Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

אמור 3

Zohar · Emor, Chapter 3

‹›
  1. 1

    (ויקרא כ"א) אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, רִבִּי יִצְחָק אָמַר, אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, בִּלְחִישׁוּ. כְּמָה דְּכָל עוֹבָדֵיהוֹן דְּכַהֲנֵי בִּלְחִישׁוּ, כַּךְ אֲמִירָה דִּלְהוֹן בִּלְחִישׁוּ. אֱמוֹר וְאָמַרְתָּ: זִמְנָא חַד, וּתְרֵין זִמְנִין, לְאַזְהָרָא לְהוּ עַל קְדוּשַׁיְיהוּ, בְּגִין דְּלָא יִסְתַּאֲבוּן. דְּמַאן דִּמְשַׁמֵּשׁ בַּאֲתַר קַדִּישָׁא, בַּעְיָא דְּיִשְׁתְּכַח קַדִּישָׁא בְּכֹלָּא. לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּגוּפָא בְּלָא רוּחַ, מִסְאֲבָא הוּא, וְשָׁארֵי עָלֵיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא. דְּהָא תִּיאוּבְתָּא דְּרוּחֵי מִסְאֲבֵי לְגַבֵּי גּוּפֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל אִיהוּ, בְּגִין דְּאִתְּרָק מִנַּיְיהוּ רוּחָא קַדִּישָׁא, וּבְמָנָא דְּקוּדְשָׁא, אַתְיָין לְאִתְחַבְּרָא. וְכַהֲנֵי דְּאִינּוּן קַדִּישִׁין, קְדוּשָּׁתָא עַל קְדוּשָּׁתָא, לָא בַּעְיָין לְאִסְתַּאֲבָא כְּלַל, בְּגִין דִּכְתִּיב, (במדבר ו׳:ז׳) כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ. וּכְתִיב כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְיָ'.

    R. Isaac said that the word “say” here signifies “say quietly”, just as all the operations of the priests were carried out in quietness; and the repetition “say” and “thou shalt say” is to give emphasis to the injunction that they should not defile themselves, since he who ministers in a holy place should be holy throughout. As we have said, the body without the spirit is unclean, and the desire of unclean spirits is for the bodies of Israel, since now that the holy spirit has been emptied out of them they want to be joined to a holy vessel. The priests who are additionally holy must not defile themselves at all, since “the oil of the anointment of the Lord is upon him”.’

  2. 2

    וְהוּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא קָאִים לְתַתָּא, דִּכְתִּיב, (תהילים קל״ג:ב׳) כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ, דָּא מְשַׁח רְבוּת קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵאֲתַר דְּנַהֲרָא עֲמִיקָא דְּכֹלָּא. דָּבָר אַחֵר, דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵרֵישָׁא דְּכָל רֵישִׁין, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. עַל הָרֹאשׁ, עַל הָרֹאשׁ וַדַאי, רֵישָׁא דְּאָדָם קַדְמָאָה.

  3. 3

    יוֹרֵד עַל הַזָּקָן, דָּא דִּיקְנָא יַקִירָא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. זְקַן אַהֲרֹן, דָּא כֹּהֵן גָּדוֹל דִּלְעֵילָּא, וְהָא אוּקְמוּהָ. וְהַהוּא שֶׁמֶן, יוֹרֵד עַל פִּי מִדוֹתָיו, דְּמֵאִינּוּן מְשִׁיחָן, נָגִיד וְנָפִיק וְנָחִית לְתַתָּאֵי, וּכְגַוְונָא דָּא נָגִיד וְאִתְעַטָּר כַּהֲנָא תַּתָּאָה, בִּמְשַׁח רְבוּת לְתַתָּא.

  4. 4

    הַאי קְרָא, לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. כְּתִיב אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא. לָא יִטַּמְּאוּ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ לֹא יִטַּמָּא. אֶלָּא, עַל הַהוּא כֹּהֵן עִלָּאָה מְכֻּלְּהוּ קָאָמַר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה וְהָא כְּתִיב וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו. (כאן חסר) אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק, כַּהֲנָא דְּקָאִים לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, בִּקְדוּשָּׁה אִצְטְרִיךְ לְאִשְׁתַּכְּחָא יַתִּיר מִכֹּלָּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר.

    R. Isaac also said: ‘The priest who stands here below is emblematic of the Priest above, and therefore he must be in a superior grade of holiness.’ AND FOR HIS SISTER A VIRGIN THAT IS NEAR UNTO HIM.

Hebrew: Vocalized Zohar, Israel 2013

English: The Zohar; London, Soncino Press, 1933 · Public Domain

Texts from Sefaria.