Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

אמור 29

Zohar · Emor, Chapter 29

‹›
  1. 1

    רִבִּי יְהוּדָה שָׁאַל לְרִבִּי אַבָּא, הָא כְּתִיב (ס"א האי דכתיב) שִׁבְעַת יָמִים שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם, וְחֶדְוָותָא הוּא כָּל שִׁבְעָה, אֲמַאי לָא אִשְׁתְּלִים הַלֵּל כָּל ז' יוֹמִין, כְּמוֹ בְּסֻּכּוֹת, דְּאִשְׁתְּכַח ח' יוֹמִין הַלֵּילָא, בִּשְׁלִימוּ דְּחֶדְוְותָא כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא.

    R. Judah asked R. Abba: ‘Seeing that the seven days of Passover are all days of joy, why do we not say the complete Hallel on all of them, as on Tabernacles?’

  2. 2

    אָמַר לֵיהּ שַׁפִּיר קָאַמָרְת, אֲבָל יְדִיעָא הוּא, דְּהָא הָכָא לָא אִתְקָשָּׁרוּ יִשְׂרָאֵל כָּל כַּךְ בְּכֹלָּא, כְּמָה דְּאִתְקְשָׁרוּ לְבָתַר. בְּגִין כַּךְ בְּהַאי לֵילְיָא, דְּזִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח (בכל אינון דרגין עלאין) וְחֶדְוָותָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח, וְיִשְׂרָאֵל אִתְקָשָּׁרוּ בְּהַהוּא חֶדְוָותָא, עֲבִידְנָא שְׁלִימוּ, וְהַלֵּילָא אִשְׁתְּלִים. (אבל באינון דרגין עלאין) אֲבָל לְבָתַר אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ מִשְׁתַּכְּחֵי, עַד כְּעַן יִשְׂרָאֵל לָא אִתְקָשָּׁרוּ בְּהוּ, וְלָא אִתְפְּרָעוּ לְאִתְגַּלְיָיא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, וְלָא קַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, וְלָא עָאלוּ בְּמָה דְּעָאלוּ לְבָתַר. בְּגִין כַּךְ בַּסֻּכּוֹת שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ, וְחֶדְוָותָא דְּכֹלָּא יַתִּיר, אֲבָל הָכָא עַד כְּעַן לָא זָכוּ, וְלָא אִשְׁתְּכַח שְׁלִימוּ בֵּיהּ כָּל כַּךְ, אַף עַל גַּב דְּאִשְׁתְּכָחוּ כָּל ז', לָאו הוּא בְּאִתְגַּלְיָיא, וְיִשְׂרָאֵל עַד לָא אִתְקְשָּׁרוּ בְּהוּ כַּדְקָא חֲזֵי. \

    He replied: ‘Because at this point Israel were not yet linked with the supernal world to such an extent as they were to be later. Therefore on this night (the first night of Passover) when there is the divine wedlock and universal joy in which Israel participate, we say the whole Hallel as a sign of completeness. But afterwards we do not say the whole, because Israel were not yet linked with those four higher grades, since the holy sign was not yet displayed on their flesh, and they had not yet received the Torah; whereas on Tabernacles all had been completed and the joy was more complete.’

  3. 3

    וְעַל דָּא חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא וּשְׁלִימוּ דְּהֲלֵילָא בְּהַאי לֵילְיָא, בְּגִין הַהוּא חוּלָקָא דְּאִתְקְשָׁרוּ בֵּיהּ. מַאי טַעֲמָא. דְּכֵיוָן דִּבְהַהוּא לֵילְיָא זִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח, כָּל קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בְּסִטְרָא דְּזִוּוּגָא, וְלָא בְּסִטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל, דְּכַד זִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח בָּהּ מִשְׁתַּכְּחֵי אִלֵּין תְּרֵין (ס"א תלת) דַּרְגִּין דְּקַיְימִין עָלָה. וְכַד אִלֵּין מִשְׁתַּכְּחֵי, הָא כָּל גּוּפָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ, וּכְדֵין שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְחֶדְוָותָא מִכֹלָּא, וְהַלֵּילָא אִשְׁתְּלִים, דְּהָא כְּדֵין אִתְעַטְּרָת סִיהֲרָא בְּכֹלָּא. אֲבָל לָא לְבָתַר, דְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא אִשְׁתַּכְחֵי, וְיִשְׂרָאֵל עַד לָא זָכוּ בְּהוּ, הָא לָאו הַלֵּילָא שְׁלֵימָא, כְּמוֹ בְּזִמְנִין אָחֳרָנִין.

Hebrew: Vocalized Zohar, Israel 2013

English: The Zohar; London, Soncino Press, 1933 · Public Domain

Texts from Sefaria.