Sefer HaMitzvot · Positive Commandments, Chapter 77
1
היא שצונו שיקריב מצורע קרבן כשנתרפא ממנו והוא שלש בהמות עולה וחטאת ואשם ולוג שמן, ואם היה עני שיקריב כבש לאשם ושתי תורים או שני בני יונה. וזה הרביעי ממחוסרי כפרה והוא אמרו יתעלה וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה וגו'. ואם יאמר אומר למה לא תמנה קרבן מחוסרי כפרה כולם מצוה אחת אחר שיש להם ענין אחד יכללם והוא מחוסר כפרה ויהיה זה מין מן מיני טהרה והיה ראוי שתאמר מצוה פלונית היא שצונו שלא תשלם טהרת קצת הטמאים והם זב וזבה ויולדת ומצורע עד שיקריבו קרבן, כמו שתמנה טהרה במקוה מצוה אחת נתחייב בה אי זה טמא שיהיה ואינך חושש למין הטומאה שנטמא בה כן היה ראוי לך שתמנה קרבן מחוסרי כפרה מצוה אחת ולא נחוש למין טומאתם, השם יודע שזה היה ראוי בלי ספק אם היה קרבן כל אחד מאלו ארבעה מחוסרי כפרה אחד ולא ישתנה כמו טהרה במי מקוה שהוא מין ממיני הטהרות שחובה על כל טמא. אמנם מצד התחלפות קרבנם כמו שאתה רואה התחייב למנות כל קרבן ביחוד בהכרח, כי הדבר שבו תשלם טהרת האחד זולת הדבר שבו תשלם הדבר האחר, כמו מי נדה ומי מקוה וארבעה מינין שבמצורע שהן שלש מצות ואם היו כלם לטהרת הטמאים כמו שאבאר. ואלו הארבעה מחוסרי כפרה כבר התבארו משפטיהם ומשפטי קרבנותיהם בכלל ופרט בשמיני מנזיר וסוף נגעים במסכת קנים ובמקומות מפוזרים בתלמוד אבל רובם ועיקריהם במקומות שרמזנו עליהם. (זאת תהיה, מחוסרי כפרה פ"ד):
That is that He commanded us that someone with tsaraat offer a sacrifice when he is healed from it. And that is three animals - a burnt-offering, a sin-offering and a guilt-offering - and a log of oil. But if he was poor, he should offer a lamb for a guilt-offering and two turtledoves or two young pigeons. And this is the fourth of those lacking [full] atonement - and that is His, may He be exalted, saying, "On the eighth day he shall take two flawless male lambs, one one-year old ewe lamb, etc." (Leviticus 14:10). And one will perhaps say, "Why don't you count the sacrifice of those lacking [full] atonement as one commandment, since they all have one thing that brings them all together - and that is their lack of atonement, such that this would be a certain type of purification. And it would have been appropriate for you to say, 'It is x commandment that He commanded us that the purity of some impure ones not be complete until they offer a sacrifice - and that is the zav; the zavah; the woman after childbirth; and one with tsaraat.' Just like you count purification in a mikveh as one commandment - whatever the specific impurity might be - and you don't concern yourself with the type of impurity with which they became impure; so too, would it have been appropriate for you to count the sacrifice of those lacking atonement as one commandment, and we would not be concerned about their [specific] impurities!" God knows that this would no doubt have been appropriate if the sacrifice of each one of these four that lack atonement were the same and did not differ; just like purification in the mikveh is a specific type of purification for every impure one. However as a result of the variation of their sacrifices - as you can see - it is perforce required to count each sacrifice individually. For the thing with which one [of them] completes purification is different from the thing with which the other one completes it. This is like waters of purification (mixed with ashes of a red heifer), the waters of a mikveh and the four species for the one with tsaraat are three commandments, even while they are all to purify the impure - as I will explain. And the regulations of these four that lack atonement and the regulations of their sacrifices have already been explained - in general and in detail - in the eighth chapter of Nazir, at the end of Negaim, in Tractate Kinnim and in scattered places in the Talmud. But most of them and their principles are in the places we named. (See Parashat Metzora; Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement 4.)
היא שצונו שיקריב מצורע קרבן כשנתרפא ממנו והוא שלש בהמות עולה וחטאת ואשם ולוג שמן, ואם היה עני שיקריב כבש לאשם ושתי תורים או שני בני יונה. וזה הרביעי ממחוסרי כפרה והוא אמרו יתעלה וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה וגו'. ואם יאמר אומר למה לא תמנה קרבן מחוסרי כפרה כולם מצוה אחת אחר שיש להם ענין אחד יכללם והוא מחוסר כפרה ויהיה זה מין מן מיני טהרה והיה ראוי שתאמר מצוה פלונית היא שצונו שלא תשלם טהרת קצת הטמאים והם זב וזבה ויולדת ומצורע עד שיקריבו קרבן, כמו שתמנה טהרה במקוה מצוה אחת נתחייב בה אי זה טמא שיהיה ואינך חושש למין הטומאה שנטמא בה כן היה ראוי לך שתמנה קרבן מחוסרי כפרה מצוה אחת ולא נחוש למין טומאתם, השם יודע שזה היה ראוי בלי ספק אם היה קרבן כל אחד מאלו ארבעה מחוסרי כפרה אחד ולא ישתנה כמו טהרה במי מקוה שהוא מין ממיני הטהרות שחובה על כל טמא. אמנם מצד התחלפות קרבנם כמו שאתה רואה התחייב למנות כל קרבן ביחוד בהכרח, כי הדבר שבו תשלם טהרת האחד זולת הדבר שבו תשלם הדבר האחר, כמו מי נדה ומי מקוה וארבעה מינין שבמצורע שהן שלש מצות ואם היו כלם לטהרת הטמאים כמו שאבאר. ואלו הארבעה מחוסרי כפרה כבר התבארו משפטיהם ומשפטי קרבנותיהם בכלל ופרט בשמיני מנזיר וסוף נגעים במסכת קנים ובמקומות מפוזרים בתלמוד אבל רובם ועיקריהם במקומות שרמזנו עליהם. (זאת תהיה, מחוסרי כפרה פ"ד):
That is that He commanded us that someone with tsaraat offer a sacrifice when he is healed from it. And that is three animals - a burnt-offering, a sin-offering and a guilt-offering - and a log of oil. But if he was poor, he should offer a lamb for a guilt-offering and two turtledoves or two young pigeons. And this is the fourth of those lacking [full] atonement - and that is His, may He be exalted, saying, "On the eighth day he shall take two flawless male lambs, one one-year old ewe lamb, etc." (Leviticus 14:10). And one will perhaps say, "Why don't you count the sacrifice of those lacking [full] atonement as one commandment, since they all have one thing that brings them all together - and that is their lack of atonement, such that this would be a certain type of purification. And it would have been appropriate for you to say, 'It is x commandment that He commanded us that the purity of some impure ones not be complete until they offer a sacrifice - and that is the zav; the zavah; the woman after childbirth; and one with tsaraat.' Just like you count purification in a mikveh as one commandment - whatever the specific impurity might be - and you don't concern yourself with the type of impurity with which they became impure; so too, would it have been appropriate for you to count the sacrifice of those lacking atonement as one commandment, and we would not be concerned about their [specific] impurities!" God knows that this would no doubt have been appropriate if the sacrifice of each one of these four that lack atonement were the same and did not differ; just like purification in the mikveh is a specific type of purification for every impure one. However as a result of the variation of their sacrifices - as you can see - it is perforce required to count each sacrifice individually. For the thing with which one [of them] completes purification is different from the thing with which the other one completes it. This is like waters of purification (mixed with ashes of a red heifer), the waters of a mikveh and the four species for the one with tsaraat are three commandments, even while they are all to purify the impure - as I will explain. And the regulations of these four that lack atonement and the regulations of their sacrifices have already been explained - in general and in detail - in the eighth chapter of Nazir, at the end of Negaim, in Tractate Kinnim and in scattered places in the Talmud. But most of them and their principles are in the places we named. (See Parashat Metzora; Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement 4.)