Treasures Hidden in the Sand · The Objections, Chapter 1
1
הטענה הראשונה: היא כי כאשר ידוע שבעונותינו הרבים בחורבן בית ראשון ובחורבן בית שני שיבב"א נגנזו ונתבטלו מאתנו הרבה דברים, ויש לומר כי כן גזרה חכמתו יתברך גם על החלזון ודמו שצובעין ממנו התכלת, שיהיה נגנז עד עת קץ:
The first claim is, being that it is known that due to our many iniquities, with the destruction of the First Temple, and with the destruction of the Second Temple, may they be rebuilt quickly in our days, Amen, many things were hidden and ceased from among us. We may say so too did His Blessed Wisdom decree also regarding the "Hillazon" and its blood from which we dye the "Techelet", that they be hidden till the end of time.
2
אכן טענה זו ביטולה מבואר מאד, להיות שלא מצינו בשום מקום בש"ס לומר כן שנתבטל ונגנז התכלת בשום זמן מהזמנים, והרי מצינו שהש"ס שלהי מס' סוטה קא חשיב ואזיל הדברים שנתמעטו ונתבטל מציאותם אחר החורבן, ואפילו דברים שמצויים ורק נתמעט ריבוי מציאותם קא חשיב ג"כ כדאיתא (סוטה מח:) מיום שחרב מקדש ראשון בטלה שירא פרנדא ועיין תוס' (שבת כ: ד"ה אנן) דמ"מ שכיח קצת יעו"ש. וכן זכוכית לבנה דקחשיב התם ועיין תוס' (בבא מציעא כט: ד"ה בזכוכית) דמ"מ שכיח קצת יעו"ש, וכן נופת צופים הנזכר במס' סוטה (שם) שבטל ובירושלמי (פאה פ"ז ה"ג) נראה שנמצא גם אחר החורבן, ואם באמת נגנז התכלת ונתבטל ודאי הוי קחשיב ליה הש"ס בשום דוכתא מלאשמועינן זאת. ומזה נראה ברור דלא נגנז ולא נתבטל ממציאותו הקודם, ולהכי לא שייך למיחשביה, כי לא נשתנה מציאותו בשום זמן מהזמנים, כי תמיד היה מציאותו יקר, כדאיתא במס' מנחות (מג.) ונמכר בדמים יקרים יעו"ש, והיה צריך בקי ואומן מומחה בעשיית צבעו, כדמשמע התם, וגם עכשיו אחר החורבן אין מציאותו יקר יותר מבזמן המקדש ואפשר מציאותו בעזר השי"ת ע"י בקי ואומן מומחה:
Indeed the removal of this claim is quite clear, being that we found no place in the Talmud that tells us that at any particular time that "Techelet" was hidden. For we do find at the end of tractate Sotah that they consider and mention those objects that were lessened and eventually ceased to be found after the destruction. And even those things that were to be found but whose abundance was greatly lessened were also mentioned, as it is written (Sotah 48b) "From the day that the First Temple was destroyed song and fine silk were abolished " and see Tosafot (Shabbat 20b Anan) but in any case they are (ie. song and fine silk) to be found, they are somewhat commonplace, see there. Also white glass is mentioned there, and see Tosafot (Baba Metzia 29b B'Zchuchit) but nonetheless they are still somewhat commonplace, see there. As so too, the flowing honeydew as is mentioned in tractate Sotah (ibid) that it ceased. And yet in the Jerusalem Talmud (Peah, chapter 7 law 3) it seems that it was also found after the destruction. And if indeed the "Techelet" was hidden and ceased to be, the Talmud would certainly have mentioned it in this connection. And in any case, would not have failed to let us know about this anywhere in the Talmud. And from this it seems clear that it was not hidden, nor did it cease to exist and to this we need not even give a thought; for at no time was its existence changed, and it was always difficult to obtain, as tractate Menachot points out (43a) "And it was sold dearly," see there. Also an expert and artisan, one proficient in the making of the dye, was also needed, as is implied there (Menachot ibid). And now too after the destruction of the Temple, its acquisition is no more expensive than during the time of the Temple. And its location is ascertainable with Blessed Divine Help, through an expertly skilled artisan.
3
ומה דאיתא בספרי (פ' ברכה פסקא שנ"ד) על פסוק שפע ימים יינקו, אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד ושאלתיו בשלומו, אמרתי לו פרנסתך במה הוא, אמר לי מחלזון, אמרתי לו ומי מצוי, אמר לי השמים מקום בים שמוטל בהרים וסמומיות מכישות אותו ומת ונימוק במקומו, אמרתי השמים זכר הוא שנגנז לצדיקים לעולם הבא, שפוני זה חלזון וכו' יעו"ש. ומשמע מזה לכאורה שהחלזון שצובעין ממנו תכלת נגנז, אכן באמת תמוה דבימי התנאים ודאי היה מצוי להם תכלת, שהרי אפילו בימי האמוראים היה נהוג תכלת כדאיתא במס' מנחות (מב:) אמר ליה אביי לרב שמואל בר רב יהודה הא תכילתא היכי צבעיתו לה וכו' יעו"ש:
And as for what is mentioned in the Sifre (Deuteronomy chapter 354) concerning the verse "'For they shall suck of the abundance of the seas' (Deuteronomy 33:19) Said Reb Yose: One day as I was traveling from Keziv to Tzur I encountered an old man, and greeted him with 'Peace'. I asked him 'what is your means of livelihood?' He told me 'the Hillazon'. I asked him, 'can it be found?' He told me ' By the Heavens, there is a place by the sea, situated among the mountains, and poisonous insects bite it (ie. the Hillazon) and it dies and it rots in its place.' I said to him 'The Heavens are a remembrance hidden for the Righteous for the world to come.' 'The treasure'; this is the Hillazon," etc, see there. From this it may be implied that the Hillazon from which the Techelet dye was made, was hidden. However, indeed that would be questionable, for during the time of the 'Tanaim' (1st-3rd century CE) one must have been able to acquire the Techelet since we find Techelet in use even in the days of the 'Amoriam' (3rd-6th century CE), as is mentioned in tractate Menachot (42b) "Abaye said to Rav Shmuel bar Reb Yehudah, this Techelet, how do you dye it?", see there.
4
ומצאתי להגאון העצום הספרדי מו"ה דוד פארדו ז"ל בספרו היקר ספרי דבי רב שהעיר בזה, דמאי קא מתמה רבי יוסי ומי מצוי והא גם בימי האמוראים היה מצוי, ותירץ דמדקאמר ליה אותו הזקן שפרנסתו מחלזון ולא אמר מתכלת, שמע מיניה שלא היה עסקו מצובעי התכלת או ממוכרי התכלת אלא שהיה כל שעה צד חלזונות עצמן ומזה היה מתפרנס, ועל זה היה מתמה האיך היה מתפרנס מחלזון דמשמע שהיה שכיח לו לצודו בכל פעם ומי מצוי הוא, והשיבו הזקן דאין הכי נמי שלא נמצא אלא במקום ידוע בים, וביאר שם שרק המובחר הוא גנוז לצדיקים יעו"ש, ביאור דבריו ז"ל נראה, שרק מחמת שאמר שפרנסתו מחלזון הוא דקא מתמה מי מצוי הוא, והיינו כדאמרינן (מנחות מד.) ועולה אחת לשבעים שנה וכו' יעו"ש וכיון דאינו עולה אלא אחת לשבעים שנה היאך הוא מצוי לצודו בכל פעם, אבל צבע התכלת היה מצוי, שהגם שהחלזון אינו עולה אלא אחת לשבעים שנה מ"מ היו מכינים אז מדמו צבע התכלת על כל השבעים שנה, כן נראה ביאור דבריו ז"ל, ואולי כתב להדיא כן כי אין ספרו לפני לעיין בו ולא העתקתי רק הרשום בזכרוני:
I found in the work of the brilliant Sephardic Rabbi David Pardo of Blessed memory, in his precious book Sifre Deve Rev, who brings up the point in connection with the above mentioned Sifre and asks regarding the query of Rabbi Yose 'is it to be found, 'was it not found during the days of the Amoriam? And he answers that 'since the old man told him that his livelihood comes from the Hillazon, and did not say (that it comes from) the Techelet, it was implied that his work is not the dying of the Techelet or the selling of the Techelet, that he was always hunting the Hillazon itself, and it was from this that he made his livelihood. And this was Reb Yose's question; "How was he able to make a livelihood from the Hillazon," because this implied that he was able to track it down at any time; Is it so common? And the old man answered him "indeed it is not to be found except in a certain place, in the seas." And he explained there 'that only the choicest is hidden for the Righteous," see there. It seems that the meaning of this scholar's words, of blessed memory, that it is only because he (the old man) said that his livelihood was from the Hillazon, that Reb Yose asked, 'is it (so easily) found.' This is in accordance with what is written (Menachot44a) that it (the Hillazon) surfaces only once in seventy years, see there. And since it only surfaces once in seventy years how can it be so common as to be captured at any time? However, the dye of the Techelet (on the other hand) was readily obtainable for although the Hillazon only surfaced once in seventy years, nevertheless, at the time that it surfaced, they prepared enough Techelet dye for seventy years. This seems to be the meaning of his words of blessed memory. And perhaps he himself said this explicitly, however his book is not in front of me now, so that I can look at it, I am merely quoting from memory.
5
וכפי זה היה נראה לכאורה, כי דבר הנמנע הוא בימינו אלה לחפש אחר החלזון לצבוע מדמו צבע התכלת, שהרי אין אנו יודעין חשבון השנה שהחלזון עולה לצוד אותו:
According to this it would apparently seem that it would be impossible in our day to search for the Hillazon from whose blood the Techelet dye comes, for we do not know the reckoning of the years that the Hillazon surfaces, in order to capture it.
6
אכן באמת מה שהבין במאמר הש"ס ועולה אחת לשבעים שנה שאינו נמצא כלל, רק אז באותה העת שעולה, ואח"כ אינו בנמצא עוד כלל הוא דבר מתמיה, שהרי אמרינן במס' שבת (כו.) ומדלת הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכורמים וליוגבים (ירמיה נב) כורמים תנא רב יוסף אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא, יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה. ופירש"י ז"ל, וליוגבים לשון יקבים שעוצרים ופוצעין את החלזון להוציא דמו כדאמרן בפרק כלל גדול (עה.) והניחם נבוזראדן ללבושי המלך יעו"ש. ואי כפי הבנתו ז"ל שהחלזון עצמו אינו מצוי אלא אותה העת שהוא עולה מן הים אחת לשבעים שנה ואח"כ אינו בנמצא עוד כלל, א"כ יפלא וכי השאיר אותם לדבר שהוא אחת לשבעים שנה, וגם לשון ציידי חלזון משמע שהיו תמיד ציידי החלזון. אלא נראה ברור שגם החלזון עצמו נמצא תמיד ויכולין לצוד אותו, והא דקאמר שעולה אחת לשבעים שנה, היינו שאחת לשבעים שנה עולה ומתרבה, אבל אחר כך הגם שנמצא גם כן אבל אינו מצוי כל כך, ואם כן תמיהת רבי יוסי מי מצוי צריך ביאור, דהגם שאינו מצוי כל כך לכל אדם ליטלו בנקל אבל מכל מקום מצוי הוא להציידים האומנים ובקיאים במלאכת הצידה לצוד אותו:
However, it seems clearly the case that what was understood based on the Talmudic source just quoted 'that it rises only once in seventy years,' implies that it is not found at all, only during the time that it surfaces, and afterwards it is not to be found at all. Yet, this is indeed doubtful, because we find in tractate Shabbat (26a) "'But Nevuzaradan, the captain of the guard, left of the poorest of the lad to be vinedressers (kormim) and husbandmen (yogbim)' (Jeremiah 52:16). Said Rav Yoseph; the vinedressers refer to those who harvest the Balsam from Ein Gedi until Ramah, and husbandmen refers to the netters of the Hillazon from the promontory of Tzur until Haifa." And Rashi, of blessed memory, explained that the word 'yogvim' (husbandmen) is etymologically related to the word 'yekavim', ie. large vats, wherein they spread out the Hillazon in order to extract its blood, as is mentioned in chapter 'Klal Gadol' (Shabbat 75a) "That Nevuzaradan left them be (ie. the vinedressers and husbandmen) for the sake of the garments of the King," see there. And if we go according to his understanding, of blessed memory, (of Rabbi David Pardo) that the Hillazon itself is only to be found at the time that it rises from the sea once in seventy years, and afterwards is not found at all, we would not be able to understand Nevuzaradan's having left them there for something that occurred only once in seventy years. Also, the expression 'the netters of the Hillazon' implies that that was always their occupation. Thus it seems clear that the Hillazon itself was also always available and was always able to be netted. And regarding what it says 'that it surfaces once in seventy years' the meaning of this is that once in seventy years it surfaces and multiplies, but afterwards, although it is also found, it is not found in such great abundance. And if so, Rav Yose's question 'is it to be found' needs explanation. For although it is not found in such great abundance so that everyone can acquire it easily, still, it should be acquirable by skilled netters who are expert in the art of netting to capture it.
7
והנראה, דמתשובתו של אותו זקן אתה לומד תמיהתו של רבי יוסי מה היתה, שהאריך בתשובתו, השמים מקום בים שמוטל בהרים וסמומיות מכישות אותו ומת ונימוק במקומו, וכפי פשטות כוונות שאלת רבי יוסי מי מצוי שהיה מתמה הרי נגנז ואינו מצוי להשיגו כלל, היה סגי ליה לאותו זקן להשיבו בקיצור שנזדמן לו מקום בים שמשיג אותו שם לצוד אותו. ולזה נראה דבאמת לא היתה כוונת רבי יוסי בתמיהתו מי מצוי שאינו בנמצא כלל, שהרי באמת הוא נמצא ואפשר לציידי דגים שיזדמן להם החלזון במקרה, כדאמרן מהאי דשבת שנבוזראדן הניח ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה, אלא כלפי שהשיבו אותו זקן על שאלתו פרנסתך במאי מחלזון, ולא השיבו שהוא צייד ופרנסתו ממה שמזדמן לו בצידתו יהיה חלזון או שאר מיני דגים, משמע שמחלזון לבדו הוא פרנסתו, על זה היה תמיהתו של רבי יוסי מי מצוי, כלומר מי מצוי תדיר בלא טורח שיספיק לו להתפרנס עצמו תמיד מהחלזון לבדו, שהגם שנמצא בהים ובבצים שסביב הים כמו שיתבאר, שהחלזון גידולו עיקר בים, אבל רק ע"י צידה וטורח גדול אפשר לציידי דגים שיזדמן להם במקרה, וגם אחת לשבעים שנה שעולה מן הארץ ומתרבה בהרים שבים וסמוכים לים, כמו שיתבאר אי"ה מפי' רש"י ז"ל, ג"כ צריך צידה וטורח גדול להשיגו, כמו שיתבאר מספר הקנה הקדוש, שדרך החלזון לחפור עצמו להטמין עצמו בארץ וכדדרשינן שפוני טמוני חול על החלזון, ואיך הוא אומר שפרנסתו הוא מהחלזון לבדו. וזה שהשיבו אותו זקן, השמים מקום בים שמוטל בהרים ואין צריך טורח לחפשו בים ולפרוש עליו מצודה, וסמומיות מכישות אותו ומת ונימוק במקומו ואיו יכול לחפור עצמו ולהטמין בארץ, וע"כ משיגו תמיד בנקל בלי טורח כלל ומתפרנס עצמו ממנו. ועל זה אמר רבי יוסי השמים זכר הוא שגנוז לצדיקים לעולם הבא, היינו שזה המקום שהוא משונה שהחלזון עולה שם תמיד בריבוי ונוח לצודו בנקל בלי שום טורח, ודאי דגנוז הוא לצדיקים לעוה"ב, ורק דלזה הזקן לזכר הטעימו מפרי מעשיו בעוה"ז ונתגלה לו אותו מקום, וכמו שנתבאר דלכל העולם אינו עולה לארץ ומתרבה אלא אחת לשבעים שנה וגם אז אינו בנקל כל כך להשיגו, כי חופר ומטמין עצמו בארץ, וכל עיקר הך עובדא דמייתי לה הספרי הוא לסמיכת המאמר והדרש שפוני זה חלזון כו' יעו"ש וזה ברור ונכון בעזהש"י:
And it would also appear that from the answer given by the old man we can learn of the nature of the question of Rav Yose. What was the meaning of the fact that the old man elaborated in his answer 'By the Heavens, in a place by the sea, situated in the mountains, poisonous insects bite it and it dies, and is decicated in its place.' If we say that the simple meaning of Rav Yose's question 'is it to be found' is that he was questioning due to the fact that it was hidden away and is completely unavailable, would it have been sufficient for this for this old man to answer him briefly that he found a place in the sea where he can net it? Therefore it appears that indeed Rav Yose's intention in asking 'is it available' is not that it is not at all available, for in truth it is available and fishermen sometimes would come across the Hillazon by chance as is implied from that tractate in Shabbat (ibid) that Nevuzaradan left the netters of the Hillazon from the promontory of Tzur until Haifa. But since the old man answered him regarding his livelihood that it comes from the Hillazon and he did not answer that he is a fisherman and his livelihood comes from what he catches, whether it be the Hillazon or any other type of fish, it is implied that the Hillazon by itself was his means of livelihood. And this was Rav Yose's question; 'is it so available without trouble' that it would be enough for him to always make his livelihood only from the Hillazon? For although it is found in the sea and in the swamps by the sea, as will be explained, that the essential harvest of the Hillazon is a t sea but only through great trouble in netting do fishermen occasionally come across it. And also once in every seventy years does it rise up from the sea floor and multiplies on the mountains that are in the sea and near the sea as will be explained with G-d's help from Rashi's explanation of blessed memory. And also that it needs tracking down and takes much trouble to find as will be explained from Sefer Hakaneh Hakadosh that the nature of the Hillazon is to burrow itself and hide itself in the earth. And as the Sifre states regarding the treasures hidden in the sand that this refers to the Hillazon, if so how could he (the old man) have said that his livelihood comes only from the Hillazon? 'That by the Heavens there is a place by the sea near the mountains' and there is no need to bother oneself and to look for it in the sea and spread a net upon it and (furthermore) 'poisonous insects bite it and it dies, and is decicated in its place' and (therefore) it cannot burrow and hide itself in the ground. And therefore he can always find it easily without any bother at all and he derives his livelihood from it. And regarding this did Rav Yose say 'By the Heavens it is a remembrance hidden for the Righteous in the world to come, 'in other words that this place is unique in that the Hillazon always surface there in abundance and it is easy to capture it without any trouble. Certainly such a place is hidden for the Righteous for the world to come. And only to this old man was a taste given as a result of his (meritorious) deeds in this world and the place was revealed to him. And as it is plain that normally it does not surface to the land and multiply but once in seventy years and then to it is not so easy to obtain because it burrows and hides itself in the earth, and the purpose of the Sifre bringing this incident in connection with its explanation of the treasures hidden in the sand that this refers to the Hillazon, etc. see there. And this is clear and correct due to the help of the Blessed Name.
8
וכן ממה דאיתא באגדה דמס' בבא בתרא (עד:) נפק בת קלא אמר לן מאי אית לכו בהדי קרטליתא דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא דעתידה דשדיא תכילתא בה לצדיקיא לעלמא דאתי יעו"ש, ליכא למשמע מינה שהתכלת נגנז עכשיו ונתבטל, דמלבד סוד ופנימיות הענין כמו שביאר המהרש"א ז"ל ג"כ אתי שפיר בפשיטות, דכלפי שעכשיו חשוב מאד ומשתמש ללבושי מלכות כפירש"י ז"ל שהבאתי לעיל, והיינו משום שנמכר בדמים יקרים ליקרת מציאותו שאי אפשר להשיגו כי אם אחר החיפוש וטורח גדול, קאמר דעתידה דשדיא תכילתא בה לצדיקי לעלמא דאתי שיהיה מזומן להם בלא טורח ויגיעה כלל, וכהאי דעתידה ארץ ישראל להוציא גלוסקאות וכלי מילת, הגם דגם עכשיו מצוין גלוסקאות וכלי מילת, אלא שהוא ע"י טורח ויגיעת האדם, ועתידה ארץ ישראל להוציא גלוסקאות וכלי מילת שיהיה מוכן ומזומן לישראל בלי עמל וטורח ויגיעה כלל, והכא נמי הכי עתידה דשדיא תכילתא בה שיהיה מזומן להם בלא עמל ויגיעה, אבל אין הכי נמי שגם עכשיו התכלת במציאות, שעל ידי יגיעה וטורח וחיפוש אחר החלזון אפשר שימצא, וכמו שנתבאר שגם בימי האמוראים היה התכלת מצוי להם:
So too, regarding the Aggadic portion of tractate Babaa Bathra (74b) "A Heavenly voice proceeded and told them 'What claim do you have in the crates in the house of Rabbi Hanina ben Dosa out of which the Techelet dye will be caste for the Righteous in the World to Come '", see there. We can not derive from this that the Techelet is now hidden and abrogated, for aside from the esoteric and inner meaning of this as was explained by the commentaries of Mehorasha of blessed memory, we may also explain this simply by saying that being that at the present time (ie. during the time of Rabbi Hanina ben Dosa) this (Techelet) is highly esteemed and is used in the dyeing of royal garments, as Rashi of blessed memory explained and as we quoted earlier in his name, and is therefore sold at high price, because it can only be found after careful and painstaking search, therefore it was said that in the World to Come this Techelet will be available to the Righteous without effort being expended in obtaining it. This is the same as the (Talmudic) statement saying that in the Future the Land of Israel will yield (ready-made) delicate white bread and cloaks of fine wool. Although in the present time these delicate white breads and fine woolen cloaks are also available, albeit for a price corresponding to the labor required to produce them, in the Future Time, these things will be readily available to the Israelites without any labor. So too, although the Techelet is today obtainable only through painstaking laborious search after the Hillazon, it is still nonetheless obtainable, as it was also during the days of the Amoraim as indicated above.
9
הן אמת שבמדרש במדבר רבה (שלח פ' יז) ובתנחומא (שלח) איתא בזה הלשון, ועכשיו אין לנו אלא לבן שהתכלת נגנז. אכן מלבד דצ"ע כנ"ל דאיך לא נמצא מזה שום רמז בש"ס לומר שנגנז התכלת, הדברים מתמיהים מאד, שהרי המדרש נסדר מאמוראים הראשונים רבי תנחומא ורבי אושעיא רבה, ולהדיא מצינו בש"ס שהיה התכלת מצוי עוד אצל אמוראי בתראי, וכמו שהבאתי מהאי דמנחות (מב:) אמר ליה אביי לרב שמואל בר רב יהודה כו' ויעו"ש עוד (מנחות מג.) מר ממשכי אייתי תכלתא בשני רב אחאי וכו' יעו"ש. וידוע דעת יש אומרים דרב אחאי היה מרבנן סבוראי, וגם לפי מה שכתבו התוס' במס' כתובות (ב:) על כל פנים מאמוראי בתראי הוה בימי רב אשי ואיך א"כ יאמרו האמוראים הראשונים שהתכלת נגנז:
Indeed in Midrash Rabbah Bamidbar (Parshat Shelach, chapter 17) and Tanhuma (ibid) we read: "And now we have only the white (strings of the Tzitzith), for the Techelet was hidden." Aside from the fact that this passage requires elucidation, based on our earlier statement, for how is it that we find no reference or indication in the Talmud to the effect that the Techelet was hidden, this passage is indeed perplexing, for we know that the Midrash was edited during the early period of the Amoraim, by Rav Tanhuma and Rav Ashya Rabbah, and we find explicitly indicated in the Talmud that the Techelet was to be found even among the later Amoraim as indicated in the previously mentioned passage in Menachot (42b) "Abaye asked Rav Shmuel the son of Rav Yehudah," see there. Also see (ibid 43a) "Mar of Meshke once obtained in the time of Rav Ahai some Techelet," see there. We know the opinion of some that Rav Ahai was of the Rabanan Savorai (the Rabbinic period following the Amoraim, sixth-eighth century CE) and in any case, we may derive from the Tosafot in tractate Ketubot (2b) that he was of the last period of Amoraim, for he lived during the time of Rav Ashi. If so, how did the early Amoraim say that the Techelet was hidden?
10
ואפילו לכשתמצא לומר שלשון זה הוא הוספה בלשון המדרש מאיזה מהגאונים ואינו מהאמוראים, וכמו שמצינו שהרבה דברים נתוספו במדרש מהגאונים וגם מגדולי הדורות שאחר הגאונים כגון רבי משה הדרשן. בכל זה אינו מתיישב על לבי, כי כפי הנראה שגם בימי הגאונים היה נהוג תכלת, וכדאיתא בהשגות הראב"ד ז"ל (הל' ציצית פ"א ה"י) דמייתי שרב נטרונאי גאון ז"ל סידר הל' ציצית בדיני תכלת יעו"ש וכן מרן הקדוש ז"ל בכסף משנה (שם) מביא שהגאון רבי שמעון בן חפני סידר ספר בהל' ציצית בלשון ערבי בדיני תכלת יעו"ש. וידוע שהגאונים לא סדרו הלכות רק הצריכים בשעתם, וגם בעל הערוך (ערך חלזון ב) נראה שראה את החלזון וידע לציירו יעו"ש כמו שיתבאר אי"ה:
Even if we may conjecture that term 'hidden' as used in this Midrash was formulated by the Geonim, and did not come from the Amoraim, as we find many instances where the Midrash was augmented by the Geonim or the great Rabbis of a later period such as Rabbi Moshe Hadarshan, it is nonetheless perplexing to me, for it seems that the Techelet was also in use during the time of the Geonim, as we find in the glosses of Rashbad of blessed memory (on Maimonides, Laws of Tzitzith, chapter 1 Law 10) where he indicates that "Rabbi Natronai Gaon of blessed memory compiled the laws of Tzitzith based on the laws of Techelet" see there. Also, our Holy Teacher of blessed memory, the author of the Kesef Mishna (commentary on Maimonides,, ibid) indicates that the Gaon Rabbi Shimeon be Hofni compiled a work on the laws of Tzitzith in Arabic, based on the laws of Techelet, see there. We know that the Geonim compiled works only of laws applicable to their own time. Also, it seems that the author of the Aruch (dictionary) on the word 'Hillazon', implies that he saw the Hillazon and knew how to draw a picture of it, see there, as will be elaborated on later, with G-d's help.
11
וגם הרמב"ם ז"ל, הגם שבפי' המשנה ריש פרק התכלת כתב, ואינו בנמצא בידינו היום לפי שאין אנו יודעים לצבעו, שאין כל מין תכלת בצמר נקרא תכלת אלא תכלת ידוע שאי אפשר לעשותה היום, ועל כן אנו עושין בלבן לבדו. וכן כתב בתשובה אחת סי' מ"ו שאין לנו אלא לבן. בכל זה נראה מחיבורו שאח"כ השיג החלזון והיה לו התכלת, שהרי בחיבורו ספר היד (הל' ציצית פ"ב ה"ב) מסמן את החלזון ודמו להכירו בסימניו כמו שיתבארו דבריו ז"ל אי"ה באורך, ומבאר כיצד עשייתו ומסמן אותו בסימנים שלא נתבארו בש"ס כלל, ומהיכן ידע אם לא השיג וראה אותו. וכן מתשובתו לחכמי לוניל שהובא בכסף משנה, שהשיב הלכה למעשה בענין תכלת משמע מפורש שהיה מצוי להם ונהגו בקיום מצות תכלת. ועל כן נראה ברור דלשון נגנז שבמדרש אין הכוונה שנגנז לגמרי ואינו אפשר שימצא כלל, אלא על שם שהופסק מציאותו לכלל ישראל, שמחמת יוקר מציאותו ולסיבת קושי וטלטול הגלות הופסק קיום מצות תכלת אצל כלל ישראל לפי שלא היה מצוי להם, הגם שליחידי סגולה שבדור היה להם תכלת קרי ליה נגנז, וכן אנו צריכים לומר בהחלט בלי ספק בביאור מאמר האר"י הקדוש ז"ל בפרי עץ חיים (שער הציצית) שתלה טעם ביטול מצות תכלת בחורבן ביהמ"ק שיב"ב יעו"ש סוד הדבר סוד ה' ליראיו, והרי מבואר להדיא בכמה דוכתי שגם אחר החורבן היו מקיימין מצות תכלת, אלא ע"כ שכוונתו ז"ל לתת טעם למה שמצות תכלת אינה מצויה לקיימה לכלל ישראל:
We also observe with regard to Maimonides; although in his commentary on the Mishna, at the beginning of the chapter Hatechelet (in tractate Menachot) wrote that "we are not in possession of it (ie. the Techelet) presently, because we do not know how to dye it since not all blue dyes usable for wool are called by the proper name 'Techelet' only the specific 'Techelet', we therefore can not dye it at this time, and thus we use only the white (strings for Tzitzith)," and he repeats this in Responsum 46, that now we use only the white (strings), nevertheless, from his later work (Mishna Torah) it is implied that he eventually succeeded in finding the Hillazon and obtaining Techelet, for in Hilchot Tzitzith (chapter 2 Law 2) he provides a list of the distinguishing features of the Hillazon and its blood (as will be elaborated upon later at length) and also describes how it was extracted, and in the process he provides features that find no mention at all in the Talmud, which he would not have known unless he actually obtained it and saw it. Also from his responsum to the sages of Luniel, quoted by the Kesef Mishna where he explains the practical application of the law regarding the Techelet it seems evident that it was available to them and that they conducted themselves in accordance with the Mitzvah of Techelet (on the Tzitzith). Therefore it seems clear that the designation 'was hidden', found in the Midrash does not mean that it was totally unavailable and not to be found at all, only that its use among the Israelites was interrupted due to the great expense and the tribulations and wanderings of the exile, it was unavailable to them, and although some great and esteemed individuals of the generations did succeed in obtaining it, it was referred to as 'hidden'. So too, we must certainly say that in order to explain the passage of the Holy Ari of blessed memory in Pri Etz Haim (Sha'ar Hatzitzith) who associated the reason for the cessation of the Mitzvah of Techelet with the destruction of the Holy Temple, may it be rebuilt quickly in our time, see there the secret of the matter, the Secret of the Lord is for those who fear Him. Since it is clearly evident from many passages that the Mitzvah of Techelet was fulfilled after the Destruction, we must therefore say that his intention of blessed memory is to provide the reason why the mitzvah of Techelet is not so abundantly available for all of Israel.
12
הנה נתבאר ביטול טענה הראשונה, לומר שנמנע הוא לשוב לקיים מצות תכלת מחמת שנגנז החלזון, שהרי נתבאר מכמה דוכתי שלא נגנז כלל, ושזמן רב אחר החורבן בימי התנאים והאמוראים היה להם תכלת, ואפשר קרוב לודאי שגם הרמב"ם ז"ל היה לו תכלת. ורק שאח"כ נשכח מאתנו לסיבת הגלות שנתגבר בעו"ה ונאסר במדינת המזרחים ללבוש מלבוש תכלת חוץ להפרתמים, כמ"ש (אסתר ח) ומרדכי יצא וגו' בלבוש מלכות תכלת וגו' ואולי נאסר גם התכלת בציצית כמו שהורגלו הפחות הקטנים להוסיף ולדקדק בכל, שוב מצאתי זאת ברמב"ן נמוקי תורה (פ' תצוה פסוק ג'):
Thus the abolition of the first claim that says that it is impossible for us to return and fulfill the Mitzvah of Techelet because the Hillazon was hidden is evident since from many examples it is indicated that it was not hidden at all, and that long after the Destruction during the days of the Tanaim and Amoraim, it was available to them, and it is possible indeed almost to the point of certainty, that Maimonides, of blessed memory, also had Techelet. And only afterwards was it forsaken among us due to the exile, which in our many iniquities has increased. And in the Eastern countries it became forbidden for anyone except Royal Nobility as it is written (Esther 8) "And Mordecai went forth from the presence of the King in Royal apparel, Techelet and white, etc." And perhaps Techelet was also forbidden to be placed in Tzitzith, as the lower officials were apt to make additions and be vigilant in all things. Later on I found corroboration to this in Nachmonides' commentary on the Torah (Exodus 28:3)
13
והנראה שהגם שאף אחר חורבן הבית היה התכלת מצוי עכ"פ ליחידי סגולה שבדור בימי התנאים ואמוראים, וגם בימי הגאונים כמו שנתבאר, וגם בעל ספר הקנה הקדוש נראה שהכיר החלזון והשיגו מדמסמנו כמו שיתבאר אי"ה כאשר נפרט סימני החלזון. אולם בסוף ימי הגאונים נראה שהופסק לגמרי ולא היה מצוי עוד אפילו ליחידי סגולה שבדור, כמו שנראה מהרמב"ם ז"ל בפי' המשנה ובתשובה (סי' מג) שלא היה לו תכלת, כי קודם לזה מזמן החורבן אף כי, וידל ישראל מאד וקצרה יד כלל ישראל להשיג לקיים מצות תכלת, בכל זה יחידי סגולה שבדור היו משיגים דם החלזון לתכלת, כי להיות שהיה נצרך גם להאומות דם החלזון לצבע התכלת לבגדי מלכיהם ושריהם וסגניהם, היה מצוי קצת צידת החלזון, והגם שהיו דמיו יקרים, בכל זה היה אפשר ליחידי סגולה שבדור להשיגו לתכלת מצוה, כי אז עדיין היו ישראל מצויים בארץ ישראל ועל חופי ים התיכון מקום צידת החלזון כמו שיתבאר. ורק אח"כ בסוף ימי הגאונים שנתגברה עול גלות ישמעאל על ישראל והלכו מגולה אל גולה, וגלו מסביב לים התיכון ומארץ ישראל, כמו שמבואר באגרת הרמב"ן ז"ל, שמצא את ארץ ישראל שמם ומעט מזער יהודים נמצאו שמה, וגם הנשארים שמה ובחופי הים לא היו מומחים, ותכלת אינו ניקח אלא מן המומחה, וכמה גזרות ושמדות שהיו אז, ומצורף לזה שהאומות לא הוצרכו עוד לצוד החלזון לצבע התכלת, כי התחילו להשתמש במינים אחרים לצבע התכלת, מאז הופסק לגמרי קיום מצות תכלת, כי גם יחידי סגולה לא השיגה ידם להשיג דם חלזון לתכלת. אכן אח"כ בימי הרמב"ם ודורו אחר שחיבר פי' המשנה שהוקל קצת עול הגלות, וכמה מישראל שהיו אז מקורבים למלכות, והרמב"ם ז"ל היה סמוך לחוף ים התיכון והיה נסיעתו מצוי על הים חפש אחר החלזון על ידי סימניו המבוארים בש"ס ומדרשים כמו שיתבאר, והשיגו וקיים מצות תכלת כמו שנראה להדיא מחיבורו שמסמנו בסימנים יותר מכפי שנתבאר בגמרא, ורק שאח"כ בעונותינו עוד נתגבר עול הגלות עד שנתבטל מאתנו קיום מצות התכלת ונשכח לגמרי, וממילא כי גם בימינו אינו מן הנמנע אשר אחר החיפוש ע"י הסימנים שבש"ס ומדרשי חז"ל והגאונים ז"ל נשיגהו בעזר האל יתברך:
and yet it seems that although after the destruction of the Temple, Techelet was available to only the treasured individuals of the generations during the time of the Tanaim and Amoraim, and also in the time of the Geonim, as was indicated, and the author of the Holy Sefer Hakaneh Hakadosh seems to have also been acquainted with the Hillazon and had acquired it, being that he gave distinguishing features as will be explained with the help of G-d, when we explicate on the distinguishing features of the Hillazon. However it seems that at the end of the days of the Geonim that it had completely ceased and was not to be found even among the singled out individuals of the generation as appears from Maimonides of blessed memory, from his commentary on the Mishna, and from his Responsum (number 43) that he did not have Techelet because prior to this, since the time of the Destruction, even if the Israelites would become greatly impoverished, and the multitude of Israel was not able to afford to fulfill the Mitzvah of Techelet, nevertheless, the distinguished individuals of the generation were able to obtain the blood of the Hillazon for the Techelet. Since the blood of the Hillazon was also used by the nations of the world, for the Techelet dye of their Royal apparel, for Royalty and Ministers, thus the netting of the Hillazon did occasionally occur. And although it was expensive, nonetheless, it was possible for the distinguished ones of the generation to acquire the Techelet for the sake of the Mitzvah. Because at that time there were Israelites to be found in the Land of Israel, and on the beaches of the Mediterranean where the Hillazon was caught, as will be explained. And afterwards, at the end of the period of the Geonim when the yoke of the exile of the Ishmaelites became heavier upon the Jews, and they were driven from exile to exile, also from the vicinity of the Mediterranean Sea and the Land of Israel as is explained in Nachmonides' epistle, where he of blessed memory, writes that he found the Land of Israel in desolation, with very few Jews living there. And also those left there who were living on the shores of the sea were not expert. And Techelet is only accepted from an expert. And there were many decrees and forced conversions at that time. Add to this also the fact that the nations no longer needed to track the Hillazon for the Techelet dye, because they had begun to use other species to extract the Techelet colored dye. And since that period the Mitzvah of Techelet ceased to be fulfilled. And even among the distinguished ones they were not able to acquire the blood of the Hillazon for the Techelet. However, afterwards, during the days of Maimonides and his generation, after he had completed his commentary on the Mishna, the yoke of the exile became slightly unfastened, and there were during that time many Israelites close to the King, and Maimonides of blessed memory lived near the Mediterranean coast and would travel on the sea to search for the Hillazon based on the distinguishing features derived from the Talmud and Midrashim, as will be explained. And he managed to come across it and fulfill the Mitzvah of Techelet. As is clear from his Code of Law, for he provides additional distinguishing features to those explained in the Talmud. It is only afterwards, when in our iniquities the yoke of the exile became more powerful, to the extent that the Mitzvah of Techelet ceased among us and was completely forgotten. Therefore, even in our time, it is not impossible that after search, based on the distinguishing features mentioned in the Talmud and Midrashim of our sages of blessed memory and from the Geonim of blessed memory, and with the help of G-d, we shall be able to acquire it.
הטענה הראשונה: היא כי כאשר ידוע שבעונותינו הרבים בחורבן בית ראשון ובחורבן בית שני שיבב"א נגנזו ונתבטלו מאתנו הרבה דברים, ויש לומר כי כן גזרה חכמתו יתברך גם על החלזון ודמו שצובעין ממנו התכלת, שיהיה נגנז עד עת קץ:
The first claim is, being that it is known that due to our many iniquities, with the destruction of the First Temple, and with the destruction of the Second Temple, may they be rebuilt quickly in our days, Amen, many things were hidden and ceased from among us. We may say so too did His Blessed Wisdom decree also regarding the "Hillazon" and its blood from which we dye the "Techelet", that they be hidden till the end of time.
אכן טענה זו ביטולה מבואר מאד, להיות שלא מצינו בשום מקום בש"ס לומר כן שנתבטל ונגנז התכלת בשום זמן מהזמנים, והרי מצינו שהש"ס שלהי מס' סוטה קא חשיב ואזיל הדברים שנתמעטו ונתבטל מציאותם אחר החורבן, ואפילו דברים שמצויים ורק נתמעט ריבוי מציאותם קא חשיב ג"כ כדאיתא (סוטה מח:) מיום שחרב מקדש ראשון בטלה שירא פרנדא ועיין תוס' (שבת כ: ד"ה אנן) דמ"מ שכיח קצת יעו"ש. וכן זכוכית לבנה דקחשיב התם ועיין תוס' (בבא מציעא כט: ד"ה בזכוכית) דמ"מ שכיח קצת יעו"ש, וכן נופת צופים הנזכר במס' סוטה (שם) שבטל ובירושלמי (פאה פ"ז ה"ג) נראה שנמצא גם אחר החורבן, ואם באמת נגנז התכלת ונתבטל ודאי הוי קחשיב ליה הש"ס בשום דוכתא מלאשמועינן זאת. ומזה נראה ברור דלא נגנז ולא נתבטל ממציאותו הקודם, ולהכי לא שייך למיחשביה, כי לא נשתנה מציאותו בשום זמן מהזמנים, כי תמיד היה מציאותו יקר, כדאיתא במס' מנחות (מג.) ונמכר בדמים יקרים יעו"ש, והיה צריך בקי ואומן מומחה בעשיית צבעו, כדמשמע התם, וגם עכשיו אחר החורבן אין מציאותו יקר יותר מבזמן המקדש ואפשר מציאותו בעזר השי"ת ע"י בקי ואומן מומחה:
Indeed the removal of this claim is quite clear, being that we found no place in the Talmud that tells us that at any particular time that "Techelet" was hidden. For we do find at the end of tractate Sotah that they consider and mention those objects that were lessened and eventually ceased to be found after the destruction. And even those things that were to be found but whose abundance was greatly lessened were also mentioned, as it is written (Sotah 48b) "From the day that the First Temple was destroyed song and fine silk were abolished " and see Tosafot (Shabbat 20b Anan) but in any case they are (ie. song and fine silk) to be found, they are somewhat commonplace, see there. Also white glass is mentioned there, and see Tosafot (Baba Metzia 29b B'Zchuchit) but nonetheless they are still somewhat commonplace, see there. As so too, the flowing honeydew as is mentioned in tractate Sotah (ibid) that it ceased. And yet in the Jerusalem Talmud (Peah, chapter 7 law 3) it seems that it was also found after the destruction. And if indeed the "Techelet" was hidden and ceased to be, the Talmud would certainly have mentioned it in this connection. And in any case, would not have failed to let us know about this anywhere in the Talmud. And from this it seems clear that it was not hidden, nor did it cease to exist and to this we need not even give a thought; for at no time was its existence changed, and it was always difficult to obtain, as tractate Menachot points out (43a) "And it was sold dearly," see there. Also an expert and artisan, one proficient in the making of the dye, was also needed, as is implied there (Menachot ibid). And now too after the destruction of the Temple, its acquisition is no more expensive than during the time of the Temple. And its location is ascertainable with Blessed Divine Help, through an expertly skilled artisan.
ומה דאיתא בספרי (פ' ברכה פסקא שנ"ד) על פסוק שפע ימים יינקו, אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד ושאלתיו בשלומו, אמרתי לו פרנסתך במה הוא, אמר לי מחלזון, אמרתי לו ומי מצוי, אמר לי השמים מקום בים שמוטל בהרים וסמומיות מכישות אותו ומת ונימוק במקומו, אמרתי השמים זכר הוא שנגנז לצדיקים לעולם הבא, שפוני זה חלזון וכו' יעו"ש. ומשמע מזה לכאורה שהחלזון שצובעין ממנו תכלת נגנז, אכן באמת תמוה דבימי התנאים ודאי היה מצוי להם תכלת, שהרי אפילו בימי האמוראים היה נהוג תכלת כדאיתא במס' מנחות (מב:) אמר ליה אביי לרב שמואל בר רב יהודה הא תכילתא היכי צבעיתו לה וכו' יעו"ש:
And as for what is mentioned in the Sifre (Deuteronomy chapter 354) concerning the verse "'For they shall suck of the abundance of the seas' (Deuteronomy 33:19) Said Reb Yose: One day as I was traveling from Keziv to Tzur I encountered an old man, and greeted him with 'Peace'. I asked him 'what is your means of livelihood?' He told me 'the Hillazon'. I asked him, 'can it be found?' He told me ' By the Heavens, there is a place by the sea, situated among the mountains, and poisonous insects bite it (ie. the Hillazon) and it dies and it rots in its place.' I said to him 'The Heavens are a remembrance hidden for the Righteous for the world to come.' 'The treasure'; this is the Hillazon," etc, see there. From this it may be implied that the Hillazon from which the Techelet dye was made, was hidden. However, indeed that would be questionable, for during the time of the 'Tanaim' (1st-3rd century CE) one must have been able to acquire the Techelet since we find Techelet in use even in the days of the 'Amoriam' (3rd-6th century CE), as is mentioned in tractate Menachot (42b) "Abaye said to Rav Shmuel bar Reb Yehudah, this Techelet, how do you dye it?", see there.
ומצאתי להגאון העצום הספרדי מו"ה דוד פארדו ז"ל בספרו היקר ספרי דבי רב שהעיר בזה, דמאי קא מתמה רבי יוסי ומי מצוי והא גם בימי האמוראים היה מצוי, ותירץ דמדקאמר ליה אותו הזקן שפרנסתו מחלזון ולא אמר מתכלת, שמע מיניה שלא היה עסקו מצובעי התכלת או ממוכרי התכלת אלא שהיה כל שעה צד חלזונות עצמן ומזה היה מתפרנס, ועל זה היה מתמה האיך היה מתפרנס מחלזון דמשמע שהיה שכיח לו לצודו בכל פעם ומי מצוי הוא, והשיבו הזקן דאין הכי נמי שלא נמצא אלא במקום ידוע בים, וביאר שם שרק המובחר הוא גנוז לצדיקים יעו"ש, ביאור דבריו ז"ל נראה, שרק מחמת שאמר שפרנסתו מחלזון הוא דקא מתמה מי מצוי הוא, והיינו כדאמרינן (מנחות מד.) ועולה אחת לשבעים שנה וכו' יעו"ש וכיון דאינו עולה אלא אחת לשבעים שנה היאך הוא מצוי לצודו בכל פעם, אבל צבע התכלת היה מצוי, שהגם שהחלזון אינו עולה אלא אחת לשבעים שנה מ"מ היו מכינים אז מדמו צבע התכלת על כל השבעים שנה, כן נראה ביאור דבריו ז"ל, ואולי כתב להדיא כן כי אין ספרו לפני לעיין בו ולא העתקתי רק הרשום בזכרוני:
I found in the work of the brilliant Sephardic Rabbi David Pardo of Blessed memory, in his precious book Sifre Deve Rev, who brings up the point in connection with the above mentioned Sifre and asks regarding the query of Rabbi Yose 'is it to be found, 'was it not found during the days of the Amoriam? And he answers that 'since the old man told him that his livelihood comes from the Hillazon, and did not say (that it comes from) the Techelet, it was implied that his work is not the dying of the Techelet or the selling of the Techelet, that he was always hunting the Hillazon itself, and it was from this that he made his livelihood. And this was Reb Yose's question; "How was he able to make a livelihood from the Hillazon," because this implied that he was able to track it down at any time; Is it so common? And the old man answered him "indeed it is not to be found except in a certain place, in the seas." And he explained there 'that only the choicest is hidden for the Righteous," see there. It seems that the meaning of this scholar's words, of blessed memory, that it is only because he (the old man) said that his livelihood was from the Hillazon, that Reb Yose asked, 'is it (so easily) found.' This is in accordance with what is written (Menachot44a) that it (the Hillazon) surfaces only once in seventy years, see there. And since it only surfaces once in seventy years how can it be so common as to be captured at any time? However, the dye of the Techelet (on the other hand) was readily obtainable for although the Hillazon only surfaced once in seventy years, nevertheless, at the time that it surfaced, they prepared enough Techelet dye for seventy years. This seems to be the meaning of his words of blessed memory. And perhaps he himself said this explicitly, however his book is not in front of me now, so that I can look at it, I am merely quoting from memory.
וכפי זה היה נראה לכאורה, כי דבר הנמנע הוא בימינו אלה לחפש אחר החלזון לצבוע מדמו צבע התכלת, שהרי אין אנו יודעין חשבון השנה שהחלזון עולה לצוד אותו:
According to this it would apparently seem that it would be impossible in our day to search for the Hillazon from whose blood the Techelet dye comes, for we do not know the reckoning of the years that the Hillazon surfaces, in order to capture it.
אכן באמת מה שהבין במאמר הש"ס ועולה אחת לשבעים שנה שאינו נמצא כלל, רק אז באותה העת שעולה, ואח"כ אינו בנמצא עוד כלל הוא דבר מתמיה, שהרי אמרינן במס' שבת (כו.) ומדלת הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכורמים וליוגבים (ירמיה נב) כורמים תנא רב יוסף אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא, יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה. ופירש"י ז"ל, וליוגבים לשון יקבים שעוצרים ופוצעין את החלזון להוציא דמו כדאמרן בפרק כלל גדול (עה.) והניחם נבוזראדן ללבושי המלך יעו"ש. ואי כפי הבנתו ז"ל שהחלזון עצמו אינו מצוי אלא אותה העת שהוא עולה מן הים אחת לשבעים שנה ואח"כ אינו בנמצא עוד כלל, א"כ יפלא וכי השאיר אותם לדבר שהוא אחת לשבעים שנה, וגם לשון ציידי חלזון משמע שהיו תמיד ציידי החלזון. אלא נראה ברור שגם החלזון עצמו נמצא תמיד ויכולין לצוד אותו, והא דקאמר שעולה אחת לשבעים שנה, היינו שאחת לשבעים שנה עולה ומתרבה, אבל אחר כך הגם שנמצא גם כן אבל אינו מצוי כל כך, ואם כן תמיהת רבי יוסי מי מצוי צריך ביאור, דהגם שאינו מצוי כל כך לכל אדם ליטלו בנקל אבל מכל מקום מצוי הוא להציידים האומנים ובקיאים במלאכת הצידה לצוד אותו:
However, it seems clearly the case that what was understood based on the Talmudic source just quoted 'that it rises only once in seventy years,' implies that it is not found at all, only during the time that it surfaces, and afterwards it is not to be found at all. Yet, this is indeed doubtful, because we find in tractate Shabbat (26a) "'But Nevuzaradan, the captain of the guard, left of the poorest of the lad to be vinedressers (kormim) and husbandmen (yogbim)' (Jeremiah 52:16). Said Rav Yoseph; the vinedressers refer to those who harvest the Balsam from Ein Gedi until Ramah, and husbandmen refers to the netters of the Hillazon from the promontory of Tzur until Haifa." And Rashi, of blessed memory, explained that the word 'yogvim' (husbandmen) is etymologically related to the word 'yekavim', ie. large vats, wherein they spread out the Hillazon in order to extract its blood, as is mentioned in chapter 'Klal Gadol' (Shabbat 75a) "That Nevuzaradan left them be (ie. the vinedressers and husbandmen) for the sake of the garments of the King," see there. And if we go according to his understanding, of blessed memory, (of Rabbi David Pardo) that the Hillazon itself is only to be found at the time that it rises from the sea once in seventy years, and afterwards is not found at all, we would not be able to understand Nevuzaradan's having left them there for something that occurred only once in seventy years. Also, the expression 'the netters of the Hillazon' implies that that was always their occupation. Thus it seems clear that the Hillazon itself was also always available and was always able to be netted. And regarding what it says 'that it surfaces once in seventy years' the meaning of this is that once in seventy years it surfaces and multiplies, but afterwards, although it is also found, it is not found in such great abundance. And if so, Rav Yose's question 'is it to be found' needs explanation. For although it is not found in such great abundance so that everyone can acquire it easily, still, it should be acquirable by skilled netters who are expert in the art of netting to capture it.
והנראה, דמתשובתו של אותו זקן אתה לומד תמיהתו של רבי יוסי מה היתה, שהאריך בתשובתו, השמים מקום בים שמוטל בהרים וסמומיות מכישות אותו ומת ונימוק במקומו, וכפי פשטות כוונות שאלת רבי יוסי מי מצוי שהיה מתמה הרי נגנז ואינו מצוי להשיגו כלל, היה סגי ליה לאותו זקן להשיבו בקיצור שנזדמן לו מקום בים שמשיג אותו שם לצוד אותו. ולזה נראה דבאמת לא היתה כוונת רבי יוסי בתמיהתו מי מצוי שאינו בנמצא כלל, שהרי באמת הוא נמצא ואפשר לציידי דגים שיזדמן להם החלזון במקרה, כדאמרן מהאי דשבת שנבוזראדן הניח ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה, אלא כלפי שהשיבו אותו זקן על שאלתו פרנסתך במאי מחלזון, ולא השיבו שהוא צייד ופרנסתו ממה שמזדמן לו בצידתו יהיה חלזון או שאר מיני דגים, משמע שמחלזון לבדו הוא פרנסתו, על זה היה תמיהתו של רבי יוסי מי מצוי, כלומר מי מצוי תדיר בלא טורח שיספיק לו להתפרנס עצמו תמיד מהחלזון לבדו, שהגם שנמצא בהים ובבצים שסביב הים כמו שיתבאר, שהחלזון גידולו עיקר בים, אבל רק ע"י צידה וטורח גדול אפשר לציידי דגים שיזדמן להם במקרה, וגם אחת לשבעים שנה שעולה מן הארץ ומתרבה בהרים שבים וסמוכים לים, כמו שיתבאר אי"ה מפי' רש"י ז"ל, ג"כ צריך צידה וטורח גדול להשיגו, כמו שיתבאר מספר הקנה הקדוש, שדרך החלזון לחפור עצמו להטמין עצמו בארץ וכדדרשינן שפוני טמוני חול על החלזון, ואיך הוא אומר שפרנסתו הוא מהחלזון לבדו. וזה שהשיבו אותו זקן, השמים מקום בים שמוטל בהרים ואין צריך טורח לחפשו בים ולפרוש עליו מצודה, וסמומיות מכישות אותו ומת ונימוק במקומו ואיו יכול לחפור עצמו ולהטמין בארץ, וע"כ משיגו תמיד בנקל בלי טורח כלל ומתפרנס עצמו ממנו. ועל זה אמר רבי יוסי השמים זכר הוא שגנוז לצדיקים לעולם הבא, היינו שזה המקום שהוא משונה שהחלזון עולה שם תמיד בריבוי ונוח לצודו בנקל בלי שום טורח, ודאי דגנוז הוא לצדיקים לעוה"ב, ורק דלזה הזקן לזכר הטעימו מפרי מעשיו בעוה"ז ונתגלה לו אותו מקום, וכמו שנתבאר דלכל העולם אינו עולה לארץ ומתרבה אלא אחת לשבעים שנה וגם אז אינו בנקל כל כך להשיגו, כי חופר ומטמין עצמו בארץ, וכל עיקר הך עובדא דמייתי לה הספרי הוא לסמיכת המאמר והדרש שפוני זה חלזון כו' יעו"ש וזה ברור ונכון בעזהש"י:
And it would also appear that from the answer given by the old man we can learn of the nature of the question of Rav Yose. What was the meaning of the fact that the old man elaborated in his answer 'By the Heavens, in a place by the sea, situated in the mountains, poisonous insects bite it and it dies, and is decicated in its place.' If we say that the simple meaning of Rav Yose's question 'is it to be found' is that he was questioning due to the fact that it was hidden away and is completely unavailable, would it have been sufficient for this for this old man to answer him briefly that he found a place in the sea where he can net it? Therefore it appears that indeed Rav Yose's intention in asking 'is it available' is not that it is not at all available, for in truth it is available and fishermen sometimes would come across the Hillazon by chance as is implied from that tractate in Shabbat (ibid) that Nevuzaradan left the netters of the Hillazon from the promontory of Tzur until Haifa. But since the old man answered him regarding his livelihood that it comes from the Hillazon and he did not answer that he is a fisherman and his livelihood comes from what he catches, whether it be the Hillazon or any other type of fish, it is implied that the Hillazon by itself was his means of livelihood. And this was Rav Yose's question; 'is it so available without trouble' that it would be enough for him to always make his livelihood only from the Hillazon? For although it is found in the sea and in the swamps by the sea, as will be explained, that the essential harvest of the Hillazon is a t sea but only through great trouble in netting do fishermen occasionally come across it. And also once in every seventy years does it rise up from the sea floor and multiplies on the mountains that are in the sea and near the sea as will be explained with G-d's help from Rashi's explanation of blessed memory. And also that it needs tracking down and takes much trouble to find as will be explained from Sefer Hakaneh Hakadosh that the nature of the Hillazon is to burrow itself and hide itself in the earth. And as the Sifre states regarding the treasures hidden in the sand that this refers to the Hillazon, if so how could he (the old man) have said that his livelihood comes only from the Hillazon? 'That by the Heavens there is a place by the sea near the mountains' and there is no need to bother oneself and to look for it in the sea and spread a net upon it and (furthermore) 'poisonous insects bite it and it dies, and is decicated in its place' and (therefore) it cannot burrow and hide itself in the ground. And therefore he can always find it easily without any bother at all and he derives his livelihood from it. And regarding this did Rav Yose say 'By the Heavens it is a remembrance hidden for the Righteous in the world to come, 'in other words that this place is unique in that the Hillazon always surface there in abundance and it is easy to capture it without any trouble. Certainly such a place is hidden for the Righteous for the world to come. And only to this old man was a taste given as a result of his (meritorious) deeds in this world and the place was revealed to him. And as it is plain that normally it does not surface to the land and multiply but once in seventy years and then to it is not so easy to obtain because it burrows and hides itself in the earth, and the purpose of the Sifre bringing this incident in connection with its explanation of the treasures hidden in the sand that this refers to the Hillazon, etc. see there. And this is clear and correct due to the help of the Blessed Name.
וכן ממה דאיתא באגדה דמס' בבא בתרא (עד:) נפק בת קלא אמר לן מאי אית לכו בהדי קרטליתא דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא דעתידה דשדיא תכילתא בה לצדיקיא לעלמא דאתי יעו"ש, ליכא למשמע מינה שהתכלת נגנז עכשיו ונתבטל, דמלבד סוד ופנימיות הענין כמו שביאר המהרש"א ז"ל ג"כ אתי שפיר בפשיטות, דכלפי שעכשיו חשוב מאד ומשתמש ללבושי מלכות כפירש"י ז"ל שהבאתי לעיל, והיינו משום שנמכר בדמים יקרים ליקרת מציאותו שאי אפשר להשיגו כי אם אחר החיפוש וטורח גדול, קאמר דעתידה דשדיא תכילתא בה לצדיקי לעלמא דאתי שיהיה מזומן להם בלא טורח ויגיעה כלל, וכהאי דעתידה ארץ ישראל להוציא גלוסקאות וכלי מילת, הגם דגם עכשיו מצוין גלוסקאות וכלי מילת, אלא שהוא ע"י טורח ויגיעת האדם, ועתידה ארץ ישראל להוציא גלוסקאות וכלי מילת שיהיה מוכן ומזומן לישראל בלי עמל וטורח ויגיעה כלל, והכא נמי הכי עתידה דשדיא תכילתא בה שיהיה מזומן להם בלא עמל ויגיעה, אבל אין הכי נמי שגם עכשיו התכלת במציאות, שעל ידי יגיעה וטורח וחיפוש אחר החלזון אפשר שימצא, וכמו שנתבאר שגם בימי האמוראים היה התכלת מצוי להם:
So too, regarding the Aggadic portion of tractate Babaa Bathra (74b) "A Heavenly voice proceeded and told them 'What claim do you have in the crates in the house of Rabbi Hanina ben Dosa out of which the Techelet dye will be caste for the Righteous in the World to Come '", see there. We can not derive from this that the Techelet is now hidden and abrogated, for aside from the esoteric and inner meaning of this as was explained by the commentaries of Mehorasha of blessed memory, we may also explain this simply by saying that being that at the present time (ie. during the time of Rabbi Hanina ben Dosa) this (Techelet) is highly esteemed and is used in the dyeing of royal garments, as Rashi of blessed memory explained and as we quoted earlier in his name, and is therefore sold at high price, because it can only be found after careful and painstaking search, therefore it was said that in the World to Come this Techelet will be available to the Righteous without effort being expended in obtaining it. This is the same as the (Talmudic) statement saying that in the Future the Land of Israel will yield (ready-made) delicate white bread and cloaks of fine wool. Although in the present time these delicate white breads and fine woolen cloaks are also available, albeit for a price corresponding to the labor required to produce them, in the Future Time, these things will be readily available to the Israelites without any labor. So too, although the Techelet is today obtainable only through painstaking laborious search after the Hillazon, it is still nonetheless obtainable, as it was also during the days of the Amoraim as indicated above.
הן אמת שבמדרש במדבר רבה (שלח פ' יז) ובתנחומא (שלח) איתא בזה הלשון, ועכשיו אין לנו אלא לבן שהתכלת נגנז. אכן מלבד דצ"ע כנ"ל דאיך לא נמצא מזה שום רמז בש"ס לומר שנגנז התכלת, הדברים מתמיהים מאד, שהרי המדרש נסדר מאמוראים הראשונים רבי תנחומא ורבי אושעיא רבה, ולהדיא מצינו בש"ס שהיה התכלת מצוי עוד אצל אמוראי בתראי, וכמו שהבאתי מהאי דמנחות (מב:) אמר ליה אביי לרב שמואל בר רב יהודה כו' ויעו"ש עוד (מנחות מג.) מר ממשכי אייתי תכלתא בשני רב אחאי וכו' יעו"ש. וידוע דעת יש אומרים דרב אחאי היה מרבנן סבוראי, וגם לפי מה שכתבו התוס' במס' כתובות (ב:) על כל פנים מאמוראי בתראי הוה בימי רב אשי ואיך א"כ יאמרו האמוראים הראשונים שהתכלת נגנז:
Indeed in Midrash Rabbah Bamidbar (Parshat Shelach, chapter 17) and Tanhuma (ibid) we read: "And now we have only the white (strings of the Tzitzith), for the Techelet was hidden." Aside from the fact that this passage requires elucidation, based on our earlier statement, for how is it that we find no reference or indication in the Talmud to the effect that the Techelet was hidden, this passage is indeed perplexing, for we know that the Midrash was edited during the early period of the Amoraim, by Rav Tanhuma and Rav Ashya Rabbah, and we find explicitly indicated in the Talmud that the Techelet was to be found even among the later Amoraim as indicated in the previously mentioned passage in Menachot (42b) "Abaye asked Rav Shmuel the son of Rav Yehudah," see there. Also see (ibid 43a) "Mar of Meshke once obtained in the time of Rav Ahai some Techelet," see there. We know the opinion of some that Rav Ahai was of the Rabanan Savorai (the Rabbinic period following the Amoraim, sixth-eighth century CE) and in any case, we may derive from the Tosafot in tractate Ketubot (2b) that he was of the last period of Amoraim, for he lived during the time of Rav Ashi. If so, how did the early Amoraim say that the Techelet was hidden?
ואפילו לכשתמצא לומר שלשון זה הוא הוספה בלשון המדרש מאיזה מהגאונים ואינו מהאמוראים, וכמו שמצינו שהרבה דברים נתוספו במדרש מהגאונים וגם מגדולי הדורות שאחר הגאונים כגון רבי משה הדרשן. בכל זה אינו מתיישב על לבי, כי כפי הנראה שגם בימי הגאונים היה נהוג תכלת, וכדאיתא בהשגות הראב"ד ז"ל (הל' ציצית פ"א ה"י) דמייתי שרב נטרונאי גאון ז"ל סידר הל' ציצית בדיני תכלת יעו"ש וכן מרן הקדוש ז"ל בכסף משנה (שם) מביא שהגאון רבי שמעון בן חפני סידר ספר בהל' ציצית בלשון ערבי בדיני תכלת יעו"ש. וידוע שהגאונים לא סדרו הלכות רק הצריכים בשעתם, וגם בעל הערוך (ערך חלזון ב) נראה שראה את החלזון וידע לציירו יעו"ש כמו שיתבאר אי"ה:
Even if we may conjecture that term 'hidden' as used in this Midrash was formulated by the Geonim, and did not come from the Amoraim, as we find many instances where the Midrash was augmented by the Geonim or the great Rabbis of a later period such as Rabbi Moshe Hadarshan, it is nonetheless perplexing to me, for it seems that the Techelet was also in use during the time of the Geonim, as we find in the glosses of Rashbad of blessed memory (on Maimonides, Laws of Tzitzith, chapter 1 Law 10) where he indicates that "Rabbi Natronai Gaon of blessed memory compiled the laws of Tzitzith based on the laws of Techelet" see there. Also, our Holy Teacher of blessed memory, the author of the Kesef Mishna (commentary on Maimonides,, ibid) indicates that the Gaon Rabbi Shimeon be Hofni compiled a work on the laws of Tzitzith in Arabic, based on the laws of Techelet, see there. We know that the Geonim compiled works only of laws applicable to their own time. Also, it seems that the author of the Aruch (dictionary) on the word 'Hillazon', implies that he saw the Hillazon and knew how to draw a picture of it, see there, as will be elaborated on later, with G-d's help.
וגם הרמב"ם ז"ל, הגם שבפי' המשנה ריש פרק התכלת כתב, ואינו בנמצא בידינו היום לפי שאין אנו יודעים לצבעו, שאין כל מין תכלת בצמר נקרא תכלת אלא תכלת ידוע שאי אפשר לעשותה היום, ועל כן אנו עושין בלבן לבדו. וכן כתב בתשובה אחת סי' מ"ו שאין לנו אלא לבן. בכל זה נראה מחיבורו שאח"כ השיג החלזון והיה לו התכלת, שהרי בחיבורו ספר היד (הל' ציצית פ"ב ה"ב) מסמן את החלזון ודמו להכירו בסימניו כמו שיתבארו דבריו ז"ל אי"ה באורך, ומבאר כיצד עשייתו ומסמן אותו בסימנים שלא נתבארו בש"ס כלל, ומהיכן ידע אם לא השיג וראה אותו. וכן מתשובתו לחכמי לוניל שהובא בכסף משנה, שהשיב הלכה למעשה בענין תכלת משמע מפורש שהיה מצוי להם ונהגו בקיום מצות תכלת. ועל כן נראה ברור דלשון נגנז שבמדרש אין הכוונה שנגנז לגמרי ואינו אפשר שימצא כלל, אלא על שם שהופסק מציאותו לכלל ישראל, שמחמת יוקר מציאותו ולסיבת קושי וטלטול הגלות הופסק קיום מצות תכלת אצל כלל ישראל לפי שלא היה מצוי להם, הגם שליחידי סגולה שבדור היה להם תכלת קרי ליה נגנז, וכן אנו צריכים לומר בהחלט בלי ספק בביאור מאמר האר"י הקדוש ז"ל בפרי עץ חיים (שער הציצית) שתלה טעם ביטול מצות תכלת בחורבן ביהמ"ק שיב"ב יעו"ש סוד הדבר סוד ה' ליראיו, והרי מבואר להדיא בכמה דוכתי שגם אחר החורבן היו מקיימין מצות תכלת, אלא ע"כ שכוונתו ז"ל לתת טעם למה שמצות תכלת אינה מצויה לקיימה לכלל ישראל:
We also observe with regard to Maimonides; although in his commentary on the Mishna, at the beginning of the chapter Hatechelet (in tractate Menachot) wrote that "we are not in possession of it (ie. the Techelet) presently, because we do not know how to dye it since not all blue dyes usable for wool are called by the proper name 'Techelet' only the specific 'Techelet', we therefore can not dye it at this time, and thus we use only the white (strings for Tzitzith)," and he repeats this in Responsum 46, that now we use only the white (strings), nevertheless, from his later work (Mishna Torah) it is implied that he eventually succeeded in finding the Hillazon and obtaining Techelet, for in Hilchot Tzitzith (chapter 2 Law 2) he provides a list of the distinguishing features of the Hillazon and its blood (as will be elaborated upon later at length) and also describes how it was extracted, and in the process he provides features that find no mention at all in the Talmud, which he would not have known unless he actually obtained it and saw it. Also from his responsum to the sages of Luniel, quoted by the Kesef Mishna where he explains the practical application of the law regarding the Techelet it seems evident that it was available to them and that they conducted themselves in accordance with the Mitzvah of Techelet (on the Tzitzith). Therefore it seems clear that the designation 'was hidden', found in the Midrash does not mean that it was totally unavailable and not to be found at all, only that its use among the Israelites was interrupted due to the great expense and the tribulations and wanderings of the exile, it was unavailable to them, and although some great and esteemed individuals of the generations did succeed in obtaining it, it was referred to as 'hidden'. So too, we must certainly say that in order to explain the passage of the Holy Ari of blessed memory in Pri Etz Haim (Sha'ar Hatzitzith) who associated the reason for the cessation of the Mitzvah of Techelet with the destruction of the Holy Temple, may it be rebuilt quickly in our time, see there the secret of the matter, the Secret of the Lord is for those who fear Him. Since it is clearly evident from many passages that the Mitzvah of Techelet was fulfilled after the Destruction, we must therefore say that his intention of blessed memory is to provide the reason why the mitzvah of Techelet is not so abundantly available for all of Israel.
הנה נתבאר ביטול טענה הראשונה, לומר שנמנע הוא לשוב לקיים מצות תכלת מחמת שנגנז החלזון, שהרי נתבאר מכמה דוכתי שלא נגנז כלל, ושזמן רב אחר החורבן בימי התנאים והאמוראים היה להם תכלת, ואפשר קרוב לודאי שגם הרמב"ם ז"ל היה לו תכלת. ורק שאח"כ נשכח מאתנו לסיבת הגלות שנתגבר בעו"ה ונאסר במדינת המזרחים ללבוש מלבוש תכלת חוץ להפרתמים, כמ"ש (אסתר ח) ומרדכי יצא וגו' בלבוש מלכות תכלת וגו' ואולי נאסר גם התכלת בציצית כמו שהורגלו הפחות הקטנים להוסיף ולדקדק בכל, שוב מצאתי זאת ברמב"ן נמוקי תורה (פ' תצוה פסוק ג'):
Thus the abolition of the first claim that says that it is impossible for us to return and fulfill the Mitzvah of Techelet because the Hillazon was hidden is evident since from many examples it is indicated that it was not hidden at all, and that long after the Destruction during the days of the Tanaim and Amoraim, it was available to them, and it is possible indeed almost to the point of certainty, that Maimonides, of blessed memory, also had Techelet. And only afterwards was it forsaken among us due to the exile, which in our many iniquities has increased. And in the Eastern countries it became forbidden for anyone except Royal Nobility as it is written (Esther 8) "And Mordecai went forth from the presence of the King in Royal apparel, Techelet and white, etc." And perhaps Techelet was also forbidden to be placed in Tzitzith, as the lower officials were apt to make additions and be vigilant in all things. Later on I found corroboration to this in Nachmonides' commentary on the Torah (Exodus 28:3)
והנראה שהגם שאף אחר חורבן הבית היה התכלת מצוי עכ"פ ליחידי סגולה שבדור בימי התנאים ואמוראים, וגם בימי הגאונים כמו שנתבאר, וגם בעל ספר הקנה הקדוש נראה שהכיר החלזון והשיגו מדמסמנו כמו שיתבאר אי"ה כאשר נפרט סימני החלזון. אולם בסוף ימי הגאונים נראה שהופסק לגמרי ולא היה מצוי עוד אפילו ליחידי סגולה שבדור, כמו שנראה מהרמב"ם ז"ל בפי' המשנה ובתשובה (סי' מג) שלא היה לו תכלת, כי קודם לזה מזמן החורבן אף כי, וידל ישראל מאד וקצרה יד כלל ישראל להשיג לקיים מצות תכלת, בכל זה יחידי סגולה שבדור היו משיגים דם החלזון לתכלת, כי להיות שהיה נצרך גם להאומות דם החלזון לצבע התכלת לבגדי מלכיהם ושריהם וסגניהם, היה מצוי קצת צידת החלזון, והגם שהיו דמיו יקרים, בכל זה היה אפשר ליחידי סגולה שבדור להשיגו לתכלת מצוה, כי אז עדיין היו ישראל מצויים בארץ ישראל ועל חופי ים התיכון מקום צידת החלזון כמו שיתבאר. ורק אח"כ בסוף ימי הגאונים שנתגברה עול גלות ישמעאל על ישראל והלכו מגולה אל גולה, וגלו מסביב לים התיכון ומארץ ישראל, כמו שמבואר באגרת הרמב"ן ז"ל, שמצא את ארץ ישראל שמם ומעט מזער יהודים נמצאו שמה, וגם הנשארים שמה ובחופי הים לא היו מומחים, ותכלת אינו ניקח אלא מן המומחה, וכמה גזרות ושמדות שהיו אז, ומצורף לזה שהאומות לא הוצרכו עוד לצוד החלזון לצבע התכלת, כי התחילו להשתמש במינים אחרים לצבע התכלת, מאז הופסק לגמרי קיום מצות תכלת, כי גם יחידי סגולה לא השיגה ידם להשיג דם חלזון לתכלת. אכן אח"כ בימי הרמב"ם ודורו אחר שחיבר פי' המשנה שהוקל קצת עול הגלות, וכמה מישראל שהיו אז מקורבים למלכות, והרמב"ם ז"ל היה סמוך לחוף ים התיכון והיה נסיעתו מצוי על הים חפש אחר החלזון על ידי סימניו המבוארים בש"ס ומדרשים כמו שיתבאר, והשיגו וקיים מצות תכלת כמו שנראה להדיא מחיבורו שמסמנו בסימנים יותר מכפי שנתבאר בגמרא, ורק שאח"כ בעונותינו עוד נתגבר עול הגלות עד שנתבטל מאתנו קיום מצות התכלת ונשכח לגמרי, וממילא כי גם בימינו אינו מן הנמנע אשר אחר החיפוש ע"י הסימנים שבש"ס ומדרשי חז"ל והגאונים ז"ל נשיגהו בעזר האל יתברך:
and yet it seems that although after the destruction of the Temple, Techelet was available to only the treasured individuals of the generations during the time of the Tanaim and Amoraim, and also in the time of the Geonim, as was indicated, and the author of the Holy Sefer Hakaneh Hakadosh seems to have also been acquainted with the Hillazon and had acquired it, being that he gave distinguishing features as will be explained with the help of G-d, when we explicate on the distinguishing features of the Hillazon. However it seems that at the end of the days of the Geonim that it had completely ceased and was not to be found even among the singled out individuals of the generation as appears from Maimonides of blessed memory, from his commentary on the Mishna, and from his Responsum (number 43) that he did not have Techelet because prior to this, since the time of the Destruction, even if the Israelites would become greatly impoverished, and the multitude of Israel was not able to afford to fulfill the Mitzvah of Techelet, nevertheless, the distinguished individuals of the generation were able to obtain the blood of the Hillazon for the Techelet. Since the blood of the Hillazon was also used by the nations of the world, for the Techelet dye of their Royal apparel, for Royalty and Ministers, thus the netting of the Hillazon did occasionally occur. And although it was expensive, nonetheless, it was possible for the distinguished ones of the generation to acquire the Techelet for the sake of the Mitzvah. Because at that time there were Israelites to be found in the Land of Israel, and on the beaches of the Mediterranean where the Hillazon was caught, as will be explained. And afterwards, at the end of the period of the Geonim when the yoke of the exile of the Ishmaelites became heavier upon the Jews, and they were driven from exile to exile, also from the vicinity of the Mediterranean Sea and the Land of Israel as is explained in Nachmonides' epistle, where he of blessed memory, writes that he found the Land of Israel in desolation, with very few Jews living there. And also those left there who were living on the shores of the sea were not expert. And Techelet is only accepted from an expert. And there were many decrees and forced conversions at that time. Add to this also the fact that the nations no longer needed to track the Hillazon for the Techelet dye, because they had begun to use other species to extract the Techelet colored dye. And since that period the Mitzvah of Techelet ceased to be fulfilled. And even among the distinguished ones they were not able to acquire the blood of the Hillazon for the Techelet. However, afterwards, during the days of Maimonides and his generation, after he had completed his commentary on the Mishna, the yoke of the exile became slightly unfastened, and there were during that time many Israelites close to the King, and Maimonides of blessed memory lived near the Mediterranean coast and would travel on the sea to search for the Hillazon based on the distinguishing features derived from the Talmud and Midrashim, as will be explained. And he managed to come across it and fulfill the Mitzvah of Techelet. As is clear from his Code of Law, for he provides additional distinguishing features to those explained in the Talmud. It is only afterwards, when in our iniquities the yoke of the exile became more powerful, to the extent that the Mitzvah of Techelet ceased among us and was completely forgotten. Therefore, even in our time, it is not impossible that after search, based on the distinguishing features mentioned in the Talmud and Midrashim of our sages of blessed memory and from the Geonim of blessed memory, and with the help of G-d, we shall be able to acquire it.