Sefer HaMitzvot · Positive Commandments, Chapter 89
1
היא שצוה הכהנים לאכול בשר קדשים כלומר החטאת והאשם שהם קדשי הקדשים, והוא אמרו ואכלו אותם אשר כפר בהם. ולשון ספרי מנין שאכילת קדשים כפרה תלמוד לומר ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה, כיצד כהנים אוכלים ובעלים מתכפרין. ומתנאי מצוה זו שהיא האכילה שהיא מצוה אמנם תהיה ליום ולילה עד חצות ואחר כך תאסר אכילת החטאת ההיא או האשם, אמנם תהיה אכילת מצוה בזמן המוגבל. ומבואר הוא שמצוה זו מיוחדת בזכרי כהונה ואין נשים חייבות בה כי קדשי הקדשים שבא בהם הכתוב לא תאכלנה הנשים. אמנם שאר קדשים כלומר קדשים קלים הנה הם יאכלו לשני ימים ולילה אחד זולתי תודה ואיל נזיר שהם ליום ולילה עד חצות ואע"פ שהם קדשים קלים ותאכלנה הנשים גם כן אלו הקדשים קלים ואכילתם גם כן נגררת אחר המצוה, וכן גם כן תרומה הנה אכילתה נגררת אחר המצוה. אכל אין אכילת הקדשים קלים ותרומה כאכילת בשר חטאת ואשם. כי אכילת הבשר הזה מן החטאת ומן האשם בם תשלם כפרת המתכפר כמו שבארנו ובא לשון הצווי באכילתם מה שלא בא בקדשים קלים ותרומה ולפיכך הוא נגרר אחר המצוה והאוכל אותם עושה מצוה. ולשון ספרי עבודת מתנה אתן את כהונתכם לעשות אכילת קדשים בגבולים כעבודת מקדש במקדש מה עבודת מקדש מקדש ידיו ואח"כ אוכל אף אכילת קדשים מקדש ידיו ואח"כ אוכל. וכבר התבארו דיני מצוה זו בזבחים. (ואתה תצוה, מעשה הקרבנות פ"י):
That is that He commanded the priests to eat the meat of consecrated animals - meaning the sin-offering and the guilt-offering, which are the most consecrated of the consecrated (kodshei kedoshim). And that is His saying, "And they shall eat those with which they atoned" (Exodus 29:33). And the language of the [Sifra] (Sifra, Shemini, Chapter 2:4) is, "From where [do we know] that the eating of offerings is atonement? [Hence] we learn to say, 'and it, has He given to you to forgive the sin of the congregation' (Leviticus 10:17). How is this? Priests eat and the owners are atoned for." And from the stipulations of this commandment - and that is the eating that is the commandment - is, however, that it be for the day and the night, until midnight. And afterwards, the eating of that sin-offering or guilt-offering is forbidden. Indeed, the commandment of eating is for a limited time. And women are not obligated in it, since women do not eat the most consecrated of the consecrated, about which the verse appears. However the other consecrated foods, meaning the less consecrated of the consecrated (kodshim kalim), are eaten for two days and a night - except for the thanksgiving-offering and the ram of the nazarite, which are for one day and the night until midnight, even though they are of the less consecrated of the consecrated. And women also eat from the less consecrated of the consecrated. And its eating is also an extension of the commandment; likewise is the eating of the priestly tithe an extension of the commandment. However the eating of the less consecrated of the consecrated and of priestly tithes is not like the eating of the meat of the sin-offering and the guilt-offering. For the atonement of the penitent is completed with the eating of this meat from the sin-offering and the guilt-offering, as we explained; and the language of the command is about their eating, which is not the case with the less consecrated of the consecrated and priestly tithes. And therefore it is [only] an extension of the commandment; but one who eats them does a commandment. And the language of the Sifrei (Sifrei Bamidbar 116:2) is "'I give you your priesthood as a service of gift' (Numbers 18:7) - to make the eating of consecrated items in the [outer] limits like the Temple service in the Temple: Just like for the service of the Temple, he washes his hands and then eats; so too does he wash his hands and then eat the consecrated items [outside the Temple]. And the laws of this commandment have already been explained in Zevachim. (See Parashat Tetzaveh; Mishneh Torah, Sacrificial Procedure 10.)
היא שצוה הכהנים לאכול בשר קדשים כלומר החטאת והאשם שהם קדשי הקדשים, והוא אמרו ואכלו אותם אשר כפר בהם. ולשון ספרי מנין שאכילת קדשים כפרה תלמוד לומר ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה, כיצד כהנים אוכלים ובעלים מתכפרין. ומתנאי מצוה זו שהיא האכילה שהיא מצוה אמנם תהיה ליום ולילה עד חצות ואחר כך תאסר אכילת החטאת ההיא או האשם, אמנם תהיה אכילת מצוה בזמן המוגבל. ומבואר הוא שמצוה זו מיוחדת בזכרי כהונה ואין נשים חייבות בה כי קדשי הקדשים שבא בהם הכתוב לא תאכלנה הנשים. אמנם שאר קדשים כלומר קדשים קלים הנה הם יאכלו לשני ימים ולילה אחד זולתי תודה ואיל נזיר שהם ליום ולילה עד חצות ואע"פ שהם קדשים קלים ותאכלנה הנשים גם כן אלו הקדשים קלים ואכילתם גם כן נגררת אחר המצוה, וכן גם כן תרומה הנה אכילתה נגררת אחר המצוה. אכל אין אכילת הקדשים קלים ותרומה כאכילת בשר חטאת ואשם. כי אכילת הבשר הזה מן החטאת ומן האשם בם תשלם כפרת המתכפר כמו שבארנו ובא לשון הצווי באכילתם מה שלא בא בקדשים קלים ותרומה ולפיכך הוא נגרר אחר המצוה והאוכל אותם עושה מצוה. ולשון ספרי עבודת מתנה אתן את כהונתכם לעשות אכילת קדשים בגבולים כעבודת מקדש במקדש מה עבודת מקדש מקדש ידיו ואח"כ אוכל אף אכילת קדשים מקדש ידיו ואח"כ אוכל. וכבר התבארו דיני מצוה זו בזבחים. (ואתה תצוה, מעשה הקרבנות פ"י):
That is that He commanded the priests to eat the meat of consecrated animals - meaning the sin-offering and the guilt-offering, which are the most consecrated of the consecrated (kodshei kedoshim). And that is His saying, "And they shall eat those with which they atoned" (Exodus 29:33). And the language of the [Sifra] (Sifra, Shemini, Chapter 2:4) is, "From where [do we know] that the eating of offerings is atonement? [Hence] we learn to say, 'and it, has He given to you to forgive the sin of the congregation' (Leviticus 10:17). How is this? Priests eat and the owners are atoned for." And from the stipulations of this commandment - and that is the eating that is the commandment - is, however, that it be for the day and the night, until midnight. And afterwards, the eating of that sin-offering or guilt-offering is forbidden. Indeed, the commandment of eating is for a limited time. And women are not obligated in it, since women do not eat the most consecrated of the consecrated, about which the verse appears. However the other consecrated foods, meaning the less consecrated of the consecrated (kodshim kalim), are eaten for two days and a night - except for the thanksgiving-offering and the ram of the nazarite, which are for one day and the night until midnight, even though they are of the less consecrated of the consecrated. And women also eat from the less consecrated of the consecrated. And its eating is also an extension of the commandment; likewise is the eating of the priestly tithe an extension of the commandment. However the eating of the less consecrated of the consecrated and of priestly tithes is not like the eating of the meat of the sin-offering and the guilt-offering. For the atonement of the penitent is completed with the eating of this meat from the sin-offering and the guilt-offering, as we explained; and the language of the command is about their eating, which is not the case with the less consecrated of the consecrated and priestly tithes. And therefore it is [only] an extension of the commandment; but one who eats them does a commandment. And the language of the Sifrei (Sifrei Bamidbar 116:2) is "'I give you your priesthood as a service of gift' (Numbers 18:7) - to make the eating of consecrated items in the [outer] limits like the Temple service in the Temple: Just like for the service of the Temple, he washes his hands and then eats; so too does he wash his hands and then eat the consecrated items [outside the Temple]. And the laws of this commandment have already been explained in Zevachim. (See Parashat Tetzaveh; Mishneh Torah, Sacrificial Procedure 10.)