המאמר הראשון, הקדמה 1

בשרש הראשון שהוא התחלת לכל האמונות התוריות והוא אמונת מציאות האל יתברך.

אמנם למה שההקדמה יתבאר ענינה בשתי עניינים הראשון ביאור הגבולים הנופלים בה והב׳ יחס האחד אל האחר כאלו תאמר חיוב הנשוא לנושא או שלילתו ממנו והוא מבואר מעניין ההקדמה הזאת רוצה לומר אמרנו שאלוה נמצא שהגבול הנושא [בה והוא] האלוה (והנשוא הוא הנמצא והוא מבואר שהאל יתברך) נעלם תכלית ההעלם כמו שיבא בג״ה הנה אין ענין זאת ההקדמה אלא שהסבה והתחלה לכלל הנמצאות נמצאה ולזה היה העיון בשרש הזה בדרך השני לבד והוא אופן עמידתנו באמתתו ולזה ראוי שנחקור אם עמדנו על אמיתת השרש הזה מפאת הקבלה לבד והוא התורה (האל יתברך) האלהי' או אם עמדנו בו מפאת העיון והחקירה גם כן ולפי שהראשון ממי (שהתחיל) [שהרחיב] הדבור מפאת החקיר' היא ארסטו בספריו בטבעיו ובמה שאחר הטבע ומפרשי ספריו כמו תמסטיוס ואלכסנדר והאחרונים כמו אבונצר ון' רשד והמחברים אחריו כמו בן סינא ואבוחמד ור׳ אברהם ן׳ דאוד והיה הרב המחבר בספרו [הנקרא] מור' הנבוכים נשתמ' ברוב הקדמותיהם על צד הקצור לבאר השרש הזה בדרכים מתחלפים וראה הרב לצרף עם זה שני שרשים יקרים והם היותו יתברך אחד והיותו לא גוף ולא כח בגוף הנה ראינו לחקור על מופתיו אם הם נותנים האמת על כל פנים (בג' השרשי) [בשלש הענינים] האלה אם לא לפי שהם לקוחי׳ מכלל דברי הפלוסופי׳ הראשונים וכל מה שנאמר בהם מזולתו אין לשום לב עליו ולפי שמופתיו בנויים על שש ועשרים הקדמות שהניח בראש החלק הב' מספרו הנה יהיה סדר העיון בזה בשני דברים האלה האחד אם ההקדמות ההם אשר נשתמש בהם כבאור השרשים האלה מבוארות (האמת) ביאור מופתי (שהוא אם) [שאם] לא היו ההקדמות הצריכות אל ביאור השרשים מבוארות באור מופתי הנה השרשים לא התבארו באור מופתי. והב' כשנניח ההקדמות ההם אמתיות מבוארות באור מופתי אם התבארו מהם השרשים באור מופתי והעיון הזה יהיה כפי מאמר האומר ולזה ראוי שנחלק המאמר הזה לג׳ כללים.

Birinci Kök Hakkında Tora’ya Ait Bütün İnançların Başlangıcı Olan Kök: yüce Tanrı’nın Varlığına İnanç Bir önerme iki bakımdan açıklığa kavuşturulur. Birincisi, onda yer alan terimlerin açıklanmasıdır. İkincisi, bu terimlerden birinin diğeriyle ilişkisidir; örneğin yüklemin özne için zorunlu kılınması ya da ondan olumsuzlanması gibi. Bu önermede, yani “Tanrı vardır” sözümüzde, özne terim “Tanrı”, yüklem ise “vardır” ifadesidir. Fakat yüce Tanrı’nın bütünüyle gizli olduğu, HaŞem’in yardımıyla ileride açıklanacaktır. Bu nedenle bu önermenin anlamı yalnızca şudur: Bütün varlıkların sebebi ve başlangıcı vardır. Bu yüzden bu köke dair inceleme yalnızca ikinci yoldan yapılacaktır: Bu gerçekliğe nasıl ulaştığımız araştırılacaktır. Bu nedenle şu soruyu incelememiz gerekir: Bu kökün gerçekliğine yalnızca gelenek yoluyla mı, yani Tanrı’nın Tora’sı aracılığıyla mı ulaştık? Yoksa ona akıl yoluyla inceleme ve araştırma yoluyla da mı ulaştık? Araştırma yoluyla bu konuda geniş biçimde konuşmaya başlayan ilk kişi Aristoteles’tir. O, bunu fizik ve metafizik kitaplarında ele almıştır. Onun kitaplarını açıklayan Themistius ve Alexander; daha sonraki filozoflardan Ebu Nasr, İbn Rüşd; ondan sonra eser yazan İbn Sina, Ebu Hamid ve Rabbi Avraam ibn Daud da bu konuda konuşmuştur. More Nevukhim adlı eserinde Rambam, bu kökü çeşitli yollarla açıklamak için onların öncüllerinin çoğunu özet biçimde kullanmıştır. Rambam yine de iki değerli kökü de buna eklemeyi uygun görmüştür: yüce Tanrı’nın bir olması ve O’nun cisim ya da cisimde bulunan bir güç olmaması. Bu nedenle onun kanıtlarını incelemeyi uygun gördük: Bu üç konuda gerçekliği zorunlu biçimde veriyorlar mı, vermiyorlar mı? Çünkü bu kanıtlar ilk filozofların genel sözlerinden alınmıştır; bu konuda ondan başkasının söylediği şeylere ayrıca önem vermeye gerek yoktur. Onun kanıtları, kitabının ikinci bölümünün başında ortaya koyduğu yirmi altı öncül üzerine kuruludur. Bu yüzden bu konudaki incelemenin düzeni iki mesele üzerinden ilerleyecektir. Birincisi şudur: Bu kökleri açıklamak için kullandığı öncüller gerçekten kanıtlayıcı açıklıkla ortaya konmuş mudur? Çünkü kökleri açıklamak için gerekli öncüller kanıtlayıcı biçimde açık değilse, bu kökler de kanıtlayıcı biçimde açıklanmış olmaz. İkincisi şudur: Bu öncüllerin doğru olduğunu ve kanıtlayıcı biçimde açıklandığını varsaysak bile, bu kökler bu öncüllerden gerçekten kanıtlayıcı biçimde çıkıyor mu? Bu inceleme, iddia sahibinin sözlerine göre yapılacaktır. Bu nedenle bu incelemeyi üç genel bölüme ayırmak uygundur.