How One Should Conduct Oneself [in Order] to Teach This Science to Others
2
צריך שלא ילמדה אלא לעובד ה׳ בנקיות ובטהרה. והכי איתא בתקונים זו לשונו,
One may not teach [this science] except to a person who serves God in cleanliness and purity. The following is found in the Tikkunim:1This passage is not to be found in the Tikkunei Zohar. It is found in Zohar Hadash (ed. Margaliot), 94b.
3
"ואלין דאינון באלין מדות צריך לגלאה לון רזין טמירין,
One must reveal deep mysteries to those who possess these good qualities.
4
אבל מאן דמגלי רזין לרשיעייא כאלו מגלה עריין באורייתא דבני שפחה בישא לילית אימא דרשיעיא ערבוביא בישא,
However, he who reveals mysteries [of the Torah] to the wicked, it is as if he revealed the genitals of the Torah for the sons of Lilith, the evil maidservant, mother of the wicked evil multitude.2Lilith is the “queen” of the domain of evil.
5
מאן דמגלה לון רזין דאורייתא גרים לצדיק דאיהו יסוד דאתמר ביה סוד ה׳ ליראיו דאסתלק נביעו מיניה ומן שכינתא, הדא הוא דכתיב אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש בההוא זמנא אינון צדיקייא לתתא עניין מכלא, עניין מרזין דאורייתא, עניין בגופא.
He who reveals to them the secrets of the Torah causes the departure of the flow [of emanation] from the righteous Yesod, of whom it is said, The secret of the Lord is for those who fear Him (Ps. 25:14), and from the Shekhinah, as it is written, The water left the sea, and the river is dry and parched (Job. 14:11). At that time, the righteous below are entirely impoverished: bereft of the mysteries of Torah and poor in their bodies.
Those who reveal mysteries to the righteous cause the “righteous” [Yesod] and the Shekhinah enlightenment in the mysteries of the Torah, for “light’ (or) and “mystery” (raz) are [numerically] equivalent.3Both are equivalent to 207 in gematria, the sum of the numerical equivalent of their letters. At that time, the enlightened will shine like the splendor of the firmament (Dan. 12:13). This is all [we need to cite] for our purpose.
7
ומה שיש בו לדקדק הוא,
[However,] the [following] points must be made:
8
א׳, אמרו, אבל מאן דמגלה רזין לרשיעייא וכו׳, ואחר כך אמר מאן דמגלה לון גרים לצדיק, אמאי לא קאמר גלי עריין באורייתא כדקאמר לעילא או לימא לעילא גרים לצדיק, אמאי שני בין האי להאי:
1. They stated, “However, he who reveals mysteries [of the Torah] to the wicked,” and afterwards stated, “He who reveals to them … causes … the righteous.” Why did [the passage] not say “reveals the genitals of the Torah,” as was stated above? Alternatively, let it say in the first instance “causes the Righteous.” Why are there two differing [versions]?
2. It states, “causes.” However, the word “causes” is not exact. It ought to have stated, “makes the righteous,” for this is the very one who causes damage above.
10
ג׳ אמרו, בההוא זימנא אינון צדיקייא לתתא כל דרשה זו למה. ושאר דקדוקי הלשון יתבארו בפירושנו בס״ד:
3. “At that time the righteous below.” What is the reason for all this exposition? The remaining linguistic points will be covered in the commentary, with God’s help.
11
והכונה, כי הוא פירש ואלין דאנון באלין מדות, ירצה, שהם מארי מדות מלכים צדיקים חוזים נביאים מארי תורה גבורים חסידים נבונים חכמים ראשי אלפי ישראל, דהכי פירש התם ואמר כי אלו שהם מרכבה אל המדות ועוסקים במצות התלויים בהם ונשמתם אצולה מהם, צריך לגלאה לון וכו׳ ירצה וצריך חובה על האדם לגלות להם רזים טמירין. והנה להוכחת החיוב הזה המוטל על היודע ללמד אל הירא הכריח הדבר מהפכו, ואמר כי מן העון נלמד המצוה, ואמר אבל מאן דמגלי רזין לרשיעייא והכונה הוא שמגלה עריין בתורה, ירצה שהתורה הוא הת״ת וזה שמשפיע סודות התורה ברשעים זהו ערו״ה ע״ר ו״ה, שהרי על ידי הת״ת שמשפיע בחצונים ח״ו, מאחר שהרשע כל כחו הוא מהקליפות אם כן המשפיע בו משפיע בקליפות, וזה משפיע רזים דאורייתא שהוא הת״ת הרי מגלה עריין באורייתא: דבני שפחה וכו׳, הכונה להראות איך הרשע והקליפה הכל ענין אחד, כי אם הרשע הוא בן לילית שפחה בישא אם כן האם והבנים הכל ענין אחד, כי נשמת הרשע וכח רשעתו נמשך מאמו השפחה, ולכן נמצא מלך מתייחד ומשפיע בשפחה בישא והיינו עריין באורייתא ממש, וזהו מה שפועל בידים ממש המגלה רזים לרשיעייא.
The reason that [the passage] declared, “Those who possess these qualities” is that they denote people in possession of the qualities of the righteous kings, seers, [and] prophets, masters of Torah, heroes [who are] pious, understanding, [and] wise; chiefs of the thousands of Israel. It was stated there that [the secrets of Torah] must be revealed to those who are the embodiment of these [sefirotic] qualities, occupy themselves with the commandments related to them, and whose souls are emanated from them. In other words there exists an obligation for one [who knows] to reveal the deep mysteries to them. In order to prove this obligation on the part of the knowledgeable person to teach one who fears [God], [the author] dealt with the opposite [situation] and derived the [positive] commandment from the prohibition [against teaching one who does not possess these qualities]. [The passage] states, “However, he who reveals mysteries [of the Torah] to the wicked,” meaning that he reveals “the genitals of the Torah.” In other words, Torah is [the sefirah] Tiferet. He who spreads the mysteries of the Torah among the wicked sins. For through Tiferet he spreads it to the “outside” ones, God forbid.4Evil gets its power from the same divine source as the sefirot. Since it would not derive power from divine emanation in the ordinary course of events, it must contrive to “steal” power from the sefirotic system, the rightful recipient. All the power of the wicked derives from the kelipot. Thus he who teaches him teaches the kelipot! This [teacher] spreads the mysteries of the Torah, which is Tiferet, and thus reveals the nakedness of the Torah “for the sons of … the maidservant.” The intention is to demonstrate how the wicked and the kelipah are as one, and though the wicked is the son of Lilith, the evil maidservant, it is all one—mother and children. For the soul of the wicked and the strength of his wickedness stem from his mother, the maidservant. Thus we have demonstrated how the king [Tiferet] strengthens and influences the “maidservant.” That is the meaning of “genitals of the Torah.” He who reveals mysteries [of the Torah] to the wicked actually does this!
12
אמנם בדרך גרמא פועל פעולה אחרת והוא הסתלקות השפע מיסוד וכו׳, כי בהיות שהמלך משפיע בשפחה ח״ו אינו מתיחד עם הגבירה ואם כן נמצא שמסתלק שפע הת״ת מן היסוד, והוא בהיות שאינו פועל אלא להשפיע בחצונים משם נמשך בדרך גרמא שלא ישפיע בפנימיים ח״ו לצדיק דאיהו יסוד,
As well, he has caused another action, “the departure of the flow [of emanation] from Yesod.” Because the king is cohabiting with the “maidservant” [Lilith], God forbid, he does not consort with the “mistress” [Malkhut]. It is thus accepted that [the wicked teacher] causes the removal of the flow [of emanation] from Tiferet to Yesod, since [Tiferet] is doing nothing other than cohabiting with the “outside” ones. Thus it would appear that he could not consort with the “inner” ones, the righteous Yesod, God forbid.
13
כל זה להורות כי סודות התורה הם ביסוד. ולזה אמר שנקרא יסוד שפירושו יו״ד של ברית, וסוד שהן רזים דאורייתא. וראיה לזה, סוד ה׳ ליראיו ובריתו להודיעם, הרי שברית וסוד הכל ענין אחד, וכל זה להכריח כי בהיות הסוד נשפע אל החצונים הוא מסתלק מן הפנימיים:
All this teaches that the mysteries of the Torah abide in Yesod. Thus [the sefirah] is called Yesod, [a combination of] the yod of the covenant and mystery [sod], which is the mystery of the Torah. Proof for this is [derived from the verse], The secret of the Lord is for those who fear Him; and His covenant to make them know it (Ps. 25:14). Thus “covenant” and “mystery” are as one. All this demonstrates that when mysteries [of the Torah] are spread among the “outside” ones, they are removed from the “inner” ones.
14
דאסתלק נביעו מיניה, דהיינו שמסתלק מקור היסוד שהוא התפארת כדפירשנו, ואחר שאין השפע ביסוד אינו נשפע במלכות וזהו שאמר,
“The departure of the flow [of emanation] from [Yesod].” Thus the source of Yesod, which is Tiferet, removes itself, as has been explained. Since there is no [flow of] emanation in Yesod, he does not consort with Malkhut, as was said.
15
ומן שכינתא וראיה מן הכתוב הדא הוא דכתיב אזלו מים מני ים וגו׳, פירוש, מאחר שאמר כי סבת חסרון מים בים שהוא מלכות הוא מפני שהנהר שהוא יסוד חרב ויבש, אם כן משם ראיה שכל זמן שהנהר יבש אין מים בים, שאין לה קבלת שפע אלא מן היסוד, ולכך בהסתלק מן היסוד מסתלק גם מהשכינה:
“And from the Shekhinah.” The proof from Scripture is the water left the sea. This means that the reason for the lack of water in the sea, which is Malkhut, is because the river, which is Yesod, is dry and parched. This proves that during the time that the “river” is dry, there can be no water in the “sea,” for it can receive no influx except through Yesod. Thus when [Tiferet] is separated from Yesod, it is likewise separated from the Shekhinah.
16
בההוא זימנא הנהו צדיקייא לתתא כו׳ הוקשה לו שהוא אמר כי בסבת המגלה סודות לרשיעייא נהר יחרב וכו׳ דמשמע שאין שפע כלל, וזה אינו מן הראוי אלא שלא יהיו סודות במלכות מפני שזה השפיע הסוד חוצה, אמנם שאר בחינות השפע למה לא יושפעו עד שאמר דאסתלק נביעו וכו׳ דמשמע שאין שפע כלל. לזה הכריח שכן אמת שאין שפע ונביעו כלל, וראיה מן התחתונים שהם עניים אם בגופם אם ברזין דאורייתא, מורה על הסתלקות השפע מכל וכל ולכן הם עניים בגופם גם כן:
“At that time the righteous below.” A difficulty [which might be posed] is that [the passage] stated that because [the teacher] reveals mysteries [of the Torah] to the wicked, the river is dry, indicating that there will be no emanation at all. However, this is not exact. [The passage should] rather [state] that there will be no mysteries [to be found] in Malkhut since that [teacher] spread the mysteries to the “outside.” Why, then, should not the remaining [sefirotic] degrees of emanation receive their influx? That [possible difficulty] is why [the passage] specified “the departure of the flow,” indicating that there is no emanation at all. There is proof [from this passage] that there is no emanation or flow at all. [This situation] is caused by those people below who are impoverished both in body and in the mysteries of Torah. This indicates the absolute removal of emanation. They are thus absolutely impoverished.
17
ואחר שפירש עון המגלה לרשעים, משם יושכל בהפך מעלת הצדיקים, כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים וכל מאן דמגלי רזין לצדיקייא גרים לצדיק כו׳, מפני שעל ידי שהוא מגלה סוד לצדיק כן הוא משפיע ממקור עליון שהוא הת״ת ביסוד, והיסוד מאיר אותם סודות במלכות, וזהו שאמר, גרים לצדיק שהוא יסוד לאנהרא ברזים דאורייתא שהוא יסוד השפע מהת״ת הנקרא תורה אל השכינה ממש שכן דרכו.
After [the passage] dealt with the sin of one who reveals [mysteries] to the wicked, one can understand the opposite—the eminence of the righteous, for also this opposite, that did God make (Eccles. 7:14). [Thus] “those who reveal mysteries to the righteous cause the righteous.” By revealing the mystery to the righteous, [the teacher] causes emanation from the source on high, which is Tiferet, to Yesod. Thereupon Yesod clarifies these mysteries [in passing them] to Malkhut. This is [why the passage] states “cause the righteous,” which is Yesod, “enlightenment in the mysteries of the Torah,” which is the mystery of the emanation from Tiferet, termed “Torah,” to the Shekhinah. This is its path.
18
ואמר, גרים ולא מאיר ממש, מפני שמה שפועל הוא היות הצדיק מאיר בעצמו אל בחינת צדיק כמותו, אמנם לאנהרא ברזים דאורייתא שהוא מן הת״ת וגם לשכינתא זה גרמא בעלמא, כי מדה טובה מרובה ומתפשטת מעצמה:
[The passage] states “cause” and not “enlighten” because what is happening is that the “righteous” himself enlightens the aspect of [one] who is righteous like him. Indeed “enlightenment in the mysteries of the Torah,” from Tiferet to Malkhut, is caused naturally, since a good quality increases and spreads of itself.
19
דאור רז אתקרי, הוקשה לו שהרי סוד הוא דוקא ביסוד כדמוכח לעיל, ואם כן איך הסודות הם נשפעים מן הת״ת, לכן אמר שאור שהוא ודאי בת״ת נקרא ר״ז שעולה או״ר כמו ר״ז, אם כן גם כן יהיה סוד בת״ת, אלא שבת״ת הם בסוד אור שהם דקים וביסוד הם בבחינת סוד שהוא גלוי יותר, והיינו שעל ידו שנשפע מתגלה.
“Light and mystery.” This is problematic, because “mystery” rightly resides in Yesod, as was proven above. [However,] if this is true, how can these “mysteries” [also] stem from Tiferet? This [question] is why [the passage] stated that “light,” which certainly resides in Tiferet, is called “mystery” [raz] and is numerically equivalent to “light” [or]. Therefore “mystery” can reside in Tiferet, except that in Tiferet it resides in the recondite aspect of “light,” which is subtle, whereas in Yesod it partakes of the aspect of secret, which is more open and [able to be] revealed through the process of emanation.
20
והענין כי הבינה למעלה מת״ת היינו אור, א׳ בינה על וא״ו, משפיע בסוד רי״ש, שהוא מלכות, ראשית לתחתונים. וביסוד הם ר״ז, דהיינו יו״ד מלכות על וא״ו זעירא ונעשית זי״ן ורי״ש ראשית לתחתונים למעלה: והנה להיות מעלת המגלה הסוד כל כך עליונה אם כן חויב לחזר על צדיק לגלות לו סודותיו, וזהו שאמר לעיל בריש המאמר צריך לגלאה לון רזין טמירין, לישנא דצריך לישנא דחובה איהו כנודע.
The fact is that the [sefirah] Binah, which is above Tiferet, consists of one light. Binah influences the vav [of the Tetragrammaton] in the mystery of resh, which is Malkhut, the beginning [reshit] of the lower [beings]. Since the eminence of the revealer of mysteries is so great, he is obliged to entreat the “righteous” to reveal his secrets to him. This is [the meaning of] what was said at the beginning of the passage above, “One must reveal deep mysteries to those.” The phrasing implies necessity and obligation, as is known.
21
והנה מתוך מאמר זה מתבאר עונש המגלה סודות למי שאינו הגון, וגם מעלת המגלה אותם לתלמיד הגון:
From this passage, behold the punishment of one who reveals secrets to an unworthy person as well as the eminence of one who reveals them to a worthy student.
הדרך אשר בה יתנהג האדם ללמד חכמה זו לאחרים.
How One Should Conduct Oneself [in Order] to Teach This Science to Others
צריך שלא ילמדה אלא לעובד ה׳ בנקיות ובטהרה. והכי איתא בתקונים זו לשונו,
One may not teach [this science] except to a person who serves God in cleanliness and purity. The following is found in the Tikkunim:1This passage is not to be found in the Tikkunei Zohar. It is found in Zohar Hadash (ed. Margaliot), 94b.
"ואלין דאינון באלין מדות צריך לגלאה לון רזין טמירין,
One must reveal deep mysteries to those who possess these good qualities.
אבל מאן דמגלי רזין לרשיעייא כאלו מגלה עריין באורייתא דבני שפחה בישא לילית אימא דרשיעיא ערבוביא בישא,
However, he who reveals mysteries [of the Torah] to the wicked, it is as if he revealed the genitals of the Torah for the sons of Lilith, the evil maidservant, mother of the wicked evil multitude.2Lilith is the “queen” of the domain of evil.
מאן דמגלה לון רזין דאורייתא גרים לצדיק דאיהו יסוד דאתמר ביה סוד ה׳ ליראיו דאסתלק נביעו מיניה ומן שכינתא, הדא הוא דכתיב אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש בההוא זמנא אינון צדיקייא לתתא עניין מכלא, עניין מרזין דאורייתא, עניין בגופא.
He who reveals to them the secrets of the Torah causes the departure of the flow [of emanation] from the righteous Yesod, of whom it is said, The secret of the Lord is for those who fear Him (Ps. 25:14), and from the Shekhinah, as it is written, The water left the sea, and the river is dry and parched (Job. 14:11). At that time, the righteous below are entirely impoverished: bereft of the mysteries of Torah and poor in their bodies.
וכל מאן דמגלה רזין לצדיקייא גרים לצדיק לאנהרא ברזין דאורייתא ולשכינתא דאו״ר ר״ז אקרי, ובההוא זימנא והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע", עכ״ל לעניינינו:
Those who reveal mysteries to the righteous cause the “righteous” [Yesod] and the Shekhinah enlightenment in the mysteries of the Torah, for “light’ (or) and “mystery” (raz) are [numerically] equivalent.3Both are equivalent to 207 in gematria, the sum of the numerical equivalent of their letters. At that time, the enlightened will shine like the splendor of the firmament (Dan. 12:13). This is all [we need to cite] for our purpose.
ומה שיש בו לדקדק הוא,
[However,] the [following] points must be made:
א׳, אמרו, אבל מאן דמגלה רזין לרשיעייא וכו׳, ואחר כך אמר מאן דמגלה לון גרים לצדיק, אמאי לא קאמר גלי עריין באורייתא כדקאמר לעילא או לימא לעילא גרים לצדיק, אמאי שני בין האי להאי:
1. They stated, “However, he who reveals mysteries [of the Torah] to the wicked,” and afterwards stated, “He who reveals to them … causes … the righteous.” Why did [the passage] not say “reveals the genitals of the Torah,” as was stated above? Alternatively, let it say in the first instance “causes the Righteous.” Why are there two differing [versions]?
ב׳ אמר, גרים דלישנא גרים לא דייק, דהוה ליה למימר עביד לצדיק דהכי איהו מאן דפגים לעילא:
2. It states, “causes.” However, the word “causes” is not exact. It ought to have stated, “makes the righteous,” for this is the very one who causes damage above.
ג׳ אמרו, בההוא זימנא אינון צדיקייא לתתא כל דרשה זו למה. ושאר דקדוקי הלשון יתבארו בפירושנו בס״ד:
3. “At that time the righteous below.” What is the reason for all this exposition? The remaining linguistic points will be covered in the commentary, with God’s help.
והכונה, כי הוא פירש ואלין דאנון באלין מדות, ירצה, שהם מארי מדות מלכים צדיקים חוזים נביאים מארי תורה גבורים חסידים נבונים חכמים ראשי אלפי ישראל, דהכי פירש התם ואמר כי אלו שהם מרכבה אל המדות ועוסקים במצות התלויים בהם ונשמתם אצולה מהם, צריך לגלאה לון וכו׳ ירצה וצריך חובה על האדם לגלות להם רזים טמירין. והנה להוכחת החיוב הזה המוטל על היודע ללמד אל הירא הכריח הדבר מהפכו, ואמר כי מן העון נלמד המצוה, ואמר אבל מאן דמגלי רזין לרשיעייא והכונה הוא שמגלה עריין בתורה, ירצה שהתורה הוא הת״ת וזה שמשפיע סודות התורה ברשעים זהו ערו״ה ע״ר ו״ה, שהרי על ידי הת״ת שמשפיע בחצונים ח״ו, מאחר שהרשע כל כחו הוא מהקליפות אם כן המשפיע בו משפיע בקליפות, וזה משפיע רזים דאורייתא שהוא הת״ת הרי מגלה עריין באורייתא: דבני שפחה וכו׳, הכונה להראות איך הרשע והקליפה הכל ענין אחד, כי אם הרשע הוא בן לילית שפחה בישא אם כן האם והבנים הכל ענין אחד, כי נשמת הרשע וכח רשעתו נמשך מאמו השפחה, ולכן נמצא מלך מתייחד ומשפיע בשפחה בישא והיינו עריין באורייתא ממש, וזהו מה שפועל בידים ממש המגלה רזים לרשיעייא.
The reason that [the passage] declared, “Those who possess these qualities” is that they denote people in possession of the qualities of the righteous kings, seers, [and] prophets, masters of Torah, heroes [who are] pious, understanding, [and] wise; chiefs of the thousands of Israel. It was stated there that [the secrets of Torah] must be revealed to those who are the embodiment of these [sefirotic] qualities, occupy themselves with the commandments related to them, and whose souls are emanated from them. In other words there exists an obligation for one [who knows] to reveal the deep mysteries to them. In order to prove this obligation on the part of the knowledgeable person to teach one who fears [God], [the author] dealt with the opposite [situation] and derived the [positive] commandment from the prohibition [against teaching one who does not possess these qualities]. [The passage] states, “However, he who reveals mysteries [of the Torah] to the wicked,” meaning that he reveals “the genitals of the Torah.” In other words, Torah is [the sefirah] Tiferet. He who spreads the mysteries of the Torah among the wicked sins. For through Tiferet he spreads it to the “outside” ones, God forbid.4Evil gets its power from the same divine source as the sefirot. Since it would not derive power from divine emanation in the ordinary course of events, it must contrive to “steal” power from the sefirotic system, the rightful recipient. All the power of the wicked derives from the kelipot. Thus he who teaches him teaches the kelipot! This [teacher] spreads the mysteries of the Torah, which is Tiferet, and thus reveals the nakedness of the Torah “for the sons of … the maidservant.” The intention is to demonstrate how the wicked and the kelipah are as one, and though the wicked is the son of Lilith, the evil maidservant, it is all one—mother and children. For the soul of the wicked and the strength of his wickedness stem from his mother, the maidservant. Thus we have demonstrated how the king [Tiferet] strengthens and influences the “maidservant.” That is the meaning of “genitals of the Torah.” He who reveals mysteries [of the Torah] to the wicked actually does this!
אמנם בדרך גרמא פועל פעולה אחרת והוא הסתלקות השפע מיסוד וכו׳, כי בהיות שהמלך משפיע בשפחה ח״ו אינו מתיחד עם הגבירה ואם כן נמצא שמסתלק שפע הת״ת מן היסוד, והוא בהיות שאינו פועל אלא להשפיע בחצונים משם נמשך בדרך גרמא שלא ישפיע בפנימיים ח״ו לצדיק דאיהו יסוד,
As well, he has caused another action, “the departure of the flow [of emanation] from Yesod.” Because the king is cohabiting with the “maidservant” [Lilith], God forbid, he does not consort with the “mistress” [Malkhut]. It is thus accepted that [the wicked teacher] causes the removal of the flow [of emanation] from Tiferet to Yesod, since [Tiferet] is doing nothing other than cohabiting with the “outside” ones. Thus it would appear that he could not consort with the “inner” ones, the righteous Yesod, God forbid.
כל זה להורות כי סודות התורה הם ביסוד. ולזה אמר שנקרא יסוד שפירושו יו״ד של ברית, וסוד שהן רזים דאורייתא. וראיה לזה, סוד ה׳ ליראיו ובריתו להודיעם, הרי שברית וסוד הכל ענין אחד, וכל זה להכריח כי בהיות הסוד נשפע אל החצונים הוא מסתלק מן הפנימיים:
All this teaches that the mysteries of the Torah abide in Yesod. Thus [the sefirah] is called Yesod, [a combination of] the yod of the covenant and mystery [sod], which is the mystery of the Torah. Proof for this is [derived from the verse], The secret of the Lord is for those who fear Him; and His covenant to make them know it (Ps. 25:14). Thus “covenant” and “mystery” are as one. All this demonstrates that when mysteries [of the Torah] are spread among the “outside” ones, they are removed from the “inner” ones.
דאסתלק נביעו מיניה, דהיינו שמסתלק מקור היסוד שהוא התפארת כדפירשנו, ואחר שאין השפע ביסוד אינו נשפע במלכות וזהו שאמר,
“The departure of the flow [of emanation] from [Yesod].” Thus the source of Yesod, which is Tiferet, removes itself, as has been explained. Since there is no [flow of] emanation in Yesod, he does not consort with Malkhut, as was said.
ומן שכינתא וראיה מן הכתוב הדא הוא דכתיב אזלו מים מני ים וגו׳, פירוש, מאחר שאמר כי סבת חסרון מים בים שהוא מלכות הוא מפני שהנהר שהוא יסוד חרב ויבש, אם כן משם ראיה שכל זמן שהנהר יבש אין מים בים, שאין לה קבלת שפע אלא מן היסוד, ולכך בהסתלק מן היסוד מסתלק גם מהשכינה:
“And from the Shekhinah.” The proof from Scripture is the water left the sea. This means that the reason for the lack of water in the sea, which is Malkhut, is because the river, which is Yesod, is dry and parched. This proves that during the time that the “river” is dry, there can be no water in the “sea,” for it can receive no influx except through Yesod. Thus when [Tiferet] is separated from Yesod, it is likewise separated from the Shekhinah.
בההוא זימנא הנהו צדיקייא לתתא כו׳ הוקשה לו שהוא אמר כי בסבת המגלה סודות לרשיעייא נהר יחרב וכו׳ דמשמע שאין שפע כלל, וזה אינו מן הראוי אלא שלא יהיו סודות במלכות מפני שזה השפיע הסוד חוצה, אמנם שאר בחינות השפע למה לא יושפעו עד שאמר דאסתלק נביעו וכו׳ דמשמע שאין שפע כלל. לזה הכריח שכן אמת שאין שפע ונביעו כלל, וראיה מן התחתונים שהם עניים אם בגופם אם ברזין דאורייתא, מורה על הסתלקות השפע מכל וכל ולכן הם עניים בגופם גם כן:
“At that time the righteous below.” A difficulty [which might be posed] is that [the passage] stated that because [the teacher] reveals mysteries [of the Torah] to the wicked, the river is dry, indicating that there will be no emanation at all. However, this is not exact. [The passage should] rather [state] that there will be no mysteries [to be found] in Malkhut since that [teacher] spread the mysteries to the “outside.” Why, then, should not the remaining [sefirotic] degrees of emanation receive their influx? That [possible difficulty] is why [the passage] specified “the departure of the flow,” indicating that there is no emanation at all. There is proof [from this passage] that there is no emanation or flow at all. [This situation] is caused by those people below who are impoverished both in body and in the mysteries of Torah. This indicates the absolute removal of emanation. They are thus absolutely impoverished.
ואחר שפירש עון המגלה לרשעים, משם יושכל בהפך מעלת הצדיקים, כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים וכל מאן דמגלי רזין לצדיקייא גרים לצדיק כו׳, מפני שעל ידי שהוא מגלה סוד לצדיק כן הוא משפיע ממקור עליון שהוא הת״ת ביסוד, והיסוד מאיר אותם סודות במלכות, וזהו שאמר, גרים לצדיק שהוא יסוד לאנהרא ברזים דאורייתא שהוא יסוד השפע מהת״ת הנקרא תורה אל השכינה ממש שכן דרכו.
After [the passage] dealt with the sin of one who reveals [mysteries] to the wicked, one can understand the opposite—the eminence of the righteous, for also this opposite, that did God make (Eccles. 7:14). [Thus] “those who reveal mysteries to the righteous cause the righteous.” By revealing the mystery to the righteous, [the teacher] causes emanation from the source on high, which is Tiferet, to Yesod. Thereupon Yesod clarifies these mysteries [in passing them] to Malkhut. This is [why the passage] states “cause the righteous,” which is Yesod, “enlightenment in the mysteries of the Torah,” which is the mystery of the emanation from Tiferet, termed “Torah,” to the Shekhinah. This is its path.
ואמר, גרים ולא מאיר ממש, מפני שמה שפועל הוא היות הצדיק מאיר בעצמו אל בחינת צדיק כמותו, אמנם לאנהרא ברזים דאורייתא שהוא מן הת״ת וגם לשכינתא זה גרמא בעלמא, כי מדה טובה מרובה ומתפשטת מעצמה:
[The passage] states “cause” and not “enlighten” because what is happening is that the “righteous” himself enlightens the aspect of [one] who is righteous like him. Indeed “enlightenment in the mysteries of the Torah,” from Tiferet to Malkhut, is caused naturally, since a good quality increases and spreads of itself.
דאור רז אתקרי, הוקשה לו שהרי סוד הוא דוקא ביסוד כדמוכח לעיל, ואם כן איך הסודות הם נשפעים מן הת״ת, לכן אמר שאור שהוא ודאי בת״ת נקרא ר״ז שעולה או״ר כמו ר״ז, אם כן גם כן יהיה סוד בת״ת, אלא שבת״ת הם בסוד אור שהם דקים וביסוד הם בבחינת סוד שהוא גלוי יותר, והיינו שעל ידו שנשפע מתגלה.
“Light and mystery.” This is problematic, because “mystery” rightly resides in Yesod, as was proven above. [However,] if this is true, how can these “mysteries” [also] stem from Tiferet? This [question] is why [the passage] stated that “light,” which certainly resides in Tiferet, is called “mystery” [raz] and is numerically equivalent to “light” [or]. Therefore “mystery” can reside in Tiferet, except that in Tiferet it resides in the recondite aspect of “light,” which is subtle, whereas in Yesod it partakes of the aspect of secret, which is more open and [able to be] revealed through the process of emanation.
והענין כי הבינה למעלה מת״ת היינו אור, א׳ בינה על וא״ו, משפיע בסוד רי״ש, שהוא מלכות, ראשית לתחתונים. וביסוד הם ר״ז, דהיינו יו״ד מלכות על וא״ו זעירא ונעשית זי״ן ורי״ש ראשית לתחתונים למעלה: והנה להיות מעלת המגלה הסוד כל כך עליונה אם כן חויב לחזר על צדיק לגלות לו סודותיו, וזהו שאמר לעיל בריש המאמר צריך לגלאה לון רזין טמירין, לישנא דצריך לישנא דחובה איהו כנודע.
The fact is that the [sefirah] Binah, which is above Tiferet, consists of one light. Binah influences the vav [of the Tetragrammaton] in the mystery of resh, which is Malkhut, the beginning [reshit] of the lower [beings]. Since the eminence of the revealer of mysteries is so great, he is obliged to entreat the “righteous” to reveal his secrets to him. This is [the meaning of] what was said at the beginning of the passage above, “One must reveal deep mysteries to those.” The phrasing implies necessity and obligation, as is known.
והנה מתוך מאמר זה מתבאר עונש המגלה סודות למי שאינו הגון, וגם מעלת המגלה אותם לתלמיד הגון:
From this passage, behold the punishment of one who reveals secrets to an unworthy person as well as the eminence of one who reveals them to a worthy student.