As R. Hiya and R. Jose were once going from Usha to Tiberias, the latter said: ‘It is written, “Ye shall sanctify yourselves and ye shall be holy” (Lev. 11, 44). We know that if a man sanctifies himself here below, he is further sanctified from above, and that if he defiles himself here below, he is further defiled from above. Now that he should be sanctified from above is fit and proper, since the holiness of his Master rests upon him; but from whence is he defiled? From above? And is there, then, defilement above?’
רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי הֲווֹ אָזְלֵי מֵאוּשָׁא לִטְבֶרְיָה, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, כְּתִיב (תהילים קל״ב:י״ד) כִּי בָחַר יְיָ' בְּצִיּוֹן וְגוֹ'. זֹאת מְנוּחָתִי וְגוֹ', לְזִמְנִין קָרָאן לְהַאי חַבְרַיָּיא כֻּלְּהוּ דְּכוּרָא, בְּגִין דְּאִיהוּ (ס"א דציון איהו) רַחֲמֵי. וְהָכָא קְרָא נוּקְבָּא קָרָא לֵיהּ.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָכִי שְׁמִיעַ לִי מִבּוּצִינָא קַדִּישָׁא, (אבל) בְּשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא אִזְדְּוַוג כַּחֲדָא, לְאַחֲזָאָה דְּהָא נוּקְבָּא אִתְכְּלִילַת בֵּיהּ בִּכְלָלָא חֲדָא, אִתְקְרֵי נוּקְבָּא בִּשְׁמָא (דדכורא), דְּהָא כְּדֵין בִּרְכָאן דְּמַטְרוֹנִיתָא אִשְׁתְּכָחוּ, וְלָא הֲוִי בָּהּ פְּרִישׁוּתָא כְּלַל. וְעַל דָּא לְמוֹשָׁב לוֹ כְּתִיב. וּכְתִיב כִּי בָחַר יְיָ' בְּצִיּוֹן, בְּצִיּוֹן דַּיְיקָא, בְּהַהוּא דְּאִית בְּגַוִּיהּ דְּשַׁרְיָא בֵּיהּ, וְלָא כְּתִיב לְצִיּוֹן. וְכֹלָּא חַד, בֵּין דְּקָרָא לְהַאי בִּשְׁמָא דִּדְכוּרָא, וּבֵין דְּקָרָא לְהַאי בִּשְׁמָא דְּנוּקְבָּא כֹּלָּא חַד וּבְדַרְגָּא חַד קַיְימִין.
(פתח רבי יוסי ואמר), וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים פ״ז:ה׳) וּלְצִיּוֹן יֵאָמֵר אִישׁ וְאִישׁ יוּלַּד בָּהּ. חַד לְדִינָא, וְחַד לְרַחֲמֵי. כַּד מִזְדַּוְּוגֵי כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד, כְּדֵין צִיּוֹן אִקְרֵי, וְצִיּוֹן וִירוּשָׁלַים אִשְׁתְּמוֹדַע, וְאִשְׁתְּכַח דְּדָא בְּדָא תַּלְיָיא.
פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, כְּתִיב (ויקרא כ׳:ז׳) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים. מַאן דִּמְקַדֵּשׁ גַּרְמֵיהּ מִלְּרַע, מְקַדְּשִׁין לֵיהּ מִלְעֵילָּא. מַאן דְּמַסְאִיב גַּרְמֵיהּ מִלְּרַע, מְסָאֲבִין לֵיהּ מִלְעֵילָּא. מְקַדְּשִׁין לֵיהּ מִלְעֵילָּא יָאוּת, דְּהָא קְדוּשָּׁה דְּמָארֵיהּ שַׁרְיָא עָלֵיהּ, אֲבָל מְסָאֲבִין לֵיהּ מֵאָן אֲתַר. וְאִי תֵּימָא מִלְּעֵילָּא, וְכִי מְסָאֲבוּתָא שַׁרְיָא לְעֵילָּא.
As R. Hiya and R. Jose were once going from Usha to Tiberias, the latter said: ‘It is written, “Ye shall sanctify yourselves and ye shall be holy” (Lev. 11, 44). We know that if a man sanctifies himself here below, he is further sanctified from above, and that if he defiles himself here below, he is further defiled from above. Now that he should be sanctified from above is fit and proper, since the holiness of his Master rests upon him; but from whence is he defiled? From above? And is there, then, defilement above?’