Derekh Hashem · Part Two, On Personal Providence, Chapter 1
1
הפקודות הנתינות לבני אדם בעולם הזה: הנה כבר הקדמנו שענין העבודה שנמסרה לאדם תלוי במה שנבראו בעולם עניני טוב ועניני רע והושם האדם ביניהם לבחור לו את הטוב. ואולם פרטי עניני הטוב רבים הם וכן פרטי עניני הרע כי הלא כל מדה טובה מכלל הטוב והפך זה כל מדה רעה. ד״מ הגאוה א׳ מעניני הרע והענוה מעניני הטוב הרחמנות מעניני הטוב והפכה האכזריות הסתפקות והשמחה בחלקו מעניני הטוב והפכה מעניני הרע. וכן כל שאר פרטי המדות והנה שיערה החכמה העליונה כל פרטי הענינים מזה המין שראוים למצא וליפול אפשרותם בחק האנושיות לפי התכלית העיקרי שזכרנו במקומו והמציא אותם כל בחינותיהם סבותיהם ומסובביהם וכל המתלוה להם וחקק אפשרותם באדם כמ״ש ואמנם לשימצאו כל אלה הענינים הוצרכו מצבים שונים בבני האדם שכולם יהיו נסיון להם במה שיתנו מקום לכל פרטי בחי׳ הרע האלה ומקום לאדם להתחזק כנגדם ולתפוס בטובות. ד״מ אם לא היו עשירים ועניים לא היה מקום לשיהיה האדם מרחם ולא אכזרי אך עתה הנה ינוסה העשיר בעשרו אם יתאכזר על העני הצריך לו או אם ירחם עליו וכן ינוסה העני אם יסתפק במועט שבידו ויודה לאלקיו או להפך. עוד יהיה העושר לעשיר נסיון לראות אם ירום בו לבו או אם ימשך בו אחר הבלי העולם ויעזוב את עבודת בוראו ואם עם כל עשרו יהיה עניו ונכנע ומואס בהבלי העולם ובוחר בתורה ועבודה וכן כל כיוצא בזה. ואמנם חילקה החכמה העליונה את מיני הנסיון האלה בין אישי מין האנושי כמו שגזרה בעומק עצתה היותו ראויי ונאות ונמצא לכל איש ואיש מבני האדם חלק מיוחד בניסיון ובמלחמת היצר והוא פקודתו ומשאו בעה״ז וצריך לעמוד בו כפי מה שהוא ויודנו מעשיו במדת דינו ית׳ כפי המשא אשר ניתן לו באמת בכל בחינותיו בתכלית הדקדוק והנה זה כעבדי המלך שכולם עומדים למשמעתו ובין כלם צריך שתשתלם עבודת מלכותו והנה הוא מפלג לכל א׳ מהם חלק מה עד שבין כלם ישתלמו כל החלקים המצטרכים לו והנה כל א׳ מהם מוטל עליו השלמת החלק ההוא אשר נמסר לו וכפי פעולתו בפקודתו כן יגמלהו המלך אך מדת החילוק הזה ודרכיו נשגבים מאד מהשגתנו וא״א לנו לעמוד עליהם כ״א החכמה העליונה הנשגבה מכל שכל היא שיערתם והיא סידרתם באופן היותר שלם:
The assignments given to people in this world: Behold we have already prefaced that the [divine] service given over to man is dependent on matters of good and evil having been created in the world and man being placed between them, for him to choose the good. Yet the matters of good are many, as are the matters of evil. For is not every good trait within the good, and the opposite for every bad trait? By way of example, pride is from the matters of evil and humility is from the matters of good; mercy is from the matters of good and cruelty is its opposite; contentment and happiness in one's portion are from the good matters and its opposite is from the evil matters. And likewise with all the other individual traits. And see that the Supreme Wisdom determined all of the specifics of this type that would be fitting to exist, and to allow for their possibility in human nature - according to the main purpose that we mentioned in its place. And [God] created them, all their aspects, their causes, their effects and all that accompanies them; and He implanted their possibility in man, as we have written. However for all of these matters to exist, it was necessary to have different states among people - such that they all be a test for them, in that there be room for all of these specific aspects of evil, and that there be room for man to strengthen himself against them and to seize the good. By way of example, if there were no rich people and poor people, there would be no chance for a person to have mercy and not be cruel. But now the rich person is tested with his wealth, whether he will be cruel to the poor person that needs him or have mercy upon him. And likewise the poor person will be tested, whether he will be contented with the little in his hand and be thankful to his God or the opposite. The wealth [itself] will also be a test to the rich person, whether his heart will become proud from it and whether he will be drawn through it to the vanities of the world and leave the service of his Creator; or if, with all of his wealth, he will [still] be humble and subdued and disgusted by the vanities of this world and nevertheless choose [to be involved with] the Torah and [with divine] service. And likewise anything that is similar to this. However the Supreme Wisdom divided all these types of tests among individuals of the human specie, as His deep counsel found to be be fitting and proper. And it comes out that each and every individual of the human specie has their specific portion of testing and fight with the [evil] impulse, and that is his assignment and load in this world; and he must endure it according to that which it is. And his actions will [then] be judged by His trait of justice, may He be blessed, according to the load that he was truly given in all of its aspects with utmost exactitude. And behold this is like the servants of the king that all stand ready for his discipline; and among all of them, they must fulfill the work of his kingdom. And so he divides a certain portion to each one of them, such that all of the parts that are needed by him will be finished. And behold that each one takes upon himself to complete that portion that is given over to him, and the king will repay him according the performance of his assignment. Yet [when it comes to God,] the measure of this division and its ways are much too lofty for our grasp and it is impossible for us to fathom them. Rather only the Supreme Wisdom, that is more lofty than any intellect, is what measured it and arranged it in the most perfect way.
הפקודות הנתינות לבני אדם בעולם הזה: הנה כבר הקדמנו שענין העבודה שנמסרה לאדם תלוי במה שנבראו בעולם עניני טוב ועניני רע והושם האדם ביניהם לבחור לו את הטוב. ואולם פרטי עניני הטוב רבים הם וכן פרטי עניני הרע כי הלא כל מדה טובה מכלל הטוב והפך זה כל מדה רעה. ד״מ הגאוה א׳ מעניני הרע והענוה מעניני הטוב הרחמנות מעניני הטוב והפכה האכזריות הסתפקות והשמחה בחלקו מעניני הטוב והפכה מעניני הרע. וכן כל שאר פרטי המדות והנה שיערה החכמה העליונה כל פרטי הענינים מזה המין שראוים למצא וליפול אפשרותם בחק האנושיות לפי התכלית העיקרי שזכרנו במקומו והמציא אותם כל בחינותיהם סבותיהם ומסובביהם וכל המתלוה להם וחקק אפשרותם באדם כמ״ש ואמנם לשימצאו כל אלה הענינים הוצרכו מצבים שונים בבני האדם שכולם יהיו נסיון להם במה שיתנו מקום לכל פרטי בחי׳ הרע האלה ומקום לאדם להתחזק כנגדם ולתפוס בטובות. ד״מ אם לא היו עשירים ועניים לא היה מקום לשיהיה האדם מרחם ולא אכזרי אך עתה הנה ינוסה העשיר בעשרו אם יתאכזר על העני הצריך לו או אם ירחם עליו וכן ינוסה העני אם יסתפק במועט שבידו ויודה לאלקיו או להפך. עוד יהיה העושר לעשיר נסיון לראות אם ירום בו לבו או אם ימשך בו אחר הבלי העולם ויעזוב את עבודת בוראו ואם עם כל עשרו יהיה עניו ונכנע ומואס בהבלי העולם ובוחר בתורה ועבודה וכן כל כיוצא בזה. ואמנם חילקה החכמה העליונה את מיני הנסיון האלה בין אישי מין האנושי כמו שגזרה בעומק עצתה היותו ראויי ונאות ונמצא לכל איש ואיש מבני האדם חלק מיוחד בניסיון ובמלחמת היצר והוא פקודתו ומשאו בעה״ז וצריך לעמוד בו כפי מה שהוא ויודנו מעשיו במדת דינו ית׳ כפי המשא אשר ניתן לו באמת בכל בחינותיו בתכלית הדקדוק והנה זה כעבדי המלך שכולם עומדים למשמעתו ובין כלם צריך שתשתלם עבודת מלכותו והנה הוא מפלג לכל א׳ מהם חלק מה עד שבין כלם ישתלמו כל החלקים המצטרכים לו והנה כל א׳ מהם מוטל עליו השלמת החלק ההוא אשר נמסר לו וכפי פעולתו בפקודתו כן יגמלהו המלך אך מדת החילוק הזה ודרכיו נשגבים מאד מהשגתנו וא״א לנו לעמוד עליהם כ״א החכמה העליונה הנשגבה מכל שכל היא שיערתם והיא סידרתם באופן היותר שלם:
The assignments given to people in this world: Behold we have already prefaced that the [divine] service given over to man is dependent on matters of good and evil having been created in the world and man being placed between them, for him to choose the good. Yet the matters of good are many, as are the matters of evil. For is not every good trait within the good, and the opposite for every bad trait? By way of example, pride is from the matters of evil and humility is from the matters of good; mercy is from the matters of good and cruelty is its opposite; contentment and happiness in one's portion are from the good matters and its opposite is from the evil matters. And likewise with all the other individual traits. And see that the Supreme Wisdom determined all of the specifics of this type that would be fitting to exist, and to allow for their possibility in human nature - according to the main purpose that we mentioned in its place. And [God] created them, all their aspects, their causes, their effects and all that accompanies them; and He implanted their possibility in man, as we have written. However for all of these matters to exist, it was necessary to have different states among people - such that they all be a test for them, in that there be room for all of these specific aspects of evil, and that there be room for man to strengthen himself against them and to seize the good. By way of example, if there were no rich people and poor people, there would be no chance for a person to have mercy and not be cruel. But now the rich person is tested with his wealth, whether he will be cruel to the poor person that needs him or have mercy upon him. And likewise the poor person will be tested, whether he will be contented with the little in his hand and be thankful to his God or the opposite. The wealth [itself] will also be a test to the rich person, whether his heart will become proud from it and whether he will be drawn through it to the vanities of the world and leave the service of his Creator; or if, with all of his wealth, he will [still] be humble and subdued and disgusted by the vanities of this world and nevertheless choose [to be involved with] the Torah and [with divine] service. And likewise anything that is similar to this. However the Supreme Wisdom divided all these types of tests among individuals of the human specie, as His deep counsel found to be be fitting and proper. And it comes out that each and every individual of the human specie has their specific portion of testing and fight with the [evil] impulse, and that is his assignment and load in this world; and he must endure it according to that which it is. And his actions will [then] be judged by His trait of justice, may He be blessed, according to the load that he was truly given in all of its aspects with utmost exactitude. And behold this is like the servants of the king that all stand ready for his discipline; and among all of them, they must fulfill the work of his kingdom. And so he divides a certain portion to each one of them, such that all of the parts that are needed by him will be finished. And behold that each one takes upon himself to complete that portion that is given over to him, and the king will repay him according the performance of his assignment. Yet [when it comes to God,] the measure of this division and its ways are much too lofty for our grasp and it is impossible for us to fathom them. Rather only the Supreme Wisdom, that is more lofty than any intellect, is what measured it and arranged it in the most perfect way.