באיזו מין צריך לשחוט הורידין בשעת שחיטה מתעורר כל הדם שבגוף החי לצאת דרך הסימנים והורידין שבצוואר ולכן צריך לנקוב הורידין בשעת שחיטה או אח"כ כ"ז (אחרונים בשם הרשב"א) שמפרכס שאז עדיין הדם חם ויוצא ע"י הנקבים שבורידין ואם לא עשה כן נשאר דמיהם בם ואינו יוצא הכל לא ע"י מליח' ולא ע"י צלי' ואפי' נקב הורידין קודם צליה או מליחה כיון שכבר נתקרר הדם וזה תקנתו שינתחנו אבר אבר ואז מותר בין לצלי ובין למליחה ולקדרה דכיון דנחתך כל כך הדם יוצא ונהגו להקל בעוף בהסרת הראש מן הגוף לבד וחשבינן ליה כנתוח אבר אבר דבהמה ולכן לא נהגו האידנא (אחרונים בשם המרדכי) לשחוט או לנקוב הורידין בשעת שחיטה דתמיד מסירין הראש מהגוף בעוף (גמרא) ומנתחין אבר אבר בבהמה קודם מליחה או צליה אפילו בגדיים וטלאים הדקים:
In Which Manner One Must Cut the Jugular Veins. At the time of slaughter, all of the blood in the body of the animal is aroused to leave by way of the pipes and the veins in the neck. Therefore, one must puncture the veins at the time of slaughter, or afterward as long (later commentators in the name of the Rashba) as it is in a death-quiver, for then the blood is still hot and leaves by way of the holes in the veins. And if he did not do so then the animal remains "with blood inside" and the blood will not all leave neither through salting nor through roasting, and even if he punctured the veins before roasting or salting, since the blood has already cooled. And the solution is to sever the animal limb from limb, and then it is permitted whether for roasting or for salting and for the pot, for since the animal was cut up so much the blood will leave. And we have the custom to be lenient by birds in removing the head from the body alone, and we consider that as if it is severed limb from limb like an animal. Therefore, today we do not have the practice (later commentators in the name of the Mordechai) to cut or to puncture the veins at the time of slaughter, for we always take the head off of birds (Gemara) and sever limb from limb of animals before we salt or roast them, even for small sheep and goats.
2
ונ"ל דאם רוצה לצלות עוף או בהמה שלם או למלחם ולבשלם שלם ע"י שחיטת או נקיבת הורידין בשעת שחיטה צריך הוא אז לנקוב את כל ורידין וחוטין שבבשר הצוואר עד שלא ישאר שלם גם אחד ואז מותר אפילו לכתחלה בין לצלי בין לבישול ואם לא עשה כן נ"ל דלא מהני אפי' מחטט הורידין שבצוואר עם הבשר שסביבותם אחר שנתקרר מפני שכל (הרשב"א) הורידין שבגוף שופכין לורידין שבצוואר בשעת שחיטה וכיון שלא היה להם מקום לצאת אז שוב אינם יוצאים כ"א ע"י ניתוח א' א' בבהמה (מרדכי בשם ר"ת) והסרת הראש בעוף דאז יש להם מקום רחב לצאת ע"י צליה או מליחה (ועיין ר"ס ס"ה) מה צריך ליטול בבהמה ועוף אפילו שחט לורידין או חתך א' א' (ועיין סי' ע"ו סעיף ג'):
And it seems to me that if one wishes to roast a bird or an animal whole, or to salt and cook them whole, by way of cutting or puncturing the veins at the time of slaughter, he must therefore puncture all of the veins in the meat of the neck until there does not remain whole even a single one; and then it is permitted even a priori, whether roasting or cooking. And if he did not do so, it seems to me that it would not suffice even to hollow out the veins from the neck with the meat around them after the blood has cooled, since all of the veins (Rashba) in the body pour into the veins of the neck at the time of slaughter, and since there was nowhere for them to leave then, they will not leave except by cutting limb from limb by animals (Mordechai in the name of Rabbeinu Tam) and removing the head by a bird, for then they have a wide space to leave by way of roasting or salting (and see the start of Chapter 65 on what one must take from an animal and a bird even if one cut the veins or severed it limb from limb (and see Chapter 76 paragraph 3).
3
לא שחט ולא נקב הורידין בשעת שחיטה וצלה שלם מותר בדיעבד ע"י שיחטט כל ורידי הצוואר וישליכם עם כדי נטילה מהבשר שסביבם והוא כרוחב אגודל דדם שבשאר חוטי וורידין שבגוף סמכינין בדיעבד לומר שהאש שואב אות' לגמרי ומכל מקום נ"ל דכל בעל נפש יזהר מורידי כל הגוף כשנצלה שלם ולא נשחטו הורידין ולא יאכל כ"א הבשר שאין בו שום גיד ולענין עוף שלא נשחט רק סי' א' (עי' סי' ע"ו ס"ג):
4
ואם נתבשל שלם בלא נקיבת ורידין בשחיטה נראה לי דאפי' אם חטט ורידי הצוואר אחר שנתקרר וקודם מליחה יש לאסור כולו כי בעי' ס' נגד דם שבכל חוטי הגוף ומי יודע כמה הם והיכן הם לשאר נגדם. ומכל מקום אם בשל עמו שאר דברים אין להחמיר לומר דהעוף או הבהמה נעשה נבילה ולבעי ס' נגד כולו רק אם יש עכ"פ ס' בכל הקדרה נגד כל הגידים וחוטים שבאותו עוף או בהמה הכל מותר חוץ מאותו עוף או בהמה ובלבד שיהיה ס' נגד ורידי הצוואר עכ"פ באותו עוף אם לא נפתחו ורידי הצוואר כלל:
5
ואם נמלח שלם ועדיין לא בשלו נ"ל דנאסרו כל הורידין שבגוף וצוואר שבלעו ע"י מליחה דם בעין ממה שבתוכן ולא אמרינן בהו כבולעם כך פולטם דלגבי דם בעין לא אמרינן כן כמ"ש (סי' ע') ואין לו תקנה כ"א שיסיר הראש וגם ורידי הצוואר עם הבשר שסביבם באומד פחות מכדי נטיל' ובבהמה ינתחה לאיברים ויצלנו ויאכל רק הבשר בלי שום גידים ואם צלאו בלא הסרת הראש ג"כ דינו כן רק צריך להסיר סביב ורידי הצוואר כדי נטילה. ואם בשלו אחר מליחה זו אפי' הוסר הראש מעוף אחר מליחה או נתח לאברים הבהמה יש לאסור מטעם שנתבאר סעיף שלפני זה:
6
אם יש ספק אם נשחטו הורידין או לא נ"ל דהאידנא חזקה שלא נשחטו בין בעוף בין בבהמה:
7
השוחט ולא יצא דם מבה"ש א"צ לשחוט הורידין כיון דלא נתעורר הדם לצאת ונ"ל דוקא לענין לצלותו כולו כא' מותר דהאש שואב לכל דם שבכל הורידין וחוטין שבו אבל למליחה ולקדירה בעי ניתוח אבר אבר בבהמה והסרת הראש עכ"פ בעוף ואם נתבשל כך יש לאסור כשלא יצא דם אפילו שחט לורידין:
באיזו מין צריך לשחוט הורידין
בשעת שחיטה מתעורר כל הדם שבגוף החי לצאת דרך הסימנים והורידין שבצוואר ולכן צריך לנקוב הורידין בשעת שחיטה או אח"כ כ"ז (אחרונים בשם הרשב"א) שמפרכס שאז עדיין הדם חם ויוצא ע"י הנקבים שבורידין ואם לא עשה כן נשאר דמיהם בם ואינו יוצא הכל לא ע"י מליח' ולא ע"י צלי' ואפי' נקב הורידין קודם צליה או מליחה כיון שכבר נתקרר הדם וזה תקנתו שינתחנו אבר אבר ואז מותר בין לצלי ובין למליחה ולקדרה דכיון דנחתך כל כך הדם יוצא ונהגו להקל בעוף בהסרת הראש מן הגוף לבד וחשבינן ליה כנתוח אבר אבר דבהמה ולכן לא נהגו האידנא (אחרונים בשם המרדכי) לשחוט או לנקוב הורידין בשעת שחיטה דתמיד מסירין הראש מהגוף בעוף (גמרא) ומנתחין אבר אבר בבהמה קודם מליחה או צליה אפילו בגדיים וטלאים הדקים:
In Which Manner One Must Cut the Jugular Veins. At the time of slaughter, all of the blood in the body of the animal is aroused to leave by way of the pipes and the veins in the neck. Therefore, one must puncture the veins at the time of slaughter, or afterward as long (later commentators in the name of the Rashba) as it is in a death-quiver, for then the blood is still hot and leaves by way of the holes in the veins. And if he did not do so then the animal remains "with blood inside" and the blood will not all leave neither through salting nor through roasting, and even if he punctured the veins before roasting or salting, since the blood has already cooled. And the solution is to sever the animal limb from limb, and then it is permitted whether for roasting or for salting and for the pot, for since the animal was cut up so much the blood will leave. And we have the custom to be lenient by birds in removing the head from the body alone, and we consider that as if it is severed limb from limb like an animal. Therefore, today we do not have the practice (later commentators in the name of the Mordechai) to cut or to puncture the veins at the time of slaughter, for we always take the head off of birds (Gemara) and sever limb from limb of animals before we salt or roast them, even for small sheep and goats.
ונ"ל דאם רוצה לצלות עוף או בהמה שלם או למלחם ולבשלם שלם ע"י שחיטת או נקיבת הורידין בשעת שחיטה צריך הוא אז לנקוב את כל ורידין וחוטין שבבשר הצוואר עד שלא ישאר שלם גם אחד ואז מותר אפילו לכתחלה בין לצלי בין לבישול ואם לא עשה כן נ"ל דלא מהני אפי' מחטט הורידין שבצוואר עם הבשר שסביבותם אחר שנתקרר מפני שכל (הרשב"א) הורידין שבגוף שופכין לורידין שבצוואר בשעת שחיטה וכיון שלא היה להם מקום לצאת אז שוב אינם יוצאים כ"א ע"י ניתוח א' א' בבהמה (מרדכי בשם ר"ת) והסרת הראש בעוף דאז יש להם מקום רחב לצאת ע"י צליה או מליחה (ועיין ר"ס ס"ה) מה צריך ליטול בבהמה ועוף אפילו שחט לורידין או חתך א' א' (ועיין סי' ע"ו סעיף ג'):
And it seems to me that if one wishes to roast a bird or an animal whole, or to salt and cook them whole, by way of cutting or puncturing the veins at the time of slaughter, he must therefore puncture all of the veins in the meat of the neck until there does not remain whole even a single one; and then it is permitted even a priori, whether roasting or cooking. And if he did not do so, it seems to me that it would not suffice even to hollow out the veins from the neck with the meat around them after the blood has cooled, since all of the veins (Rashba) in the body pour into the veins of the neck at the time of slaughter, and since there was nowhere for them to leave then, they will not leave except by cutting limb from limb by animals (Mordechai in the name of Rabbeinu Tam) and removing the head by a bird, for then they have a wide space to leave by way of roasting or salting (and see the start of Chapter 65 on what one must take from an animal and a bird even if one cut the veins or severed it limb from limb (and see Chapter 76 paragraph 3).
לא שחט ולא נקב הורידין בשעת שחיטה וצלה שלם מותר בדיעבד ע"י שיחטט כל ורידי הצוואר וישליכם עם כדי נטילה מהבשר שסביבם והוא כרוחב אגודל דדם שבשאר חוטי וורידין שבגוף סמכינין בדיעבד לומר שהאש שואב אות' לגמרי ומכל מקום נ"ל דכל בעל נפש יזהר מורידי כל הגוף כשנצלה שלם ולא נשחטו הורידין ולא יאכל כ"א הבשר שאין בו שום גיד ולענין עוף שלא נשחט רק סי' א' (עי' סי' ע"ו ס"ג):
ואם נתבשל שלם בלא נקיבת ורידין בשחיטה נראה לי דאפי' אם חטט ורידי הצוואר אחר שנתקרר וקודם מליחה יש לאסור כולו כי בעי' ס' נגד דם שבכל חוטי הגוף ומי יודע כמה הם והיכן הם לשאר נגדם. ומכל מקום אם בשל עמו שאר דברים אין להחמיר לומר דהעוף או הבהמה נעשה נבילה ולבעי ס' נגד כולו רק אם יש עכ"פ ס' בכל הקדרה נגד כל הגידים וחוטים שבאותו עוף או בהמה הכל מותר חוץ מאותו עוף או בהמה ובלבד שיהיה ס' נגד ורידי הצוואר עכ"פ באותו עוף אם לא נפתחו ורידי הצוואר כלל:
ואם נמלח שלם ועדיין לא בשלו נ"ל דנאסרו כל הורידין שבגוף וצוואר שבלעו ע"י מליחה דם בעין ממה שבתוכן ולא אמרינן בהו כבולעם כך פולטם דלגבי דם בעין לא אמרינן כן כמ"ש (סי' ע') ואין לו תקנה כ"א שיסיר הראש וגם ורידי הצוואר עם הבשר שסביבם באומד פחות מכדי נטיל' ובבהמה ינתחה לאיברים ויצלנו ויאכל רק הבשר בלי שום גידים ואם צלאו בלא הסרת הראש ג"כ דינו כן רק צריך להסיר סביב ורידי הצוואר כדי נטילה. ואם בשלו אחר מליחה זו אפי' הוסר הראש מעוף אחר מליחה או נתח לאברים הבהמה יש לאסור מטעם שנתבאר סעיף שלפני זה:
אם יש ספק אם נשחטו הורידין או לא נ"ל דהאידנא חזקה שלא נשחטו בין בעוף בין בבהמה:
השוחט ולא יצא דם מבה"ש א"צ לשחוט הורידין כיון דלא נתעורר הדם לצאת ונ"ל דוקא לענין לצלותו כולו כא' מותר דהאש שואב לכל דם שבכל הורידין וחוטין שבו אבל למליחה ולקדירה בעי ניתוח אבר אבר בבהמה והסרת הראש עכ"פ בעוף ואם נתבשל כך יש לאסור כשלא יצא דם אפילו שחט לורידין: