The Third Beit HaMikdash · The Third Beit HaMikdash, Chapter 56
1
"הַמִּזְבֵּחַ עֵץ ... וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' ". (יחזקאל מא, כב) ו"שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ [וְגוֹ']"אוז”ל רש”י שם: (כב) המזבח עץ - ת”י: לקבל מדבחא פתורא. ר”ל השלחן קורא מזבח שמכפר בזמן הזה כמזבח כך שמעתי. והוא עפ”י הגמ’ סוף מסכת חגיגה (כז.).(שם). שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבוֹהּ, אִם כֵּן גָּבוֹהַּ כִּפְלַיִם מִשֶּׁל מֹשֶׁהבבענין זה ישנה שאלה ידועה האיך ישתנו המדות אשר נתנו למשה מסיני, וכן תעשו (שמות כה, ט)? ופרש”י לדורות, הלא ידוע שאין נביא רשאי לחדש דבר נגד מה שנצטוה משה רבינו והוא אחד מי”ג עקרי האמונה (ועיי”ש ברמב”ן ובאוה”ח ועוד). ובאמת קושיא זו הוא גם לגבי השינויים שהיו בבית שני ועיין שו”ת חת”ס יו”ד (סימן רלו ובכ”מ) וז”ל: יש לתמוה על כמה שינוים בכלים ובבנין ממשכן ומזבח של מרע”ה, וגם בנין בית שני שנויים מהראשון, ובנין שעתיד בנבואת יחזקאל שנוי מכל הנ”ל. אף על גב הכל בכתב מיד ה’ השכיל על פי נביא מ”מ הא אין נביא רשאי לחדש דבר אלא לשעה לא לקיום. והיה נראה לי דהיינו דכתיב: ככל אשר אני מראה אותך תבנית המשכן תבנית כל כליו וכן תעשו, פירש”י: לדורות, והוא מהש”ס פ”ב דשבועות. ועיין רמב”ן שהקשה. ולפענ”ד דקאי אהתחלת הקרא ככל אשר אני מראה אותך עתה כן תעשו לדורות – על פי אשר אני מראה בכל בנין ובנין אראה איך יעשה זה משונה מזה. א”כ הרי העיד הקדוש ברוך הוא מתחלה שישכיל בכתב מידו לנביאיו ואין כאן דבר שחידשו נביאיו נגד דין תורה, ע”כ. (שמות כה, כג). "וְאָרְכּוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת" (יחזקאל מא, כב). וְרָחְבּוֹ לֹא פֹּרַשׁ. וּבְשֶׁל מֹשֶׁה: "אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ" (שמות שם).
“The Altar was made of wood.”1Yechezkel 41:22. Here, the term “Altar” refers to the Table for the Showbread,2Although the verse describes the Table for the Showbread, it refers to it as “the Altar.” Rashi explains that, in this way, the verse teaches that in the present age, a person’s table – i.e., when he shows hospitality to guests – can bring atonement for him like the Altar (Menachos 97a). as the verse states later: “And he said to me, ‘This is the Table that is before God.’ ” “It was three cubits high.” Thus, the Table in the Batei HaMikdash was twice the height of the Table made in Moshe’s time.3See Shmos 25:23. In his responsa, Chasam Sofer (Yoreh Deah 236) asks: How is it possible that changes were made from the design of the vessels of the Sanctuary made by Moshe? Fashioning the vessels is a mitzvah and one of the cardinal principles of faith (see Rambam’s Thirteen Principles of Faith listed in his Commentary to the Mishnah, Introduction to Sanhedrin, ch. 10, principles 8-9) is that the Torah and its mitzvos will never change. True, the Beis HaMikdash was built according to prophetic vision, as reflected in our Sages’ interpretation (Zevachim 62a, Chulin 83b, et al.) of the verse (I Divrei HaYamim 28:19): “Everything is written down [transmitted] by the hand of God, according to the understanding granted.” Even so, a prophet is forbidden against deviating from the commands given to Moshe (Rambam, Hilchos Yesodei HaTorah 9:1). Chasam Sofer resolves that question explaining that our Sages (Shevuous 15a) interpreted the words “and so you shall do” in the verse (Shmos 25:9), “According to the entire vision I will show you…, so shall you do,” as meaning “ ‘so shall you do’ in future generations.” That statement can be understood as teaching that in the future, you should also do “as I will show you,” i.e., God’s original command implies that visions will be shown to prophets in the future and they will build the Sanctuary and its vessels according to those visions. The Table was “two cubits long”; the narrative does not mention the Table’s width. In Moshe’s time, “its length was two cubits and its width, one cubit.”
Describing the other particulars of the Table will merely lengthen the narrative without contributing to our purpose. Details can be found in the Talmud, in Tractate Menachos, ch. 11.4See Menachos 97a-99b.
In his commentary to the Torah,5See Rashi, Shmos 26:35.Rashi states that the Table was positioned 2 1/2 cubits from the northern wall. The Sanctuary of that era was 10 cubits wide. Hence, in the Beis HaMikdash, where the Sanctuary was 20 cubits wide, it would seem appropriate for the Table to be positioned 5 cubits from the wall were the same proportions to be maintained.6See, however, Menachos 99a.
"הַמִּזְבֵּחַ עֵץ ... וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' ". (יחזקאל מא, כב) ו"שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ [וְגוֹ']"א וז”ל רש”י שם: (כב) המזבח עץ - ת”י: לקבל מדבחא פתורא. ר”ל השלחן קורא מזבח שמכפר בזמן הזה כמזבח כך שמעתי. והוא עפ”י הגמ’ סוף מסכת חגיגה (כז.).(שם). שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבוֹהּ, אִם כֵּן גָּבוֹהַּ כִּפְלַיִם מִשֶּׁל מֹשֶׁהבבענין זה ישנה שאלה ידועה האיך ישתנו המדות אשר נתנו למשה מסיני, וכן תעשו (שמות כה, ט)? ופרש”י לדורות, הלא ידוע שאין נביא רשאי לחדש דבר נגד מה שנצטוה משה רבינו והוא אחד מי”ג עקרי האמונה (ועיי”ש ברמב”ן ובאוה”ח ועוד). ובאמת קושיא זו הוא גם לגבי השינויים שהיו בבית שני ועיין שו”ת חת”ס יו”ד (סימן רלו ובכ”מ) וז”ל: יש לתמוה על כמה שינוים בכלים ובבנין ממשכן ומזבח של מרע”ה, וגם בנין בית שני שנויים מהראשון, ובנין שעתיד בנבואת יחזקאל שנוי מכל הנ”ל. אף על גב הכל בכתב מיד ה’ השכיל על פי נביא מ”מ הא אין נביא רשאי לחדש דבר אלא לשעה לא לקיום. והיה נראה לי דהיינו דכתיב: ככל אשר אני מראה אותך תבנית המשכן תבנית כל כליו וכן תעשו, פירש”י: לדורות, והוא מהש”ס פ”ב דשבועות. ועיין רמב”ן שהקשה. ולפענ”ד דקאי אהתחלת הקרא ככל אשר אני מראה אותך עתה כן תעשו לדורות – על פי אשר אני מראה בכל בנין ובנין אראה איך יעשה זה משונה מזה. א”כ הרי העיד הקדוש ברוך הוא מתחלה שישכיל בכתב מידו לנביאיו ואין כאן דבר שחידשו נביאיו נגד דין תורה, ע”כ. (שמות כה, כג). "וְאָרְכּוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת" (יחזקאל מא, כב). וְרָחְבּוֹ לֹא פֹּרַשׁ. וּבְשֶׁל מֹשֶׁה: "אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ" (שמות שם).
“The Altar was made of wood.”1Yechezkel 41:22. Here, the term “Altar” refers to the Table for the Showbread,2Although the verse describes the Table for the Showbread, it refers to it as “the Altar.” Rashi explains that, in this way, the verse teaches that in the present age, a person’s table – i.e., when he shows hospitality to guests – can bring atonement for him like the Altar (Menachos 97a). as the verse states later: “And he said to me, ‘This is the Table that is before God.’ ” “It was three cubits high.” Thus, the Table in the Batei HaMikdash was twice the height of the Table made in Moshe’s time.3See Shmos 25:23. In his responsa, Chasam Sofer (Yoreh Deah 236) asks: How is it possible that changes were made from the design of the vessels of the Sanctuary made by Moshe? Fashioning the vessels is a mitzvah and one of the cardinal principles of faith (see Rambam’s Thirteen Principles of Faith listed in his Commentary to the Mishnah, Introduction to Sanhedrin, ch. 10, principles 8-9) is that the Torah and its mitzvos will never change. True, the Beis HaMikdash was built according to prophetic vision, as reflected in our Sages’ interpretation (Zevachim 62a, Chulin 83b, et al.) of the verse (I Divrei HaYamim 28:19): “Everything is written down [transmitted] by the hand of God, according to the understanding granted.” Even so, a prophet is forbidden against deviating from the commands given to Moshe (Rambam, Hilchos Yesodei HaTorah 9:1). Chasam Sofer resolves that question explaining that our Sages (Shevuous 15a) interpreted the words “and so you shall do” in the verse (Shmos 25:9), “According to the entire vision I will show you…, so shall you do,” as meaning “ ‘so shall you do’ in future generations.” That statement can be understood as teaching that in the future, you should also do “as I will show you,” i.e., God’s original command implies that visions will be shown to prophets in the future and they will build the Sanctuary and its vessels according to those visions. The Table was “two cubits long”; the narrative does not mention the Table’s width. In Moshe’s time, “its length was two cubits and its width, one cubit.”
וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַשֻּׁלְחָן עִם כֵּלָיו יֶאֱרַךְ הַסִּפּוּר בָּהֶם לְלֹא צֹרֶךְ לְעִנְיָנֵנוּ, וּמְפֹרָשׁ תִּמְצָא בַּתַּלְמוּד מְנָחוֹת פֶּרֶק י"א (צ"ז-צ"ט).
Describing the other particulars of the Table will merely lengthen the narrative without contributing to our purpose. Details can be found in the Talmud, in Tractate Menachos, ch. 11.4See Menachos 97a-99b.
וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בַּחֻמָּשׁ (שמות כו, לה) שֶׁהוּא מָשׁוּךְ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה מִכָּתְלֵי צָפוֹן. וּלְשָׁם רֹחַב הַהֵיכָל עֶשֶׂר אַמּוֹת, וּבְבִנְיַן עוֹלָמִים הָרֹחַב עֶשְׂרִים אַמּוֹת, אִם כֵּן מִן הַנִּרְאֶה שֶׁבְּבִנְיַן עוֹלָמִיםגצ”ע ממנחות צט. ותוספות שם שגם בבית עולמים רחוק שתי אמות ומחצה. הוּא מָשׁוּךְ חָמֵשׁ אַמּוֹת מֵהַכֹּתֶל.
In his commentary to the Torah,5See Rashi, Shmos 26:35. Rashi states that the Table was positioned 2 1/2 cubits from the northern wall. The Sanctuary of that era was 10 cubits wide. Hence, in the Beis HaMikdash, where the Sanctuary was 20 cubits wide, it would seem appropriate for the Table to be positioned 5 cubits from the wall were the same proportions to be maintained.6See, however, Menachos 99a.