כשיצאו רשב"ג ור' ישמעאל בן אלישע להריגה אמר ליה רשב"ג לרבי ישמעאל איני יודע למה אני יוצא להריגה. אמר שמא כשהיית דורש ברבים היה לבך שמח והנאך לבך אמר לו נחמתני וכן יעשה כל האדם שיתחרט ממעשיו הרעים בצניעותו ובענוה ילך ויעשה מעשיו ועניניו בסתר ואל יהנה לבו כלל במעשיו הטובים ואף מכל ענין החסידות יעשה בסתר כי כבר נאמר הסתר דבריך והצנע לכת עם אלהיך ואל יחזיק טובה לעצמו במה שכוונתו לשמים ישמור שלא יהנה ולא ישמח לבו שאם שמח לבו בפני העולם קבל מקצת שכרו של אותה מצוה בעה"ז. ואם שמח לבו בעל כרחו כלומר לא מדעת וכוונה ילמד לו ללבו לכוף את יצרו ויחדל מאותו מעשה ששמח לבו. כי כמה היו מן המתים אשר מתו בעלי המעשה הזה שעשו מעשים טובים אין מספר ונפטרו והלכו לבית עולמים. ונשתכחו כי נשתכח הדבר ואין להם זכרון כי נשכח זכרם בעולם הזה ואין מזכיר להם רק זכרונם לחיי העולם הבא לפיכ' מה יתרון לי ומה הנאה לי רק שישבחוני בעולם הזה כך יחשוב בכל עת ואף בלילה בשכבו במטתו לישן יש לו לדאג פן יישן שנת עולם ולא יקיץ עוד ומדוע ישמח עוד ובמה ישבחוהו בזה העולם הכל הבל ורעות רוח:
When Rabbi Simeon ben Gamaliel and Rabbi Ishmael went forth to be killed, said Rabbi Simeon b. Gamaliel to Rabbi Ishmael “I do not know why I am going forth to be killed.” He said, “Perhaps when you were expounding in public, your heart rejoiced and your heart was gratified.” He said, “You have consoled me.”1Aboth of Rabbi Nathan, ed. Solomon Schechter (reprint of Vienna Edition of 1887; New York: P. Feldheim Publisher, 1945), version A, Chapter XXXVIII, p. 114. /2/ Yalkut Shimoni (New York—Berlin: Horeb Publishers, 1926), Kings, par. 244, p. 768. And so should every man do, he should repent of his evil doings without ostentation and let him go and perform his tasks and matters privately, let his heart not profit at all from his good works; also all matters relative to piety let him do in concealment. For it is already stated, “conceal thy things” (Prov. 25:2) “and walk humbly with thy God” (Mic. 6:8). And let a man not claim credit for himself that his intentions are heavenly. Let him beware lest his heart profit or rejoice. For if his heart rejoices before the world, he has indeed already received a part of the reward for that command in this world. If his heart rejoiced against his will, that is to say without his knowledge or intent, let him condition his heart to overcome his passion and let him desist from that act in which his heart rejoiced. For many of those now deceased performed this specific deed and performed meritorious acts without number; they have passed on to their eternal rest and the matter is forgotten, they have left no remembrance because their memory is forgotten in this world with none to recall them, but their memory is for the after-life. Therefore what advantage or profit is mine if they praise me in this world? So should he think at all times also at night when retiring. He must be concerned lest eternal sleep overtake him and he will awaken no more. Wherefore should he continue to rejoice that they praise him in this world? All is vanity and a striving after wind.
כשיצאו רשב"ג ור' ישמעאל בן אלישע להריגה אמר ליה רשב"ג לרבי ישמעאל איני יודע למה אני יוצא להריגה. אמר שמא כשהיית דורש ברבים היה לבך שמח והנאך לבך אמר לו נחמתני וכן יעשה כל האדם שיתחרט ממעשיו הרעים בצניעותו ובענוה ילך ויעשה מעשיו ועניניו בסתר ואל יהנה לבו כלל במעשיו הטובים ואף מכל ענין החסידות יעשה בסתר כי כבר נאמר הסתר דבריך והצנע לכת עם אלהיך ואל יחזיק טובה לעצמו במה שכוונתו לשמים ישמור שלא יהנה ולא ישמח לבו שאם שמח לבו בפני העולם קבל מקצת שכרו של אותה מצוה בעה"ז. ואם שמח לבו בעל כרחו כלומר לא מדעת וכוונה ילמד לו ללבו לכוף את יצרו ויחדל מאותו מעשה ששמח לבו. כי כמה היו מן המתים אשר מתו בעלי המעשה הזה שעשו מעשים טובים אין מספר ונפטרו והלכו לבית עולמים. ונשתכחו כי נשתכח הדבר ואין להם זכרון כי נשכח זכרם בעולם הזה ואין מזכיר להם רק זכרונם לחיי העולם הבא לפיכ' מה יתרון לי ומה הנאה לי רק שישבחוני בעולם הזה כך יחשוב בכל עת ואף בלילה בשכבו במטתו לישן יש לו לדאג פן יישן שנת עולם ולא יקיץ עוד ומדוע ישמח עוד ובמה ישבחוהו בזה העולם הכל הבל ורעות רוח:
When Rabbi Simeon ben Gamaliel and Rabbi Ishmael went forth to be killed, said Rabbi Simeon b. Gamaliel to Rabbi Ishmael “I do not know why I am going forth to be killed.” He said, “Perhaps when you were expounding in public, your heart rejoiced and your heart was gratified.” He said, “You have consoled me.”1Aboth of Rabbi Nathan, ed. Solomon Schechter (reprint of Vienna Edition of 1887; New York: P. Feldheim Publisher, 1945), version A, Chapter XXXVIII, p. 114.
/2/ Yalkut Shimoni (New York—Berlin: Horeb Publishers, 1926), Kings, par. 244, p. 768. And so should every man do, he should repent of his evil doings without ostentation and let him go and perform his tasks and matters privately, let his heart not profit at all from his good works; also all matters relative to piety let him do in concealment. For it is already stated, “conceal thy things” (Prov. 25:2) “and walk humbly with thy God” (Mic. 6:8). And let a man not claim credit for himself that his intentions are heavenly. Let him beware lest his heart profit or rejoice. For if his heart rejoices before the world, he has indeed already received a part of the reward for that command in this world. If his heart rejoiced against his will, that is to say without his knowledge or intent, let him condition his heart to overcome his passion and let him desist from that act in which his heart rejoiced. For many of those now deceased performed this specific deed and performed meritorious acts without number; they have passed on to their eternal rest and the matter is forgotten, they have left no remembrance because their memory is forgotten in this world with none to recall them, but their memory is for the after-life. Therefore what advantage or profit is mine if they praise me in this world? So should he think at all times also at night when retiring. He must be concerned lest eternal sleep overtake him and he will awaken no more. Wherefore should he continue to rejoice that they praise him in this world? All is vanity and a striving after wind.