וגם מעבירין ומסלקין מעליו כל הטרדות והענינים מעול ד"א וכו' וכל שאר עניני זה העולם המונעות תמידות העסק בתו"הק. כמ"ש כל המקבל עליו עול תורה כו'. ואמרו בבמדבר רבה ובתנחומא פ' חקת שמזה הטעם ניתנה התורה במדבר כשם שמדבר אינו נזרע ואינו נעבד כך כו' וכשם שמדבר אינו מעלה ארנון (ר"ל מס) כך בני תורה בני חורין כו'.
And also he is pardoned from and relieved of all worries and matters relating to the burden of earning a living…, and all other matters of this world that are barriers to continuous involvement with the holy Torah, as they stated (Avot 3:6): “Everyone who accepts upon himself the yoke of Torah is relieved of the burden of serving the temporal government and the burden of earning a living.” And they stated in B’midbar Rabba and in Tahn-khooma parshat Choo-kaht that it was for this reason that the Torah was given in the desert, because a desert is neither sown nor developed. In this way one who accepts upon himself the yoke of Torah is relieved of the yoke…, and just as a desert does not have government taxes levied upon it, so too are students of Torah1070Heb.: b’nei Torah free people.
2
ובזוהר ויחי רמ"ב ב' דכל מאן דידע לאשתדלא באורייתא ולא אשתדל אתחייב בנפשיה: ולא עוד אלא דיהבין עליה עולא דארעא ושעבודא בישא דכתיב ביששכר ויט שכמו לסבול כו' מאן דסטא ארחיה וגרמיה דלא למסבל עולא דאורייתא מיד ויהי למס עובד. וכן להיפך כו'.
And in Zohar Va-y’khee (242b): “Anyone who knows how to be involved with Torah and does not involve himself is considered guilty of a capital offense. Not only that, but he is assigned the yoke of earning a living and evil servitude, for it’s written regarding Yissa-khar ‘he bent his shoulder to the burden’ (Bereshit 49:15). One who inclines himself and his direction to not bear the burden of the yoke of Torah, immediately ‘and he became an indentured serf’. And vice versa... .”
3
וכך הדין הלכה פסוקה בש"ס כמ"ש (נדרים ס"ב ב' ובפ"ק דבתרא ח' א') שארי ליה לצורבא מרבנן למימר לא יהבינא כרגא דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למרמי עליהון.
And this is the judgment recorded in halakha in the Sha”s, that Torah scholars are exempt from taxes, as they stated (N’darim 62b and in the first chapter of Batra 8a): “A Torah scholar is permitted to say ‘I will not pay the head tax, for it is written (Ezra 7:24) ‘None shall have the authority to impose upon them [three kinds of taxes]’.
4
ושם ר"ה בר"ח שדא כרגא ארבנן. א"ל רנב"י עברת אדאורייתא אדנביאים אדכתובים דכתיב כו'. כמש"ש דרבנן לא צריכי נטירותא.
And also cited there: “Rav Huna bar Rav Chisda1071Our version of the Talmud on Bava Batra 8a has a slightly different text: “Rav Nakhman bar Rav Chisda rah-ma karga ah-ra-ba-nan…”. levied a head tax on the rabbis. Rav Nakhman bar Yitzkhak said: ‘You have transgressed a precept of the Torah, or the Prophets and of the Writings, for it is written…’.” As they stated there, the rabbis do not need human protection.
5
ובתד"א סא"ר פ"ד כל ת"ח שעוסק בתורה בכל יום תמיד בשביל להרבות כבוד שמים. אינו צריך לא חרב ולא חנית ולא כל דבר שיהיה לו שומר אלא הקב"ה משמרו בעצמו כו'. ושם בפי"ח אם יש בו באדם ד"א ומקרא לבד מוסרין לו מלאך. א' לשומרו שכאמר כו'. קרא אדם תורה נביאים וכתובים מוסרים לו שני מלאכים שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך כו'. אבל קרא אדם תורה נביאים וכתובים ושנה משנה ומדרש הלכות ואגדות ושמש ת"ח הקדוש ב"ה משמרו בעצמו כו' שנאמר ה' שומרך כו'.
And in Tahna D’vei Eliyahu (Eliyahu Rabba, chapter 4): “Any Torah scholar who is involved with Torah each and every day so as to increase heaven’s honor, has no need of a sword or a spear, nor any other object that could protect him. Rather, the Holy One (blessed be He) protects him personally… .” And there in chapter 18: “If a person has within himself only a profession and mikra1072Heb.: deh-rekh eh-retz u-mikra l’vahd, he is supplied with one angel to protect him, for it is written… . If a person read Torah, Prophets and Writings, he is supplied with two angels, for it is written (Tehillim 91:11): ‘He will charge His angels1073Stated in the plural, implying two angels for you, to protect you…’. But if he read Torah, Prophets and Writings, and learned Mishna and midrash halakhote and agadote, and served Torah scholars, the Holy One (blessed be He) protects him personally…, for it stated (Tehillim 121:5): ‘God-YHV”H is your protector…’.”
6
וכפי ערך הקיבול אשר יקבל עליו עול תורה באמת ובכל כחו. כן לפי זה הערך יסירו ויעבירו ממנו טרדות עניני זה העולם. והשמירה עליונה חופפת עליו. והוא כבן המתחטא על אביו. ואביו עושה לו רצונו ומשלים לו כל חפצו. כמ"ש רז"ל (עכומ"ז י"ט א') כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפצו. וכ"א במדרש תהלים מזמור א'. ואמרו עוד שם שכתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים שכל העוסק בתורה נכסיו מצליחין.
And according to the degree to which he accepts upon himself the yoke of Torah earnestly and with all of his power, so too, to that degree he will be relieved of and pardoned of the burdens of worldly matters, and the supernal protection covers him, and he is like the son who exerts an effort to make himself acceptable to his father1074Heb.: k’vein ha-mit-kha-tei ahtzmo al ah-veev, and his father does what he wants and fulfills his every desire. As the sages (OBM) stated (Avoda Zara 19a): “Anyone who is involved with Torah, the Holy One (blessed be He) does for him what he wants”. And so it is also found in the Midrash T’hillim (Mizmor 1). And there they also stated that it’s written in the Torah, and repeated a second time in the Prophets, and repeated a third time in the Writings that anyone who involves himself with Torah has his assets prosper.
7
ובמשלי רבתא ספ"ח ויפק רצון מה' כל מי שהוא מפיק בד"ת ומלמדו ברבים. אף אני בעת רצון מפיק לו רצון כו'. ומזונותיו מוכנים לו תמיד בלא שום עמל ויגיעה מועטת עליהם. כמ"ש שם בפ' אשת חיל שת"ח יושב ועוסק בתורה כו' ולא עוד אלא שהקב"ה ממציא לו מזונותיו בכל יום ויום שנאמר ותתן טרף לביתה.
And in Mishlei Rabbta (end of parsha 8): “‘…and who draws favor1075Heb.: va-ya-fek ra-tzone from God-YHV”H’ (Mishlei 8:35)—Anyone who derives conclusions from words of Torah and teaches them in public, so too I, at times of favor, make favorable conclusions about him…, and his meals are always available for him, without any toil and with minimal labor for them. For they stated there in the chapter “a valorous woman” (Shir Hashirim 31:10-31): ‘Whenever a Torah scholar sits and involves himself with Torah…’. And not only that, but the Holy One (blessed be He) provides his meals for him each and every day, for it stated ‘and she provides nourishment to the members of her household’ (Mishlei 31:15).”
8
ובת"דא סא"ר פי"ח ברוך המקום ברוך הוא שבחר בחכמים ובתלמידיהם כו' כשם שהם יושבין בב"כ ובב"מד ובכל מקום שהוא פנוי להם וקורין ושונין לשם שמים ויראה בלבבם ומחזיקים ד"ת בפיהם ומקיימין עליהם הפסוק טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו כך כביכול אפילו הם ישאלו את כל העולם כולו בשעה אחת הוא נותן להם מיד כו'.
And in Tahna D’vei Eliyahu, Seder Eliyahu Rabba (chapter 18): “Blessed is God-Ma-kome who selected the sages and their students… . Just as they sit in the synagogues and study halls and anywhere that is made available for them1076Heb.: u-v’khahl mah-kome sheh-hoo pah-nui la-hem, and read1077Read scripture, and learn1078Learn Mishna for the sake of heaven, and fear/awe is in their hearts/ minds, and they strengthen words of Torah with their pronouncements, and fulfill in themselves the verse ‘It is good for a man that he be burdened with a yoke during his youth’ (Ei-kha 3:27) in this manner (so to speak), even if they should request the entire world in one hour He gives it to them immediately… .”
9
ויתר על כן. אלא הגם שהוא עצמו ודאי בורח מהכבוד וגדולה. כי בלא זה בלתי אפשר בעולם כלל להיות עוסק בתורה לשמה. ולא תתקיים אצלו כלל. כמשז"ל בפ' מעלות התורה אל תבקש גדולה לעצמך ואל תחמוד כבוד. כי האדם אסור לו לפנות דעתו לזה כלל.
And beyond that, even though he absolutely flees from honor and greatness — for lacking that characteristic it’s almost impossible, in this world, to be involved with Torah for its own sake, and it will not thrive in his domain at all, as they (OBM) stated in the chapter of the Levels of Torah (Avot, chapter 6): “Do not seek greatness for yourself, and do not covet honor”, for a person is forbidden to turn his attention there at all —
10
אמנם גדול העצה ית"ש נותן לו שמחה וגדולה בע"כ. כמ"ש בתד"א שם ברוך המקום ברוך הוא שבחר בחכמים ובתלמידיה' כו' כמו שהם יושבין בב"כ ובב"מד בכל יום וקורין ושונין לשם שמים ויראת שמים בלבבם ומחזיקים דברי תורה על פיהם ומקבלין עליהם בשמחה עול מ"ש כך כביכול הקב"ה נותן להם שמחה לצדיקים בעל כרחם שלא בטובתם כו' ע"כ.
even so, He in His (blessed be His name) great council, awards him joy and greatness against his will, as it is written in Tahna D’vei Eliyahu there: “Blessed is God-YHV”H, blessed is He, who selected the sages and their students… . Just as they sit in the synagogues and study halls each day, and read and learn for the sake of heaven, and fear/awe of heaven is in their hearts/minds, and they strengthen words of Torah with their pronouncements, and who joyfully accept upon themselves the yoke of heaven, in this manner (so to speak) the Holy One (blessed be He) awards them (to the righteous ones) joy against their will and not for their benefit… .” (This ends the citation.)
11
וכמאמר הכתוב אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ר"ל הגם שאני בורח מהם המה רודפים אחרי בע"כ:
And as the verse states (Tehillim 23:6): “May only goodness and kindness pursue me all the days of my life”, meaning that even though I flee from them, they [emphatic] pursue me against my will.
וגם מעבירין ומסלקין מעליו כל הטרדות והענינים מעול ד"א וכו' וכל שאר עניני זה העולם המונעות תמידות העסק בתו"הק. כמ"ש כל המקבל עליו עול תורה כו'. ואמרו בבמדבר רבה ובתנחומא פ' חקת שמזה הטעם ניתנה התורה במדבר כשם שמדבר אינו נזרע ואינו נעבד כך כו' וכשם שמדבר אינו מעלה ארנון (ר"ל מס) כך בני תורה בני חורין כו'.
And also he is pardoned from and relieved of all worries and matters relating to the burden of earning a living…, and all other matters of this world that are barriers to continuous involvement with the holy Torah, as they stated (Avot 3:6): “Everyone who accepts upon himself the yoke of Torah is relieved of the burden of serving the temporal government and the burden of earning a living.” And they stated in B’midbar Rabba and in Tahn-khooma parshat Choo-kaht that it was for this reason that the Torah was given in the desert, because a desert is neither sown nor developed. In this way one who accepts upon himself the yoke of Torah is relieved of the yoke…, and just as a desert does not have government taxes levied upon it, so too are students of Torah1070Heb.: b’nei Torah free people.
ובזוהר ויחי רמ"ב ב' דכל מאן דידע לאשתדלא באורייתא ולא אשתדל אתחייב בנפשיה: ולא עוד אלא דיהבין עליה עולא דארעא ושעבודא בישא דכתיב ביששכר ויט שכמו לסבול כו' מאן דסטא ארחיה וגרמיה דלא למסבל עולא דאורייתא מיד ויהי למס עובד. וכן להיפך כו'.
And in Zohar Va-y’khee (242b): “Anyone who knows how to be involved with Torah and does not involve himself is considered guilty of a capital offense. Not only that, but he is assigned the yoke of earning a living and evil servitude, for it’s written regarding Yissa-khar ‘he bent his shoulder to the burden’ (Bereshit 49:15). One who inclines himself and his direction to not bear the burden of the yoke of Torah, immediately ‘and he became an indentured serf’. And vice versa... .”
וכך הדין הלכה פסוקה בש"ס כמ"ש (נדרים ס"ב ב' ובפ"ק דבתרא ח' א') שארי ליה לצורבא מרבנן למימר לא יהבינא כרגא דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למרמי עליהון.
And this is the judgment recorded in halakha in the Sha”s, that Torah scholars are exempt from taxes, as they stated (N’darim 62b and in the first chapter of Batra 8a): “A Torah scholar is permitted to say ‘I will not pay the head tax, for it is written (Ezra 7:24) ‘None shall have the authority to impose upon them [three kinds of taxes]’.
ושם ר"ה בר"ח שדא כרגא ארבנן. א"ל רנב"י עברת אדאורייתא אדנביאים אדכתובים דכתיב כו'. כמש"ש דרבנן לא צריכי נטירותא.
And also cited there: “Rav Huna bar Rav Chisda1071Our version of the Talmud on Bava Batra 8a has a slightly different text: “Rav Nakhman bar Rav Chisda rah-ma karga ah-ra-ba-nan…”. levied a head tax on the rabbis. Rav Nakhman bar Yitzkhak said: ‘You have transgressed a precept of the Torah, or the Prophets and of the Writings, for it is written…’.” As they stated there, the rabbis do not need human protection.
ובתד"א סא"ר פ"ד כל ת"ח שעוסק בתורה בכל יום תמיד בשביל להרבות כבוד שמים. אינו צריך לא חרב ולא חנית ולא כל דבר שיהיה לו שומר אלא הקב"ה משמרו בעצמו כו'. ושם בפי"ח אם יש בו באדם ד"א ומקרא לבד מוסרין לו מלאך. א' לשומרו שכאמר כו'. קרא אדם תורה נביאים וכתובים מוסרים לו שני מלאכים שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך כו'. אבל קרא אדם תורה נביאים וכתובים ושנה משנה ומדרש הלכות ואגדות ושמש ת"ח הקדוש ב"ה משמרו בעצמו כו' שנאמר ה' שומרך כו'.
And in Tahna D’vei Eliyahu (Eliyahu Rabba, chapter 4): “Any Torah scholar who is involved with Torah each and every day so as to increase heaven’s honor, has no need of a sword or a spear, nor any other object that could protect him. Rather, the Holy One (blessed be He) protects him personally… .” And there in chapter 18: “If a person has within himself only a profession and mikra1072Heb.: deh-rekh eh-retz u-mikra l’vahd, he is supplied with one angel to protect him, for it is written… . If a person read Torah, Prophets and Writings, he is supplied with two angels, for it is written (Tehillim 91:11): ‘He will charge His angels1073Stated in the plural, implying two angels for you, to protect you…’. But if he read Torah, Prophets and Writings, and learned Mishna and midrash halakhote and agadote, and served Torah scholars, the Holy One (blessed be He) protects him personally…, for it stated (Tehillim 121:5): ‘God-YHV”H is your protector…’.”
וכפי ערך הקיבול אשר יקבל עליו עול תורה באמת ובכל כחו. כן לפי זה הערך יסירו ויעבירו ממנו טרדות עניני זה העולם. והשמירה עליונה חופפת עליו. והוא כבן המתחטא על אביו. ואביו עושה לו רצונו ומשלים לו כל חפצו. כמ"ש רז"ל (עכומ"ז י"ט א') כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפצו. וכ"א במדרש תהלים מזמור א'. ואמרו עוד שם שכתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים שכל העוסק בתורה נכסיו מצליחין.
And according to the degree to which he accepts upon himself the yoke of Torah earnestly and with all of his power, so too, to that degree he will be relieved of and pardoned of the burdens of worldly matters, and the supernal protection covers him, and he is like the son who exerts an effort to make himself acceptable to his father1074Heb.: k’vein ha-mit-kha-tei ahtzmo al ah-veev, and his father does what he wants and fulfills his every desire. As the sages (OBM) stated (Avoda Zara 19a): “Anyone who is involved with Torah, the Holy One (blessed be He) does for him what he wants”. And so it is also found in the Midrash T’hillim (Mizmor 1). And there they also stated that it’s written in the Torah, and repeated a second time in the Prophets, and repeated a third time in the Writings that anyone who involves himself with Torah has his assets prosper.
ובמשלי רבתא ספ"ח ויפק רצון מה' כל מי שהוא מפיק בד"ת ומלמדו ברבים. אף אני בעת רצון מפיק לו רצון כו'. ומזונותיו מוכנים לו תמיד בלא שום עמל ויגיעה מועטת עליהם. כמ"ש שם בפ' אשת חיל שת"ח יושב ועוסק בתורה כו' ולא עוד אלא שהקב"ה ממציא לו מזונותיו בכל יום ויום שנאמר ותתן טרף לביתה.
And in Mishlei Rabbta (end of parsha 8): “‘…and who draws favor1075Heb.: va-ya-fek ra-tzone from God-YHV”H’ (Mishlei 8:35)—Anyone who derives conclusions from words of Torah and teaches them in public, so too I, at times of favor, make favorable conclusions about him…, and his meals are always available for him, without any toil and with minimal labor for them. For they stated there in the chapter “a valorous woman” (Shir Hashirim 31:10-31): ‘Whenever a Torah scholar sits and involves himself with Torah…’. And not only that, but the Holy One (blessed be He) provides his meals for him each and every day, for it stated ‘and she provides nourishment to the members of her household’ (Mishlei 31:15).”
ובת"דא סא"ר פי"ח ברוך המקום ברוך הוא שבחר בחכמים ובתלמידיהם כו' כשם שהם יושבין בב"כ ובב"מד ובכל מקום שהוא פנוי להם וקורין ושונין לשם שמים ויראה בלבבם ומחזיקים ד"ת בפיהם ומקיימין עליהם הפסוק טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו כך כביכול אפילו הם ישאלו את כל העולם כולו בשעה אחת הוא נותן להם מיד כו'.
And in Tahna D’vei Eliyahu, Seder Eliyahu Rabba (chapter 18): “Blessed is God-Ma-kome who selected the sages and their students… . Just as they sit in the synagogues and study halls and anywhere that is made available for them1076Heb.: u-v’khahl mah-kome sheh-hoo pah-nui la-hem, and read1077Read scripture, and learn1078Learn Mishna for the sake of heaven, and fear/awe is in their hearts/ minds, and they strengthen words of Torah with their pronouncements, and fulfill in themselves the verse ‘It is good for a man that he be burdened with a yoke during his youth’ (Ei-kha 3:27) in this manner (so to speak), even if they should request the entire world in one hour He gives it to them immediately… .”
ויתר על כן. אלא הגם שהוא עצמו ודאי בורח מהכבוד וגדולה. כי בלא זה בלתי אפשר בעולם כלל להיות עוסק בתורה לשמה. ולא תתקיים אצלו כלל. כמשז"ל בפ' מעלות התורה אל תבקש גדולה לעצמך ואל תחמוד כבוד. כי האדם אסור לו לפנות דעתו לזה כלל.
And beyond that, even though he absolutely flees from honor and greatness — for lacking that characteristic it’s almost impossible, in this world, to be involved with Torah for its own sake, and it will not thrive in his domain at all, as they (OBM) stated in the chapter of the Levels of Torah (Avot, chapter 6): “Do not seek greatness for yourself, and do not covet honor”, for a person is forbidden to turn his attention there at all —
אמנם גדול העצה ית"ש נותן לו שמחה וגדולה בע"כ. כמ"ש בתד"א שם ברוך המקום ברוך הוא שבחר בחכמים ובתלמידיה' כו' כמו שהם יושבין בב"כ ובב"מד בכל יום וקורין ושונין לשם שמים ויראת שמים בלבבם ומחזיקים דברי תורה על פיהם ומקבלין עליהם בשמחה עול מ"ש כך כביכול הקב"ה נותן להם שמחה לצדיקים בעל כרחם שלא בטובתם כו' ע"כ.
even so, He in His (blessed be His name) great council, awards him joy and greatness against his will, as it is written in Tahna D’vei Eliyahu there: “Blessed is God-YHV”H, blessed is He, who selected the sages and their students… . Just as they sit in the synagogues and study halls each day, and read and learn for the sake of heaven, and fear/awe of heaven is in their hearts/minds, and they strengthen words of Torah with their pronouncements, and who joyfully accept upon themselves the yoke of heaven, in this manner (so to speak) the Holy One (blessed be He) awards them (to the righteous ones) joy against their will and not for their benefit… .” (This ends the citation.)
וכמאמר הכתוב אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ר"ל הגם שאני בורח מהם המה רודפים אחרי בע"כ:
And as the verse states (Tehillim 23:6): “May only goodness and kindness pursue me all the days of my life”, meaning that even though I flee from them, they [emphatic] pursue me against my will.