אבל עכ"ז הן הן גבורותיו ונוראותיו ית"ש. שאעפ"כ צמצם כביכול כבודו ית' שיוכל להמצא ענין מציאות עולמות וכחות ובריות נבראים ומחודשים בבחי' שונים וענינים מחולקים וחילוקי מקומות שונים מקומות קדושים וטהורים. ולהיפך טמאים ומטונפים והוא הבחי' אשר מצדינו. היינו שהשגתנו אינה משגת בחוש רק ענין מציאותם כמו שהם נראים שעפ"י זאת הבחי' נבנו כל סדרי חיוב הנהגתינו שנצטווינו מפיו ית' חק ולא יעבור.
But even considering this,793That from His perspective nothing changes whether or not He creates the universe. these [emphatic] are His (blessed be His name) heroic and awesome [works]:794The creation of the worlds are His heroic and awesome acts. that even so, He hid (so to speak) His (blessed be He) glory so that it would be possible to actualize the matter of the existence of the worlds, and the powers, and created beings, both newly created and renewed, having different qualities and diverse situations, and distributed in different locations—places that are holy and pure, and the opposite: impure and filthy. And this is our perspective, namely, that our ability to perceive using our senses is limited to the realities as they appear, and on this perspective is built the system that mandates our behavior,795Heb.: sid-rei chee-yoov hahn-hah-gah-tei-noo as we were commanded directly,796Heb.: mee-peev literally “from His mouth” by Him (blessed be He), it being immutable law.
2
ומצד זאת הבחי' הוא שדימוהו רז"ל כביכול כענין הנשמה אל הגוף וכמ"ש בזוהר שהוא ית' הוא נשמתא דכל עלמין שכמו שבאדם לא נראה בחוש רק הגוף והנשמה אף שהיא מלאה את כל הגוף היא בבחינת הסתר לעיני בשר ונגלית לעיני שכל. כן כפי השגתינו הנגלית נראה מציאות העולמות והבריות כולם ושהוא ית"ש מתפשט ומסתתר כביכול בפנימו' כולם להחיות' ולקיימם כענין הנשמה שמתפשטת ומסתתרת בפנימו' כל פרטי חלקי אברי הגוף להחיותו.
And from this perspective our sages (OBM) metaphorized Him (so to speak) per the matter of the soul’s-Neshama relationship to the body. And as is stated in the Zohar that He (blessed be He) is the soul-Neshama of all the worlds, being that in people the senses only perceive a person’s body, and: • even though the soul-Neshama permeates the entire body, it is an aspect hidden to eyes of flesh but revealed to the mind’s eyes, • so too, based on our grasp of what can be perceived, so appears the reality of all the worlds and creations, and that He (blessed be His name) permeates and is hidden (so to speak) within them to enliven them and to sustain them, as in the matter of the soul-Neshama that permeates and is hidden within all the various parts of the body’s limbs/ organs, to enliven it.
3
וכל השמות והכנוים והתארים והמדות עליו יתב' שמצינו בתוה"ק כולם מדברים מצד זאת הבחי' כפי שהוא מצדינו וסדרי חיוב הנהגותינו שהוא מצד התחברותו ית' אל העולמות שמצדם ועל ידיהם נמשך כל השינוים של פרטי סדרי ההנהגה כולם כמש"ל בשער ב':
And all the names based on relationship, physical descriptions, behavioral qualities and personality characteristics applied to Him (blessed be He) that we found in our holy Torah, all of them express from this perspective that is our perspective and the system that mandates our behavior, that being the perspective of His (blessed be He) relationship to the worlds based on their perspective. And they effect all the variations in the details of the system of natural law, as was explained above in Gate 2.797While God permeates all of creation equally and in simple unity, from our perspective we perceive great variation due to the natures of the different worlds.
4
וז"ש בהקדמת התיקונים הנ"ל דע"ס דאצילות מלכא בהון איהו וגרמי' חד בהון אינון וחייהון חד בהון מה דלאו הכי בע"ס דבריאה דלאו אינון ואיהו חד לאו אינון וגרמיהון חד ועלת על כולא הוא נחית בעשר ספירן דאצילות ונהיר בע"ס דבריאה ובעשר כתות דמלאכייא ובעשר גלגלי דרקיעא. ולא אשתני בכל אתר רמז לב' הבחי' הנ"ל כמבואר.
And what is stated in the introduction to the Tikkoonim mentioned previously, that: “The ten s’feerote of Ahtzeeloot have the King within them, He and His essence are one in them, they and their life force are one in them, which is not the case for the ten s’feerote of B’reeya where they and He are not one, that He and they are not one and they and their essence are not one. And far above all of them He descends in the ten s’feerote of Ahtzeeloot and shines light upon the ten s’feerote of B’reeya and the ten categories of angels and the ten spheres of the heavens, and is not changed in any place.”—this hints to the two qualities we discussed above, as explained.
5
ובב"ר פ"ד אמרו כשהוא רוצה הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכשהוא רוצה היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון. ארחב"א פעמים שאין העולם ומלואו מחזיקים כבוד אלהותו פעמים שהוא מדבר עם האדם מבין שערות ראשו כו' וכ"ה בשמות רבה פ"ג. רמזו ג"כ לאלו ב' הבחי' כמבואר למבין:
And in Bereshit Rabba, parsha 4 they stated: “When He desires, [then] ‘don’t I entirely fill the heavens and the earth’. And when He desires he would converse with Moshe from between the two staves of the Ark. Rabbi Cheeya bar Abba stated: ‘There are moments when the entire universe can’t contain the glory of His godliness, and there are times when He converses with man from between the hairs of his head… .’” And so it is in Sh’mote Rabba, parsha 3, hinting also at these two qualities, as is clear to one who understands.
6
ולכן נקרא הוא יתברך בכל דברי רז"ל בשם הקדוש ברוך הוא. פי כללו בזה השם הנכבד. אלו הב' בחי' יחד. כי קדוש פירושו מובדל ונעלה. והוא כפי אשר מצדו יתב' שהוא באמת מופרש ומובדל ומאד נעלה מכל עניני החילוקים ושנויים חלילה רק הכל מלא אחדות גמור לבד בהשוואה גמורה ומרומם מעל כל ברכה ותהלה ואיננו צריך להתברך ח"ו וע' תיקונ' ת"ע ק"ל סוף ע"א וגם לא שייך כלל לפי זאת הבחי' שום ענין תוספת ורבוי ברכה. כיון שהכל אחדות פשוט לבד כקודם הבריאה. וכמ"ש (ישעיה מ') ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. שזה הכתוב נאמר על עצמות אחדותו יתב' כידוע ברע"מ ותקונים.
For that reason He (blessed be He) is referred to in all of our sages’ (OBM) writings using the name “the Holy One (blessed be He)”; for they included in this honored name both of these two qualities. For the definition of “holy” is “separate” and “sublimely lofty”, and this is from His perspective, that He is, in truth, apart from and separate and very sublime relative to any matter of variations and differences (absolutely not!); rather everything is completely filled with only a simple unity in absolute uniformity, and is far above any praise or blessing, and does not need to be blessed (heaven forefend). And refer to the Tikkoonim, Tikkoon 70, (130, end of first folio) [for more details]. And any consideration of increase and expansion in blessing is not relevant to this quality in any way, for the reason that everything is a simple unity alone, as it was before creation. And as is stated (Yeshayahu 40:25): “‘and to whom will you liken Me that I will be his equal’ says the Holy One”, that the text states this regarding His essential unity (blessed be He), as is known from the Raa-ya M’hemna and Tikkoonim.
7
ומצד בחי' השגתנו מציאות הכחות והעולמות. הוא נקרא ברוך כביכול מצד התחברותו יתב' אליהם. כי הם הצריכים לענין התוספת ורבוי ברכה ושפע ע"י מעשי האדם הרצוים כמש"ל בשער ב'. וזהו הקב"ה ר"ל שהוא מצדו ית' קדוש והוא הוא עצמו נקרא ברוך כביכול מצדנו והכל א'.
And from the perspective of how we perceive the existence of the powers and worlds, He is called “blessed” (so to speak), from the perspective of His (blessed be He) relationship to them, for they require the matter of the increase and expansion of blessing and abundance via a person’s desirable actions, as I wrote previously in Gate 2.798In the context of blessings and prayer And this is “the Holy One, blessed be He”—namely, that from His perspective He is “Holy”, and from our perspective He [emphatic] is called “blessed” so to speak, and both are one.
8
וע"ז הבחי' שמצדנו הוא שנאמרו המקראות. אל עליון. יושב בשמים. והרבה כיוצא:
And regarding this specific quality that is from our perspective, that is what is mentioned in the texts: “Supernal God”-Ei”l,799Heb.: Ei”l el-yone “Residing in the Heavens”800Heb.: Yo-sheiv ba-sha-my-eem and many others like this.
אבל עכ"ז הן הן גבורותיו ונוראותיו ית"ש. שאעפ"כ צמצם כביכול כבודו ית' שיוכל להמצא ענין מציאות עולמות וכחות ובריות נבראים ומחודשים בבחי' שונים וענינים מחולקים וחילוקי מקומות שונים מקומות קדושים וטהורים. ולהיפך טמאים ומטונפים והוא הבחי' אשר מצדינו. היינו שהשגתנו אינה משגת בחוש רק ענין מציאותם כמו שהם נראים שעפ"י זאת הבחי' נבנו כל סדרי חיוב הנהגתינו שנצטווינו מפיו ית' חק ולא יעבור.
But even considering this,793That from His perspective nothing changes whether or not He creates the universe. these [emphatic] are His (blessed be His name) heroic and awesome [works]:794The creation of the worlds are His heroic and awesome acts. that even so, He hid (so to speak) His (blessed be He) glory so that it would be possible to actualize the matter of the existence of the worlds, and the powers, and created beings, both newly created and renewed, having different qualities and diverse situations, and distributed in different locations—places that are holy and pure, and the opposite: impure and filthy. And this is our perspective, namely, that our ability to perceive using our senses is limited to the realities as they appear, and on this perspective is built the system that mandates our behavior,795Heb.: sid-rei chee-yoov hahn-hah-gah-tei-noo as we were commanded directly,796Heb.: mee-peev literally “from His mouth” by Him (blessed be He), it being immutable law.
ומצד זאת הבחי' הוא שדימוהו רז"ל כביכול כענין הנשמה אל הגוף וכמ"ש בזוהר שהוא ית' הוא נשמתא דכל עלמין שכמו שבאדם לא נראה בחוש רק הגוף והנשמה אף שהיא מלאה את כל הגוף היא בבחינת הסתר לעיני בשר ונגלית לעיני שכל. כן כפי השגתינו הנגלית נראה מציאות העולמות והבריות כולם ושהוא ית"ש מתפשט ומסתתר כביכול בפנימו' כולם להחיות' ולקיימם כענין הנשמה שמתפשטת ומסתתרת בפנימו' כל פרטי חלקי אברי הגוף להחיותו.
And from this perspective our sages (OBM) metaphorized Him (so to speak) per the matter of the soul’s-Neshama relationship to the body. And as is stated in the Zohar that He (blessed be He) is the soul-Neshama of all the worlds, being that in people the senses only perceive a person’s body, and:
• even though the soul-Neshama permeates the entire body, it is an aspect hidden to eyes of flesh but revealed to the mind’s eyes,
• so too, based on our grasp of what can be perceived, so appears the reality of all the worlds and creations, and that He (blessed be His name) permeates and is hidden (so to speak) within them to enliven them and to sustain them, as in the matter of the soul-Neshama that permeates and is hidden within all the various parts of the body’s limbs/ organs, to enliven it.
וכל השמות והכנוים והתארים והמדות עליו יתב' שמצינו בתוה"ק כולם מדברים מצד זאת הבחי' כפי שהוא מצדינו וסדרי חיוב הנהגותינו שהוא מצד התחברותו ית' אל העולמות שמצדם ועל ידיהם נמשך כל השינוים של פרטי סדרי ההנהגה כולם כמש"ל בשער ב':
And all the names based on relationship, physical descriptions, behavioral qualities and personality characteristics applied to Him (blessed be He) that we found in our holy Torah, all of them express from this perspective that is our perspective and the system that mandates our behavior, that being the perspective of His (blessed be He) relationship to the worlds based on their perspective. And they effect all the variations in the details of the system of natural law, as was explained above in Gate 2.797While God permeates all of creation equally and in simple unity, from our perspective we perceive great variation due to the natures of the different worlds.
וז"ש בהקדמת התיקונים הנ"ל דע"ס דאצילות מלכא בהון איהו וגרמי' חד בהון אינון וחייהון חד בהון מה דלאו הכי בע"ס דבריאה דלאו אינון ואיהו חד לאו אינון וגרמיהון חד ועלת על כולא הוא נחית בעשר ספירן דאצילות ונהיר בע"ס דבריאה ובעשר כתות דמלאכייא ובעשר גלגלי דרקיעא. ולא אשתני בכל אתר רמז לב' הבחי' הנ"ל כמבואר.
And what is stated in the introduction to the Tikkoonim mentioned previously, that: “The ten s’feerote of Ahtzeeloot have the King within them, He and His essence are one in them, they and their life force are one in them, which is not the case for the ten s’feerote of B’reeya where they and He are not one, that He and they are not one and they and their essence are not one. And far above all of them He descends in the ten s’feerote of Ahtzeeloot and shines light upon the ten s’feerote of B’reeya and the ten categories of angels and the ten spheres of the heavens, and is not changed in any place.”—this hints to the two qualities we discussed above, as explained.
ובב"ר פ"ד אמרו כשהוא רוצה הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכשהוא רוצה היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון. ארחב"א פעמים שאין העולם ומלואו מחזיקים כבוד אלהותו פעמים שהוא מדבר עם האדם מבין שערות ראשו כו' וכ"ה בשמות רבה פ"ג. רמזו ג"כ לאלו ב' הבחי' כמבואר למבין:
And in Bereshit Rabba, parsha 4 they stated: “When He desires, [then] ‘don’t I entirely fill the heavens and the earth’. And when He desires he would converse with Moshe from between the two staves of the Ark. Rabbi Cheeya bar Abba stated: ‘There are moments when the entire universe can’t contain the glory of His godliness, and there are times when He converses with man from between the hairs of his head… .’” And so it is in Sh’mote Rabba, parsha 3, hinting also at these two qualities, as is clear to one who understands.
ולכן נקרא הוא יתברך בכל דברי רז"ל בשם הקדוש ברוך הוא. פי כללו בזה השם הנכבד. אלו הב' בחי' יחד. כי קדוש פירושו מובדל ונעלה. והוא כפי אשר מצדו יתב' שהוא באמת מופרש ומובדל ומאד נעלה מכל עניני החילוקים ושנויים חלילה רק הכל מלא אחדות גמור לבד בהשוואה גמורה ומרומם מעל כל ברכה ותהלה ואיננו צריך להתברך ח"ו וע' תיקונ' ת"ע ק"ל סוף ע"א וגם לא שייך כלל לפי זאת הבחי' שום ענין תוספת ורבוי ברכה. כיון שהכל אחדות פשוט לבד כקודם הבריאה. וכמ"ש (ישעיה מ') ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. שזה הכתוב נאמר על עצמות אחדותו יתב' כידוע ברע"מ ותקונים.
For that reason He (blessed be He) is referred to in all of our sages’ (OBM) writings using the name “the Holy One (blessed be He)”; for they included in this honored name both of these two qualities. For the definition of “holy” is “separate” and “sublimely lofty”, and this is from His perspective, that He is, in truth, apart from and separate and very sublime relative to any matter of variations and differences (absolutely not!); rather everything is completely filled with only a simple unity in absolute uniformity, and is far above any praise or blessing, and does not need to be blessed (heaven forefend). And refer to the Tikkoonim, Tikkoon 70, (130, end of first folio) [for more details]. And any consideration of increase and expansion in blessing is not relevant to this quality in any way, for the reason that everything is a simple unity alone, as it was before creation. And as is stated (Yeshayahu 40:25): “‘and to whom will you liken Me that I will be his equal’ says the Holy One”, that the text states this regarding His essential unity (blessed be He), as is known from the Raa-ya M’hemna and Tikkoonim.
ומצד בחי' השגתנו מציאות הכחות והעולמות. הוא נקרא ברוך כביכול מצד התחברותו יתב' אליהם. כי הם הצריכים לענין התוספת ורבוי ברכה ושפע ע"י מעשי האדם הרצוים כמש"ל בשער ב'. וזהו הקב"ה ר"ל שהוא מצדו ית' קדוש והוא הוא עצמו נקרא ברוך כביכול מצדנו והכל א'.
And from the perspective of how we perceive the existence of the powers and worlds, He is called “blessed” (so to speak), from the perspective of His (blessed be He) relationship to them, for they require the matter of the increase and expansion of blessing and abundance via a person’s desirable actions, as I wrote previously in Gate 2.798In the context of blessings and prayer And this is “the Holy One, blessed be He”—namely, that from His perspective He is “Holy”, and from our perspective He [emphatic] is called “blessed” so to speak, and both are one.
וע"ז הבחי' שמצדנו הוא שנאמרו המקראות. אל עליון. יושב בשמים. והרבה כיוצא:
And regarding this specific quality that is from our perspective, that is what is mentioned in the texts: “Supernal God”-Ei”l,799Heb.: Ei”l el-yone “Residing in the Heavens”800Heb.: Yo-sheiv ba-sha-my-eem and many others like this.