Sefer Yesodei HaTorah · Sefer Yesodei HaTorah, Chapter 8
1
ואחרים הורו כי תועלת החברה הוא שיהיו אנשיה הולכים בדרך ישרה, על כן ראוי לכל אדם ללכת בדרכי יושר ולדרוש את שלום החברה, כי בשלומה יהי' לו שלום. וזה אמת אין ספק בו, אבל מה יועיל זה לתקן מדות איש ואיש? הלא יש ויש לבעל דין לחלוק ולומר. הנה אתה הפילוסוף אומר אלי כי ראוי לכל אנשי החברה שייטיבו מעלליהם, שאם לא יעשו כן יתקלקל קבוצם, ואיש את רעהו חיים יבלעו. ראה דבריך טובים ונכחים, ומה טוב ומה נעים שבת כל אנשי העדה כאחים יחד צדק צדק ירדופו והאמת והשלום יאהבו. ואולם כל עוד אשר אני רואה, רוב אנשי עדתי איש לבצעו פונים, הלא אם אני לבדי בצדק ובמישרים אדבק, אוי אוי לי, הנני צדיק אובד בצדקו. ורעה מזו תשובת אנשים אחרים בני בליעל המצדיקים בפיהם דברי החכמים הנזכרים, ומקיימים בשפתותיהם כי בצדק ומישרים תכון החברה, אך בחדרי לבבם יועצים עצת רע להוציא את עצמם מן הכלל ולנטות מדרכי יושר בכל עת אשר ימצאו בזה תועלתם. – ואם החכמים ישתדלו להוכיח על פניהם כי לא יתכן ליחיד שתהיה טובתו במה שהוא מזיק אל הכלל, לא יועילו דבריהם ולא יצילו, כי אין לאדם אלא מה שעיניו רואות, ואחרי אשר לבבו כן יחשוב כי רעת החברה היא טובתו ובה תהיה הצלחתו, איך ישמע לקול מוריו, וימאס במה שלפי מחשבתו הוא הטוב לו? אחרי אשר עקר למוד מוריו אינו אלא שידרוש טובת החברה בעבור תועלת עצמו.
Others taught that the welfare of society dictates that its members walk the just path, wherefore it follows that each man should do so and seek the welfare of society. And this is doubtless true. But how will this effect the character improvement of each individual? Is there not room for the "adversary" to contend: You, the philosopher, tell me that all the members of society should improve their deeds. For if they fail to do so, their aggregate will suffer and each individual will "swallow the other alive." See, now, your words are good and right. How good and pleasant it would be if all men, like brothers as one, would "pursue righteousness and love truth and peace!" But as far as I can see most of the men in my circle are bent on their own profit! If I alone were to cling to righteousness and justness, woe unto me! "The righteous one would go lost in his righteousness!" And even worse than this is the reaction of those wicked men who justify with their mouths the words of the aforementioned sages and parrot with their lips that righteousness and justness are the mainsprings of society, but who in the recesses of their hearts counsel evil to make themselves exceptions to the rule and to deviate from the ways of justness whenever it suits their purpose to do so. And if the (aforementioned) sages attempt to convince them that the good of the individual cannot be served at the expense of that of the community, their words are to no avail. For "a man believes only what his eyes see." And if in his heart he really believes that what is to the detriment of society is to his good and welfare, how can he be expected to heed his teachers and despise what in his own mind is to his good — especially when the very essence of the teaching of his masters is that one must seek the good of society to advance his own good!
ואחרים הורו כי תועלת החברה הוא שיהיו אנשיה הולכים בדרך ישרה, על כן ראוי לכל אדם ללכת בדרכי יושר ולדרוש את שלום החברה, כי בשלומה יהי' לו שלום. וזה אמת אין ספק בו, אבל מה יועיל זה לתקן מדות איש ואיש? הלא יש ויש לבעל דין לחלוק ולומר. הנה אתה הפילוסוף אומר אלי כי ראוי לכל אנשי החברה שייטיבו מעלליהם, שאם לא יעשו כן יתקלקל קבוצם, ואיש את רעהו חיים יבלעו. ראה דבריך טובים ונכחים, ומה טוב ומה נעים שבת כל אנשי העדה כאחים יחד צדק צדק ירדופו והאמת והשלום יאהבו. ואולם כל עוד אשר אני רואה, רוב אנשי עדתי איש לבצעו פונים, הלא אם אני לבדי בצדק ובמישרים אדבק, אוי אוי לי, הנני צדיק אובד בצדקו. ורעה מזו תשובת אנשים אחרים בני בליעל המצדיקים בפיהם דברי החכמים הנזכרים, ומקיימים בשפתותיהם כי בצדק ומישרים תכון החברה, אך בחדרי לבבם יועצים עצת רע להוציא את עצמם מן הכלל ולנטות מדרכי יושר בכל עת אשר ימצאו בזה תועלתם. – ואם החכמים ישתדלו להוכיח על פניהם כי לא יתכן ליחיד שתהיה טובתו במה שהוא מזיק אל הכלל, לא יועילו דבריהם ולא יצילו, כי אין לאדם אלא מה שעיניו רואות, ואחרי אשר לבבו כן יחשוב כי רעת החברה היא טובתו ובה תהיה הצלחתו, איך ישמע לקול מוריו, וימאס במה שלפי מחשבתו הוא הטוב לו? אחרי אשר עקר למוד מוריו אינו אלא שידרוש טובת החברה בעבור תועלת עצמו.
Others taught that the welfare of society dictates that its members walk the just path, wherefore it follows that each man should do so and seek the welfare of society. And this is doubtless true. But how will this effect the character improvement of each individual? Is there not room for the "adversary" to contend: You, the philosopher, tell me that all the members of society should improve their deeds. For if they fail to do so, their aggregate will suffer and each individual will "swallow the other alive." See, now, your words are good and right. How good and pleasant it would be if all men, like brothers as one, would "pursue righteousness and love truth and peace!" But as far as I can see most of the men in my circle are bent on their own profit! If I alone were to cling to righteousness and justness, woe unto me! "The righteous one would go lost in his righteousness!" And even worse than this is the reaction of those wicked men who justify with their mouths the words of the aforementioned sages and parrot with their lips that righteousness and justness are the mainsprings of society, but who in the recesses of their hearts counsel evil to make themselves exceptions to the rule and to deviate from the ways of justness whenever it suits their purpose to do so. And if the (aforementioned) sages attempt to convince them that the good of the individual cannot be served at the expense of that of the community, their words are to no avail. For "a man believes only what his eyes see." And if in his heart he really believes that what is to the detriment of society is to his good and welfare, how can he be expected to heed his teachers and despise what in his own mind is to his good — especially when the very essence of the teaching of his masters is that one must seek the good of society to advance his own good!