דעת תבונות 170

עיקר אותנטיא שלו לא היה ראוי להיות בימי דוד, אלא בימי שאול, אלא על ידי שהיה שאול גרופית של שקמה גלגלו הקב"ה והביאו בימי דוד". וכן אמרו (ב"ר נה, ב), "הפשתני הזה כשהוא בודק פשתנו אינו בודק אלא" וכו'. הרי לפניך שלא תמיד ישתמש האדון ב"ה מן הנהגת המזל הזה, אלא בזמן שהוא יודע שטוב להשתמש בה. כי הנה האדון ב"ה הכין סדרים עמוקים בהשלמת הבריאה, כמו שביארנו, ושם לו שני דרכים, דרך השכר ועונש ודרך המזל, והוא הבוחר, ומשתמש פעם מן הדרך האחד ופעם מן הדרך האחר, מה שהוא יודע היותו יותר טוב לעולמו. אמנם בהשתמשו מן הדרך השכר ועונש - יהיו כל הענינים הנולדים לפי סדרי השכר ועונש בחוקותיהם; ובהשתמשו מדרך המזל - יהיו הענינים. הנולדים לפי סדר הנהגת המזל ותכונת הבריאה, כמו שביארנו:

Onun asıl yetki zamanı David’in günlerinde değil, Şaul’un günlerinde olmalıydı; fakat Şaul sıradan bir incir kütüğü gibi olduğu için HaKadoş Baruh Hu işleri döndürdü ve bunu David’in günlerine getirdi. Yine şöyle demişlerdir: “Keten işçisi ketenini sınadığında ancak...” diye başlayan sözlerinde İşte önünde açıkça görüyorsun: Efendi, mübarek olsun, bu mazal yönetimini her zaman kullanmaz; yalnızca onu kullanmanın iyi olduğunu bildiği zamanda kullanır. Çünkü Efendi, mübarek olsun, açıkladığımız gibi yaratılışın tamamlanmasında derin düzenler hazırladı ve onun için iki yol koydu: ödül ve ceza yolu ile mazal yolu. Seçen O’dur; dünyası için daha iyi olduğunu bildiği şeye göre bazen bir yoldan, bazen diğer yoldan kullanır. Ödül ve ceza yolunu kullandığında, doğan bütün konular ödül ve cezanın düzenlerine ve yasalarına göre olur. Mazal yolunu kullandığında ise doğan konular, açıkladığımız gibi mazal yönetiminin düzenine ve yaratılışın yapısına göre olur.

והנה גם זה יוליד לצדיקים זכות יותר, כי אלמלי תמיד היה האדון ב"ה מענה את הצדיקים לבד - היה נסיון, אך לא כל כך גדול, כי על כל פנים היו מתנחמים לדעת שהם ודאי צדיקים, כיון שהם מעונים; וכל בן שכל היה בוחר באלה היסורים, שודאי אינם אלא יסורי הצדיקים, כי הרשעים אינם מיוסרים. אמנם רצה האדון ב"ה שיהיה מקום נסיון יותר גדול, שלא יוכלו בני האדם להבין בבירור מה שהקב"ה עושה בעולם עם כל איש ואיש. אבל מה שיראה לכאורה - הוא היות "הכל כאשר לכל, מקרה אחד לצדיק ולרשע" (קהלת ט, ב). וענין זה ביארוהו במדרש ז"ל (ילק"ש קהלת תתקפט, וע"ש בסי' הקודם לו), שלמה מביט בכל הדורות ורואה דברים שמגיעים לרשעים מגיעים לצדיקים" וכו'. פירוש, כי יראה הקב"ה שמקרה אחד שיוולד לרשע שיהיה, עובר אחת מן העבירות בפרט, ויהיה העונש ההוא מתיחס לעבירה ההיא, יוולד גם כן לצדיקים שיהיו ממש נזהרים עד מאוד באותה העבירה עצמה; והיינו, אברהם ונמרוד, וכל האחרים המוזכרים במדרש שם, שהמעשה מוכיח האמת הזאת שפך הוא ודאי. והנה זה עשוי כדי לתת שכר טוב יותר לצדיקים המתחזקים באמונתם, והוא מה שאמר הכתוב (חבקוק ב, ד), "וצדיק באמונתו יחיה". כי אי אפשר לשום אדם לעמוד על בורים של הדברים שהקב"ה עושה עמו, כי הוא ית' מתנהג פעם בדרך השכר ועונש ופעם בדרך המזל, כמו שביארנו. וכל דבר שיתחדש על האדם, הנה אין שם מי שישפוט אם מן השכר ועונש הוא, וכפי מעשיו, אם מן המזל הגוזר עליו; ויש בכל דבר ודבר פנים לכאן ולכאן, עד שהלב סוער מאוד ברוב מחשבותיו ושרעפיו בקרבו. אבל מי שהוא נאמן לה', צריך שיתקע יתד אמונתו חזק בל ימוט, לדעת שכל מעשה ה', יהיה באיזה דרך שיהיה, ישר ונאמן הוא ודאי, ואין עולה ח"ו, ולא כרשעים שהיו אומרים, לא יתכן דרך ה'; אלא על משמרתו יעמוד לעבוד את בוראו בעבודה תמה, בהשואה אחת בכל מידה ומידה שהוא מודד לו, ואז יקרא תמים ממש:

Bu da tsadiklere daha fazla hak kazandırır. Çünkü Efendi, mübarek olsun, her zaman yalnızca tsadikleri sıkıntıya soksaydı, bu bir sınav olurdu ama çok büyük bir sınav olmazdı. Çünkü her durumda onlar, sıkıntı çektiklerine göre kesinlikle tsadik olduklarını bilerek teselli bulurlardı; akıl sahibi herkes de bu acıları seçerdi, çünkü bunlar kesinlikle tsadiklerin acıları olur, kötüler ise acı çekmezdi. Fakat Efendi, mübarek olsun, daha büyük bir sınava yer olmasını diledi: insanlar HaKadoş Baruh Hu’nun dünyada her bir kişiyle ne yaptığını açıkça anlayamasınlar. Görünüşte ise “her şey herkes için aynıdır; tsadik ile kötü için tek bir olay vardır” (Kohelet 9:2) gibi görünür. Bilgelerimiz midraşta bu konuyu açıklamışlardır: “Şelomo bütün kuşaklara bakar ve kötülere gelen şeylerin tsadiklere de geldiğini görür” ve devamı. Yani HaKadoş Baruh Hu, belirli bir günahı işleyen bir kötüye gelen olayın, aynı günaha karşı son derece dikkatli olan tsadiklere de geldiğini gösterir. Midraşta anılan Avraam ve Nimrod ile diğer örnekler de böyledir; olay gerçeğin kesinlikle böyle olduğunu kanıtlar. Bu, imanlarında güçlenen tsadiklere daha iyi bir ödül vermek için yapılmıştır. Ayetin “Tsadik imanıyla yaşayacaktır” (Habakuk 2:4) demesi de budur. Çünkü hiçbir insan, HaKadoş Baruh Hu’nun kendisiyle yaptığı işlerin öz açıklığına ulaşamaz. O, yüce olsun, bazen ödül ve ceza yoluyla, bazen mazal yoluyla davranır; bunu açıkladık. İnsanın başına gelen her olayda, bunun ödül ve cezadan mı, eylemlerine göre mi, yoksa kendisi hakkında hüküm veren mazalden mi geldiğine hükmedecek kimse yoktur. Her olayda iki yöne de bakan yüzler vardır; öyle ki kalp çokça düşünce ve iç tasarımla sarsılır. Fakat Haşem’e bağlı sadık kişi, iman kazığını sarsılmayacak biçimde sağlam çakmalıdır. Haşem’in her işi, hangi yolla olursa olsun, kesinlikle doğru ve güvenilirdir; onda haksızlık yoktur, Tanrı korusun. “Haşem’in yolu doğru değildir” diyen kötüler gibi davranmamalıdır. Aksine kendi nöbet yerinde durmalı, Yaratıcı’sına, kendisine ölçtüğü her ölçüde eşit bağlılıkla, tam bir avoda ile hizmet etmelidir. O zaman gerçekten tam kişi diye adlandırılır.

כללו של דבר - שני דרכים הם, דרך השכר ועונש ודרך המזל; והאדון ב"ה משתמש מהם לפי מה שהוא יודע היותו טוב לעולמו:

Konunun özeti şudur: İki yol vardır: ödül ve ceza yolu ile mazal yolu. Efendi, mübarek olsun, dünyası için iyi olduğunu bildiği şeye göre bunlardan yararlanır.

ובמדרשו של רשב"י נמצא מאמר אחד, שאף על פי שענינו עמוק בסתרי המידות, אבל שטחיותו נראה זר מאוד למי שלא ידע הקדמות אלה שהודעתיך. וז"ל המאמר (תיקוני זוהר, תיקון ע), "ובזמנא דאסתלק הוי"ה מכרסיא דדין ומכרסיא דרחמי, לית תמן לא אגרא ולא עונשא", כי נראה כאילו ח"ו אין שכר ועונש. אמנם הכוונה האמיתית היא להודיענו שיש זמן שאין האדון ב"ה מנהג העולם בהנהגת השכר ועונש, אלא בהנהגת המזל, וכמו שביארנו, שהטוב והרע נמשך ובא לפי עניני ההנהגה לצורך התיקון הכללי. אך ודאי שהשכר ועונש יהיה לעולם הבא, לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. אמנם הודיענו, שבזמן תוקף עקבות משיחא, לא יקשה עלינו אם הצדיקים נשפלים השפלה גדולה, ואם בני האדם צועקים ולא נענים, וכל שאר הדברים הרעים שאמרו רז"ל (סוטה מט ע"ב), "בעקבות משיחא חוצפא יסגי", כי כל זה נולד לפי שאין הצדיקים יכולים אפילו בזכותם לתקן הקלקולים ההם, כי השעה גורמת כך, וכדי להוליד מזה התיקון השלם שיהיה אחר כך בגילוי יחודו ית', וכמו שביארנו:

Raşbi’nin midraşında bir söz vardır. Konusu middot’un sırları bakımından derin olsa da, sana bildirdiğim bu öncülleri bilmeyen kimseye dış görünüşü çok garip gelir. Sözün anlamı şudur: “Havaya, yargı tahtından ve rahmet tahtından çekildiği zamanda orada ne ödül vardır ne ceza.” Bu, sanki Tanrı korusun, ödül ve ceza yokmuş gibi görünür. Fakat gerçek niyet bize şunu bildirmektir: Efendi, mübarek olsun, bazen dünyayı ödül ve ceza yönetimiyle değil, açıkladığımız gibi mazal yönetimiyle yönetir. O zaman iyi ve kötü, genel tikun’un ihtiyacına göre yönetimin konularından akıp gelir. Fakat ödül ve ceza elbette gelecek dünyada olacaktır; herkese yollarına ve eylemlerinin meyvesine göre verilecektir. Bununla bize şunu bildirmiştir: Maşiah’ın ayak izlerinin güçlendiği dönemde tsadikler büyük bir düşüşe uğrarsa, insanlar feryat edip cevap alamazsa ve bilgelerimizin “Maşiah’ın ayak izlerinde küstahlık çoğalacak” diye söylediği diğer kötü durumlar gerçekleşirse, bu bize güç gelmemelidir. Çünkü bütün bunlar, tsadiklerin kendi hak edişleriyle bile o bozulmaları düzeltememelerinden doğar; zaman bunu gerektirir. Amaç, sonrasında O’nun birliğinin açığa çıkışıyla gerçekleşecek tam tikun’un bundan doğmasıdır; bunu açıkladık.

ואמנם צריך שתדעי הקדמה, צריכה לנו הרבה לישוב ספיקות רבים. והוא, כי אפילו בזמן שהאדון ב"ה רוצה לנהג את עולמו בהנהגת המזל שזכרנו, הנה הוא מחזיר ומסבב הדברים, שאפילו מה שצריך לבוא לפי המזל - יגיע מתוך דרכי הנהגת השכר ועונש. וכענין זה מצאנו יסורין של רבי, שאמרו ז"ל (ב"מ פה ע"א), "על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו". ובאמת לא היו היסורין ההם אלא מיסורי הצדיקים, אבל כך היא המידה, שהקב"ה מרכיב שתי ההנהגות אלה ביחד, ואף גזירות המזל לא יבואו אלא על ידי ענין מה המתיחס אל השכר ועונש שיוכלו ליתלות בו, שהרי אגביו יתגלגל כל הצריך להתגלגל, אף על פי שבעצמו לא יהיה אלא דבר קטון:

Fakat bilmelisin ki birçok kuşkuyu yerli yerine oturtmak için bize çok gerekli olan bir öncül vardır. O da şudur: Efendi, mübarek olsun, dünyasını sözünü ettiğimiz mazal yönetimiyle yönetmek istediği zamanda bile, işleri geri çevirip döndürür; öyle ki mazal gereği gelmesi gereken şey bile ödül ve ceza yönetiminin yolları içinden gelir. Bu bağlamda Rabbi’nin acılarını buluruz; bilgelerimiz z”l “bir eylemle geldiler ve bir eylemle gittiler” demiştir. Gerçekte o acılar yalnızca tsadiklerin acılarındandı. Fakat ölçü böyledir: HaKadoş Baruh Hu bu iki yönetimi birlikte birleştirir; mazal hükümleri bile, ödül ve cezayla ilişkili ve ona bağlanabilecek bir konu aracılığıyla gelir. Çünkü onun sayesinde dönmesi gereken her şey döner; o şeyin kendisi çok küçük bir şey olsa bile.

כללו של דבר שורש ההנהגה באמת הוא ענין התיקון הכללי של כל הנמצאות, הסובב על קוטבי תכונת הנמצאות עצמם, לפי מה שעשאם הבורא ית"ש; וכל גלגולי ההנהגה הזאת אינם אלא סיבובי דברים ההולכים אל תכלית התיקון הכללי הזה שזכרנו, בהסיר מהם כל החסרונות המצויים בהם. ויש לדבר הזה חוקים וסדרים עמוקים בלתי מושגים כלל. ובעוד שגלגולים אלה מתגלגלים והולכים, יש הנהגת השכר ועונש, שהיא ההנהגה המתגלית, שכל חוקות שמים וארץ תלויים בה. אמנם תוכיות כל הסדרים והחוקים נקשר בענין התיקון הכללי שזכרנו, כי אינם שתי הנהגות הפכיות ומתנגדות, אלא אדרבא, העיקר היא הנהגת התיקון הכללי; אלא שידע האדון ב"ה בחכמתו הנשגבה, לסדר חוקי שכר ועונש ראויים לשמש כל זמן סיבוב ההנהגה הזאת, ויהיו חוקים מתיחסים ונאותים ומשתווים בתוכיותם אל גלגולי ההנהגה של התיקון. ועל כן לא תצא ההנהגה של השכר ועונש חוץ ממרכז הנהגת התיקון הכללי, אדרבא, הנה היא משתווה אליה ומתחברת עמה, ודברי ההנהגה של התיקון עצמה ימשכו ויבואו בדרכי השכר ועונש, וכמו שביארנו:

Konunun özeti şudur: Yönetimin gerçek kökü, bütün varlıkların genel tikun’udur. Bu tikun, Yaratıcı’nın, yüce adı kutsansın, onları yaptığı şekle göre, varlıkların kendi yapısının kutupları üzerinde döner. Bu yönetimin bütün döngüleri, sözünü ettiğimiz genel tikun’un amacına doğru giden dönüşlerden başka bir şey değildir; varlıklarda bulunan bütün eksiklikleri onlardan kaldırmaya yöneliktir. Bu konuda hiç kavranamayan derin yasalar ve düzenler vardır. Bu döngüler dönüp giderken ödül ve ceza yönetimi de vardır; bu, görünen yönetimdir ve göklerin ve yerin bütün yasaları ona bağlıdır. Fakat bütün düzenlerin ve yasaların iç kısmı, sözünü ettiğimiz genel tikun konusuna bağlıdır. Çünkü bunlar iki zıt ve birbirine karşı yönetim değildir. Tam tersine, asıl olan genel tikun yönetimidir. Ancak Efendi, mübarek olsun, yüce hikmetiyle, bu yönetim döngüsü sürdüğü sürece hizmet edecek uygun ödül ve ceza yasalarını düzenlemeyi bilmiştir. Bu yasalar, iç yapıları bakımından tikun yönetiminin döngülerine uygun, denk ve uyumlu olur. Bu yüzden ödül ve ceza yönetimi, genel tikun yönetiminin merkezinin dışına çıkmaz. Tam tersine onunla uyumlu olur ve ona bağlanır. Tikun yönetiminin kendi konuları da ödül ve ceza yolları içinde çekilip gelir; bunu açıkladık.

אפס, כי העלים האדון ב"ה מנבראיו השגת ההנהגה העליונה הזאת, ולא היא ועניניה, ולא היחס שבינה ובין הנהגת השכר ועונש מתגלים ונודעים. ולא עמד על בירור הדבר הזה כל נביא וחוזה, אלא ראו מה שראו, ולא עמדו על בוריו, כי אם נשארו תמיד מסופקים בספיקות רבות, וכמו שאמרו ז"ל על הפסוק (שמות לג, יט), "וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם" (עי' ברכות ז ע"א):

Ancak Efendi, mübarek olsun, bu üst yönetimin kavranışını yaratılanlarından gizlemiştir. Ne bu yönetimin kendisi ve konuları, ne de onunla ödül ve ceza yönetimi arasındaki ilişki açığa çıkarılıp bilinmiştir. Hiçbir peygamber ve hiçbir görücü bu konunun tam açıklığına ulaşmamıştır. Gördüklerini görmüşler, fakat onun öz açıklığına ulaşmamışlardır; sürekli birçok kuşkuyla baş başa kalmışlardır. Bilgelerimizin “Kime lütfedersem ona lütfedeceğim; kime merhamet edersem ona merhamet edeceğim” (Şemot 33:19) ayeti hakkında söyledikleri de bu bağlamdadır.

וצריך שתדעי כי פרי המעשים הטובים שהצדיקים עושים, הוא מה שיהנו מהם לעתיד לבא בעולם הגמול, דהיינו הנצחיות. ואמנם יש במעשים טובים עצמם התיקון שהם מתקנים עתה בבריאה לפי הסדר שהיא מסודרת, ויש השכר מה שראוי להם לקבל לפי התיקון הזה שתיקנו. על כן הנה האדון ב"ה צריך לקחת מעשי בני האדם לפי מה שהם, ולשפוט אותם לפי התולדה הנולדת מהם באמת - לפי מה שהניח הקב"ה לבני האדם לתקן בבריאה כולה. ודבר זה צריך לגזור אותו לפי ענין מהות הבריאה כמו שעשאה האדון ב"ה, ולפי כל ההבחנות הנבחנות בתכונתה:

Bilmelisin ki tsadiklerin yaptığı iyi eylemlerin meyvesi, gelecek zamanda, ödül aleminde, yani sonsuzlukta onlardan yararlanacakları şeydir. Fakat iyi eylemlerin kendisinde de, şimdi yaratılışta, onun düzenlendiği düzene göre yaptıkları tikun vardır; bir de bu yaptıkları tikun’a göre almaları uygun olan ödül vardır. Bu yüzden Efendi, mübarek olsun, insanların eylemlerini oldukları gibi almalı ve onları gerçekte onlardan doğan sonuca göre yargılamalıdır; yani HaKadoş Baruh Hu’nun bütün yaratılışta insanlara düzeltmeleri için bıraktığı şeye göre. Bu şey, Efendi’nin, mübarek olsun, yaratılışı yaptığı mahiyetin konusuna ve onun yapısında ayırt edilen bütün ayrımlara göre belirlenmelidir.

ותדעי שאין שום דבר נשכח לפני כסא כבודו, ואין נעלם מעינו ית' בשפטו המשפט הזה; פירוש, שלא תאמר כיון שנתקלקל דבר, ואחר כך נתקן, לא יזכר לפניו אלא התיקון, והקלקול שהיה כבר נשכח; או להפך, בדבר שהיה מתוקן ונתקלקל לא יזכר תיקונו שהיה; אינו כן אלא אין שכחה לפני כסא כבודו. שאינו דומה התולדה היוצאה מן התיקון הבא אחר הקלקול, או התיקון הבא אחר תיקון אחר, או תיקון שבא אחר שני קלקולים, ועל דרך זה עד אין תכלית, מה שאין הפה יכול לדבר. כי לפי הגלגול של כלל הנמצאות צריך לשפוט כל מעשה על פי העבר ההוה והעתיד, שהרי אין תיקון כלל הבריאה נתקן אלא מכל מה שיתגלגל בכל השיתא אלפי שנין, זמן העולם הזה:

Şunu da bilmelisin: Bu yargıda O’nun tahtı önünde hiçbir şey unutulmaz; O’nun, yüce olsun, gözü önünden hiçbir şey gizlenmez. Yani şöyle deme: Bir şey bozulduktan sonra düzeltilirse, O’nun önünde yalnızca tikun hatırlanır ve daha önce olmuş bozulma unutulur; ya da tersine, düzgün olan bir şey bozulursa önceki düzgünlüğü hatırlanmaz. Böyle değildir. Kavod tahtı önünde unutma yoktur. Çünkü bozulmadan sonra gelen tikun’dan doğan sonuç, başka bir tikun’dan sonra gelen tikun’dan doğan sonuca benzemez; iki bozulmadan sonra gelen tikun da ona benzemez. Bu böyle sonsuza kadar gider; ağız bunu anlatamaz. Çünkü bütün varlıkların döngüsüne göre her eylem geçmişe, şimdiye ve geleceğe göre yargılanmalıdır. Zira bütün yaratılışın tikun’u, bu dünyanın zamanı olan altı bin yıl boyunca dönecek olan her şeyden başka bir yolla tamamlanmaz.

והנה האדון ב"ה בידיעתו ידון כל דבר על פי שלושת הזמנים שזכרנו, כי אין תולדת כל מעשה אלא לפי מה שקדם לו, ולפי ההוה עמו, ולפי כל הבא אחריו. ואחר כל המשפט הזה נקבע לו שכר לעתיד לבא, שכר ההגון לו לפי מעשיו, וזה פשוט. והנה ביום הדין הגדול יפרוש האדון ב"ה את השמלה לעיני כל היצור, מכל מה שנעשה מיום ברוא אלקים אדם על הארץ עד היום ההוא, ויראה יושר משפטו בכל מעשה ומעשה, קטון וגדול, ומה נגזר עליו לפי משפטו האמיתי לזמן קיבול, שכר לעתיד לבא. ואחר כך יצאו צדיקים לקבל שכרם, איש איש כפי מעשיו:

Efendi, mübarek olsun, bilgisiyle her şeyi sözünü ettiğimiz üç zamana göre yargılar. Çünkü her eylemin sonucu, ancak ondan önce gelen şeye, onunla birlikte bulunan şeye ve ondan sonra gelecek her şeye göre belirlenir. Bu yargının tümünden sonra ona gelecek dünya için bir ödül belirlenir; eylemlerine uygun olan ödül. Bu açıktır. Büyük yargı gününde Efendi, mübarek olsun, Tanrı’nın yeryüzünde insanı yarattığı günden o güne kadar yapılmış olan her şeyi bütün yaratılmışların gözleri önüne bir örtü gibi serecek; küçük ve büyük her eylemde yargısının doğruluğunu ve gelecek dünyada ödülü alma zamanı için gerçek yargısına göre onun hakkında ne hükmedildiğini gösterecektir. Sonra tsadikler ödüllerini almaya çıkacak; her biri kendi eylemlerine göre.