הנה רז"ל אמרו (סוטה כ"א א') דרש רמב"י כי נר מצוה ותורה אור. תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור. לומר לך מה נר אינו מאיר אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה. ומה אור מאיר לעולם אף תורה מגינה לעולם. ומסיק דתורה בעידנא דעסיק בה מגינה ומצלה בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגני אצולי לא מצלה. מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגני אצולי לא מצלה. וכן אמרו שם עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה.
We find that the sages (OBM) stated (Sota 21a): “Rabbee M’nakhem expounded on: ‘For a mitzva is a lamp and Torah is light’ (Mishlei 6:23)—The verse linked the mitzva to a lamp and the Torah to light to teach you that just as a lamp only protects temporarily, so too a mitzva only protects temporarily. And just as light illuminates forever, so too Torah shields forever.” And it concludes that Torah “protects1197From punishment and saves1198From sinning during the time that one is involved with it; and when one is not involved with it, it protects him and does not save him. While a mitzva, whether at the time one is involved with it or not, protects him and does not save him”. And they also said there “a transgression extinguishes a mitzva, but a transgression doesn’t extinguish Torah”.
2
וכן ידוע בזוהר שהתרי"ג מצוות הם מכוונים נגד התרי"ג איברים וגידים שבאדם. ובעשות האדם אחת ממצות ה' כראוי מתקדש על ידה אותו האבר המכוון נגדה ומחיה אותו. או אם בא ונזדמן לידו אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ונמנע ופירש ולא עשאה. אשר עליו ארז"ל (בירושלמי פ"ק דקידושין) ישב אדם ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. נטהר ונתקדש ג"כ אותו הגיד הפרטי המכוון נגדה ומחיה אותו כמש"ה אלא המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שאז הוא נקרא איש חי.
And similarly, it is known from the Zohar, that the six-hundred-and-thirteen mitzvote correspond to the six-hundred-and-thirteen limbs/organs and sinews in the human body, and when a person performs one of God’s mitzvote correctly, that specific corresponding limb/organ is sanctified by it and is enlivened by it. Or, if he comes to have the opportunity to control and separate himself1199Rav Chayyim seems to be saying that by actively controlling himself and not allowing himself to transgress one of the negative mitzvote, he rectifies the corresponding sinew. so as to not do one of God’s negative mitzvote, about which our rabbis (OBM) stated (Talmud Yerushalmi, first chapter of Kiddushin): “If a person did not act and did not transgress a transgression, he is rewarded as if he performed a [positive] mitzva”, that specific corresponding sinew is purified and sanctified also, and it is enlivened by it. As the verse states (Vayikra 18:5), that these are the mitzvote “that a person shall carry out that he should live by them”, for then he is called a “living person1200Heb.: ish chai”.
3
אמנם כשהאדם עוסק בתורה כתיב בה ולכל בשרו מרפא. וכמ"ש (ערובין נ"ד א') חש בראשו יעסוק בתורה. שנאמר כי לוית חן הם לראשך. חש בגרונו יעסוק בתורה שנאמר כו'. חש בבני מעיו יעסוק בתורה כו'. חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר ולכל בשרו מרפא. וכ"ה בויקרא רבה פי"ב ובתנחומא יתרו ובמדרש תהלים מזמור י"ט. שע"י עסק התורה מתקדשים ומזדככים כל אבריו וגידיו וכחותיו כולם. ולכן אמרו ות"ת כנגד כולם.
However, when a person is involved with Torah, it’s written (Mishlei 4:22): “and it heals his entire flesh”. And as they stated (Eiruvin 54a): “one who feels pain in his head should involve himself with Torah, for it states: ‘for they are a gracious adornment for your head’ (Mishlei 1:9). One who feels pain in his throat should involve himself with Torah, for it says… . One who feels pain in his stomach should involve himself with Torah… . One who feels pain in his entire body should involve himself with Torah, for it says ‘and it heals his entire flesh’.” And so it is in Va-yikra Rabba (parsha 12), and in Tahn-khooma Yitro, and in Midrash T’hillim (Mizmor 19), that via involvement with Torah, all of his limbs/organs and sinews and powers are sanctified and clarified, and for that reason they stated (Pei-ah 1): “and the study of Torah corresponds to them all”1201Heb.: v’talmood torah k’negged koolam—This quote from Pei-ah is normally translated as meaning that the study of Torah is equivalent to the performance of all the other mitzvote. Here Rav Chayyim seems to understand the phrase to mean that while each mitzva corresponds to a single limb/organ or sinew, the study of Torah corresponds to them all..
4
וכן להיפוך ח"ו עון ביטול תורה הוא ג"כ כנגד כולם. כי בעברו על אחת ממצות ה'. נפגם רק אותו האבר או הגיד לבד המכוון נגדה. שהחיות של הקדושה ואור העליון סוד שם הוי"ה ית' השורה על כל אבר מסתלקת הימנו ח"ו. ומותא דס"א שריה בי' ר"ל. ונעשה בעל מום חסר מאותו אבר. אבל בעון ביטול תורה ח"ו הוא פוגם את כל אבריו וגידיו וכל כתותיו כולם. וחיות הקדושה של כל גופו מסתלקת והוא נעשה תיכף כמת ממש שאין לו שום חיות ח"ו. כמ"ש כי הוא חייך וכו'.
And so too the opposite (heaven forefend): the sin of ignoring Torah1202Heb.: bittul torah. This is a critical term. As with the term ei-sek ba-Torah which I translate it as “involvement with Torah”, I translate bittul torah as “ignoring Torah”, an active, conscious act. It implies that a person is actively not involved with the words and ideas of Torah. It’s not an incidental or an unconscious act, and it applies only to the context of “involvement with Torah”. also corresponds to all of them, for when one transgresses one of God’s mitzvote, only the limb/ organ that corresponds to it is blemished, that the life force of holiness and the supernal light, the secret of the name YHV”H (blessed be He) that settles upon each limb/organ leaves him (heaven forefend), and the death of the Other Side settles within him (may the Merciful save us), and he becomes blemished, missing that limb/organ. But as the result of ignoring Torah (heaven forefend), he blemishes all of his limbs/organs and sinews, and all of his powers, and his body’s holy life force departs, and immediately becomes as an actual corpse that has no life force (heaven forefend), as it states (D’varim 30:20): “For He is your life…”.
5
וכשארז"ל (עכומ"ז ג' ע"ב) מ"ד ותעשה אדם כדגי הים למה נמשלו ב"א לדגי הים לומר לך מה דגים שבים כיון שפורשין מן המים מיד מתים כך ב"א כיון שפורשין מן התורה מיד מתים. (כך היא גרסת הילקוט חבקוק רמז תקס"ב על פסוק הנ"ל). וברע"מ ס"פ שמיני מה נוני ימא חיותן במיא אוף ת"ח מארי מתני' חיותייהו באורייתא ואי אתפרשו מנה מיד מתים.
And as the sages (OBM) stated (Avoda Zara 3b)1203Our editions of the Talmud Avoda Za-ra have a slightly different wording.: “Why is it written (Chabakook 1:14) ‘You have made man like the fish of the sea…’? Why are people likened to the fish of the sea? To state that just as the fish of the sea immediately die when they are separated from water, so too people, when they separate from the Torah, immediately die.” (This is the interpretation of the Yalkoot Chabakook1204Yalkoot Shim-o-nee, Cha-ba-kook, chapter 1, allusion 562 on the above mentioned verse.) And in the Raa-ya M’hemna, near the end of parshat Shmini: “Just as the fish of the sea must live in water, and if they are separated from it they immediately die, so too scholars, masters of the Mishna, their lives are in Torah, and if they are separated from the Torah, they immediately die”.
6
וזשרז"ל (ברכות ה' א') אם רואה אדם שיסורים באים עליו. יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה: ולכאורה יפלא כיון שיש בידו עון ביטול תורה ח"ו הלא אין לך מצא יותר מזה ואיך אמר ולא מצא. אמנם כבר נזהר רש"י ז"ל מזה במה שפירש שם שלא מצא עון שיהיו ראוין היסורין הללו לבא עליו.
And this is what the sages (OBM) stated (Berakhot 5a): “If a person observes that tribulations are coming upon him, he should scrutinize his actions1205For mis-deeds. Heb.: y’fahsh-peish b’ma-ah-sahv. If he scrutinizes them and doesn’t find cause, he should consider them as caused by ignoring Torah1206Heb.: yitleh b’vittul torah.” And this should surprise us, because if he’s ignored Torah (heaven forefend), isn’t it the case that there is no “doesn’t find” greater than this, and how could he say “and doesn’t find cause”1207If he searched his actions for sins, he should have discovered his episodes of neglecting Torah.? Indeed, RaSh”Y (OBM) has already given us a clue in relation to this, in what he explained there, that he didn’t find a sin worthy of bringing those specific tribulations upon him.
7
והוא כי מדתו יתב' שפועל אדם ישלם מדה כנגד מדה. שאותו האבר שקלקל ופגם בחטאו על אותו האבר עצמו מביא עליו יסורין ותכלית כוונתו יתברך בזה כדי שמתוך היסורין יבין האדם וידע על איזה חטא באו. וישיב אל לבו להיות מודה ועוזב ושב ורפא לו.
And it’s His (blessed be He) way that a person’s actions are repaid measure for measure—the specific limb/organ that he damaged and blemished via his sin, he brings suffering upon that specific limb/organ. And the point of His (blessed be He) intention by this is that by identifying the site of the suffering, the person will understand which sin caused it, and he’ll set his heart/mind to confess, stop doing it and repent, and then he will be healed.
8
ז"ש שאם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו ויבין דרכו מתוך היסורין. ואם פשפש ולא מצא בידו עון אשר חטא באותו אבר ובאותו אופן שיהיו ראויין היסורין הללו דוקא לבא עליו מדה כנגד מדה. יתלה בביטול תורה כי בעון ביטול תורה לא שייך מדה כנגד מדה. כי ביטולה ח"ו הוא נוגע לכל גופו איזה מקום ואיזה אבר שיהיה כנ"ל:
And this is what they stated, that if a person observes that he is experiencing suffering, he should scrutinize his actions and he’ll understand how he’s misbehaved based on the nature of punishment. And if he scrutinizes and doesn’t uncover a sin that he did with that specific limb/organ and in the manner that would be worthy of those specific punishments, measure for measure, he should consider them as caused by ignoring Torah, because regarding the sin of ignoring Torah the paradigm of “measure for measure” doesn’t apply, for its neglect (heaven forefend) touches upon his entire body, all places and all limbs/organs, as mentioned above.
9
וטעמו של דבר. הוא כמש"ל בשער א' פ"ו. שמקור שרשם העליון של המצות' תלויות וקשורות בסוד השיעור קומה ופרקי המרכבה סוד האדם העליון כביכול. שכל מצוה פרטית שורשה העליון קשור ונאחז בעולם וכח א' מהשיעור קומה וכן זה כל האדם שהוא ג"כ מתוקן ומסודר בכל אבריו וגידיו ופרקיו וכל פרטי כחותיו. בתבנית דמות המרכבה ושיעור קומה. ולזאת כל מצוה מכוונת נגד אבר או גיד א' פרטי שבאדם. אמנם התוה"ק היא כוללת העולמות כנ"ל. לכן היא שקולה נגד כל המצות. ולכן היא ג"כ לכל בשרו מרפא:
And the reason for this is as I wrote above in Gate 1, chapter 6. The source of the supernal roots of the mitzvote are dependent upon and connected to the secret of the Stature and the parts of the Vehicle, being the secret of the supernal man (so to speak). Each individual mitzva’s supernal root is connected to and integral to one of the Stature‘s worlds and powers. And every person is like this, that he too, all of his limbs/organs and sinews and detailed parts, and all the details of his powers, achieve rectification and are set in order based on the plan of the form of the Vehicle and Stature1208Heb.: b’tahvneet d’moot ha-mehr-ka-va v’shee-oor koma. And for that reason, each mitzva corresponds to one of a person’s specific limbs/organs or sinews, while the holy Torah includes all of the worlds, as mentioned above. For that reason it is the equal of all of the mitzvote taken together, and for that reason it “heals his entire flesh”.
הנה רז"ל אמרו (סוטה כ"א א') דרש רמב"י כי נר מצוה ותורה אור. תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור. לומר לך מה נר אינו מאיר אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה. ומה אור מאיר לעולם אף תורה מגינה לעולם. ומסיק דתורה בעידנא דעסיק בה מגינה ומצלה בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגני אצולי לא מצלה. מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגני אצולי לא מצלה. וכן אמרו שם עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה.
We find that the sages (OBM) stated (Sota 21a): “Rabbee M’nakhem expounded on: ‘For a mitzva is a lamp and Torah is light’ (Mishlei 6:23)—The verse linked the mitzva to a lamp and the Torah to light to teach you that just as a lamp only protects temporarily, so too a mitzva only protects temporarily. And just as light illuminates forever, so too Torah shields forever.” And it concludes that Torah “protects1197From punishment and saves1198From sinning during the time that one is involved with it; and when one is not involved with it, it protects him and does not save him. While a mitzva, whether at the time one is involved with it or not, protects him and does not save him”. And they also said there “a transgression extinguishes a mitzva, but a transgression doesn’t extinguish Torah”.
וכן ידוע בזוהר שהתרי"ג מצוות הם מכוונים נגד התרי"ג איברים וגידים שבאדם. ובעשות האדם אחת ממצות ה' כראוי מתקדש על ידה אותו האבר המכוון נגדה ומחיה אותו. או אם בא ונזדמן לידו אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ונמנע ופירש ולא עשאה. אשר עליו ארז"ל (בירושלמי פ"ק דקידושין) ישב אדם ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. נטהר ונתקדש ג"כ אותו הגיד הפרטי המכוון נגדה ומחיה אותו כמש"ה אלא המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שאז הוא נקרא איש חי.
And similarly, it is known from the Zohar, that the six-hundred-and-thirteen mitzvote correspond to the six-hundred-and-thirteen limbs/organs and sinews in the human body, and when a person performs one of God’s mitzvote correctly, that specific corresponding limb/organ is sanctified by it and is enlivened by it. Or, if he comes to have the opportunity to control and separate himself1199Rav Chayyim seems to be saying that by actively controlling himself and not allowing himself to transgress one of the negative mitzvote, he rectifies the corresponding sinew. so as to not do one of God’s negative mitzvote, about which our rabbis (OBM) stated (Talmud Yerushalmi, first chapter of Kiddushin): “If a person did not act and did not transgress a transgression, he is rewarded as if he performed a [positive] mitzva”, that specific corresponding sinew is purified and sanctified also, and it is enlivened by it. As the verse states (Vayikra 18:5), that these are the mitzvote “that a person shall carry out that he should live by them”, for then he is called a “living person1200Heb.: ish chai”.
אמנם כשהאדם עוסק בתורה כתיב בה ולכל בשרו מרפא. וכמ"ש (ערובין נ"ד א') חש בראשו יעסוק בתורה. שנאמר כי לוית חן הם לראשך. חש בגרונו יעסוק בתורה שנאמר כו'. חש בבני מעיו יעסוק בתורה כו'. חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר ולכל בשרו מרפא. וכ"ה בויקרא רבה פי"ב ובתנחומא יתרו ובמדרש תהלים מזמור י"ט. שע"י עסק התורה מתקדשים ומזדככים כל אבריו וגידיו וכחותיו כולם. ולכן אמרו ות"ת כנגד כולם.
However, when a person is involved with Torah, it’s written (Mishlei 4:22): “and it heals his entire flesh”. And as they stated (Eiruvin 54a): “one who feels pain in his head should involve himself with Torah, for it states: ‘for they are a gracious adornment for your head’ (Mishlei 1:9). One who feels pain in his throat should involve himself with Torah, for it says… . One who feels pain in his stomach should involve himself with Torah… . One who feels pain in his entire body should involve himself with Torah, for it says ‘and it heals his entire flesh’.” And so it is in Va-yikra Rabba (parsha 12), and in Tahn-khooma Yitro, and in Midrash T’hillim (Mizmor 19), that via involvement with Torah, all of his limbs/organs and sinews and powers are sanctified and clarified, and for that reason they stated (Pei-ah 1): “and the study of Torah corresponds to them all”1201Heb.: v’talmood torah k’negged koolam—This quote from Pei-ah is normally translated as meaning that the study of Torah is equivalent to the performance of all the other mitzvote. Here Rav Chayyim seems to understand the phrase to mean that while each mitzva corresponds to a single limb/organ or sinew, the study of Torah corresponds to them all..
וכן להיפוך ח"ו עון ביטול תורה הוא ג"כ כנגד כולם. כי בעברו על אחת ממצות ה'. נפגם רק אותו האבר או הגיד לבד המכוון נגדה. שהחיות של הקדושה ואור העליון סוד שם הוי"ה ית' השורה על כל אבר מסתלקת הימנו ח"ו. ומותא דס"א שריה בי' ר"ל. ונעשה בעל מום חסר מאותו אבר. אבל בעון ביטול תורה ח"ו הוא פוגם את כל אבריו וגידיו וכל כתותיו כולם. וחיות הקדושה של כל גופו מסתלקת והוא נעשה תיכף כמת ממש שאין לו שום חיות ח"ו. כמ"ש כי הוא חייך וכו'.
And so too the opposite (heaven forefend): the sin of ignoring Torah1202Heb.: bittul torah. This is a critical term. As with the term ei-sek ba-Torah which I translate it as “involvement with Torah”, I translate bittul torah as “ignoring Torah”, an active, conscious act. It implies that a person is actively not involved with the words and ideas of Torah. It’s not an incidental or an unconscious act, and it applies only to the context of “involvement with Torah”. also corresponds to all of them, for when one transgresses one of God’s mitzvote, only the limb/ organ that corresponds to it is blemished, that the life force of holiness and the supernal light, the secret of the name YHV”H (blessed be He) that settles upon each limb/organ leaves him (heaven forefend), and the death of the Other Side settles within him (may the Merciful save us), and he becomes blemished, missing that limb/organ. But as the result of ignoring Torah (heaven forefend), he blemishes all of his limbs/organs and sinews, and all of his powers, and his body’s holy life force departs, and immediately becomes as an actual corpse that has no life force (heaven forefend), as it states (D’varim 30:20): “For He is your life…”.
וכשארז"ל (עכומ"ז ג' ע"ב) מ"ד ותעשה אדם כדגי הים למה נמשלו ב"א לדגי הים לומר לך מה דגים שבים כיון שפורשין מן המים מיד מתים כך ב"א כיון שפורשין מן התורה מיד מתים. (כך היא גרסת הילקוט חבקוק רמז תקס"ב על פסוק הנ"ל). וברע"מ ס"פ שמיני מה נוני ימא חיותן במיא אוף ת"ח מארי מתני' חיותייהו באורייתא ואי אתפרשו מנה מיד מתים.
And as the sages (OBM) stated (Avoda Zara 3b)1203Our editions of the Talmud Avoda Za-ra have a slightly different wording.: “Why is it written (Chabakook 1:14) ‘You have made man like the fish of the sea…’? Why are people likened to the fish of the sea? To state that just as the fish of the sea immediately die when they are separated from water, so too people, when they separate from the Torah, immediately die.” (This is the interpretation of the Yalkoot Chabakook1204Yalkoot Shim-o-nee, Cha-ba-kook, chapter 1, allusion 562 on the above mentioned verse.) And in the Raa-ya M’hemna, near the end of parshat Shmini: “Just as the fish of the sea must live in water, and if they are separated from it they immediately die, so too scholars, masters of the Mishna, their lives are in Torah, and if they are separated from the Torah, they immediately die”.
וזשרז"ל (ברכות ה' א') אם רואה אדם שיסורים באים עליו. יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה: ולכאורה יפלא כיון שיש בידו עון ביטול תורה ח"ו הלא אין לך מצא יותר מזה ואיך אמר ולא מצא. אמנם כבר נזהר רש"י ז"ל מזה במה שפירש שם שלא מצא עון שיהיו ראוין היסורין הללו לבא עליו.
And this is what the sages (OBM) stated (Berakhot 5a): “If a person observes that tribulations are coming upon him, he should scrutinize his actions1205For mis-deeds. Heb.: y’fahsh-peish b’ma-ah-sahv. If he scrutinizes them and doesn’t find cause, he should consider them as caused by ignoring Torah1206Heb.: yitleh b’vittul torah.” And this should surprise us, because if he’s ignored Torah (heaven forefend), isn’t it the case that there is no “doesn’t find” greater than this, and how could he say “and doesn’t find cause”1207If he searched his actions for sins, he should have discovered his episodes of neglecting Torah.? Indeed, RaSh”Y (OBM) has already given us a clue in relation to this, in what he explained there, that he didn’t find a sin worthy of bringing those specific tribulations upon him.
והוא כי מדתו יתב' שפועל אדם ישלם מדה כנגד מדה. שאותו האבר שקלקל ופגם בחטאו על אותו האבר עצמו מביא עליו יסורין ותכלית כוונתו יתברך בזה כדי שמתוך היסורין יבין האדם וידע על איזה חטא באו. וישיב אל לבו להיות מודה ועוזב ושב ורפא לו.
And it’s His (blessed be He) way that a person’s actions are repaid measure for measure—the specific limb/organ that he damaged and blemished via his sin, he brings suffering upon that specific limb/organ. And the point of His (blessed be He) intention by this is that by identifying the site of the suffering, the person will understand which sin caused it, and he’ll set his heart/mind to confess, stop doing it and repent, and then he will be healed.
ז"ש שאם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו ויבין דרכו מתוך היסורין. ואם פשפש ולא מצא בידו עון אשר חטא באותו אבר ובאותו אופן שיהיו ראויין היסורין הללו דוקא לבא עליו מדה כנגד מדה. יתלה בביטול תורה כי בעון ביטול תורה לא שייך מדה כנגד מדה. כי ביטולה ח"ו הוא נוגע לכל גופו איזה מקום ואיזה אבר שיהיה כנ"ל:
And this is what they stated, that if a person observes that he is experiencing suffering, he should scrutinize his actions and he’ll understand how he’s misbehaved based on the nature of punishment. And if he scrutinizes and doesn’t uncover a sin that he did with that specific limb/organ and in the manner that would be worthy of those specific punishments, measure for measure, he should consider them as caused by ignoring Torah, because regarding the sin of ignoring Torah the paradigm of “measure for measure” doesn’t apply, for its neglect (heaven forefend) touches upon his entire body, all places and all limbs/organs, as mentioned above.
וטעמו של דבר. הוא כמש"ל בשער א' פ"ו. שמקור שרשם העליון של המצות' תלויות וקשורות בסוד השיעור קומה ופרקי המרכבה סוד האדם העליון כביכול. שכל מצוה פרטית שורשה העליון קשור ונאחז בעולם וכח א' מהשיעור קומה וכן זה כל האדם שהוא ג"כ מתוקן ומסודר בכל אבריו וגידיו ופרקיו וכל פרטי כחותיו. בתבנית דמות המרכבה ושיעור קומה. ולזאת כל מצוה מכוונת נגד אבר או גיד א' פרטי שבאדם. אמנם התוה"ק היא כוללת העולמות כנ"ל. לכן היא שקולה נגד כל המצות. ולכן היא ג"כ לכל בשרו מרפא:
And the reason for this is as I wrote above in Gate 1, chapter 6. The source of the supernal roots of the mitzvote are dependent upon and connected to the secret of the Stature and the parts of the Vehicle, being the secret of the supernal man (so to speak). Each individual mitzva’s supernal root is connected to and integral to one of the Stature‘s worlds and powers. And every person is like this, that he too, all of his limbs/organs and sinews and detailed parts, and all the details of his powers, achieve rectification and are set in order based on the plan of the form of the Vehicle and Stature1208Heb.: b’tahvneet d’moot ha-mehr-ka-va v’shee-oor koma. And for that reason, each mitzva corresponds to one of a person’s specific limbs/organs or sinews, while the holy Torah includes all of the worlds, as mentioned above. For that reason it is the equal of all of the mitzvote taken together, and for that reason it “heals his entire flesh”.