Sefer HaMitzvot · Positive Commandments, Chapter 164
1
היא שצונו להתענות ביום עשירי מתשרי. והוא אמרו יתעלה תענו את נפשותיכם ובא הפירוש בספרא תענו ענוי שהוא אבוד נפש ואיזהו זה אכילה ושתיה, וכן באה הקבלה שהוא אסור ברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה, והשביתה היא מיוחדת מאלה הפעולות כלם באמרו שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשותיכם כאילו אמר שחובה היא השביתה המיוחדת במלאכות והשביתה המיוחדת במזון הגוף וקיומו, ולכן אמר שבתון. ולשון ספרא מנין שיום הכפורים אסור ברחיצה וסיכה תלמוד לומר שבת שבתון כלומר השביתה תהיה מכל אלה הדברים עד שיגיע הענוי. (אחרי מות, זמנים הלכות שביתת עשור פ"א):
That is that He commanded us to fast on the tenth day of Tishrei. And that is His, may He be exalted, saying, "afflict your souls" (Leviticus 16:29). And the explanation appears in the Sifra (Sifra, Acharei Mot, Chapter 7:3), "'Afflict' - affliction that destroys a soul. And what is that? [Abstention from] eating and drinking." And the tradition (Yoma 73a) likewise came [to teach] that it is forbidden for bathing, anointing, wearing shoes and sexual relations. And the resting is designated for all of these actions by His saying, "It is a Shabbat of Shabbaton, and you shall afflict your souls" (Leviticus 16:31): It is as if He said that the obligation is the specific resting from work and the specific resting from nourishment for the body and its preservation. And He hence said, "Shabbaton." And the language of the Sifra (Sifra, Acharei Mot, Chapter 8:3) is, "From where [do we know] that [...] bathing [and] anointment [...] are forbidden on Yom Kippur? [Hence] we learn to say, 'It is a Shabbat of Shabbaton.'" That is to say that the resting be from all of these things until he arrives at affliction. (See Parashat Acharei Mot; Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1.)
היא שצונו להתענות ביום עשירי מתשרי. והוא אמרו יתעלה תענו את נפשותיכם ובא הפירוש בספרא תענו ענוי שהוא אבוד נפש ואיזהו זה אכילה ושתיה, וכן באה הקבלה שהוא אסור ברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה, והשביתה היא מיוחדת מאלה הפעולות כלם באמרו שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשותיכם כאילו אמר שחובה היא השביתה המיוחדת במלאכות והשביתה המיוחדת במזון הגוף וקיומו, ולכן אמר שבתון. ולשון ספרא מנין שיום הכפורים אסור ברחיצה וסיכה תלמוד לומר שבת שבתון כלומר השביתה תהיה מכל אלה הדברים עד שיגיע הענוי. (אחרי מות, זמנים הלכות שביתת עשור פ"א):
That is that He commanded us to fast on the tenth day of Tishrei. And that is His, may He be exalted, saying, "afflict your souls" (Leviticus 16:29). And the explanation appears in the Sifra (Sifra, Acharei Mot, Chapter 7:3), "'Afflict' - affliction that destroys a soul. And what is that? [Abstention from] eating and drinking." And the tradition (Yoma 73a) likewise came [to teach] that it is forbidden for bathing, anointing, wearing shoes and sexual relations. And the resting is designated for all of these actions by His saying, "It is a Shabbat of Shabbaton, and you shall afflict your souls" (Leviticus 16:31): It is as if He said that the obligation is the specific resting from work and the specific resting from nourishment for the body and its preservation. And He hence said, "Shabbaton." And the language of the Sifra (Sifra, Acharei Mot, Chapter 8:3) is, "From where [do we know] that [...] bathing [and] anointment [...] are forbidden on Yom Kippur? [Hence] we learn to say, 'It is a Shabbat of Shabbaton.'" That is to say that the resting be from all of these things until he arrives at affliction. (See Parashat Acharei Mot; Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1.)