הכסף של הקידושין צריך שיתנהו לה במתנה גמורה ואם נתנו לה ע"מ שתחזירהו לו אינן קידושין בין אם החזירתו או לא החזירתו אמרה לו תן מנה לפלוני ואקדש אני לך ונתנו ואמר לה התקדשי לי במנה שנתתי לפלוני מקודשת אמרה תן מנה לפלוני ואקדש אני לו ונתנו לו ואמר לה אותו פלוני הרי את מקודשת לי באותה מנה שקבלתי מפלוני בשבילך מקודשת כתב הרמ"ה ואי נמי לא אמר פלוני הרי את מקודשת וכו' אלא עשה לבעל המעות שליח לקדש לו אשה ואמרה לו האשה תן מנה לפלוני ואקדש אני לו וענה בתרה הן אי נמי היו עסוקין באותו ענין אפילו לא ענה הן מקודשת אמרה לו הילך מנה ואקדש אני לך וקבלו ואמר לה הרי את מקודשת לי במה שקבלתי ממך אם הוא אדם חשוב מקודשת כדפרי' לעיל אמר לה הילך מנה והתקדשי לפלוני ואותו פלוני עשאו שליח או שלא עשאו שליח ואמר לה אותו פלוני התקדשי לי במנה שנתן לך פלוני מקודשת אמר לה התקדשי לי בדינר ונתן לה משכון עד שיתן הדינר אינה מקודשת אמר לה הרי את מקודשת לי במנה ונתן לה דינר הרי זו מקודשת מיד והוא ישלים לה המנה אבל אם אמר לה במנה זו או אפילו במנה סתם והיה מונה והולך אינה מקודשת עד שישלים לה כל המנה ואם היה חסר דינר אינה מקודשת ואם אמר לה דינר החסר יהא עלי במלוה מקודשת: היה בו דינר רע או של נחושת אם הכירה בו וקבלה אותו סברה וקבלה לא הכירה בו כגון שהיה לילה או שדרך המטבע להיות מעורב בו רעים ולא הכירה בו אם יכולה להוציאו ע"י הדחק מקודשת וצריך להחליפו ואם אינה יכולה להוציאו אינה מקודשת וכתב הרמ"ה ואם אמר לה בתר הכי תתקדשי לי בו ושתקה הוי ספק קידושין הוא אומר התקדשי לי במנה והיא אומרת לא אתקדש לך אלא במאתים והלך הוא לביתו והיא לביתה ואח"כ תבעו זה את זה וקדשה אם האיש תבעה יעשו כדבריה ואם היא תבעתו יעשו כדבריו אמר לה התקדשי לי בכוס זה והיה בו מים ונתנו לה זכתה בכוס ולא במים היה בו יין זכתה ביין ולא בכוס היה בו שמן זכתה בשניהם לפירש"י ור"ח אבל הרמב"ם ז"ל כתב היה בו מים זכתה בשניהם היה בו יין זכתה בכוס ולא ביין היה בו שמן זכתה בשמן ולא בכוס: היו לו מיני כלים או מיני מאכל או שאר כל דבר ובאת אשה ואמרה תן לי מהם ואמר לה אם אתן לך מהן התקדשי לי ואמרה הן ונתן לה הרי זו מקודשת ואם אמרה נתן תתן או תתן לבד וקבלה אינה מקודשת שרצונה לומר רק תתן פעם אחת ולא נתרצית בקידושין וכל כיוצא בזה שמשמעותו לא תשחק עמי בדברים רק תתן וכתב א"א הרא"ש ז"ל אם אומר בשעה שנתנו לה הרי את מקודשת לי וקבלה מקודשת:
The money of kiddushin needs to be given over absolutely. If it was given to her on condition of being given back, this is not valid kiddushin, whether or not she gives it back to him. If she said to him "Give a coin to some guy, and I will be betrothed to you." He gives it to him, and then says to her: "Be betrothed to me on account of the money I gave that guy," - this is valid kiddushin. If she says to one man to give money to another in order to be betrothed to him, and this second man says "Behold you are betrothed to me on account of the money I received at your request," - this is valid kiddushin. Rabbi Moshe Hadarshan (?) says that even if the second man didn't say "Behold you are betrothed, etc.," but made the first man his agent to betroth a wife for him. When the woman then says to this man "Give money to the second man and I will be betrothed to him," and he says after her 'yes', or even doesn't say yes but they were talking in the context of betrothal - this is valid kiddushin. If he declares "Betroth yourself to me on account of a dinar," and then gives her a collateral until he actually gives her the dinar - this is not valid kiddushin. If he says "You are betrothed on account of a maneh" but actually only gives her a dinar, she is immediately betrothed and he is obliged to top up to a maneh. If he says "You are betrothed on account of this maneh" (or just any maneh), and he starts counting out coins, there is no valid kiddushin until an entire maneh has been given. If even one dinar is missing, there is no valid kiddushin. Yet if he says "The missing dinar is owed by me to you," - there is valid kiddushin.
הכסף של הקידושין צריך שיתנהו לה במתנה גמורה ואם נתנו לה ע"מ שתחזירהו לו אינן קידושין בין אם החזירתו או לא החזירתו אמרה לו תן מנה לפלוני ואקדש אני לך ונתנו ואמר לה התקדשי לי במנה שנתתי לפלוני מקודשת אמרה תן מנה לפלוני ואקדש אני לו ונתנו לו ואמר לה אותו פלוני הרי את מקודשת לי באותה מנה שקבלתי מפלוני בשבילך מקודשת כתב הרמ"ה ואי נמי לא אמר פלוני הרי את מקודשת וכו' אלא עשה לבעל המעות שליח לקדש לו אשה ואמרה לו האשה תן מנה לפלוני ואקדש אני לו וענה בתרה הן אי נמי היו עסוקין באותו ענין אפילו לא ענה הן מקודשת אמרה לו הילך מנה ואקדש אני לך וקבלו ואמר לה הרי את מקודשת לי במה שקבלתי ממך אם הוא אדם חשוב מקודשת כדפרי' לעיל אמר לה הילך מנה והתקדשי לפלוני ואותו פלוני עשאו שליח או שלא עשאו שליח ואמר לה אותו פלוני התקדשי לי במנה שנתן לך פלוני מקודשת אמר לה התקדשי לי בדינר ונתן לה משכון עד שיתן הדינר אינה מקודשת אמר לה הרי את מקודשת לי במנה ונתן לה דינר הרי זו מקודשת מיד והוא ישלים לה המנה אבל אם אמר לה במנה זו או אפילו במנה סתם והיה מונה והולך אינה מקודשת עד שישלים לה כל המנה ואם היה חסר דינר אינה מקודשת ואם אמר לה דינר החסר יהא עלי במלוה מקודשת: היה בו דינר רע או של נחושת אם הכירה בו וקבלה אותו סברה וקבלה לא הכירה בו כגון שהיה לילה או שדרך המטבע להיות מעורב בו רעים ולא הכירה בו אם יכולה להוציאו ע"י הדחק מקודשת וצריך להחליפו ואם אינה יכולה להוציאו אינה מקודשת וכתב הרמ"ה ואם אמר לה בתר הכי תתקדשי לי בו ושתקה הוי ספק קידושין הוא אומר התקדשי לי במנה והיא אומרת לא אתקדש לך אלא במאתים והלך הוא לביתו והיא לביתה ואח"כ תבעו זה את זה וקדשה אם האיש תבעה יעשו כדבריה ואם היא תבעתו יעשו כדבריו אמר לה התקדשי לי בכוס זה והיה בו מים ונתנו לה זכתה בכוס ולא במים היה בו יין זכתה ביין ולא בכוס היה בו שמן זכתה בשניהם לפירש"י ור"ח אבל הרמב"ם ז"ל כתב היה בו מים זכתה בשניהם היה בו יין זכתה בכוס ולא ביין היה בו שמן זכתה בשמן ולא בכוס: היו לו מיני כלים או מיני מאכל או שאר כל דבר ובאת אשה ואמרה תן לי מהם ואמר לה אם אתן לך מהן התקדשי לי ואמרה הן ונתן לה הרי זו מקודשת ואם אמרה נתן תתן או תתן לבד וקבלה אינה מקודשת שרצונה לומר רק תתן פעם אחת ולא נתרצית בקידושין וכל כיוצא בזה שמשמעותו לא תשחק עמי בדברים רק תתן וכתב א"א הרא"ש ז"ל אם אומר בשעה שנתנו לה הרי את מקודשת לי וקבלה מקודשת:
The money of kiddushin needs to be given over absolutely. If it was given to her on condition of being given back, this is not valid kiddushin, whether or not she gives it back to him. If she said to him "Give a coin to some guy, and I will be betrothed to you." He gives it to him, and then says to her: "Be betrothed to me on account of the money I gave that guy," - this is valid kiddushin. If she says to one man to give money to another in order to be betrothed to him, and this second man says "Behold you are betrothed to me on account of the money I received at your request," - this is valid kiddushin. Rabbi Moshe Hadarshan (?) says that even if the second man didn't say "Behold you are betrothed, etc.," but made the first man his agent to betroth a wife for him. When the woman then says to this man "Give money to the second man and I will be betrothed to him," and he says after her 'yes', or even doesn't say yes but they were talking in the context of betrothal - this is valid kiddushin. If he declares "Betroth yourself to me on account of a dinar," and then gives her a collateral until he actually gives her the dinar - this is not valid kiddushin. If he says "You are betrothed on account of a maneh" but actually only gives her a dinar, she is immediately betrothed and he is obliged to top up to a maneh. If he says "You are betrothed on account of this maneh" (or just any maneh), and he starts counting out coins, there is no valid kiddushin until an entire maneh has been given. If even one dinar is missing, there is no valid kiddushin. Yet if he says "The missing dinar is owed by me to you," - there is valid kiddushin.