אמר השכל – הרב הגדול הרמב"ם זללה"ה נתעורר על תואר "ילד" הנמצאים בכתובים, נעתק לדברים אשר אין הלידה בהם מיוחדת. ואמר ז"ל (מורה נבוכים, שער א, פרק ז), "ילד - הושאלה זאת המלה להמצאת הדברים הטבעיים - "בטרם הרים יולדו" (תהלים צ, ב), והושאלה עוד לחידושי המחשבות, ומה שיחייבהו מן הדיעות והסכמות, כמו (תהלים ז, טו), "וילד שקר", וממנו נאמר (ישעיהו ב, ו),ובילדי נכרים ישפיקו'", עכ"ל. והועתק התואר הזה אל המחשבה, הוא וכל המתדמים לו; והיינו כי כמו שלדבר המתחדש נשאל תואר הלידה, כן הדבר העומד בכח לצאת אל הפועל נשאיל ההריון, וכדברי הכתוב עצמו (תהילים ז, טו), "הרה עמל וילד שקר"; כי למי שהועתק הפועל האחד, יועתקו גם כן כל שאר פרטיו. ואמנם ידענו שכל הסכמת עצה הנגזרת בטעם נכון, הנה יהיו לה מולידיה, שהם ההנחות הראשונות. והרי התולדה במולידה בכח קודם שתוולד ממנה, ובהוולדה - יוצאת מן הכח אל הפועל:
Akıl şöyle dedi: Büyük öğretmen Rambam z”l, yazılarda “doğurma” niteliğinin, doğumun kendilerine özgü olmadığı şeylere taşınmış olmasına dikkat çekmiştir. O, More Nevuhim’de şöyle der: “‘Doğurdu’ kelimesi doğal şeylerin var edilmesine mecazen kullanılmıştır: ‘Dağlar doğmadan önce’; ayrıca düşüncelerin yenilenmesine ve onların gerektirdiği görüşler ile uzlaşmalara da mecazen kullanılmıştır; ‘Yalan doğurdu’ gibi. Bundan da ‘yabancıların çocuklarıyla yetinirler’ denmiştir.” Onun sözü buraya kadardır. Bu nitelik düşünceye ve ona benzeyen bütün şeylere aktarılmıştır. Çünkü yenilenen bir şey için doğum niteliği ödünç alındığı gibi, fiile çıkmaya güç halinde hazır duran şey için de gebelik niteliğini ödünç alırız. Ayetin kendi ifadesi de böyledir: “Zahmete gebe kaldı ve yalan doğurdu.” Çünkü bir fiil kime aktarılırsa, onun diğer bütün ayrıntıları da ona aktarılır. Şunu biliyoruz: doğru bir gerekçeyle hükme bağlanan her kararın onu doğuranları vardır; bunlar ilk öncüllerdir. Sonuç, doğmadan önce onu doğuranda güç halinde bulunur; doğduğunda ise güç halinden fiil haline çıkar.
2
ולא עוד, אלא שבהיות שכל דבר שמשתלם הנה שלמותו דבר נוסף על מציאותו, כי יש באפשרותו לימצא זולת השלמות ההיא. אמנם יגיעו אל סיבת הדבר ההוא שני דברים, דהיינו המצאו והשלמתו, כי הסיבה המהווית היא הסיבה המשלמת ומתמדת הקיום, שאין השתלם המסובב אלא שלמות הולדת הסיבה, שכשתוליד כל מה שבחוקה להוליד, ימצא הנולד ההוא שלם בכל שלמותו. וכל זה פשוט למי שדרך דרכי החכמה:
Bundan fazlası da vardır: Tamamlanan her şeyde, onun tamlığı kendi varlığına eklenmiş bir şeydir; çünkü o şeyin bu tamlık olmadan da var olması mümkündür. Fakat o şeyin sebebine iki şey ulaşır: onun var edilmesi ve tamamlanması. Çünkü var eden sebep aynı zamanda tamamlayan ve varlığı sürdüren sebeptir. Sonuç olan şeyin tamamlanması, sebebin doğurmasının tamamlanmasından başka bir şey değildir; sebep kendi yasasında doğurması gereken her şeyi doğurduğunda, o doğan şey bütün tamlığıyla var olur. Hikmet yollarını bilen kişi için bütün bunlar açıktır.
3
ואמנם כבר שמעת למעלה, היות כל עניני הנמצאות מתקשרים זה בזה, עד שכולם נמשכים זה אחר זה, ונולדים זה מזה. וכולם ביחד קשר אחד, ומציאות כלל אחד, שאינו נשלם אלא בכל הפרטים האלה, ובזה תלוי יופיו ושכלולו של העולם, וכמו שביארנו דבר זה למעלה. והרי זה לנו מקום רחב ידים הרבה מאד להתבונן ולהעמיק בחכמת הבורא ית"ש בבריאתו. כי כל ענין אשר נמצא בהנהגתו ית' - נדע שיש לו בהנהגה עצמה ענין קודם יחייבהו, ויקרא לו סיבה ומוליד, והסיבה הזאת היא שתוליד, והיא שתשלים הענין המתחייב ונולד ממנה. וזה הוא כלל הכונניות שזכרנו למעלה, שמתגלגלים בעולם משמי השמים ועד תחתיות הארץ, בהיות כל הנמצאות העליונות והתחתונות, הגבוהות והשפלות, מתקשרות זו בזו, ונולדות ומתחייבות זו מזו. ובהשפיע האדון ב"ה אחת מהשפעותיו, לא נבחין בה מה שתפעל בעולם לבד, אלא גם מה שיש כלול בחוקה להוליד עוד ענין מתחייב ממנה. ומה שימשך ממנה בנמצאות יהיה תמיד בהשקפה אל הענין ההוא הכלול בחוקה. ואמנם אם עוד ירצה האדון ב"ה ויוציא מן הכח אל הפועל הענין ההוא המתחייב, הנה גם בעולם יפעל ענין היותר רשום ומצויין, שיהיה נמשך ממה שחודש בהשפעה בפועל; שמתחלה לא היה אלא נשקף לבד בכלל מה שהיה נפעל מן השפע הראשון, ועכשיו יחודש מציאותו בפועל. וגם בזאת יבחן מציאותו בבלתי שלמות ובשלמות. וכל אלה ענינים פשוטים ליודעים דרכי החכמות המופתיות:
Daha önce duydun ki var olanların bütün işleri birbirine bağlıdır; hepsi birbirinden sonra uzanır ve birbirinden doğar. Hepsi birlikte tek bir bağ ve tek bir genel varlıktır; bu varlık ancak bütün bu ayrıntılarla tamamlanır. Dünyanın güzelliği ve yetkinliği buna bağlıdır; bunu yukarıda açıklamıştık. Bu da bize, O’nun, adı yüce olsun, yaratışındaki hikmetini düşünmek ve derinleştirmek için çok geniş bir alan açar. Çünkü O’nun, adı yüce olsun, yönetiminde bulunan her işin, yönetimin kendisinde onu gerektiren daha önceki bir işi olduğunu biliriz; buna sebep ve doğuran denir. Bu sebep onu doğurur ve ondan zorunlu olarak doğan işi tamamlar. Yukarıda zikrettiğimiz bütün hazırlıkların genel anlamı budur: göklerin göklerinden yeryüzünün en altına kadar dünyada dönen düzenler. Çünkü bütün üst ve alt, yüksek ve aşağı varlıklar birbirine bağlanır, birbirinden doğar ve birbirini gerektirir. Efendi, kutsanmış O, etkilerinden birini akıttığında, onda yalnızca dünyada ne işleyeceğini ayırt etmeyiz; onun yasasında, kendisinden zorunlu olarak doğacak başka bir işi doğurma gücü de vardır. Ondan varlıklarda uzanacak olan şey, her zaman onun yasasına dahil olan o işe göre değerlendirilir. Eğer Efendi, kutsanmış O, ayrıca ister ve o zorunlu işi güç halinden fiil haline çıkarırsa, dünyada da daha belirgin ve seçkin bir iş meydana getirir; bu, etkide fiilen yenilenen şeyden uzanır. Başta, ilk etkiden gerçekleşen şeyin genelinde yalnızca gözetilmiş durumdaydı; şimdi ise onun varlığı fiilen yenilenir. Burada da onun varlığı hem tam olmadan hem tam olarak ayırt edilir. Bütün bunlar, kanıtlayıcı hikmet yollarını bilenler için açık konulardır.
4
ואמנם כאשר נעמוד להתבונן על בריותיו ית' בדרכים ומשפטים האלה, נמצא חכמה רבה ועמוקה, ויובנו לנו סתרים רבים מן התורה, ויותרו ספיקות וקושיות רבות, הנמצאות בענין ההנהגה והאמונה למי שלא ידע אלה הדרכים:
Efendi’nin, adı yüce olsun, yaratılmışlarını bu yollar ve hükümlerle düşünmeye durduğumuzda, büyük ve derin hikmet buluruz. Tora’dan birçok sır bize anlaşılır; yönetim ve iman konusunda bu yolları bilmeyen kişide bulunan birçok kuşku ve zorluk çözülür.
אמר השכל – הרב הגדול הרמב"ם זללה"ה נתעורר על תואר "ילד" הנמצאים בכתובים, נעתק לדברים אשר אין הלידה בהם מיוחדת. ואמר ז"ל (מורה נבוכים, שער א, פרק ז), "ילד - הושאלה זאת המלה להמצאת הדברים הטבעיים - "בטרם הרים יולדו" (תהלים צ, ב), והושאלה עוד לחידושי המחשבות, ומה שיחייבהו מן הדיעות והסכמות, כמו (תהלים ז, טו), "וילד שקר", וממנו נאמר (ישעיהו ב, ו),ובילדי נכרים ישפיקו'", עכ"ל. והועתק התואר הזה אל המחשבה, הוא וכל המתדמים לו; והיינו כי כמו שלדבר המתחדש נשאל תואר הלידה, כן הדבר העומד בכח לצאת אל הפועל נשאיל ההריון, וכדברי הכתוב עצמו (תהילים ז, טו), "הרה עמל וילד שקר"; כי למי שהועתק הפועל האחד, יועתקו גם כן כל שאר פרטיו. ואמנם ידענו שכל הסכמת עצה הנגזרת בטעם נכון, הנה יהיו לה מולידיה, שהם ההנחות הראשונות. והרי התולדה במולידה בכח קודם שתוולד ממנה, ובהוולדה - יוצאת מן הכח אל הפועל:
Akıl şöyle dedi: Büyük öğretmen Rambam z”l, yazılarda “doğurma” niteliğinin, doğumun kendilerine özgü olmadığı şeylere taşınmış olmasına dikkat çekmiştir. O, More Nevuhim’de şöyle der: “‘Doğurdu’ kelimesi doğal şeylerin var edilmesine mecazen kullanılmıştır: ‘Dağlar doğmadan önce’; ayrıca düşüncelerin yenilenmesine ve onların gerektirdiği görüşler ile uzlaşmalara da mecazen kullanılmıştır; ‘Yalan doğurdu’ gibi. Bundan da ‘yabancıların çocuklarıyla yetinirler’ denmiştir.” Onun sözü buraya kadardır. Bu nitelik düşünceye ve ona benzeyen bütün şeylere aktarılmıştır. Çünkü yenilenen bir şey için doğum niteliği ödünç alındığı gibi, fiile çıkmaya güç halinde hazır duran şey için de gebelik niteliğini ödünç alırız. Ayetin kendi ifadesi de böyledir: “Zahmete gebe kaldı ve yalan doğurdu.” Çünkü bir fiil kime aktarılırsa, onun diğer bütün ayrıntıları da ona aktarılır. Şunu biliyoruz: doğru bir gerekçeyle hükme bağlanan her kararın onu doğuranları vardır; bunlar ilk öncüllerdir. Sonuç, doğmadan önce onu doğuranda güç halinde bulunur; doğduğunda ise güç halinden fiil haline çıkar.
ולא עוד, אלא שבהיות שכל דבר שמשתלם הנה שלמותו דבר נוסף על מציאותו, כי יש באפשרותו לימצא זולת השלמות ההיא. אמנם יגיעו אל סיבת הדבר ההוא שני דברים, דהיינו המצאו והשלמתו, כי הסיבה המהווית היא הסיבה המשלמת ומתמדת הקיום, שאין השתלם המסובב אלא שלמות הולדת הסיבה, שכשתוליד כל מה שבחוקה להוליד, ימצא הנולד ההוא שלם בכל שלמותו. וכל זה פשוט למי שדרך דרכי החכמה:
Bundan fazlası da vardır: Tamamlanan her şeyde, onun tamlığı kendi varlığına eklenmiş bir şeydir; çünkü o şeyin bu tamlık olmadan da var olması mümkündür. Fakat o şeyin sebebine iki şey ulaşır: onun var edilmesi ve tamamlanması. Çünkü var eden sebep aynı zamanda tamamlayan ve varlığı sürdüren sebeptir. Sonuç olan şeyin tamamlanması, sebebin doğurmasının tamamlanmasından başka bir şey değildir; sebep kendi yasasında doğurması gereken her şeyi doğurduğunda, o doğan şey bütün tamlığıyla var olur. Hikmet yollarını bilen kişi için bütün bunlar açıktır.
ואמנם כבר שמעת למעלה, היות כל עניני הנמצאות מתקשרים זה בזה, עד שכולם נמשכים זה אחר זה, ונולדים זה מזה. וכולם ביחד קשר אחד, ומציאות כלל אחד, שאינו נשלם אלא בכל הפרטים האלה, ובזה תלוי יופיו ושכלולו של העולם, וכמו שביארנו דבר זה למעלה. והרי זה לנו מקום רחב ידים הרבה מאד להתבונן ולהעמיק בחכמת הבורא ית"ש בבריאתו. כי כל ענין אשר נמצא בהנהגתו ית' - נדע שיש לו בהנהגה עצמה ענין קודם יחייבהו, ויקרא לו סיבה ומוליד, והסיבה הזאת היא שתוליד, והיא שתשלים הענין המתחייב ונולד ממנה. וזה הוא כלל הכונניות שזכרנו למעלה, שמתגלגלים בעולם משמי השמים ועד תחתיות הארץ, בהיות כל הנמצאות העליונות והתחתונות, הגבוהות והשפלות, מתקשרות זו בזו, ונולדות ומתחייבות זו מזו. ובהשפיע האדון ב"ה אחת מהשפעותיו, לא נבחין בה מה שתפעל בעולם לבד, אלא גם מה שיש כלול בחוקה להוליד עוד ענין מתחייב ממנה. ומה שימשך ממנה בנמצאות יהיה תמיד בהשקפה אל הענין ההוא הכלול בחוקה. ואמנם אם עוד ירצה האדון ב"ה ויוציא מן הכח אל הפועל הענין ההוא המתחייב, הנה גם בעולם יפעל ענין היותר רשום ומצויין, שיהיה נמשך ממה שחודש בהשפעה בפועל; שמתחלה לא היה אלא נשקף לבד בכלל מה שהיה נפעל מן השפע הראשון, ועכשיו יחודש מציאותו בפועל. וגם בזאת יבחן מציאותו בבלתי שלמות ובשלמות. וכל אלה ענינים פשוטים ליודעים דרכי החכמות המופתיות:
Daha önce duydun ki var olanların bütün işleri birbirine bağlıdır; hepsi birbirinden sonra uzanır ve birbirinden doğar. Hepsi birlikte tek bir bağ ve tek bir genel varlıktır; bu varlık ancak bütün bu ayrıntılarla tamamlanır. Dünyanın güzelliği ve yetkinliği buna bağlıdır; bunu yukarıda açıklamıştık. Bu da bize, O’nun, adı yüce olsun, yaratışındaki hikmetini düşünmek ve derinleştirmek için çok geniş bir alan açar. Çünkü O’nun, adı yüce olsun, yönetiminde bulunan her işin, yönetimin kendisinde onu gerektiren daha önceki bir işi olduğunu biliriz; buna sebep ve doğuran denir. Bu sebep onu doğurur ve ondan zorunlu olarak doğan işi tamamlar. Yukarıda zikrettiğimiz bütün hazırlıkların genel anlamı budur: göklerin göklerinden yeryüzünün en altına kadar dünyada dönen düzenler. Çünkü bütün üst ve alt, yüksek ve aşağı varlıklar birbirine bağlanır, birbirinden doğar ve birbirini gerektirir. Efendi, kutsanmış O, etkilerinden birini akıttığında, onda yalnızca dünyada ne işleyeceğini ayırt etmeyiz; onun yasasında, kendisinden zorunlu olarak doğacak başka bir işi doğurma gücü de vardır. Ondan varlıklarda uzanacak olan şey, her zaman onun yasasına dahil olan o işe göre değerlendirilir. Eğer Efendi, kutsanmış O, ayrıca ister ve o zorunlu işi güç halinden fiil haline çıkarırsa, dünyada da daha belirgin ve seçkin bir iş meydana getirir; bu, etkide fiilen yenilenen şeyden uzanır. Başta, ilk etkiden gerçekleşen şeyin genelinde yalnızca gözetilmiş durumdaydı; şimdi ise onun varlığı fiilen yenilenir. Burada da onun varlığı hem tam olmadan hem tam olarak ayırt edilir. Bütün bunlar, kanıtlayıcı hikmet yollarını bilenler için açık konulardır.
ואמנם כאשר נעמוד להתבונן על בריותיו ית' בדרכים ומשפטים האלה, נמצא חכמה רבה ועמוקה, ויובנו לנו סתרים רבים מן התורה, ויותרו ספיקות וקושיות רבות, הנמצאות בענין ההנהגה והאמונה למי שלא ידע אלה הדרכים:
Efendi’nin, adı yüce olsun, yaratılmışlarını bu yollar ve hükümlerle düşünmeye durduğumuzda, büyük ve derin hikmet buluruz. Tora’dan birçok sır bize anlaşılır; yönetim ve iman konusunda bu yolları bilmeyen kişide bulunan birçok kuşku ve zorluk çözülür.