בשחר משכימין לבהכ"נ ומסדרין הברכות ופרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן כסדר שאר הימים רק שמוסיפין וביום השבת ואומרים ברוך שאמר ופסוקי דזמרה ונוהגין להוסיף מזמורים לפי שאין בו ביטול מלאכה לעם ונוהגין באשכנז לומר מיד ברוך שאמר אחר משנת איזהו מקומן ואח"כ כל המזמורים שמוסיפין ובטוליטולא אומרים המזמורים תחלה ואח"כ ברוך שאמר ואח"כ מזמור שיר ליום השבת ויותר נכון מנהג אשכנז לומר כל המזמורים בין ברוך שאמר לישתבח כדי שיהא לכולם ברכה לפניהם וברכה לאחריהם ובאשכנז אין אומרים מזמור לתודה בשבת לפי שאין תודה קריבה בשבת ואינו טעם של עיקר ואחר השירה מוסיפין נשמת שיש בו מענין יציאת מצרים לכך סמכוהו אצל השירה וחותמין בישתבח ואומר ש"ץ קדיש וברכו וקורין שמע בברכותיה ומוסיפין בברכה ראשונה שבח ותהלה להקב"ה והיה תמה א"א ז"ל על מה שנוהגין בכל המקומות שהקהל אומרים מקצת הברכה וש"צ גומרה. קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה פירוש כשקרא לשמש להאיר וראה שיבאו העולם לטעות אחריו לעבדו אז התקין צורת הלבנה כדי שימנעו מלטעות אחריו כאשר יראו כי הם שנים וצריכה הלבנה לעזור את השמש בלילה להודיע שלא יספיק לעולם בשמש לבד וי"מ ראה והקטין ומפרשים אותו על הקטרוג ונוהגין באשכנז ובצרפת לומר לאל אשר שבת ורב עמרם גם כן כתב ובטוליטולא א"א אותו ועומדין להתפלל ומתפלל שלש ראשונות ושלש אחרונות וקדושת היום באמצע וחותם מקדש השבת: פי' ישמח משה כשהיו אבותינו במצרים וראה משה כובד השיעבוד שהכבידו עליהם בקש מפרעה שיתן להם יום אחד בשבוע שינוחו בו ונתנו לו ובחר ביום השביעי וכאשר נצטוו על יום השבת שמח משה שבחר בו וזהו ישמח משה במתנת חלקו ויש מפרשים משום הא דכתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם (וכדאיתא שבת י: ביצה טז.) אמר לו הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם ועל כן תקנו ישמח משה באותה מתנה ויש בו נ"ה תיבות כנגד נ"ה תיבות שיש מאך את שבתותי תשמורו עד ויתן אל משה ככלותו וזהו שתקנו בעמדו לפניך על הר סיני שפרשת ויתן אל משה סמוכה לפרשת שבת. ואם לא הזכיר של שבת מחזירין אותו אם עקר רגליו חוזר לראש ואם לא עקר רגליו חוזר לשל שבת ומחזיר ש"צ התפלה ואומרים באשכנז בקדושה של שחרית ממקומך מלכנו ואז בקול רעש גדול והכי שדר רב נטרונאי ריש מתיבתא דמתא מחסי' מנהג בכל ישיבות לומר בקדושה כתר יתנו לך וממקומך מלכנו ואז בקול רעש גדול ובמוסף של שבת וי"ט ויה"כ ובנעילה אנו אומרים פעמים ולהיות לכם לאלהים אבל בר"ח ובחולו של מועד אין אומרים אותו ואומר ש"צ קדיש שלם ומנהג בספרד לומר אתה הראת קודם ס"ת לפי שנאמר על קבלת התורה והיא ניתנה בשבת:
In the morning we arise early to the Synagogue and we arrange the blessings, the biblical paragraphs of the sacrifices, and the Mishanayos of (the Chapter) אֵיזֶהוּ מְקומָן (What is the Location, Zevachim Perek 5) like the order of the other days only we add וּבְיום הַשַּׁבָּת (And on the Sabbath Day, Bamidbar 28:9-10). And we say בָּרוּךְ שֶׁאָמַר (Blessed is the one that said) and 'Pesukei Dezimra' (Verses of Song), and we are accustomed to add Psalms because there is no work for the Nation. And we are accustomed in Ashekenaz to say immediately בָּרוּךְ שֶׁאָמַר after the Mishnayos of אֵיזֶהוּ מְקומָן and then after all the Psalms that we add. And in Toledo (, Spain i.e. Sefardic custom) they say the (additional) Psalms first and afterwards בָּרוּךְ שֶׁאָמַר and after the Psalm of the Day of Shabbos. However, it is more fitting the custom of Ashkenaz to say all the Psalms between בָּרוּךְ שֶׁאָמַר and יִשְׁתַּבַּח (Be Praised) in order that they all have a blessing before them and a blessing after them. And in Ashkenaz we do not say the Psalm for Thanksgiving (Tehillim 100) on Shabbos because that we did bring the Thanksgiving Offering on Shabbos. And this is not a preeminent reason. And after the Shira (Song of the Sea), we add the Nishmas prayer that there is in from the matter of the Exodus of Egypt; therefore, it is placed next to the Shira, and we end (Pesukei Dezimra) with יִשְׁתַּבַּח. And the Prayer Leader says Kaddish, and Barchu, and we read Shema with its blessings and add in the first blessing praise and rejoicing to the Holy One Blessed be He. Yet, my Father and Teacher z'l question on those accustomed in all places that the Congregation says some of the Bracha and the Prayer Leader completes it. קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אור. רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה (He called out to the sun, and it shone with light/He saw, and fixed the shape of the moon.) Explanation: when He called to the sun to lighten, and saw that world would come to err after it to serve it then he fixed (התקין)the shape of the moon. (This is) in order that it minimize from those that err after it when one see that there are two, and it is needed the moon to help the sun at night to know that the world is not capable of being by the Sun alone. There are those that explain He saw and made small (והקטין) and they explain that on the complaint (of the moon, see Rashi Bereshis 1:14, Chullin 60b).
בשחר משכימין לבהכ"נ ומסדרין הברכות ופרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן כסדר שאר הימים רק שמוסיפין וביום השבת ואומרים ברוך שאמר ופסוקי דזמרה ונוהגין להוסיף מזמורים לפי שאין בו ביטול מלאכה לעם ונוהגין באשכנז לומר מיד ברוך שאמר אחר משנת איזהו מקומן ואח"כ כל המזמורים שמוסיפין ובטוליטולא אומרים המזמורים תחלה ואח"כ ברוך שאמר ואח"כ מזמור שיר ליום השבת ויותר נכון מנהג אשכנז לומר כל המזמורים בין ברוך שאמר לישתבח כדי שיהא לכולם ברכה לפניהם וברכה לאחריהם ובאשכנז אין אומרים מזמור לתודה בשבת לפי שאין תודה קריבה בשבת ואינו טעם של עיקר ואחר השירה מוסיפין נשמת שיש בו מענין יציאת מצרים לכך סמכוהו אצל השירה וחותמין בישתבח ואומר ש"ץ קדיש וברכו וקורין שמע בברכותיה ומוסיפין בברכה ראשונה שבח ותהלה להקב"ה והיה תמה א"א ז"ל על מה שנוהגין בכל המקומות שהקהל אומרים מקצת הברכה וש"צ גומרה. קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה פירוש כשקרא לשמש להאיר וראה שיבאו העולם לטעות אחריו לעבדו אז התקין צורת הלבנה כדי שימנעו מלטעות אחריו כאשר יראו כי הם שנים וצריכה הלבנה לעזור את השמש בלילה להודיע שלא יספיק לעולם בשמש לבד וי"מ ראה והקטין ומפרשים אותו על הקטרוג ונוהגין באשכנז ובצרפת לומר לאל אשר שבת ורב עמרם גם כן כתב ובטוליטולא א"א אותו ועומדין להתפלל ומתפלל שלש ראשונות ושלש אחרונות וקדושת היום באמצע וחותם מקדש השבת: פי' ישמח משה כשהיו אבותינו במצרים וראה משה כובד השיעבוד שהכבידו עליהם בקש מפרעה שיתן להם יום אחד בשבוע שינוחו בו ונתנו לו ובחר ביום השביעי וכאשר נצטוו על יום השבת שמח משה שבחר בו וזהו ישמח משה במתנת חלקו ויש מפרשים משום הא דכתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם (וכדאיתא שבת י: ביצה טז.) אמר לו הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם ועל כן תקנו ישמח משה באותה מתנה ויש בו נ"ה תיבות כנגד נ"ה תיבות שיש מאך את שבתותי תשמורו עד ויתן אל משה ככלותו וזהו שתקנו בעמדו לפניך על הר סיני שפרשת ויתן אל משה סמוכה לפרשת שבת. ואם לא הזכיר של שבת מחזירין אותו אם עקר רגליו חוזר לראש ואם לא עקר רגליו חוזר לשל שבת ומחזיר ש"צ התפלה ואומרים באשכנז בקדושה של שחרית ממקומך מלכנו ואז בקול רעש גדול והכי שדר רב נטרונאי ריש מתיבתא דמתא מחסי' מנהג בכל ישיבות לומר בקדושה כתר יתנו לך וממקומך מלכנו ואז בקול רעש גדול ובמוסף של שבת וי"ט ויה"כ ובנעילה אנו אומרים פעמים ולהיות לכם לאלהים אבל בר"ח ובחולו של מועד אין אומרים אותו ואומר ש"צ קדיש שלם ומנהג בספרד לומר אתה הראת קודם ס"ת לפי שנאמר על קבלת התורה והיא ניתנה בשבת:
In the morning we arise early to the Synagogue and we arrange the blessings, the biblical paragraphs of the sacrifices, and the Mishanayos of (the Chapter) אֵיזֶהוּ מְקומָן (What is the Location, Zevachim Perek 5) like the order of the other days only we add וּבְיום הַשַּׁבָּת (And on the Sabbath Day, Bamidbar 28:9-10). And we say בָּרוּךְ שֶׁאָמַר (Blessed is the one that said) and 'Pesukei Dezimra' (Verses of Song), and we are accustomed to add Psalms because there is no work for the Nation. And we are accustomed in Ashekenaz to say immediately בָּרוּךְ שֶׁאָמַר after the Mishnayos of אֵיזֶהוּ מְקומָן and then after all the Psalms that we add. And in Toledo (, Spain i.e. Sefardic custom) they say the (additional) Psalms first and afterwards בָּרוּךְ שֶׁאָמַר and after the Psalm of the Day of Shabbos. However, it is more fitting the custom of Ashkenaz to say all the Psalms between בָּרוּךְ שֶׁאָמַר and יִשְׁתַּבַּח (Be Praised) in order that they all have a blessing before them and a blessing after them. And in Ashkenaz we do not say the Psalm for Thanksgiving (Tehillim 100) on Shabbos because that we did bring the Thanksgiving Offering on Shabbos. And this is not a preeminent reason. And after the Shira (Song of the Sea), we add the Nishmas prayer that there is in from the matter of the Exodus of Egypt; therefore, it is placed next to the Shira, and we end (Pesukei Dezimra) with יִשְׁתַּבַּח. And the Prayer Leader says Kaddish, and Barchu, and we read Shema with its blessings and add in the first blessing praise and rejoicing to the Holy One Blessed be He. Yet, my Father and Teacher z'l question on those accustomed in all places that the Congregation says some of the Bracha and the Prayer Leader completes it. קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אור. רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה (He called out to the sun, and it shone with light/He saw, and fixed the shape of the moon.) Explanation: when He called to the sun to lighten, and saw that world would come to err after it to serve it then he fixed (התקין)the shape of the moon. (This is) in order that it minimize from those that err after it when one see that there are two, and it is needed the moon to help the sun at night to know that the world is not capable of being by the Sun alone. There are those that explain He saw and made small (והקטין) and they explain that on the complaint (of the moon, see Rashi Bereshis 1:14, Chullin 60b).