מאמר השמיני; גאולה אחרונה 6

ואומר אחר זה, כי על שני הענינים יחד, ר"ל אם לא נחזור בתשובה ויהיו המאורעים של בן יוסף, ‏ואם נחזור בתשובה ולא יהיו, יראה לנו משיח בן דוד פתאום. ואם יהיה משיח בן יוסף קודם לו, ‏יהיה כשליח לו וכמתקן האומה וכמסקל הדרך, כמ"ש (מלאכי ג' א') הנני שולח מלאכי ופנה דרך ‏לפני, וכמצרף אש לבעלי החטאים הגדולים, וכמכבס בורית לבעלי החטאים הקלים, כמו שאמר ‏אחריו (שם ב') ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסים. ‏ואם לא יבא, ויבא בן דוד פתאום, כמ"ש (שם א') ופתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים, ‏ויביא עמו עם עד אשר יגיע אל ירושלים. ואם תהיה ביד ארמילוס, יהרוג אותו ויתפשנה. והוא מה ‏שאמר (יחזקאל כ"ה י"ד) ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל. ואם תהיה יד זולתו, יהיה גם כן ‏מאדום. וכיון שלא בא בן יוסף, יפגעו מבן דוד מה שיאמץ לבם וירפא שברם ויגביה נפשם, כמ"ש ‏‏(ישעיה ס"א א' ב') רוח יי' אלהים עלי יען משח יי' אותי לבשר ענוים שלחני לחבוש לנשברי לב לקרא ‏לשבוים דרור וגו' לקרא שנת רצון ליי'. ופירש הנה מיני הגמול מהגדולה והכבוד והתפארת, באמרו ‏אחריו (שם ג') לשום לאבילי ציון לתת להם פאר תחת אפר. ויושיבו הארץ וישכנו בה, כמו שאמר ‏אחריו (שם ד') ובנו ממך חרבות עולם. אז ישמעו אנשי גוג את שמע בן דוד ועמו, וטוב ארצם ורוב ‏הונם, ושהם ישבים לבטח בלי מבצר ובלי חומר והדומה לזה, יעלה בלבבם לתפשה, כמו שאמר ‏בגוג (יחזקאל ל"ח י"א) ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבא השוקטים יושבי לבטח כלם יושבים באין ‏חומה ובריח ודלתים אין להם. ויקבוץ אליו עם רב מאומות רבות, ויעבור בארצות רבות עד שיגיע ‏אליהם. כמו שאמר (שם ט"ו) ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך. ויהיו הנקבצם ‏אליו שני מינים, האחד מהם רשעים גדולים מתמכרים למות, והשני עם מתקנים להכנס בתורת ‏ישראל. והמומתים הם אשר אמר בם (יואל ד' ב') וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט, ‏ואמר עוד (שם ט-יד) קראו זאת בגוים קדשו מלחמה וגו', כותו אתיכם לחרבות וגו', עושו ובואו כל ‏הגוים וגו', יעורו ויעלו הגוים וגו', שלחו מגל כי בשל קציר וגו', המונים המונים בעמק החרוץ. ‏והמתקנים הם אשר אמר בהם (צפניה ג' ט') כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יי' ‏וגו'. ויבאו על הרשעים ביום ההוא, ארבעה מינים מן המגפות. קצתם ימותו במה שימטר עליהם אש ‏וגפרית ואבנים, כמו שאמר (יחזקאל ל"ח כ"ב) וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית וגו', וקצתם ‏ימותו בחרב איש ברעהו, כמו שאמר (שם כ"א) וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם יי' אלהים וגו', וקצם ‏ימותו שימק בשרו ויתפרדו אבריו, כמו שאמר (זכריה י"ד י"ב) וזאת תהיה המגפה אשר יגוף יי' וגו' ‏בהמק בשרו והוא עומד על רגליו, עד שאם יבא אחד מהם להחזיק ידו ביד רעהו תעלה בידו, כמו ‏שאמר (שם י"ג) והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו. והשאר יחיה בהם סימני מכות ‏שתבאנה עליהם, כנקירת עין, וגדיעת אף, וכריתת אצבע, ויצאו אל קצוי הארצות, ויספרו מה שראו, ‏כמו שאמר (ישעיה ס"ו י"ט) ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פלטים אל הגוים. והמתקנים גם כן על ‏ארבעה מינים, מהם מי שיעבוד את בני ישראל בבתיהם, והם הגדולים, כמו שאמר (שם מ"ט כ"ג) ‏והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך, ומהם מי שיעבוד אותם בעבודת המדינות והכפרים, כמו ‏שאמר (שם י"ד ב') בית ישראל על אדמת ה' לעבדים ולשפחות, ומהם מי שיעבדום בשדות ‏ובמדברות. כמו שאמר (שם ס"א ה') ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם, והשאר ‏ישובו אל אדמתם, והם תחת יד ישראל, ויגזור עליהם בן דוד לבא בכל שנה לחוג את חג הסכות, ‏כמו שאמר (זכריה י"ד ט"ז) והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלים ועלו מדי שנה בשנה ‏להשתחות למלך יי' צבאות וגו'. וכל אומה שלא תחוג בו לא ירד עליהם מטר, כמו שאמר (שם י"ז) ‏והיה אשר לא יעלה מכל משפחות הארת אל ירושלים וגו'. ואם יאמרו המצרים, אנחנו אין צריכים ‏למטר, כי יאורנו משקה את ארצנו, לא יעלה יאורם, כמו שאמר (שם י"ח) ואם משפחת מצרים לא ‏תעלה ולא באה וגו'. ואז יראו האומות כי הדבר הגדול שיוכלו להתקרב אל בן דוד, הוא שישאו אליו ‏מי שהוא מעמו למנחה, כמו שאמר (ישעיה י"ד ב') ולקחום עמים והביאום אל מקומם. וכל אומה ‏תעשה בזה כפי יכלתה, כי עשיריהם ישאו בני ישראל על הסוסים ובפרדים ובצבים ובכירכרות דרך ‏גדולה וכבוד, כמ"ש (שם ס"ו כ') והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליי' וגו'. והעניים שבהם ‏ישאו על כתפיהם, ובניהם בחצנם כמו שאמר (שם מ"ט כ"ב) והביאו בניך בחצן וגו'. ומי שיהיה מהם ‏ביניהם באיי הים, ישאו אותם בספינות עם כסף וזהב, כמו שאמר (שם ס' ט') כי לי איים יקוו ואניות ‏תרשיש וגו'. ומי שיהיה מהם בארץ כוש, ישאו אותם בארבו' של גומא עד שיגיעו למצרים, כי במקום ‏הגבוה הר יוצא במים, לא יוכלו הדוגית לעור בו שלא ישברו, אך ארבות הגומא העשוים בשעוה, אם ‏יגעו בהר תכפף ולא תשכר, כמו שאמר (שם י"ח א') הוי ארץ צלצל כנפי' אשר מעבר לנהרי כוש. ‏וענין צלצל כנפים שארצותם מסככים ונתסרים מהרבה בני אדם. ואמר (שם ב') השולח בים צירים ‏ובכלי גמא, ואמר בסוף הפרשה, בעת ההיא יובל שי לה' צבאות וגו', ואמר (צפניה ג' י') מעבר ‏לנהרי כוש עתירי בת פוצי יובילון מנחתי. ומי שנשאר במדברות מישראל או במקום שאין שם מי ‏שישאנו מן האומות, יביאהו אלהינו במהרה, כאלו העבים נושאים אותו, כמו שאמר (ישעיה מס' ח') ‏מי אלה כעב תעופנה, או כאלו הוא עוף, כמו שאמר (שם) וכיונים אל ארובותיהם, או כאלו הרוחות ‏נושאות אותו, כמו שאמר (שם מ"ג ו') אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו' וכאשר יתקבצו החיים ‏מישראל המאמינים כאשר זכרתי, תהיה אז תחית המתים, כאשר בארתי במאמר הקודם לזה, ‏ויהיה בן יוסף בראשם, כי הוא איש צדיק ומנוסה, ויגמלהו הבור בטוב. אז יחדש הבורא בנין ‏מקדשו, כמו שאמר (תהלים ק"ב י"ז) כי בנה יי' ציון נראה בכבודו, והגזרות והיכלות כאשר פרש ‏יחזקאל בויהי בעשרים וחמש שנה לגלותנו, עד אחרית הפרשה (יחזקאל מ׳:א׳). ובאבנים היקרות כמו ‏שבאר ישעיהו (ישעיה נ"ד י"ב) ושמתי כדכר שמשותיך ושעריך לאבני אקדח. ותתישב כל הארץ עד ‏שלא ישאר בה מקום חרב, כמו שאמר (שם ל"ה ז') והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים. אז יראה ‏אור השכינה זורח על בית המקדש, עד שיהיו המאורים נגדו כהים, כי כבר פרשתי במאמר השני ‏שהוא מאיר יותר מכל אור, כמו שאמר (שם ס' א') קומי אורי כי בא אורך וגו', עד שיהיה מי שאיננו ‏יודע דרך בית המקדש ילך דרך האור ההוא, כי הוא מן השמים עד הארץ, כמו שאמר (ישעיה ס"א ‏ט') ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בעמים. ויעמדו על הענין הזה כל ימי העולם, לא ישתנ' ענינם, כמו ‏שאמר (שם מ"ה י"ז) ישראל נושע ביי' תשועת עולמים. ועלה בלבי, כי לא אמר המלה הזאת שהיא ‏עד עולמי עד במקום הזה כשאר המקומות, כ"א לאמת אצלנו חוזק הישועה בחזק שמצא בלשון, ‏ולדחות דברי מי שאומר שיש לה קץ ותכלית. והודיענו כי העם יבחרו בעבודה ולא במרי, כאשר הוא ‏מפורש בפרשת ומל יי' אלהיך את לבבך (דברים ל' ו') ובפרשת (יחזקאל ל"ו כ"ו) ונתתי לכם לב ‏חדש, עד סופה. ובוחרים בזה בכמה פנים, האחד מפני שהם רואים אור השכינה וחול הנבואה ‏עליהם, ושהם במלכותם בטוב ובנעימים, ואין מי שיכריחם, ואינם חסרים דבר, וכל עניניהם ‏בהצלחה. והודיענו שכל דבר וכל נגף וכל מחלה יסורו כלם מקרבנו, וכן כל אבל וכל יגון וכל שנאה. ‏אבל יהיה להם עולם שכלו שמחה וששון, עד כאלו שמיהם וארצם התחדשו להם, כמו שבאר ‏בפרשת (ישעיה ס"ה יז-יט) כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה כי אם שישו וגילו עדי עד, ‏וגלתי בירושלים. ומה נכבד עולם כלו שמחה וששון, כלו עבודת האל ויראתו, כלו גמול ושכר טוב. ‏ובזה אומר (תהלים קמ"ד יב-יד) אשר בנינו כנטיעים, מזוינו מלאים, אלופינו מסובלים:‏

Bundan sonra derim ki: Bu iki durum birlikte düşünüldüğünde —yani teşuva etmezsek ve Maşiah ben Yosef’e ait olaylar gerçekleşirse ya da teşuva eder de bu olaylar gerçekleşmezse— Maşiah ben David bize ansızın görünecektir. Eğer Maşiah ben Yosef ondan önce gelirse, onun elçisi gibi olacak; halkı düzelten ve yolu temizleyen kişi olacaktır. Nitekim “İşte elçimi gönderiyorum; önümde yolu hazırlayacak” (Malakhi 3:1) denmiştir. Büyük günah sahipleri için arıtıcı ateş gibi, hafif günah sahipleri için çamaşırcı külü gibi olacaktır. Hemen ardından söylediği gibi: “Onun geliş gününe kim dayanabilir, göründüğünde kim ayakta durabilir? Çünkü o arıtıcının ateşi ve çamaşırcıların külü gibidir” (Malakhi 3:2). Eğer Maşiah ben Yosef gelmez ve Maşiah ben David ansızın gelirse, aynı ayette söylendiği gibi olur: “Aradığınız Efendi ansızın Heyhal’ine gelecek” (Malakhi 3:1). Yanında bir halk getirecek, ta ki Yeruşalayim’e ulaşıncaya kadar. Eğer şehir Armilus’un elindeyse, onu öldürecek ve şehri ele geçirecektir. Bu, “Öcümü Edom’dan halkım İsrael’in eliyle alacağım” (Yehezkel 25:14) sözüdür. Eğer şehir başkasının elindeyse, o da Edom’dan olacaktır. Maşiah ben Yosef gelmediğinde, halk Maşiah ben David’den yüreklerini güçlendirecek, kırıklarını iyileştirecek ve nefeşlerini yükseltecek şeylerle karşılaşacaktır. Nitekim “Efendim HaŞem’in ruhu üzerimdedir; çünkü HaŞem beni alçakgönüllülere müjde vermek için meshetti; kırık yüreklileri sarmak, esirlere özgürlük ilan etmek... HaŞem’in lütuf yılını ilan etmek için beni gönderdi” (Yeşayahu 61:1–2) denmiştir. Burada büyüklük, onur ve görkemden oluşan ödül türlerini hemen ardından şöyle açıklamıştır: “Tsiyon yaslılarına vermek için; kül yerine güzellik vermek için” (Yeşayahu 61:3). Ülkeyi yerleştirecekler ve onda barınacaklar. Hemen ardından şöyle denmiştir: “Kadim yıkıntıları inşa edecekler” (Yeşayahu 61:4). O zaman Gog’un adamları, Maşiah ben David’in ve halkının haberini, ülkelerinin iyiliğini ve mallarının çokluğunu, sursuz, engel olmadan ve buna benzer savunmalar olmadan güven içinde oturduklarını işitecekler; onu ele geçirmek onların yüreklerine yükselecek. Gog hakkında şöyle denmiştir: “Sursuz köyler ülkesine çıkacağım; güven içinde oturan sakinlere geleceğim; hepsi sursuz oturuyor, sürgü ve kapıları yok” (Yehezkel 38:11). Gog, birçok halktan büyük bir topluluğu kendisine toplayacak ve birçok ülkeden geçerek onların üzerine ulaşacaktır. Nitekim “Yerinden, kuzeyin en uzak uçlarından geleceksin; sen ve seninle birlikte birçok halk” (Yehezkel 38:15) denmiştir. Ona katılanlar iki tür olacaktır: Birincisi, kendilerini ölüme satmış büyük kötülerdir. İkincisi, İsrael’in Tora’sına girmeye hazırlanmış halktır. Öldürülecek olanlar hakkında şöyle denmiştir: “Bütün halkları toplayacağım ve onları Yehoşafat vadisine indireceğim” (Yoel 4:2). Yine “Bunu halklar arasında ilan edin; savaşı kutsayın... saban demirlerinizi kılıçlara dövün... toplanın ve gelin bütün halklar... halklar uyansın ve çıksın... Orağı salın, çünkü hasat olgunlaştı... kalabalıklar, karar vadisinde kalabalıklar” (Yoel 4:9–14) denmiştir. Hazırlanmış olanlar hakkında ise şöyle denmiştir: “O zaman halklara berrak bir dil çevireceğim ki hepsi HaŞem’in adını çağırsın...” (Tsefanya 3:9). O gün kötüler üzerine dört tür bela gelecektir. Bir kısmı üzerlerine yağdırılacak ateş, kükürt ve taşlarla ölecektir. Nitekim “Şiddetli yağmur, dolu taşları, ateş ve kükürt...” (Yehezkel 38:22) denmiştir. Bir kısmı, birbirlerinin kılıcıyla ölecektir. Nitekim “Ona karşı bütün dağlarımda kılıç çağıracağım, Efendim HaŞem’in sözü...” (Yehezkel 38:21) denmiştir. Bir kısmı, eti çürüyüp organları ayrılarak ölecektir. Nitekim “HaŞem’in vuracağı bela şu olacak... eti, ayakları üzerinde dururken çürüyecek” (Zeharya 14:12) denmiştir. Öyle ki onlardan biri arkadaşının elini tutmaya gelse, eli onun elinde kalacaktır. Nitekim “Her biri arkadaşının elini tutacak ve eli arkadaşının eline karşı kalkacak” (Zeharya 14:13) denmiştir. Geriye kalanlarda, başlarına gelen darbelerin işaretleri yaşayacaktır: gözün oyulması, burnun kesilmesi, parmağın koparılması gibi. Onlar yeryüzünün uçlarına çıkacak ve gördüklerini anlatacaklardır. Nitekim “Onların arasında bir işaret koyacağım ve onlardan kurtulanları halklara göndereceğim” (Yeşayahu 66:19) denmiştir. Hazırlanmış olanlar da dört tür olacaktır. Onlardan bazıları İsrael oğullarına evlerinde hizmet edecektir; bunlar büyüklerdir. Nitekim “Krallar bakıcıların, prensesleri sütannelerin olacak” (Yeşayahu 49:23) denmiştir. Bazıları onlara şehirlerin ve köylerin işlerinde hizmet edecektir. Nitekim “İsrael evi, HaŞem’in toprağı üzerinde onları erkek ve kadın köleler olarak alacak” (Yeşayahu 14:2) denmiştir. Bazıları tarlalarda ve kır alanlarında onlara hizmet edecektir. Nitekim “Yabancılar durup sürülerinizi güdecek; yabancıların oğulları çiftçileriniz ve bağcılarınız olacak” (Yeşayahu 61:5) denmiştir. Geri kalanlar kendi topraklarına dönecekler; İsrael’in eli altında olacaklar. Maşiah ben David onlara her yıl Sukot bayramını kutlamak için gelmelerini hükmedecektir. Nitekim “Yeruşalayim’e karşı gelen bütün halklardan geriye kalan herkes, her yıl Krala, Orduların HaŞem’ine eğilmek için çıkacak...” (Zeharya 14:16) denmiştir. Bu bayramı kutlamayan hiçbir halkın üzerine yağmur inmeyecektir. Nitekim “Yeryüzü ailelerinden Yeruşalayim’e çıkmayan olursa...” (Zeharya 14:17) denmiştir. Eğer Mısırlılar, “Biz yağmura muhtaç değiliz, çünkü Nil’imiz ülkemizi suluyor” derlerse, onların Nil’i yükselmeyecektir. Nitekim “Mısır ailesi çıkmaz ve gelmezse...” (Zeharya 14:18) denmiştir. O zaman halklar, Maşiah ben David’e yaklaşabilecekleri en büyük şeyin, onun halkından birini ona sunu olarak taşımaları olduğunu göreceklerdir. Nitekim “Halklar onları alacak ve yerlerine getirecekler” (Yeşayahu 14:2) denmiştir. Her halk bunu gücüne göre yapacaktır. Zenginleri İsrael oğullarını atlar, katırlar, arabalar ve görkemli taşıtlarla büyüklük ve onur içinde taşıyacaktır. Nitekim “Bütün kardeşlerinizi bütün halklardan HaŞem’e sunu olarak getirecekler...” (Yeşayahu 66:20) denmiştir. Onların yoksulları ise omuzlarında taşıyacak, çocuklarını kucaklarında getirecektir. Nitekim “Oğullarını kucakta getirecekler...” (Yeşayahu 49:22) denmiştir. Onlardan deniz adalarında bulunanları, gümüş ve altınla birlikte gemilerde taşıyacaklardır. Nitekim “Adalar Bana umut bağlayacak, Tarşiş gemileri...” (Yeşayahu 60:9) denmiştir. Kuş ülkesinde bulunanları ise Mısır’a ulaşıncaya kadar sazdan teknelerle taşıyacaklardır; çünkü su içinde yüksek bir dağ çıkan yerde küçük tekneler oradan geçemez, kırılırlar. Fakat balmumuyla yapılmış saz tekneler dağa değerse bükülür ve kırılmaz. Nitekim “Kanat vızıltıları ülkesi, Kuş ırmaklarının ötesindeki ülke, vay!” (Yeşayahu 18:1) denmiştir. “Kanat vızıltıları”nın anlamı, ülkelerinin birçok insandan örtülü ve gizli olmasıdır. “Deniz yoluyla elçiler gönderen, sular üzerinde saz araçlarıyla gönderen” (Yeşayahu 18:2) denmiş; bölümün sonunda da “O zamanda Orduların HaŞem’ine bir armağan getirilecek...” denmiştir. Yine “Kuş ırmaklarının ötesinden, dağılmış kızımın yalvaranları, sunumu getirecekler” (Tsefanya 3:10) denmiştir. İsrael’den çöllerde veya halklardan kendisini taşıyacak kimsenin bulunmadığı bir yerde kalan kişiyi, Tanrımız hızla getirecektir; sanki bulutlar onu taşıyormuş gibi. Nitekim “Bulut gibi uçan bunlar kimdir?” (Yeşayahu 60:8) denmiştir. Veya sanki bir kuşmuş gibi. Nitekim aynı yerde “yuvalarına dönen güvercinler gibi” denmiştir. Veya sanki rüzgarlar onu taşıyormuş gibi. Nitekim “Kuzeye, ‘Ver’; güneye, ‘Alıkoyma’ diyeceğim...” (Yeşayahu 43:6) denmiştir. İsrael’den yaşayan müminler, andığım gibi toplandığında, o zaman ölülerin dirilişi olacaktır; bunu bundan önceki bölümde açıkladım. Maşiah ben Yosef onların başında olacaktır; çünkü o doğru ve sınanmış bir adamdır, Yaratıcı ona iyilikle ödül verecektir. O zaman Yaratıcı, Mikdaş’ının yapısını yenileyecektir. Nitekim “Çünkü HaŞem Tsiyon’u inşa etti; Görkemiyle göründü” (Tehilim 102:17) denmiştir. Avlular ve heykaller de Yehezkel’in “Sürgünümüzün yirmi beşinci yılında” diye başlayan bölümünden, bölümün sonuna kadar açıkladığı gibi olacaktır (Yehezkel 40:1). Değerli taşlarla ilgili olarak Yeşayahu’nun açıkladığı gibi: “Pencerelerini yakutlardan, kapılarını ateş taşlarından yapacağım” (Yeşayahu 54:12). Bütün ülke yerleşecek, onda yıkık bir yer kalmayacaktır. Nitekim “Kavrulmuş yer göle, susuz yer su kaynaklarına dönüşecek” (Yeşayahu 35:7) denmiştir. O zaman Şehina’nın ışığı Bet HaMikdaş üzerinde doğar görünecek; gök ışıkları onun karşısında sönük kalacaktır. Çünkü ikinci bölümde onun bütün ışıklardan daha çok aydınlattığını açıklamıştım. Nitekim “Kalk, ışılda; çünkü ışığın geldi...” (Yeşayahu 60:1) denmiştir. Öyle ki Bet HaMikdaş’ın yolunu bilmeyen kişi o ışığın yolundan gidecektir; çünkü o gökten yere kadar uzanır. Nitekim “Soyları halklar arasında, çocukları kavimler içinde bilinecek” (Yeşayahu 61:9) denmiştir. Bu durum üzerinde bütün dünya günleri boyunca duracaklar; durumları değişmeyecektir. Nitekim “İsrael HaŞem’de ebedi kurtuluşla kurtuldu” (Yeşayahu 45:17) denmiştir. Kalbime şu geldi: Bu yerde, diğer yerlerde olduğu gibi “ebediyen ve sonsuza dek” anlamındaki bu kelimeyi yalnızca, kurtuluşun gücünü dilde bulduğu en güçlü ifadeyle bizim için doğrulamak ve onun bir sonu ve sınırı olduğunu söyleyen kişinin sözlerini reddetmek için söylemiştir. Bize bildirmiştir ki halk ibadeti seçecek, başkaldırıyı değil. Bu, “HaŞem Tanrın yüreğini sünnet edecek” (Devarim 30:6) bölümünde ve “Size yeni bir yürek vereceğim” (Yehezkel 36:26) bölümünden sonuna kadar açıkça belirtilmiştir. Onlar bunu birçok yönden seçeceklerdir: Birincisi, Şehina’nın ışığını görecekler ve peygamberliğin üzerlerine konduğunu göreceklerdir; krallıklarında iyilik ve hoşluk içinde olacaklar, onları zorlayan kimse bulunmayacak, hiçbir şeyleri eksik olmayacak ve bütün işleri başarı içinde olacaktır. Bize bildirmiştir ki her türlü bela, her vuruş ve her hastalık hepimizin içinden kalkacaktır; aynı şekilde her yas, her keder ve her nefret de kalkacaktır. Onlar için bütünü sevinç ve neşe olan bir dünya olacaktır; sanki gökleri ve yerleri onlar için yenilenmiş gibi. Nitekim “Çünkü işte Ben yeni gökler ve yeni yer yaratıyorum... ancak sonsuza dek sevinin ve coşun... Yeruşalayim’de sevinç duyacağım” (Yeşayahu 65:17–19) bölümünde açıklanmıştır. Bütünü sevinç ve neşe olan, bütünü Tanrı hizmeti ve O’ndan korkma olan, bütünü ödül ve iyi karşılık olan dünya ne kadar yücedir! Bu konuda şöyle derim: “Oğullarımız fidanlar gibi... köşelerimiz dolu... sığırlarımız yüklü...” (Tehilim 144:12–14).