Sefer Yesodei HaTorah · Sefer Yesodei HaTorah, Chapter 59
1
ולמען חזק בלב עם רושם קדושתם והיותם עם סגלה, אמרה תורה. בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו, ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, כי עם קדוש אתה לה' אלהיך (דברי י"ד א' ב') לא תקיפו את פאת ראשיכם ולא תשחית את פאת זקנך, ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם (ויקרא י"ט כ"ז כ"ח. כפירוש יש אומרים שהביא ראב"ע שם, ועיין דבריו על ויקרא כ"א ה'). והנה מלבד הנזק והצער המגיע לגוף מן ההתגודדות והקרחה והשחתת הזקן, הנה המעשים האלה מרגילים את האדם להיות קצר אפים עושה אולת, ומרחיקים אותו ממדת הסבלנות הנותנת לנו חיים שלום ומצלת אותנו מכל חטא (ל"ז), וחזר וצוה על זה את הכהנים בפרט, לא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת קדושים יהיו לאלהיהם (שם כ"א ה' ו'), והוסיף להם שלא יטמאו אלא על הקרובים והוסיף לכה"ג שלא יטמא אפילו לאביו ולאמו. וכ"ז כדי שתהיה קדושת הכהנים נרשמת יותר בלבם וגם בלב כל העם. וראה והבן כי התורה חבבה מאד מדת החמלה והחנינה העושה פירות, המביאה את האדם לעזור ולהועיל לחברו. ואיננה מחבבת החמלה אשר אין לה פרי כי אם פרחים, והיא המביאה את האדם להרבות בבכיה על מת ולהתגודד ולקרוח עליו. כי זו איננה מדה טובה כלל, אלא חסרון כח השכל וחסרון אמונה בה', ורצון התורה הוא שיהיו כל העם גבורי כח באמונתם בה'. והכהנים יותר מהעם. והכהן הגדול יותר משאר כהנים.
And in order to impress upon the people their being holy and a chosen people, the Torah states (Devarim 14:1-2) "Children are you to the L-rd your G-d. Do not lacerate yourselves and do not make baldness between your eyes (i.e., adjoining the forehead) for the dead. For you are a holy people to the L-rd your G-d", (Vayikra 19:27-28) "You shall not round off the corners of your head, and a cutting for a (dead) person you shall not make in your flesh." Now aside from the injury and the pain to the body resulting from these actions they render a person prone to short-temperedness and wrongdoing and distance him from the trait of patience which invests us with life and peace and rescues us from all sin. And it again commanded the Cohanim specifically against this, (viz. (Ibid. 21:5-6) "They shall not make a baldness upon their heads, and the corner of their beards they shall not shave off (with a razor), and in their flesh they shall not make any cutting. Holy shall they be to their G-d." And it added for them that they were not to render themselves unclean (tamei) for their (dead) kin, adding for the high-priest that he is not to render himself tamei even for his father or his mother. All this, so that the holiness of the Cohanim be especially impressed upon them and upon all of the people. Now see and understand that the Torah greatly loved the trait of compassion and kindness which produces fruit, which leads one man to help and benefit another; and it does not love that compassion which has no fruit ("pri"), but only "flowers" ("p'rachim"), the kind which moves a man to cry profusely over the dead one and to lacerate himself and make himself bald over him. For this is not a positive trait at all, but a deficiency of intellect and of belief in the L-rd. The will of the Torah was that all of the people be strong in their belief in the L-rd, and the Cohanim more than all the people, and the high-priest more than all the Cohanim.
ולמען חזק בלב עם רושם קדושתם והיותם עם סגלה, אמרה תורה. בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו, ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, כי עם קדוש אתה לה' אלהיך (דברי י"ד א' ב') לא תקיפו את פאת ראשיכם ולא תשחית את פאת זקנך, ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם (ויקרא י"ט כ"ז כ"ח. כפירוש יש אומרים שהביא ראב"ע שם, ועיין דבריו על ויקרא כ"א ה'). והנה מלבד הנזק והצער המגיע לגוף מן ההתגודדות והקרחה והשחתת הזקן, הנה המעשים האלה מרגילים את האדם להיות קצר אפים עושה אולת, ומרחיקים אותו ממדת הסבלנות הנותנת לנו חיים שלום ומצלת אותנו מכל חטא (ל"ז), וחזר וצוה על זה את הכהנים בפרט, לא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת קדושים יהיו לאלהיהם (שם כ"א ה' ו'), והוסיף להם שלא יטמאו אלא על הקרובים והוסיף לכה"ג שלא יטמא אפילו לאביו ולאמו. וכ"ז כדי שתהיה קדושת הכהנים נרשמת יותר בלבם וגם בלב כל העם. וראה והבן כי התורה חבבה מאד מדת החמלה והחנינה העושה פירות, המביאה את האדם לעזור ולהועיל לחברו. ואיננה מחבבת החמלה אשר אין לה פרי כי אם פרחים, והיא המביאה את האדם להרבות בבכיה על מת ולהתגודד ולקרוח עליו. כי זו איננה מדה טובה כלל, אלא חסרון כח השכל וחסרון אמונה בה', ורצון התורה הוא שיהיו כל העם גבורי כח באמונתם בה'. והכהנים יותר מהעם. והכהן הגדול יותר משאר כהנים.
And in order to impress upon the people their being holy and a chosen people, the Torah states (Devarim 14:1-2) "Children are you to the L-rd your G-d. Do not lacerate yourselves and do not make baldness between your eyes (i.e., adjoining the forehead) for the dead. For you are a holy people to the L-rd your G-d", (Vayikra 19:27-28) "You shall not round off the corners of your head, and a cutting for a (dead) person you shall not make in your flesh." Now aside from the injury and the pain to the body resulting from these actions they render a person prone to short-temperedness and wrongdoing and distance him from the trait of patience which invests us with life and peace and rescues us from all sin. And it again commanded the Cohanim specifically against this, (viz. (Ibid. 21:5-6) "They shall not make a baldness upon their heads, and the corner of their beards they shall not shave off (with a razor), and in their flesh they shall not make any cutting. Holy shall they be to their G-d." And it added for them that they were not to render themselves unclean (tamei) for their (dead) kin, adding for the high-priest that he is not to render himself tamei even for his father or his mother. All this, so that the holiness of the Cohanim be especially impressed upon them and upon all of the people. Now see and understand that the Torah greatly loved the trait of compassion and kindness which produces fruit, which leads one man to help and benefit another; and it does not love that compassion which has no fruit ("pri"), but only "flowers" ("p'rachim"), the kind which moves a man to cry profusely over the dead one and to lacerate himself and make himself bald over him. For this is not a positive trait at all, but a deficiency of intellect and of belief in the L-rd. The will of the Torah was that all of the people be strong in their belief in the L-rd, and the Cohanim more than all the people, and the high-priest more than all the Cohanim.