שער א 13

וכן בענין ההתעוררות שלמעלה ע"י בחי' הדבור אמר עמוס הנביא ע"ה (סי' ד') כי הנה יוצר הרים ובורא רוח* ומגיד לאדם מה שחו כי אמרו בזוהר (לך לך פ"ו ב' ויחי רל"ד ב' ורמ"ט א' יתרו פ' ע"א תזריע נ' ע"ב שלח קס"א א'. ובא"ז ריש דף רצ"ג ובז"ח שה"ש נ"ה ע"ד) שלשון הגדה שייך על רזא דמילתא.

And similarly with the subject of the arousal above via the quality of “speech”—the Prophet Amos (peace be upon him) said (4:13): “For lo, He that forms²⁴⁰Heb.: yotzeir the mountains and creates²⁴¹Heb.: u-vorei the wind[*], and tells²⁴²Heb.: oo-ma-geed man what his words... .” For they stated in the Zohar (Lekh L’kha, 6:2; Va-y’khi 234:4 and 249:1; Yitro 80a; Tazria 50b; Sh’lakh 161:1; and in Idra Zoota 293; and in Zohar Chaddash, Shir Hashirim 55d) that the term “ha-ga-da” relates to the secret of language²⁴³Aram.: ra-za d’milta.

הזהיר כאן את האד' מחמת היותו עתה בזה העו' השפל שאינו רואה ומשיג הבנין או ההריסה חס ושלום הנעשה למעלה בהעולמות מכל דבור ודבור שלו. ויכול להעלות על דעתו ח"ו לומר במה נחשב דבור ושיחה קלה שתפעול שום פעולה וענין בעולם. אבל ידע נאמנה שכל דבור ושיחה קלה שלו לכל אשר יבטא בשפתיו לא אתאביד ואינו הולך לבטלה ח"ו.

Here it warns man, that because he is currently in this lowly world and doesn’t perceive the constructive effects or damage (heaven forefend) caused in the worlds above as an effect of each of his utterances, that it might occur to him (heaven forefend) to assert: “what possible importance could each utterance and simple conversation have, that it could cause any effect or situation in the world,” but it’s taken for granted that each of his utterances and light conversations, anything that he expresses with his lips, is not for naught and does not go to waste.

הגהה: ולפי סדר הד' עולמות אבי"ע הי' ראוי לומר תחלה לשון בריאה ואח"כ יצירה.

Annotation: And according to the ordering of the four worlds ABY”A²⁴⁴ABY”A is an acronym for the four worlds of Ahtzeeloot, B’reeya, Y’tzeera, Ahseeya, it would have been correct to first state the phrase about Creation-B’reeya and afterwards Formation-Y’tzeera²⁴⁵The verse from Amos reverses the order of the worlds, Formation-Y’tzeera first and Creation-B’reeya second..

אמנם הענין. כי לשון יצירה פי' הצטיירות דבר יש מיש. ולשון בריאה פי' דבר מחודש יש מאין. כמו שהסכימו כל הפשטני' (וכן אמרו בז"ח בראשית במדה"נ י"ז ריש ע"א) ז"ש אעפ"י שנראה לנו שעתה אחר הבריאה הוא רק יוצר הרים יש מיש. כי ההתחדשות יש מאין כבר הי' בששת ימי קדם. אבל האמת כמאז כן גם עתה בכל עת ורגע הוא בורא אותם ומחדשם יש מאין ע"י חיות הרוח שמשפיע בהם מחדש ברצונו ית' כל רגע. וכן אמרו באבות הוא היוצר הוא הבורא. והוא כנ"ל: וממוצא דבר ישכיל המעיין על פי פשוט ענין הד' עולמו' שנקראו אצילות. בריאה. יצירה. עשיה.

However, the context is that the phrase “Formation-Y’tzeera”, means the giving of form to something already existing²⁴⁶Heb.: yesh mee-yesh, and the expression “Creation-B’reeya” means a completely new thing that comes into existence from nothingness”²⁴⁷Heb.: yesh mee-ayin, as all the plain text commentators agreed (and as it is also stated in the Zohar Chaddash, Bereshit in the Midrash Ha-neh-eh-lahm 17a, top). It’s written in this order because even though it appears to us that now, after the creation, that He only forms mountains, a thing that exists from another thing that already exists, (for the novel act of creating a thing from nothingness was completed during the six days of creation), rather the truth is that as it was then, so it is now, that at every instant and moment He creates them and recreates what is existent out of the nothingness, using the life force of the soul-Ruakh that impinges upon them anew via His will (blessed be He) each moment²⁴⁸Rav Chayyim states that even though the mountains appear to already be in existence, in each moment they are being constantly renewed out of nothingness.. And so it was stated in Ahvote (4:29): “He is the Former, He is the Creator”, and this is as discussed above. From the source of these words, one who delves into it will understand plainly the matter of the four worlds being called Emanation-Ah’tzeeloot, Creation-B’reeya, Formation-Y’tzeera, Action-Ahseeya.

כי מודעת שהעולמו' נשתלשלו בהדרג' ממדרגה למדרגה. וכל שנשתלשל וירד יותר למטה נתעבה יותר. וכללות העולמות הם נחלקים לד' חלוקות שונים בערך מעלתם. (לבד הצחצחות העליונים שאין לכנותם אפי' בשם אצילות)

For it’s understood that the worlds unfolded in step-wise fashion, from level to level, and what unfolded and descended further down became more dense²⁴⁹Heb.: ah-va (alt.: denser, thicker, more physical, more perceptible). And the totality of the worlds can be split into four divisions, differing according to their level (exclusive of the supernal “transparent crystals²⁵⁰Heb.: tzakh-tza-khote, entities that exist in the perhaps infinite number of worlds that are beyond our perception here in the lowest of the four perceivable worlds.” that may not be named even with the name Emanation-Ahtzeeloot).

ועולם הראשון מהד' שהאציל הוא ית"ש אשר אנו יכולין לכנותו בשם נקרא אצילות ואצילות פי שנים לו. לשון חבור כמו אצלו ולשון התפשטות רוחני כמו ויאצל מן הרוח (וכמו אצילי ידיו שהם מחוברים בגוף תמיד וגם התחלת התפשטות ידיו) כי עולם האצילות הוא הכל אלקות גמור כמ"ש בהקדמת התיקונים באצילות איהו וגרמוהי חד כו' ובע"ח שער דרושי אבי"ע פ"ז ובריש שער ציור עולמות אבי"ע בהקדמת הרח"ו. ובשער השתלשלות הי"ס פ"ג. ובשער הצלם פ"א. ובשער השמות פ"א. ובשער סדר אבי"ע פ"ב וריש פ"ג ע"ש. ונקרא אין דלית מחשבה תפיסא מהות ההתאצלות והחבור דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד.

And the first world of the four that He (blessed be His name) emanated, that we are able to name, is called Emanation-Ahtzeeloot. And “Ahtzeeloot” has two meanings: as an expression of connection²⁵¹Heb.: l’shon chee-boor as in “with Him”²⁵²Heb.: etz-lo, and as an expression of spiritual extension²⁵³Heb.: l’shon hit-pash-toot roo-kha-nee, as in (B’midbar 11:25): “and He extended some of the spirit-Ruakh, (and as in (Yechezkel 13:18): “his armpits”, that are connected to the body at all times and also the place where the emanation of his arms begin). For the world of Emanation-Ahtzeeloot is [masc.] completely absolute Godliness²⁵⁴Heb.: Eh-lo-koot ga-moor, where there is absolutely not even a hint of physicality, and perhaps not even one of time or space., and as is stated in the introduction to the Tikkoonim, in Ahtzeeloot: “He and what He causes are one…”, and in the Etz Chayyim, Sha-ar Hishtal’sh’loot Ha-yood S’feerote chapter 3, and in Sha-ar Ha-tzellem chapter 1, and in Sha-ar Ha-shei-mote chapter 1, and in Sha-ar ABY”A chapter 2 and the beginning of chapter 3, refer there. And it is called “Nothingness”²⁵⁵Heb.: Ayin because no thought can grasp the true nature of the emanation and the connection, because He and His life force and His effect are one.

ועולם השני נשתלשל וירד מדרגה יותר מהראשון שמושג עכ"פ קצת מציאותו שיוכל להקרא יש. והוא היש מאין לכן נקרא בשם בריאה וכמש"ל.

And the second world unfolded and descended a step lower than the first, and it can be perceived, from all perspectives, that a small part of its being can be called existent, and it [masc.] is the “existence from nothingness”, and therefore it is called Creation-B’reeya, as I wrote above.

ועולם הג' נשתלשל בסדר המדרגות מהעולם השני ונתעבה יותר שמציאותו מושג יותר והוא היש מיש. ולכן מתואר בשם יצירה. כמו יוצר חומר שהוא יש מיש.

And the third world unfolded in the step-wise order from the second world, and became still denser, and its existence can be perceived still more, and it [masc.] is the forming using another thing that already exists, and therefore it is described with the name Formation-Y’tzeera, as one shapes clay [into an object], that is forming something from another thing that already exists.

ועולם הד' הוא גמר מלאכת כל העולמות שקדמוהו ותיקונם על תכלית הטוב האמתי שכיון הוא ית"ש בענין כלל הבריאה כולה. והוא זה העולם התחתון שבו דירת האדם המנהיג העולמות בכח מעשיו. וכמ"ש וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ואמרו בב"ר פ"ח והנה טוב מאוד והנה טוב אדם. וכ"ה שם בפ"ט. ובפ"ד שם ארשב"א מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות שותפות בתחתונים וכ"ה בתנחומא בפ' בחקותי ופ' נשא ע"ש

And the fourth world is the final stage of the construction of all the worlds that preceded it and their rectification for the good and truthful purpose that He (blessed be His name) intended in the matter of the general creation in toto. It is this the lowest world which is the residence of man who directs the worlds through the power of his actions. And as it is written in Bereshit (1:31): “And God-Elohi”m saw all that He made, and behold, it was very good”. And they stated in Bereshit Rabba (chapter 8): “‘And behold, it was very good’—‘And behold, it was good’ means man”. And similarly in chapter 9. And in chapter 3 there: “Rabbee Shmuel Bar Ami stated: ‘From the beginning of the creation of the world, the Holy One (blessed be He) desired to enact a partnership with the lower ones’.” And similarly in Tahn-khooma (parshat B’khoo-ko-tai and in parshat Nahso), refer there.

לכן נקרא עשיה המורה על תיקון הדבר מלשון ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו והרבה כיוצא וכן אמרו בז"ח שם עשי' הוא תיקון הדבר בגודל ומעלה מכמות שהיה כד"א ויעש דוד שם ע"כ:

For that reason it is called Action-Ahseeya, teaching us about the rectification of the thing, as in the expression (Bereshit 18:7): “And he gave it to the youth [masc.] who hurried to prepare²⁵⁶Heb.: la-ah-sote it”, and many others like it. And so too they stated in the Zohar Chaddash there: “Action-Ahseeya is the rectification of the thing in size and degree relative to how it was beforehand, as it’s stated (Shmuel Bet 8:13): ‘and Dovid gained renown²⁵⁷Heb.: va-ya-ahs Dahveed sheim’,” up to there.

וכמ"ש בסבא ק' ע"ב אפילו הבל דפומא אתר ודוכתא אית ליה וקוב"ה עביד מיני' מה דעביד ואפילו מלה דב"נ ואפילו קלא לא הוי בריקנייא ואתר ודוכתא אית להו לכלא ובפ' מצורע נ"ה א' כל מלה ומלה דאפיק ב"נ מפומי' סלקא לעילא ובקעא רקיעין ועאלת לאתר דעאלת ובר"פ נשא דההו' מלה דאפיק ב"נ מפומיה סלקא ובקע רקיעין וקיימא באתר דקיימא.

And as is written in Sabbah (100b): “Even the breath from the mouth has a place and a position, and the Holy One (blessed be He) does with it what He desires. And even one of man’s words, and even a voiced sound, is not for naught—there is a place and a position for all of them.” And in the section dealing with M’tzora (55:1): “Each and every word that man utters with his mouth rises above and splits the heavens and enters the place... .” And at the beginning of parshat Nahso: “The word that man utters with his mouth ascends and splits the heavens, and persists in the place... .”

שככל היוצא מפיו יעשה למעלה ומעורר כח עליון. הן בדבור טוב מוסיף כח בכחות הקדושים כמ"ש (ישעיהו נ״א:ט״ו-ט״ז) ואשים דברי בפיך גו' לנטוע שמים גו'.

For every utterance has an effect above and arouses supernal energy, in one case with good speech that adds strength to the holy power—as is written in Yeshayahu 51:17: “And I will put My words in your mouth... to plant the heavens... .”

ובזוהר אמור ק"ה א' דלית לך מלה ומלה כו' ומאן דאפיק מלה קדישא מפומיה מלה דאורייתא. אתעביד מניה קלא וסליק לעילא ואתערו קדושי מלכא עלאה ומתעטרן ברישי' וכדין אשתכח חדותא לעילא ותתא וע' באורך בפ' ויקהל רי"ז א' נוראות נפלאות ענין הדיבור של מילין קדישין דאורייתא שכל עלמין נהירין מחדוותא ושמחות וגיל תבאנ' בהיכלין קדישין עלאין ומעטרן להו בעטרין קדישין ועין בפ' קדושים פ"ה סוף ע"א.

And in Zohar Ehmore (105a): “For there isn’t a single word... and one whose mouth utters a holy word, a word of Torah, it becomes a sound and ascends above and arouses the holy ones of the supernal King, and they become a crown for His head and then there is joy above and below.” And refer at length to the section dealing with Va-yahk-heil (217a)—wondrous, awesome— regarding the utterance of holy words of Torah, that all the worlds are enlightened from the joy, and happiness and delight enter the holy supernal halls, and crown Him with holy crowns. And refer to the section on K’doshim (85a, end).

וכן מבואר במקומו' רבות בתיקו' ומכל דבור וקול והבל דאו' או דצלותא נבראים כמה מלאכים קדושים. ובהיפך בדבור אשר לא טוב ח"ו הוא בונה רקיעים ועולמות של שוא לס"ם ר"ל וגורם ח"ו הריסת וחורבן העולמו' סדרי המרכבה הקדושה הנוגעים לשורש הדבור.

And that’s how it’s explained in many places in the Tikkoonim, that from each spoken word or sound or breath²⁵⁸Rav Chayyim divides what is emitted from a person’s mouth into three categories: word speech (deeboor), wordless sounds (kol), and the unvoiced breath (heh-vel). of Torah or prayer are created a number of holy angels. And so too the opposite, with each bad utterance (heaven forefend) he constructs heavens and worlds of worthlessness for S”M²⁵⁹S”M is an abbreviation for the name of the angel that is responsible for the world of impurity. (heaven save us) and causes (may the Merciful save us) ruin and destruction of the worlds, the design of the holy Vehicle, that are pertinent to the root of speech.

ועי' זוהר צו ל"א ב' דהא לית לך טב וביש כו' ואוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה הם רואות כי אין לך דבור שאין לו מקום כי עוף השמים יוליך את הקול וכמה אלפי מארי דגדפי דאחדין לה וסלקין לה למארי דמדין ודיינין לה הן לטוב או להיפך ח"ו כמ"ש בזוהר לך לך צ"ב א'. ובפ' קדושים הנ"ל ולית לך מלה ומלה וכו' וכמה קסטורין מתחברין עמיה דההוא קלא עד דסלקא ואתער אתר דת"ר כו' וכמה מתערין עלי' דההוא ב"נ ווי למאן דאפיק מלה בישא בפומי' ע"ש.

Refer to Zohar Tzav (31b): “‘There isn’t any good and evil... [that doesn’t have its roots above].’ Woe to those creatures who observe but don’t understand what they are seeing, for there is no utterance that doesn’t have a place, ‘for the birds of the heavens carry the sound’ [Kohelet 10:20]. And how many thousands of winged creatures grab onto it and elevate it to the masters of judgment, and they judge it,” for good or, to the contrary, for evil (heaven forefend), as is written in Zohar Lekh L’kha (92a) and in the section on K’doshim (referred to above): “There isn’t a single word... and how many angels of destruction attach themselves to that sound, until it ascends and the place of the great deep arouses... and how many are aroused over that man; woe to one from whose mouth issues evil speech... . “ Refer there [for more details].

וכתיב (קהלת ה׳:ה׳) למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשי ידיך ואמרו (ערכין ט״ו.) גדול האומר בפיו מן העושה מעשה כו'. ואמרו ז"ל (סנהד' צ"ב א') כל המחליף בדבורו כאלו עובד עבודת כוכבים: ז"ש ומגיד לאדם מה שיחו ר"ל שבעת עמוד האדם לתת דין וחשבון לפניו ית' אז הוא ית' מגיד לו הסוד רזא דמילתא מה שגרם שחו למעלה בעולמות העליונים. כמש"ל שלשון הגדה פי' רזא דמלתא:

And it’s written [Kohelet 5:5]: “Why should God be angry at your voice and destroy the work of your hands”. And they said (Talmud Ah-ra-khin 15a): “Greater is the one who says with his mouth than the one who performs a physical action... .” And our sages stated (Sanhedrin 92a): “One who is inconsistent in his speech is as if he worships the constellations.” And this is what is written (Amos 4:13): “And He declares²⁶⁰Heb.: oo-ma-geed to man what his speech is,” as if to say that at the hour when man stands before Him (blessed be He) to give an accounting, then He (blessed be He) tells him the secret, the secret of words, what his conversations caused above in the supernal worlds. And we described above that the term “ha-ga-da” is defined as the secret of language.