּכְתִּיב וּמְצָאוּךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וּכְתִיב וְשַׁבְתָּ עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'. כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'.

    R. Isaac then cited the verse: “In thy distress, when all these things are come upon thee, in the end of days, thou wilt return…. For the Lord thy God is a merciful God”, etc. (Deut. 4, 30-31). ‘We learn from here’, he said, ‘that penitence is of most effect before Rigour lights upon the world. For once it does so it strongly entrenches itself, and who can remove it? Indeed, it will not depart until restitution is made, followed by penitence; and then only is the world again put right. Now the phrase “in the end of days” points to the Community of Israel who is in exile and shares Israel’s distress.’

  4. 4

    בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, מַאי אִיכָּא הָכָא. אֶלָּא לְאַכְלְלָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא, וְאִשְׁתְּכָחַת בְּעָאקוּ דִּלְהוֹן, וְלָא שַׁבְקָת לוֹן לְעָלְמִין. וּבְגִין כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַף עַל גַּב דְּאַשְׁרֵי דִּינָא בְּעָלְמָא, בָּעֵי דְּיָהַדְרוּן יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, לְאוֹטָבָא לְהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְלֵית לָךָ מַאן דְּקָאִים קַמֵּי תְּשׁוּבָה.

    For this reason, the Holy One, blessed be He, although he has sent Rigour into the world, desires that Israel should repent so that He may do good to them in this world and in the world to come. For nothing can withstand the power of repentance.

  5. 5

    תָּא חֲזֵי, אֲפִילּוּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, תְּשׁוּבָה אִקְרֵי. וְאִי תֵּימָא (תשובה) עִלָּאָה (ס"א מעליא) (נ"א ואת עלאה) מִכָּל אֲתָר לָא שְׁכִיחַ, אֶלָּא דָּא אִקְרֵי תְּשׁוּבָה, כַּד אַהְדָּר רַחֲמֵי לְקָבְלָהָא, וְהִיא תָּבַת עַל כָּל אִינּוּן אוֹכְלֹסִין וְיַנְקָא לוֹן. וּתְשׁוּבָה מֵעַלְיָא, כַּד אִתְמְסַר נַפְשָׁא לְגַבָּהּ, וְנָטִיל לָהּ בְּזִמְנָא דְּאִיהִי בִּתְשׁוּבָה, כְּדֵין כֹּלָּא אִתְתָּקַּן לְעֵילָּא וְתַתָּא, וְאִתְתָּקַּן הוּא, וְכָל עָלְמָא.

    Proper repentance is only effected by a surrender of one’s soul, so that she is taken away in a state of repentance.

  6. 6

    חַיָּיבָא חַד בְּעָלְמָא, קִלְקוּלָא דְּכַמָּה אַחֲרָנִין בְּגִינֵיהּ. וַוי לַחַיָּיבָא, וַוי לִשְׁבִיבֵיהּ. תָּא חֲזֵי, יוֹנָה, בְּגִין דְּלָא בָּעָא לְמֵהַךְ בִּשְׁלִיחוּתָא דְּמָארֵיהּ, כַּמָה בְּנֵי נָשָׁא הֲווֹ אִתְאֲבִידוּ בְּגִינֵיהּ בְּיַמָּא, עַד דְּכֻלְּהוּ אָהַדְרוּ עֲלוֹי, וְדָאִינוּ לֵיהּ בְּדִינָא בְּיַמָּא, וּכְדֵין אִשְׁתֵּזִיבוּ כֻּלְּהוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עָלֵיהּ לְבָתַר, וְשֵׁזִיב כַּמָה אוֹכְלֹסִין בְּעָלְמָא. אֵימָתַי. כַּד אַהְדָּר לְמָארֵיהּ מִגּוֹ עַקְתֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (יונה ב׳:ג׳) קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל יְיָ וַיַּעֲנֵנִי. וּכְתִיב, (תהילים קי״ח:ה׳) מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַמֶרְחָב יָהּ וְגוֹ'.

    One sinner in the world brings about the destruction of many. Woe to the sinner, woe to his neighbour! We see this in the case of Jonah. Through his refusing to carry the message of his Master, how many people would have been destroyed on his account in the sea! So they all turned on him and carried out on him the sentence of sea-drowning, whereby they were all saved. The Holy One, blessed be He, however, had mercy on him and so brought about the deliverance of multitudes of people. This happened after Jonah returned to his Master out of the midst of his affliction, as we read: “I called out of my affliction unto the Lord, and he answered me” (Jonah 2, 3).’

  7. 7

    רעיא מהימנא פִּקּוּדָא דָּא, הִיא מִצְּוַת תְּשׁוּבָה. וְדָא אִיהִי בִּינָה. וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ מִדְּחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, לָא אִשְׁתְּאַר לָנוּ אֶלָּא ודּוּי דְּבָרִים לְבַד, וְדָא מַלְכוּת. וּמַאי בִּינָה. בֶּן יָ"הּ. וְהַאי בֶּן, ו' אִיהוּ וַדַּאי. וְכָל מַאן דְּחָזַר בְּתִיּוּבְתָּא, כְּאִלּוּ חָזַר אָת ה' לְאָת ו', דְּאִיהוּ בֶּן יָ"הּ, וְאִשְׁתְּלִים בֵּיהּ יְדוָֹ"ד. וְדָא אִיהוּ תְּשׁוּבָה, תָּשׁוּב ה' וַדַּאי לְגַבֵּי ו'.

  8. 8

    דְּאָת ה' וַדַּאי אִיהוּ וִדּוּי דְּבָרִים, וְרָזָא דְּמִלָּה, (הושע י״ד:ג׳) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ אִמְרוּ אֵלָיו וְגוֹ' וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ. דְּוַדַּאי כַּד בַּר נָשׁ אִיהוּ חוֹטֶא, גָּרִים לְאִתְרַחֲקָא ה' מֵאָת ו'. דְּאִסְתְּלַּק בֶּן יָ"הּ, דָּא יה"ו, מֵאָת ה'. וּבְגִין דָּא אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאִתְרַחֲקוּ יִשְׂרָאֵל מִתַּמָּן, וְאִתְגְּלוּ בֵּינֵי עֲמַמְיָא. וּבְגִין דָּא, כָּל מַאן דְּעָבִיד תְּשׁוּבָה, גָּרִים לְאַחְזְרָא ה' לְאָת ו', וּפוּרְקָנָא בְּדָא תַּלְיָיא. וּבְגִין דָּא הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה. דְּכַךְ אָמְרוּ קַדְמָאֵי, כָּל הַקִּצִּים כָּלוּ, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, דְּאִיהוּ שְׁלִימוּ דִּשְׁמֵיהּ.

  9. 9

    וְעַל דָּא (יחזקאל כ׳:י״ד) וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי. וְעוֹד (ישעיהו מ״ח:י״א) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה. וְאִם לָאו חַזְרִין, אֲנָא אַעֲמִיד לוֹן מַלְכָּא, שֶׁקָשִׁין גְּזִרוֹתָיו מִשֶּׁל פַּרְעֹה, וְיַחְזְרוּן עַל כָּרְחַיְּיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְשַׁבְתָּ עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ, עַד יְדוָֹ"ד וַדַּאי.

  10. 10

    וּתְשׁוּבָה דָּא אִתְקְרִיאַת חַיִּים, (משלי ד׳:כ״ג) כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְּאוֹת חַיִּים, דְּאִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּיִשְׂרָאֵל. וְאִיהוּ הֶבֶל דְּנָפַק וְעָאל בְּפוּמָא דְּבַּר נָשׁ, בְּלֹא עָמָל וּבְלֹא יְגִיעָה. ה' דִּבְּהִבָּרְאָם. וְעָלָהּ אִתְּמַר, (דברים ח׳:ג׳) כִּי עַל כָּל מוֹצָּא פִּי יְיָ יִחְיֶה הָאָדָם. וְהִיא עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַּר נָשׁ. עָלָה אִתְּמַר, (במדבר י״ב:ח׳) וּתְמוּנַת יְיָ יַבִּיט. (תהילים ל״ט:ז׳) אַךְ בְּצֶּלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ.

  11. 11

    וּבְגִין דְּאִיהִי עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַּר נָשׁ, אָסִיר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְמֵיזַל ד' אַמּוֹת בְּגִלוּי דְּרֵישָׁא, דְּאֵם הִיא אִסְתָּלָקַת מֵעַל רֵישֵׁיהּ דְּבַּר נָשׁ, מִיַּד אִסְתְּלָקוּ חַיִּים מִנֵּיהּ.

  12. 12

    וְאִי תֵּימָא דְּכַךְ שַׁרְיָא עַל אוּמִין דְּעָלְמָא, אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְבְּרֵי בְּהוֹן שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכָל תּוֹלָדִין דִּבְהוֹן. לָא שַׁרְיָא וַדַּאי, דְּמֹשֶׁה בָּעָא מִּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא תִּשְׁרֵי שְׁכִינָה עַל אוּמִין דְּעָלְמָא, וְיָהִיב לֵיהּ. הָבְלָא דְּקַיְּימָא עַל אוּמִין דְּעָלְמָא מֵאָן נָפְקָא. אוֹ עַל חַיָּיבַיָּא דְּאִינּוּן עֵרֶב רַב מְעוּרָבִין עִם יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא וַדַּאי לֵית כָּל אַפַּיָיא שָׁוִין, אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל לָאו אִינּוּן שַׁוְיָן, כָּל שֶׁכֵּן אַחֲרָנִין.

  13. 13

    אֶלָּא וַדַּאי עַל הַאי דִּיּוּקְנָא דְּאָת ה' אוּקְמוּהָ, מַתָּנָה טוֹבָה יִשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. וְכַד הַאי שַׁרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, לֵית לוֹן יְגִיעָה וְלָא שִׁעְבּוּד. וּבָה נֶפֶשׁ עֲמֵלָה וִיגֵיעָה (שמות ל״א:י״ז) שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

  14. 14

    דְּנֶפֶשׁ אַחֲרָא אִית עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַּר נָשׁ, דְּאִתְקְרִיאַת עֶבֶד. וְאִיהוּ דִּיּוּקְנָא עַל בַּר נָשׁ. וְאִיהִי עֶבֶד דְּמַלְכָּא, דִּמְנַעְנְעָא כָּל אֵבָרִין דְּבַּר נָשׁ, לְמֵיזָל בְּאָרְחִין טָבִין, וּלְקַיְּימָא בְּהוֹן רמ"ח פִּקוּדִין, לְשַׁרְיָא עָלַיְיהוּ ה' דִּבְּהִבָּרְאָם, דְּכַךְ סָלִיק הִבָּרְאָם לְרמ"ח.

  15. 15

    וּדְיוּקְנָא אַחֲרָא עַל רֵישֵׁיהּ, דְּאִתְקְרִיאַת יִרְאָה, וְדָא י'. וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (בראשית א׳:כ״ז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַּלְמוֹ בְּצֶּלֶם אֱלֹהִים. תְּרֵין דִּיוּקְנִין טָבִין, דְּאִינּוּן דְּכַר וְנוּקְבָּא. דְּכַר מִסִּטְרָא דְּאָת י'. נוּקְבָּא מִסִּטְרָא דְּאָת ה'.

  16. 16

    וּתְרֵין אַתְוָון אַתְּעֲרִין לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְּוָה. י' יִרְאָה, וְדָא אִיהִי עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַּר נָשׁ, וּמִנָהּ יֵיעוּל דְּחִילוּ לְלִבָּא דְּבַּר נָשׁ, לְמִדְחַל מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְנַטְרָא גַּרְמֵיהּ דְּלָא יֶעְבַר עַל פִּקוּדִין דְּלָא תַּעֲשֶׂה. ה' אַהֲבָה עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַּר נָשׁ, וּמִנֵּיהּ עָאל רְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל רמ"ח אֵבָרִין דִּילֵיהּ, לְקַיְּימָא בְּהוֹן פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. ו' אִיהִי עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַּר נָשׁ, וּמִנֵּיהּ יִיעוּל עַל פּוּמָא דְּבַּר נָשׁ מִלוּלִין לְאוֹלְפָא בְּאוֹרַיְיתָא.

  17. 17

    וּבְהַאי קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ. וּבְהַאי דִּיְהֵא בְּכוֹן הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה וְהַתּוֹרָה יִתְחַזִר יְדוָֹ"ד דְּאִיהוּ בִּינָה תְּשׁוּבָה, ו' תָּשׁוּב לְגַבֵּי ה', דְּאִיהוּ עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וְאִיהִי ל"ב אֱלֹהִים. וְיִשְׁתְּלִים יְדוָֹד וּבָה יְהֵא לְכוֹן נַיְיחָא מִכֹּלָּא, וּבָהּ שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

  18. 18

    וּבָהּ יִתְכְּלִיל יד"ו, וּבְגִין דָּא וַיְכֻלּוּ: שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. בָּהּ, אִתְבְּרֵי כָּל עָלְמָא, וְעָלָהּ קַיְימִין שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְיַמָּא וְכָל בִּרְיָין דְּאִתְבְּרוּן, דִּכְתִּיב, (בראשית ב׳:ד׳) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בְּה' בְּרָאָם. וְאִם הִיא אִתְרַחֲקַת מֵעָלְמָא אֲפִילּוּ רִגְעָא, כֹּלָּא אִתְחֲרֵב וְאִתְבָּטֵל, וְלָא הֲוִי קִיוּמָא בְּעָלְמָא.

  19. 19

    הַאי ה' לָא תֵּיזִיל מִגּוּפָא, וּבָהּ קַיְימָא וְכַד הִיא תֵּיזִיל מִינֵּיהּ, הוּא סַם הַמָּוְת תֵּיתֵי וְתִשְׁרֵי עֲלֵיהּ, דְּתִתְקְרֵי טוּמְאָה, נְבֵלָה, פְּסוּלָה, מַלְאַךְ הַמָּוְת, חֹשֶׁךְ, אֲפֵלָּה, וְשַׁרְיָא עַל גּוּפָא דְּבַּר נָשׁ. וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְקְרֵי בַּר נָשׁ מֵת. וְרָזָא דְּמִלָּה, (יחזקאל י״ח:ל״ב) כִּי לֹא אֶחְפּוֹץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם יְיָ אֱלֹהִים וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ.

  20. 20

    כָּל פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה, דַּהֲווֹ עֲתִידִין לְשַׁרְיָא בְּרמ"ח אֵבָרִין דִּילֵיהּ, כֻּלְּהוּ מִתְאַבְּלִין עָלֵיהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה, (ישעיהו נ״ז:י״ח) דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְגוֹ'. וְלַאֲבֵלָיו. מַאי וְלַאֲבֵלָיו. אִילֵּין רמ"ח אֵבָרִין, דְּקָא מִתְאַבְּלִין עָלֵיהּ, דְּאִינּוּן דִּיּוּקְנָא עִלָּאָה דְּשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, דְּבָהּ שַׁרְיָא הַוָיָ"ה. דִּכְמָה דְּאִית (וישלח קס"ה, שמות ק"ו ע"ב) דִּיּוּקְנָא טָבָא עַל צַּדִּיק, וּמַנְהִיג לֵיהּ לְכָל עוֹבָדִין טָבִין, לְזַכָּאָה לֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי. כַּךְ אִית דִּיּוּקְנָא בִּישָׁא, עַל רֵישָׁא דְּחַיָּיבַיָּא, לְאַנְהָגָא לוֹן בְּעוֹבָדִין בִּישִׁין, דְּיַרְתּוּן גֵּיהִנָּם. וּבְגִין דָּא אִית הֶבֶל וְאִית הֶבֶל, אִית הֶבֶל טָב, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (דברים ח׳:ג׳) כִּי עַל כָּל מוֹצָּא פִי יְיָ יִחְיֶה הָאָדָם. וְאִית הֶבֶל בִּישׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (קהלת ב׳:כ״ו) גַּם זְה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ.

  21. 21

    וְתָּא חֲזֵי בְּעוֹבָדִין דְּבַּר נָשׁ אִשְׁתְּמוֹדַע פַּרְצּוּפָא, דְּאִיהִי עָלֵיהּ, וּפַרְצּוּפָא דְּאַנְפּוֹי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ג׳:ט׳) הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם. בְּדִיּוּקְנָא, אִשְׁתְּמוֹדַע פַּרְצּוּפָא דְּחַיָּה דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ, אִם הוּא אַרְיִה, אוֹ שׁוֹר אוֹ נֶשֶׁר, אוֹ אָדָם. מֵהַמֶּרְכָּבָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. אוֹ מֵהַמֶּרְכָּבָה דְּמַלְאָךְ שַׂר הַפָּנִים. אוֹ מֵהַמֶּרְכָּבָה בִּישָׁא דְּסָמָאֵל. אוֹ מֵהַמֶּרְכָּבָה דְּאַרְבַּע יְסוֹדִין דְּעָלְמָא. וְלֵית בְּהוֹן לָא הַיִצֶּר טוֹב, וְלָא הַיִצֶּר הָרָע, אֶלָּא כִּבְעִירִין דְּעָלְמָא. וּבְגִין דָּא כַּמָה הֲבָלִים אִית בִּבְנֵי נָשָׁא, כָּל חַד לְמִינֵיהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה, (בראשית א׳:כ״ד) תּוֹצֵּא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ. וּבְגִין דָּא, בְּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. וּבְכָל פַּרְצּוּפָא אִית מְמָנָא עָלֵיהּ.

  22. 22

    תָּא חֲזִי, לְשִׁית יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית, לְכָל חַד אִית לֵיהּ פַּרְצּוּפֵיהּ, דְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאַנְהִיג לֵיהּ, וְלָא תִּשְׁכַּח יוֹם דְּלֵית בֵּיהּ טוֹב. וְאַף עַל גַּב דִּבְיוֹמָא תִּנְיָינָא לָא אִית בֵּיהּ טוֹב, בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה תִּשְׁכַּח לֵיהּ. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בֵּיהּ תְּרֵי זִמְנֵי טוֹב.

  23. 23

    וְכָל יוֹמָא אִית לֵיהּ גָּדֵר מִלְּבַר, דְּלָא יִיעוּל כָּל בַּר נָשׁ לְהַהוּא טוֹב. כְּגוֹן חֹשֶׁךְ דְּכַסֵּי לִנְהוֹרָא. דְּתִשְׁכַּח בְּיוֹמָא קַדְמָאָה אוֹר, וְתִשְׁכַּח בֵּיהּ חוֹשֵׁךְ. בְּכָל יוֹמָא תִּשְׁכַּח נְטִירָא. וְאִינּוּן נְטִירִין אִינּוּן, כְּגוֹן קוֹצִּים לַכֶּרֶם. וְאִית נְטִירִין אַחֲרָנִין, כְּגוֹן נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וּשְׂרָפִים, וְנַטְרִין הַהוּא טוֹב, דְּלָא יִיעוּל תַּמָּן דְּלָאו אִיהוּ רָאוּי לְמֵיעַל. וְאִי לָאו, כָּל חַיָּיבַיָּא הֲווֹ עָאלִין בְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא.

  24. 24

    וּבְגִין דָּא מַאן דְּאִיהוּ חַיָיבָא, וְיִיעוּל לְמִנְדַּע רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, כַּמָה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה דְּאִתְקְרִיאוּ חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים חֵיוַת בָּרָא אִתְקְרִיאוּ, וּמְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּיהּ, דְּלָא יִיעוּל לַאֲתָר דְּלָאו דִּילֵיהּ.

  25. 25

    אֲבָל מַאן דְּאִיהוּ טוֹב, כָּל אִלֵּין נְטִירִין אִינּוּן לְמֶמְרֵיהּ, וְקַטֵיגוֹר נֶעֱשָׂה סַנֵיגוֹר, וְיִיעָלוּן (ליה) לְטוֹב הַגָנוּז, וְיֵימְרוּן לֵיהּ מָרָנָא, הָא בַּר נָשׁ טוֹב וְצַּדִּיק יְרֵא שָׁמַיִם, בָּעֵי לְאַעֲלָא קֳדָמָךְ, אָמַר לָנוּ, (תהילים קי״ח:י״ט) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶּדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ. הַהוּא טוֹב הַגָנוּז יִימָּא לוֹן, פִּתְחוּ לֵיהּ בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִתְקְרֵי אַהֲבָה, אוֹ בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִיהִי תְּשׁוּבָה. כָּל צַּדִּיק יִיעוּל כְּפוּם דַּרְגָּא דִּילֵיהּ, וְרָזָא דְּמִלָּה (ישעיהו כ״ו:ב׳) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַּדִּיק וְגוֹ'.

  26. 26

    כְּעַן צָּרִיךְ לְאָהַדְּרָא עַל פֶּתַח הַתְּשׁוּבָה. וְכִי מִכַּמָּה מִינִין אִיהוּ תְּשׁוּבָה דְּעַבְדִין בְּנֵי נָשָׁא, כֻּלְּהוּ טָבִין, אֲבָל לָאו כָּל אַפַּיָיא שָׁוִין. אִית בַּר נָשׁ דְּאִיהוּ רָשָׁע גָּמוּר כָּל יָמָיו, וְאִיהוּ עוֹבֵר עַל כַּמָה פִּקוּדִין דְּלָא תַּעֲשֶׂה, וּמִתְחָרֵט וּמוֹדֶה עָלַיְיהוּ, וּלְבָתַר כֵּן לָא עָבֵד לָא טַב וְלָא בִּישׁ. לְדָא וַדַּאי יִמְחוֹל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲבָל לָא דְּיִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה עִלָּאָה. אִית בַּר נָשׁ לְבָתַר דְּיֵיתוּב מֵחַטָאָיו, וּמִתְכַּפֵּר לֵיהּ, אִיהוּ אָזִיל בְּדֶּרֶךְ מִצְּוָה, וּמִתְעַסֵּק בְּכָל כֹּחוֹ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דָּא זָכֵי לִתְשׁוּבָה תַּתָּאָה, דְּאִתְקְרֵי ה'. וְדָא אִיהוּ תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה.

  27. 27

    וְאִית בַּר נָשׁ לְבָתַר דְּמִתְחָרֵט מֵחוֹבוֹי, וְיַעְבִיד תְּשׁוּבָה, וְיִתְעֲסָק בְּאוֹרַיְיתָא בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. דָּא זָכֵי לְאָת ו', וְאִיהוּ בֶּן יָ"הּ, וְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי בִּינָה, וְדָא גָּרִים דְּתָשׁוּב ו' לְגַבֵּי ה'. וּמִלַּת תְּשׁוּבָה כַּךְ הִיא, תָּשׁוּב ו' לְה'.

  28. 28

    וּלְעוֹלָם לָא שַׁרְיָא ה' בְּבַר נָשׁ, וְלֹא ו', בְּלָא דְּחִילוּ וּבְלָא רְחִימוּ, דְּאִינּוּן יָ"הּ, יִרְאָה וְאַהֲבָה קָרֵינָן לֵיהּ וַדַּאי. וּמִתַּמָּן אִתְיְיהִיבוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְּוָה דְּאִינּוּן בֵּן וּבַת. וּבְגִין דְּיִשְׂרָאֵל מְקַיְּימִין הַתּוֹרָה וְהַמִּצְּוָה, אִתְקְרִיאוּ בָּנִים לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים י״ד:א׳) בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם.

  29. 29

    הַנִּסְתָּרוֹת: יִרְאָה וְאַהֲבָה, דְּאִינּוּן בְּמוֹחָא וְלִבָּא. בַּחֲלָלָא דְּגוּפָא. וּבְרֵישָׁא. וְהַנִּגְלוֹת: הַתּוֹרָה וְהַמִּצְּוָה, דְּאִינּוּן בְּגוּפָא וּבְרֵישָׁא לְבַר. וְרָזָא דְּמִלָּה הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּאִי בַּר נָשׁ דָּחִיל לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אוֹ רָחִים לֵיהּ, דָּא לָא יָדַע בַּר נָשׁ אַחֲרָא, בְּגִין דְּאִיהוּ מִלָּה דְּלָא אִתְגַּלְיָא אֶלָּא בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ.

  30. 30

    אֲבָל בַּר נָשׁ דְּמִתְעֲסָק בְּאוֹרַיְיתָא, וְאָזִיל בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, דָּא אִתְגַּלְיָא לְכָל בַּר נָשׁ, בְּגִין דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבֵד לֵיהּ פּוּמָא בְּאִתְגַּלְיָא, לְאִתְעַסְּקָא בְּאוֹרַיְיתָא, וְעַיְינִין לְאִסְתַּכְּלָא בָּהּ, וְאוּדְנִין לְמִשְׁמַע בָּהּ. וְעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבַּר נָשׁ, יְדִין וְרַגְלִין וְגוּפָא, לְמֶעְבַּד בְּהוֹן פִּקוּדִין דְּעֲשֵׂה.

  31. 31

    אִם כֵּן חוֹטָמָא לְמַאי נָפְקָא מִנֵּיהּ. (בראשית ב׳:ז׳) וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, דָּא אִיהִי דִּיּוּקְנָא דְּעַל בַּר נָשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית כ״ח:י״ב) וַיַחֲלוֹם וְהִנֵּה סֻלָּם. סֻלָּם וַדַּאי אִיהִי נִשְׁמַת חַיִּים, כֻּרְסְיָיא לְשֵׁם יְדוָֹ"ד דְּאִיהוּ הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה הַתּוֹרָה וְהַמִּצְּוָה וּבָה שַׁרְיָא, וְהַאי כֻּרְסְיָיא, מִנָּהּ גְּזוּרוֹת כָּל נִשְׁמָתִין דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִיהִי דִּיּוּקְנָא עַל רֵישָׁא דְּבַּר נָשׁ.

  32. 32

    וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ. אִלֵּין הֲבָלִים דְּסַלְּקִין וְנָפְקִין בְּגוּפָא, בְּהַאי סֻלָּם. אִיהוּ חַד, שְׁבִיעָאָה דְּכֹלָּא. וְאִיהוּ מֻצָּב אַרְצָּה, תְּרֵין. וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, תְּלַת. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים, תְּרֵי. וְיוֹרְדִים תְּרֵי. אִינּוּן לָקֳבֵל ד' רוּחוֹת וְהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. וְרָזָא, דְּמִלָּה (קהלת א׳:ב׳) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. אִינּוּן שִׁבְעָה, לָקֳבֵל כּוּרְסְיָיא, דְּאִיהוּ הַסֻּלָּם, וְהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְד' יְסוֹדִין דְּעָלְמָא, וְאִינּוּן שִׁבְעָה. לָקֳבֵל שִׁבְעָה יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית. אִית כָּל בִּרְיָין דִּשְׁמַיָּא, וְיַמָּא, וְאַרְעָא. כְּגוֹן חַיוֹת עוֹפוֹת בְּהֵמוֹת דָּגִים, וְכַמָּה תּוֹלָדִין דְּתַּלְיָין מִינֵּיהּ.

  33. 33

    וּבְגִין דְּכֹלָּא אִתְבְּרֵי בְּהַאי צּוּלְמָא, דְּעַל כָּל יִשְׂרָאֵל דְּאִיהִי צַּדִּיק, אִתְּמַר בְּהוֹן (בראשית ט׳:ב׳) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיְה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם וְגוֹ'. וְדָא מְמַלֵּל עַל בְּנֵי נָשָׁא, דְּאִינּוּן מְתִילִין לְחֵיוָן בָּרָא, וְלִבְעִירָן, וּלְעוֹפִין, וּלְנוּנֵי יַמָּא. דְּאִית בַּר נָשׁ דְּמַזָּלֵיהּ שׁוֹר, וּמַזָּלֵיהּ אַרְיִה, וּמַזָּלֵיהּ נֶשֶׁר, וּמַזָּלֵיהּ אָדָם.

  34. 34

    וְכָל אִלֵּין, לָמָּה מִתְפַּחֲדִין מֵהַאי דִּיּוּקְנָא דְּאִינּוּן מִתַּמָּן אִתְבְּרִיאוּ. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּשֵׁם יְדוָֹ"ד שַׁרְיָא עָלֵיהּ. רָזָא דְּמִלָּה, (דברים כ״ח:י׳) וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ וְגוֹ'. וְכָל מַאן דְּפָגִים עוֹבָדוֹי, אִתְפְּגִים דִּיּוּקְנֵיהּ. וְשֵׁם יְיָ לָא שַׁרְיָא בַּאֲתָר פָּגִים, וּבְהַהוּא פְּגִימוּ שַׁרְיָא חֹשֶׁךְ, בְּגִין פְּגִימוּ דְּסִיהֲרָא דְּשַׁרְיָא בֵּיהּ חַשׁוֹכָא. וְהַאי בַּר נָשׁ כְּמָה דְּאִיהוּ פָּגִים דִּיּוּקְנֵיהּ, כַּךְ אִתְפְּגִים אִיהוּ לְתַתָּא, אוֹ אִתְעָבִיד אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ, אוֹ סוּמָא, אוֹ חִגֵּר. בְּגִין דִּיְּהֵא רָשִׁים לְעֵילָּא וְתַתָּא.

  35. 35

    וְהַהוּא חֹשֶׁךְ שַׁרְיָא בִּפְגִּימוּ דִּילֵיהּ, וּמִיַּד אִשְׁתְּמוֹדְעָאן בֵּיהּ דַּרְגִּין קַדִּישִׁין, דְּאִינּוּן חֵילוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִתְרַחֲקִין מִנֵּיהּ, דִּכְבַר יַדְעִין דִּבְהַהוּא פְּגִימוּ לָא שַׁרְיָא מַלְכָּא. וּבְגִין דָּא חֵילוֹי דְּמַלְכָּא מִתְרַחֲקִין מִנֵּיהּ, דְּחַיָּילִין דְּמַלְכָּא לָא שַׁרְיָין, וְלָא מִתְקָרְבָן, אֶלָּא בְּאֲתָר דְּמַלְכָּא שַׁרְיָא, דְּכַךְ אִינּוּן מִתְנַהֲגִין אֲבַּתְרֵיהּ, כְּאֵבָרִין בָּתַר גּוּפָא.

  36. 36

    וּבְהַהוּא אֲתָר דְּשָׁרֵי הַהוּא חֹשֶׁךְ, כַּמָה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, דְּאִתְקְרִיאוּ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, מִתְקָרְבִין לֵיהּ, וְיָהֲבִין לֵיהּ כַּמָה נְשִׁיכִין, וְאִלֵּין אִינּוּן יִסּוּרִין. וְאִי אִית לֵיהּ מָמוֹנָא דְּעוֹבָדִין טָבִין דְּעָבִיד, אִתְמַעֲטוּן מִנֵּיהּ. וְאֵיךְ אִתְמַעֲטוּן מִנֵּיהּ, אֶלָּא כָּל זְכוּת דְּנָחִית לֵיהּ מִלְעֵילָּא, יָהִיב לֵיהּ לְאִלֵּין מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וּבַטְלִין מִנֵּיהּ יִסוּרִין. וְאִי לֵיהּ לֵיהּ זְכוּ, וְלָא חוֹבָא לְעֵילָּא, אֶלָּא כֹּלָּא לְתַתָּא, בְּכָל זְכוּ דְּעָבִיד נָחִית לֵיהּ מָמוֹנִין, וְאוּמִין דְּעָלְמָא מִתְקָרְבִין לֵיהּ, לָקֳבֵל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וְיָהִיב לוֹן מָמוֹנָא, וְאִשְׁתְּזִיב מִנַּיְיהוּ.

  37. 37

    וּבְגִין דָּא הֲווֹ יִשְׂרָאֵל מְקָרְבִין לַעֲזָאזִל, לְגַבֵּי הַהוּא חֹשֶׁךְ. וְשִׁבְעִים פָּרִים, לָקֳבֵל שִׁבְעִים אוּמִין, לְקַיְּימָא קְרָא, (משלי כ״ה:כ״א) אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם צָּמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם. וּמִיַּד דְּהַדְרִין בְּתִיּוּבְתָּא, אִתְעַבָּר הַהוּא חֹשֶׁךְ מֵהַהוּא פְּגִימוּ, וְיִשְׁתְּלִים. וְרָזָא דְּמִלָּה, (שמואל ב י״ב:י״ג) גַּם יְיָ הֶעֱבִיר חַטָאתְךָ לֹא תָמוּת. וּמִיַּד אִתְהַדָּר בֵּיהּ שְׁמָא דַּיְיָ, וְאִתְּרָעֵי (נ"א ויתרפי) בֵּיהּ, מֵאִנּוּן נְשִׁיכִין דְּיִסוּרִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (ישעיהו ו׳:י׳) וְשָׁב וְרָפָא לוֹ. וּמִנַּיִן דְּאִתְהַדָּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִיַּד דְּהָדַר בְּתִיּוּבְתָּא וְאִשְׁתְּלִים הַהוּא פְּגִימוּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (מלאכי ג׳:ז׳) שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.

  38. 38

    וְדָא אִיהוּ בִּתְשׁוּבָה גְּמוּרָה, דְּגָרִים לְאָהַדְּרָא בִּינָה דְּאִיהוּ יד"ו, לְגַבֵּי ה' דְּאִיהִי מַלְכוּת. דְּאַזְלָא מְנַדְּדָא מִן קִנָהָא, דְּאִיהִי הַהִיא דִּיּוּקְנָא, דְּמִתְקַטְרִין בָּהּ כָּל פִּקוּדִין. וּבָהּ מִתְקַטְרִין עֶשֶׂר סְפִירָן. כַּד בַּר נָשׁ עָבֵד פִּקּוּדָא חֲדָא וְלָא יַתִּיר, וְעָבִיד לָהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּגִינָהּ שַׁרְיָין עָלֵיהּ י' סְפִירָן. וְכָל מַאן דְּקִיֵּים פִּקּוּדָא חַד כַּדְקָא יָאוּת, כְּאִלּוּ מְקַיֵּים רמ"ח פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, דְּלֵית פִּקּוּדָא דְּלָאו אִיהוּ כְּלִילָא מִכֻּלְּהוּ רמ"ח. (ע"כ רעיא מהימנא).

Hebrew: Vocalized Zohar, Israel 2013

English: The Zohar; London, Soncino Press, 1933 · Public Domain

Texts from Sefaria.