In [the Zohar], section Be-ha’alotekha [III, 152a], it states:
3
"רבי שמעון אמר
Rabbi Simeon said;
4
ווי ליה לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטא דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטן ובשבחא יתיר מכלהו.
Woe to that son of man who says that this Torah has come to present an ordinary story and ordinary words. For if this were so, even in this time we would be able to make a Torah of ordinary words; [one] better than any of them.
5
אי לאחזאה מלה דעלמא, אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מינייהו אורייתא,
If [the Torah] comes merely to present ordinary words, then there are even greater words among the nobles of the world. If so, let us seek [those words] and make a Torah of them.
6
אלא כל מילין דאורייתא כהאי גוונא.
However, all the words of the Torah are [sublime].
7
תא חזי
Come and see:
8
עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתתקלו, ישראל לתתא מלאכי עילאי לעילא, מלאכי עילאי כתיב בהו עושה מלאכיו רוחות.
The upper world and the lower world are evenly balanced: Israel below and the high angels above. Of the lofty angels it is written, He makes His angels as winds (Ps. 104:4). This [refers to their state] in the high place.
9
בשעתא דנחתין לתתא מתלבשין בלבושא דהאי עלמא,
When they come down to earth [the angels] clothe themselves in the garments of this world.
10
ואי לאו מתלבשי בלבושי כגוונא דהאי עלמא, לא יכלין למיקם בהאי עלמא, ולא סביל לון עלמא.
Had they not clothed themselves in garments after the fashion of this world, they would not have been able to exist in this world, and the world would not suffer them [to exist].
11
ואי במלאכי כך אורייתא די ברא להון וברא עלמין כלהו וכלהו קיימין בגינה,
If this is so with regard to the angels, then [how much more so] with regard to the Torah, which created them and all the worlds, and everything exists for its sake.1The Torah as the raison d’être for the creation of the universe is a common Midrashic theme. See, for example, Bereshit Rabbah 1:4.
12
כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא היא בלבושא דהאי עלמא, לא יכיל עלמא למסבל.
When [the Torah] did come down into the world, were it not clothed in the garments of this world, the world would not have been able to suffer it.
13
וע״ד האי ספורא דאורייתא לבושא דאורייתא איהו,
Therefore the story of the Torah constitutes its garment.
14
מאן דחשיב דהוא לבושא דאורייתא איהו ממש ולא מלה אחרא תפח רוחיה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי,
He who thinks that the garment is actually the Torah and and not something else, let his spirit deflate and let him have no portion in the world-to-come.
15
בגינו כך אמר דוד, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך מה דתחות לבושא דא דאורייתא:
It was in this connection that David said, Open my eye that I may behold wondrous things out of your Torah (Ps. 119:18), [meaning] that which is under the garment is really Torah.
Those fools, when they see a man in a garment that appears good to them, seek no farther.
19
חשיבו דההוא לבושא גופא,
They think that the garment is the actual thing.
20
חשיבותא דגוף נשמתא.
[However,] the essence of the body is the soul.
21
כהאי גוונא אורייתא, אית לה גופא,
Just so, the Torah has a body.
22
ומלין דאורייתא דא אקרון גופי תורה,
The commandments of the Torah are called the “body” of the Torah.2Cf. Mishnah, Ḥagigah 1:8.
23
האי גופא מתלבשא בלבושא דאינון ספורין דהאי עלמא,
This body is clothed in a garment made up of the stories of this world.
24
טפשי דעלמא לא מסתכלין אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא וכו׳. אינון דידעין יתיר, לא מסתכלי בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות האי לבושא.
The fools of the world look on nothing save the garment, which is the story of the Torah [and nothing more. They do not look at that which is under the garment].3The sentence in brackets was omitted by Cordovero, who indicated the omission with the word “etc.”
25
חכימין דאינון עבדוי דמלכא עלאה, אנון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלין אלא בנשמתא,
The wise, who worship the Most High King, those who stood at Mount Sinai,4According to rabbinic tradition, all Jews, whether alive at the time or not, participated in the revelation at Sinai. See Shemot Rabbah 28:6. The Zohar III, 179b, states: “One who strives to study Torah—it is as if he stood all the day on Mount Sinai and received the Torah.” The implication of the Zohar’s statement is that no one is truly worthy to be called a Jew unless he knows Kabbalah. look only at the soul,5This refers to Kabbalah. which is the most essential thing of all.
26
דאיהו עקרא דכלא אורייתא ממש,
It is the true Torah.
27
ולעלמא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דאורייתא:
In the world-to-come, they will look at the soul of the soul of the Torah.
28
תא חזי,
Come and see.
29
הכא נמי לעילא
Thus it is above:
30
אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא.
There is garment and body and soul and soul of souls.
31
שמיא וחיליהון אנון לבושא,
The heavens and their host are the garment.
32
כנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהו תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא נשמתא דאמרן, דא ת״ת ישראל דאיהי אורייתא ממש,
The congregation of Israel6An appellation of Malkhut. is the body which receives the soul, which is the glory [Tiferet] of Israel, which is the very Torah.
33
ונשמתא לנשמתא דא איהו עתיקא קדישא,
The soul of the soul is the ancient Holy One.8A reference to the highest and most mysterious of the sefirot, Keter.
34
וכלא אחיד דא בדא.
All are connected one to the other.
35
ויי לאינון חייבא דעלמא, דאמרין דהא אורייתא לא איהו אלא ספור בעלמא,
Woe to those sinners of the world who say that this Torah is nothing but an ordinary story.
Happy are the righteous who regard the Torah properly.
38
חמרא לא יתיב אלא בקנקן,
Wine cannot stay except in a jar.
39
כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא,
So Torah cannot abide except in this garment.
40
בגיני כך אורייתא לא באעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא,
Because of this one must seek to look at [the Torah] only only through what exists under the garment.
41
ועל דא כל אלין מילין וכל אילין ספורין לבושא אנון", עכ״ל:
Thus all those words and stories are garments.
42
והנה במאמר הזה הוסיף לנו לקח בבטול דעת הכת הזאת וכיוצא בהם, השוללים הנסתר מתורתנו הקדושה. ונפקא לן מיניה בעקר כי עוד על הסוד הזה הנסתר יש פנימי לפנימי, וזה נעלם עתה מעיני היודעים, ונזכה אליו בעולם הזה כל ישראל לעתיד.
In this passage, [the Zohar] has instructed us concerning the refutation of the opinion of this group and those like them who denigrate the esoteric portion of our holy Torah. Essentially, we learn from [the passage] that over and above the secret inherent in the matter there is an even more hidden level of mystery which is presently unknown even to those who know [Kabbalah]. Nonetheless we and all Israel will be privileged [to behold] this [mystery] in the future world.
43
ועתה אחי הודיעני מי שלא הסתכל בנשמתא איך יסתכל לעתיד בנשמתא דנשמתא, וימצא גרוע לעתיד. ואל תשיבני ממי שלא זכה אליה, כי יש חלוק גדול בין מי שהכחישה למי שאינו מכחישה אלא שלא ראה מאור מימיו, ויש על שניהם תוספת מי שנתעסק בה.
Now, brethren, explain to me how a person who has never beheld the soul [of the Torah in this world] will, in the future, gaze upon the soul of the soul? Such a person will be found wanting in the future [world]. Do not reply that some are unworthy [to behold] her, for there is a great difference between one who denies her and one who does not deny her and yet has never beheld [her] light. Superior to both of them is the one who has pursued her.
44
וה׳ הוא אלהים חיים ומלך עולם, דן את הדין ומזכה את הזכאי ומחייב את החייב, ונותן לאיש כדרכו, ואין לנו להכחיש דברי חז״ל במדרש משלי, ששואלים לאדם צפית במרכבה, צפית בשעור קומה שלו וכו׳, והעתק לשונו הנה יכבד עלינו הענין. ועוד באר הענין הזה הרשב״י ע״ה בזהר בפרשה הנ״ל דף קמ״ט ע״ש:
The Lord, the living God and eternal King, sits in judgment to clear the innocent and declare the culprit guilty. He apportions to man according to his ways (Jer. 17:10). The words of our sages, their memory be a blessing, cannot be denied. [They stated] in Midrash Mishlei:9Midrash Shoḥer Tov ‘al Mishlei (Jerusalem, 1968), p. 16. The relevant section of the midrash reads as follows: “One comes [to divine judgment] who has studied Talmud. The Holy One, blessed be He, says to him: My son, since you have occupied yourself in Talmud, have you gazed upon the Merkavah? Have you looked … upon My Throne of Glory?… What is the measurement of My palm? What is the measurement of the toes of My feet?” For Cordovero, the importance of this particular midrash is that it implies that Talmudic learning is not in itself sufficient. Cf. Burton Visotsky, Midrash Mishle (New York, 1990), p. 84. “They ask a man [on the Day of Judgment], ‘Have you gazed upon the Merkavah?10The divine vehicle described in Ezekiel 1. In rabbinic literature, the term came to refer to esoteric doctrine. See Mishnah, Ḥagigah 3:1. Have you beheld my Shi’ur Koma?”11Literally “Measurement of the Body.” It refers to the fantastic measurements ascribed to the body of the divine “Glory” (kavod) in the literature of early Jewish mysticism. See Scholem, Kabbalah, pp. 16-18; M. S. Cohen, The Shiur Qomah (Lanham, Md.: University Press of America, 1983); P. Schaefer, Synopse zur Hekhalot Literatur (Tuebingen, 1981); Yosef Dan, Ha-Mistikah ha-’Ivrit ha-Kedumah (Tel-Aviv: Misrad ha-Bittaḥon, 1989). Copying this [entire] passage would be too cumbersome. Rabbi Simeon bar Yoḥai, peace upon him, also dealt with this matter in the Zohar, same section, page 149.12Zohar III, 149: “He who says that this story of the Torah comes to indicate [the significance] of that story alone, let his spirit deflate! For if this were so, it would not be the lofty Torah, the Torah of truth.” Read it there.
ועוד בזה בענין זה
More on This Matter
בפרשת בהעלותך זה לשונו,
In [the Zohar], section Be-ha’alotekha [III, 152a], it states:
"רבי שמעון אמר
Rabbi Simeon said;
ווי ליה לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטא דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטן ובשבחא יתיר מכלהו.
Woe to that son of man who says that this Torah has come to present an ordinary story and ordinary words. For if this were so, even in this time we would be able to make a Torah of ordinary words; [one] better than any of them.
אי לאחזאה מלה דעלמא, אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מינייהו אורייתא,
If [the Torah] comes merely to present ordinary words, then there are even greater words among the nobles of the world. If so, let us seek [those words] and make a Torah of them.
אלא כל מילין דאורייתא כהאי גוונא.
However, all the words of the Torah are [sublime].
תא חזי
Come and see:
עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתתקלו, ישראל לתתא מלאכי עילאי לעילא, מלאכי עילאי כתיב בהו עושה מלאכיו רוחות.
The upper world and the lower world are evenly balanced: Israel below and the high angels above. Of the lofty angels it is written, He makes His angels as winds (Ps. 104:4). This [refers to their state] in the high place.
בשעתא דנחתין לתתא מתלבשין בלבושא דהאי עלמא,
When they come down to earth [the angels] clothe themselves in the garments of this world.
ואי לאו מתלבשי בלבושי כגוונא דהאי עלמא, לא יכלין למיקם בהאי עלמא, ולא סביל לון עלמא.
Had they not clothed themselves in garments after the fashion of this world, they would not have been able to exist in this world, and the world would not suffer them [to exist].
ואי במלאכי כך אורייתא די ברא להון וברא עלמין כלהו וכלהו קיימין בגינה,
If this is so with regard to the angels, then [how much more so] with regard to the Torah, which created them and all the worlds, and everything exists for its sake.1The Torah as the raison d’être for the creation of the universe is a common Midrashic theme. See, for example, Bereshit Rabbah 1:4.
כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא היא בלבושא דהאי עלמא, לא יכיל עלמא למסבל.
When [the Torah] did come down into the world, were it not clothed in the garments of this world, the world would not have been able to suffer it.
וע״ד האי ספורא דאורייתא לבושא דאורייתא איהו,
Therefore the story of the Torah constitutes its garment.
מאן דחשיב דהוא לבושא דאורייתא איהו ממש ולא מלה אחרא תפח רוחיה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי,
He who thinks that the garment is actually the Torah and and not something else, let his spirit deflate and let him have no portion in the world-to-come.
בגינו כך אמר דוד, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך מה דתחות לבושא דא דאורייתא:
It was in this connection that David said, Open my eye that I may behold wondrous things out of your Torah (Ps. 119:18), [meaning] that which is under the garment is really Torah.
תא חזי,
Come and see:
אית לבושא דאתחזי לכלא,
A garment is visible to all.
ואינון טפשין כד חזו לבר נש דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלן יתיר,
Those fools, when they see a man in a garment that appears good to them, seek no farther.
חשיבו דההוא לבושא גופא,
They think that the garment is the actual thing.
חשיבותא דגוף נשמתא.
[However,] the essence of the body is the soul.
כהאי גוונא אורייתא, אית לה גופא,
Just so, the Torah has a body.
ומלין דאורייתא דא אקרון גופי תורה,
The commandments of the Torah are called the “body” of the Torah.2Cf. Mishnah, Ḥagigah 1:8.
האי גופא מתלבשא בלבושא דאינון ספורין דהאי עלמא,
This body is clothed in a garment made up of the stories of this world.
טפשי דעלמא לא מסתכלין אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא וכו׳. אינון דידעין יתיר, לא מסתכלי בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות האי לבושא.
The fools of the world look on nothing save the garment, which is the story of the Torah [and nothing more. They do not look at that which is under the garment].3The sentence in brackets was omitted by Cordovero, who indicated the omission with the word “etc.”
חכימין דאינון עבדוי דמלכא עלאה, אנון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלין אלא בנשמתא,
The wise, who worship the Most High King, those who stood at Mount Sinai,4According to rabbinic tradition, all Jews, whether alive at the time or not, participated in the revelation at Sinai. See Shemot Rabbah 28:6. The Zohar III, 179b, states: “One who strives to study Torah—it is as if he stood all the day on Mount Sinai and received the Torah.” The implication of the Zohar’s statement is that no one is truly worthy to be called a Jew unless he knows Kabbalah. look only at the soul,5This refers to Kabbalah. which is the most essential thing of all.
דאיהו עקרא דכלא אורייתא ממש,
It is the true Torah.
ולעלמא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דאורייתא:
In the world-to-come, they will look at the soul of the soul of the Torah.
תא חזי,
Come and see.
הכא נמי לעילא
Thus it is above:
אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא.
There is garment and body and soul and soul of souls.
שמיא וחיליהון אנון לבושא,
The heavens and their host are the garment.
כנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהו תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא נשמתא דאמרן, דא ת״ת ישראל דאיהי אורייתא ממש,
The congregation of Israel6An appellation of Malkhut. is the body which receives the soul, which is the glory [Tiferet] of Israel, which is the very Torah.
ונשמתא לנשמתא דא איהו עתיקא קדישא,
The soul of the soul is the ancient Holy One.8A reference to the highest and most mysterious of the sefirot, Keter.
וכלא אחיד דא בדא.
All are connected one to the other.
ויי לאינון חייבא דעלמא, דאמרין דהא אורייתא לא איהו אלא ספור בעלמא,
Woe to those sinners of the world who say that this Torah is nothing but an ordinary story.
ואנון מסתכלין בלבושא דא ולא יתיר
They look at the garment and no farther.
זכאין אנון צדיקייא דאנון מסתכלין באורייתא כדקא יאות.
Happy are the righteous who regard the Torah properly.
חמרא לא יתיב אלא בקנקן,
Wine cannot stay except in a jar.
כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא,
So Torah cannot abide except in this garment.
בגיני כך אורייתא לא באעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא,
Because of this one must seek to look at [the Torah] only only through what exists under the garment.
ועל דא כל אלין מילין וכל אילין ספורין לבושא אנון", עכ״ל:
Thus all those words and stories are garments.
והנה במאמר הזה הוסיף לנו לקח בבטול דעת הכת הזאת וכיוצא בהם, השוללים הנסתר מתורתנו הקדושה. ונפקא לן מיניה בעקר כי עוד על הסוד הזה הנסתר יש פנימי לפנימי, וזה נעלם עתה מעיני היודעים, ונזכה אליו בעולם הזה כל ישראל לעתיד.
In this passage, [the Zohar] has instructed us concerning the refutation of the opinion of this group and those like them who denigrate the esoteric portion of our holy Torah. Essentially, we learn from [the passage] that over and above the secret inherent in the matter there is an even more hidden level of mystery which is presently unknown even to those who know [Kabbalah]. Nonetheless we and all Israel will be privileged [to behold] this [mystery] in the future world.
ועתה אחי הודיעני מי שלא הסתכל בנשמתא איך יסתכל לעתיד בנשמתא דנשמתא, וימצא גרוע לעתיד. ואל תשיבני ממי שלא זכה אליה, כי יש חלוק גדול בין מי שהכחישה למי שאינו מכחישה אלא שלא ראה מאור מימיו, ויש על שניהם תוספת מי שנתעסק בה.
Now, brethren, explain to me how a person who has never beheld the soul [of the Torah in this world] will, in the future, gaze upon the soul of the soul? Such a person will be found wanting in the future [world]. Do not reply that some are unworthy [to behold] her, for there is a great difference between one who denies her and one who does not deny her and yet has never beheld [her] light. Superior to both of them is the one who has pursued her.
וה׳ הוא אלהים חיים ומלך עולם, דן את הדין ומזכה את הזכאי ומחייב את החייב, ונותן לאיש כדרכו, ואין לנו להכחיש דברי חז״ל במדרש משלי, ששואלים לאדם צפית במרכבה, צפית בשעור קומה שלו וכו׳, והעתק לשונו הנה יכבד עלינו הענין. ועוד באר הענין הזה הרשב״י ע״ה בזהר בפרשה הנ״ל דף קמ״ט ע״ש:
The Lord, the living God and eternal King, sits in judgment to clear the innocent and declare the culprit guilty. He apportions to man according to his ways (Jer. 17:10). The words of our sages, their memory be a blessing, cannot be denied. [They stated] in Midrash Mishlei:9Midrash Shoḥer Tov ‘al Mishlei (Jerusalem, 1968), p. 16. The relevant section of the midrash reads as follows: “One comes [to divine judgment] who has studied Talmud. The Holy One, blessed be He, says to him: My son, since you have occupied yourself in Talmud, have you gazed upon the Merkavah? Have you looked … upon My Throne of Glory?… What is the measurement of My palm? What is the measurement of the toes of My feet?” For Cordovero, the importance of this particular midrash is that it implies that Talmudic learning is not in itself sufficient. Cf. Burton Visotsky, Midrash Mishle (New York, 1990), p. 84. “They ask a man [on the Day of Judgment], ‘Have you gazed upon the Merkavah?10The divine vehicle described in Ezekiel 1. In rabbinic literature, the term came to refer to esoteric doctrine. See Mishnah, Ḥagigah 3:1. Have you beheld my Shi’ur Koma?”11Literally “Measurement of the Body.” It refers to the fantastic measurements ascribed to the body of the divine “Glory” (kavod) in the literature of early Jewish mysticism. See Scholem, Kabbalah, pp. 16-18; M. S. Cohen, The Shiur Qomah (Lanham, Md.: University Press of America, 1983); P. Schaefer, Synopse zur Hekhalot Literatur (Tuebingen, 1981); Yosef Dan, Ha-Mistikah ha-’Ivrit ha-Kedumah (Tel-Aviv: Misrad ha-Bittaḥon, 1989). Copying this [entire] passage would be too cumbersome. Rabbi Simeon bar Yoḥai, peace upon him, also dealt with this matter in the Zohar, same section, page 149.12Zohar III, 149: “He who says that this story of the Torah comes to indicate [the significance] of that story alone, let his spirit deflate! For if this were so, it would not be the lofty Torah, the Torah of truth.” Read it there.