אבן שתיה, עין הארץ 2

נהר ב - לבאר התלבשות השכינה:

Explaining the Vestment of the Divine Presence:

דע כי תחילת המציאות אחר התגברות החיצונים וסילוק שכינה מהתחתונים לסיבת הפגם והעון שגרמו הדורות הראשונים דור אחר דור, נתחזקה הקליפה וסתמה פתחי הקדושה ועמדה שכינה בעליונים, זולתי מה שתתלבש בחיצונים לרדת על ישראל בגלות מצרים כדכתיב אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה, וכשנראה למשה רבינו ע"ה נראה מתוך הסנה דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות לבת אש, דהיינו בת עין בת מלך מתלבשת בקוצים שאי אפשר בלעדם, כך שכינה בתוך הגלות מתלבשת בתחום שרו של מצרים כאשר יתבאר בס"ד במקומו:

Know that the beginning of existence, after the domination of external forces and the removal of the Shekhina (Divine Presence) from the lower realms due to the corruption and sin caused by the early generations, generation after generation, the Klipah (shell) strengthened and closed the gates of holiness. The Shekhina stood in the upper realms, except for what clothed itself externally to descend upon Israel in the Egyptian exile, as it is written, "I will descend with you to Egypt, and I will surely bring you up also." When Moses, our teacher, peace be upon him, saw from within the bush, i.e., the thorns, it was to reveal the secret of the vestment to a fiery daughter, meaning a daughter of the eye, a daughter of a king, clothed in thorns that cannot be without them. Similarly, the Shekhina in the midst of exile clothes itself within the domain of the rulers of Egypt, as will be explained in its proper place.

והנה כשירדה שכינה לישראל בסוד המשכן, ונתחזקה אותה הקליפה בדיניה וסתמה המעבר בחוזק תוקף עוונות הדורות הקודמים, שהם אותם הנשמות שנתגלגלו ונתקנו ונתלבשו בישראל כאשר נבאר במקום אחר בס"ד, ואמרה הרי אלו ריחקו בעוונם סתימת פתחי הקדושה והאיך תרד להם שכינה מופשטת, אין ראוי שתרד אלא בהתלבשות דרך החוצה כדרך התלבשה בצאתה בגלות שתתלבש בד' קליפות שהם וארא והנה רוח סערה בא מן הצפון, ענן גדול, ואש מתלקחת, ונוגה לו סביב, ומתוכה וגו', בתוך אלו הקליפות תתלבש השכינה ברדתה אליהם למטה, ולזה עמד זכות הקדמונים ורחמיו של הקדוש ברוך הוא וזכות אבותינו הקדושים, ונפתח הפתח ונשברו הקליפות כולם ונעשה שם פרצה ופתח שתעבור הקדושה דרך החיצונים ותאיר לישראל ותשרה עליהם בלי שום לבוש חיצוני כלל ומסך מבדיל כלל [כזה] מאלו החיצונים:

And behold, when the Shekhina descended to Israel in the secret of the Tabernacle, that Klipah (shell) strengthened itself in its judgment, and it closed the passage with the force of the sins of the previous generations. These are the same souls that were reincarnated, rectified, and clothed in Israel, as will be explained elsewhere with the help of God. The Shekhina said, "These have distanced themselves with their sins, sealing the gates of holiness. How can the Shekhina descend to them in a widespread manner? It is fitting that it descends only through a vestment from the outside, as it did when it emerged in exile, clothing itself in the four Klipot, which are Asiya, Yetzira, Beriya, and Atzilut. I saw, and behold, a stormy wind coming from the north, a large cloud, and a flashing fire, and a brightness surrounding it, and from within it, etc." Within these Klipot, the Shekhina will vest itself when descending to them below. Therefore, the merit of the ancients and the compassion of the Holy One, blessed be He, and the merit of our holy forefathers stood, and the entrance opened, and all the Klipot were shattered, creating an opening for the Holy Presence to pass through to the outside, illuminating for Israel and singing upon them without any external garment at all and without any separating barrier from these external forces.

ופרצה זו נפרצה אז במדבר נוכח מושב בני ישראל והלכה עמהם על ראשם עד שעמדה כנגד כל ארץ ישראל ד' מאות פרסה, והוא מתחלת גבול ארץ ישראל עד קצהו מצד אחד נקרא גבילו"ן ומצד השני נקרא מגדו"ן, ומאלו התחומין כל מה שבין גבלו"ן ועד מגדו"ן אין שום קליפה ומחיצה כלל בין פתח היכל לבנת הספיר לארץ ישראל הקדושה הזאת, אלא אותו האויר ירד מיד ומאיר בלי התלבשות כלל בד' קליפות שהם סוד הכתרים החיצונים, ומצד בחינה זו נאמר שארץ ישראל קדושה ואויר ארץ ישראל קדוש משא"כ ארץ העמים שעפרה טמא ואוירה טמא, והנכנס אליה קרוב מאד להכשל. ולזה כשיצאו האבות לחוץ הוצרכו לכמה נדרים הלא תראה יעקב אמר אם יהיה אלקים עמדי, ביוסף כתיב ויהי י"י את יוסף ופירשו רבותינו ז"ל משל לאדם שהיה נושא וגו', הרי אברהם שנכנס למצרים להתנסות אם יתדבק בקליפות, אמנם בארץ ישראל האדם שמור שרשות ארץ ישראל רשות הקדוש ברוך הוא, ורשות חוצה לארץ רשות החיצונים אויר טמא, ולזה צריך שמירה לצדיקים בח"ל כנזכר. וזמש"ל:

And this opening burst forth then in the desert opposite the dwelling place of the children of Israel, and it went with them on their heads until it stood opposite the entire land of Israel, four hundred parasangs. It extends from the beginning of the border of the land of Israel to its end, on one side called "Gvilon" and on the other side called "Magidon." Within these boundaries, between Gvilon and Magidon, there is no Klipah (shell) and barrier at all between the entrance of the Holy of Holies to the foundation of the sapphire stone, to the holy land of Israel. Instead, that air descended immediately and illuminated without vesting itself at all in the four Klipot, which are the secret of the external crowns. From this perspective, it is said that the land of Israel is holy, and the air of the land of Israel is holy. In contrast, the land of the nations, its dust is impure, and its air is impure, and whoever enters it is very close to stumbling. Therefore, when the patriarchs went abroad, they needed several vows. Did Jacob not say, "If God will be with me"? Regarding Joseph, it is written, "And the Lord was with Joseph." Our sages explained it as a parable to a man who was carrying [something], behold, Abraham, who entered Egypt to test whether he would cling to the Klipot. However, in the land of Israel, a person is guarded. The roots of the land of Israel belong to the domain of the Holy One, blessed be He, and the domain extends to the land, which is the domain of the external forces, the impure air. Therefore, guarding is necessary for the righteous, as mentioned. And this is a comparison.