אין מחלוקת בין משכילי חקות השמים כי שתים עגולות גדולות הנה.3הן קו המישור וקו המזלות. סדר הגלגלים הוא: ״ידוע כי שבעה מעונות למאורות והחמשה כוכבי לכת, והמעון השמיני גלגל המזלות ששם צבא הגדול, והתשיעי גלגל העליון ההולך ממזרח למערב״ (פירוש תהלים ח ד, לפי גרסת אוריאל סימון, שני פירושי רבי אברהם אבן עזרא לתרי עשר, עמ׳ 169-170, הערה 23). הן הן המסבות העליונות שמוצק האחת [כל אחת?] מוצק הארץ.4״מוצק גלגל המזלות הוא מוצק הארץ בעצמו, לא יוסיף ולא יגרע״ (העיבור, סוד בעיבור, דף י עמ׳ ב). והן מתחברות בשתים נקודות,5״גלגל המזלות מתחבר עם הגלגל העליון בשנים מקומות, ושניהם יקראו ׳נקודת ההשתות׳״ (פירוש עמוס ה ח). בספר השם כתב: ״יתכן להיות ׳שמים׳ רמז לשתי נקודות מחברות השנים הגלגלים הגבוהים והם הנקראים ׳ראש התלי׳ ו׳זנבו׳״ (חלק א, סימן ד, עמ׳ 420). ומשם מתפרדות עד נטות האחת לימין גם לשמאל כפי שתי חמישיות ששית הגלגל.6כלומר, עשרים וארבעה מעלות: ״ארבעה ועשרים מעלות נוטה גלגל המזלות מגלגל המישור״ (פירוש דניאל ח ט). בספר העולם הביא חילוקי דעות: ״חכמי הודו אמרו שהוא [קשת נטיית השמש] כ״ד מעלות שלמות. ובטלמיוס אמר שהוא יותר מכ״ג מעלות ויותר מן מ״ה חלקים ופחות מן נ״א חלקים. והנה בטלמיוס לא יכול לדעת האמת. ואברכז אמר שהוא י״א חלקים משמנים ושלש בכל הגלגל, והנה הוא כ״ג נ״א. וחכמי ישמעאל דקדקו יותר מכולם והסכימה דעתם כי קשת הנטיה היא כ״ג ל״ה. חוץ מן יחיי בן אבו מנצור ואברהם אל זרקל שדקדקו יותר מכולם ואמרו כי הוא כ״ג ל״ג״ (עמ׳ 9).
There is no disagreement among astronomers that there are two great circles (the celestial equator and the ecliptic).10 In the geocentric system of Ibn Ezra there are seven spheres that encompass the earth, each containing a planet; an eighth sphere, the “zodiacal sphere,” containing the zodiac and the fixed stars; and a ninth sphere, the “diurnal sphere,” which rotates all of the lower spheres from east to west in 24 hours. The ecliptic is a path through the zodiac and it is the projection of the sun’s path on the zodiacal sphere. The celestial equator is the projection of the earth’s equator on the diurnal sphere and lies midway between the celestial poles. These are the outer circles, of which one is concentric with the earth.11 The diurnal sphere has as its center the center of the earth. The ecliptic is the projection of the sun’s path upon the zodiacal sphere, and, although the zodiacal sphere is concentric with the earth, however the sun’s sphere is eccentric with its center some distance from the earth’s center. (It seems to me that there is a scribe’s error here, and the text should read “the center of the earth is the center for each,” referring to both the zodiacal sphere and the diurnal sphere.) They intersect at two points (the equinoctial points), and from there they diverge, one (the ecliptic) bending south and also north approximately two fifths of one sixth of the sphere.12 2⁄5 ׳ 1⁄6 ׳ 360÷ = 24÷. This angle, called the “obliquity of the ecliptic,” is defined as the angle between the plane of the ecliptic and the plane of the equator. The modern value for the obliquity of the ecliptic is approximately 23÷26ʹ.
אין מחלוקת בין משכילי חקות השמים כי שתים עגולות גדולות הנה.3הן קו המישור וקו המזלות. סדר הגלגלים הוא: ״ידוע כי שבעה מעונות למאורות והחמשה כוכבי לכת, והמעון השמיני גלגל המזלות ששם צבא הגדול, והתשיעי גלגל העליון ההולך ממזרח למערב״ (פירוש תהלים ח ד, לפי גרסת אוריאל סימון, שני פירושי רבי אברהם אבן עזרא לתרי עשר, עמ׳ 169-170, הערה 23). הן הן המסבות העליונות שמוצק האחת [כל אחת?] מוצק הארץ.4״מוצק גלגל המזלות הוא מוצק הארץ בעצמו, לא יוסיף ולא יגרע״ (העיבור, סוד בעיבור, דף י עמ׳ ב). והן מתחברות בשתים נקודות,5״גלגל המזלות מתחבר עם הגלגל העליון בשנים מקומות, ושניהם יקראו ׳נקודת ההשתות׳״ (פירוש עמוס ה ח). בספר השם כתב: ״יתכן להיות ׳שמים׳ רמז לשתי נקודות מחברות השנים הגלגלים הגבוהים והם הנקראים ׳ראש התלי׳ ו׳זנבו׳״ (חלק א, סימן ד, עמ׳ 420). ומשם מתפרדות עד נטות האחת לימין גם לשמאל כפי שתי חמישיות ששית הגלגל.6כלומר, עשרים וארבעה מעלות: ״ארבעה ועשרים מעלות נוטה גלגל המזלות מגלגל המישור״ (פירוש דניאל ח ט). בספר העולם הביא חילוקי דעות: ״חכמי הודו אמרו שהוא [קשת נטיית השמש] כ״ד מעלות שלמות. ובטלמיוס אמר שהוא יותר מכ״ג מעלות ויותר מן מ״ה חלקים ופחות מן נ״א חלקים. והנה בטלמיוס לא יכול לדעת האמת. ואברכז אמר שהוא י״א חלקים משמנים ושלש בכל הגלגל, והנה הוא כ״ג נ״א. וחכמי ישמעאל דקדקו יותר מכולם והסכימה דעתם כי קשת הנטיה היא כ״ג ל״ה. חוץ מן יחיי בן אבו מנצור ואברהם אל זרקל שדקדקו יותר מכולם ואמרו כי הוא כ״ג ל״ג״ (עמ׳ 9).
There is no disagreement among astronomers that there are two great circles (the celestial equator and the ecliptic).10 In the geocentric system of Ibn Ezra there are seven spheres that encompass the earth, each containing a planet; an eighth sphere, the “zodiacal sphere,” containing the zodiac and the fixed stars; and a ninth sphere, the “diurnal sphere,” which rotates all of the lower spheres from east to west in 24 hours. The ecliptic is a path through the zodiac and it is the projection of the sun’s path on the zodiacal sphere. The celestial equator is the projection of the earth’s equator on the diurnal sphere and lies midway between the celestial poles. These are the outer circles, of which one is concentric with the earth.11 The diurnal sphere has as its center the center of the earth. The ecliptic is the projection of the sun’s path upon the zodiacal sphere, and, although the zodiacal sphere is concentric with the earth, however the sun’s sphere is eccentric with its center some distance from the earth’s center. (It seems to me that there is a scribe’s error here, and the text should read “the center of the earth is the center for each,” referring to both the zodiacal sphere and the diurnal sphere.) They intersect at two points (the equinoctial points), and from there they diverge, one (the ecliptic) bending south and also north approximately two fifths of one sixth of the sphere.12 2⁄5 ׳ 1⁄6 ׳ 360÷ = 24÷. This angle, called the “obliquity of the ecliptic,” is defined as the angle between the plane of the ecliptic and the plane of the equator. The modern value for the obliquity of the ecliptic is approximately 23÷26ʹ.